משכנות הרועים שנח

וכדכתי' אלא ודאי דאינו ענין לכגבוי דמי אלא דאלמוה רבנן לתנאה דידהו דלא לשמיט. ותו דאין דין שמיטה נוהג אלא בחוב דאיהו אחייב נפשיה אבל חוב דכתובה דרבנן שדיוהו עלויה לאו בתורת שמיטה הוא כ"כ הרב מוהר"י בן מיגש ז"ל הובא במקומו שם בכתו' ע"ע דקרי ליה מעשה. ב"ד ומפרש. למתני' דשביעית דקתני וכל מעשה ב"ד אינם נשמטים אכתובה קאי וסמא בידיה מפ' ב' אוחזין ע"ש אבל לאו מטעמא דכג"ד דא"א למימר הכי כדכתי' והרב"ח בסי' ס"ז כתב להשיג על ה' מוהרי"קו דמסתייע מדברי המרדכי דאין כוונת המרדכי לומר דקי"ל כב"ש אלא דאליבא דב"ש אמרה וכו' ואחר המ"ר א"א לפרש כן דברי המרדכי דהדר ומפרש דכב"ש קי"ל ומשמע דשאני. כתובה דהוי מעשה ב"ד כדברי השל"הג כבר כתיב' מאי דנלע"ד ומ"ש משום חינא כבר כתבנו בעניותנו

ומצאתי ברפ"י דשביעית דמייתי בירוש' פריך דשטר אמאי משמט יעשה כמלוה על המשכון ומשני אמרי' בשטר שאין בו אחריות ובכ"מ דאמר אחריות לאו טעות הוא והדר אייתי עובדא קומי ר' יוחנן בשטר שאין בו אחריות משמט אמר מפני שאנו למדין מן ההלכה אנו עושין מעשה כלומר מן הדין אינו משמט לפי מה שחילק בין יש בו אח"ן לאין בו אח"ז דהא כשיש בו אחריות כגבוי דמי דקסבר ר"י אחריות ט"ס היא בשטר מלוה ומ"מ לא רצה לעשות מעשה עכ"ל ומכאן ראיה למאי דכתי' בעניו' דר"י לא פליג אדשמואל דאמר אחריות ט"ס היא ולפ"ד הירושלמי דמוקי לה כר"מ דאמר לא אמרי' אחריות ט"ס וביש בו אח"ן נעשה כמלוה על המשכון ועכ"ל דס"ל כגבוי דמי כב"ש א"נ למאי דס"ל דאחריות ט"ס בין יש בו אח"ז בין אין בו אינו משמט דאמרי' כג"ד אלא דלא רצה לעשות מעשה בשטר שא"ב אח"ן לומר שאינו משמט וקשה דהיכי שביק לב"ה ועביד כב"ש דאמר שטר הע"ל כג"ד ולק"מ דהירוש' מפרש לטעמא דהמלוה על המשכון אינו משמט דכתיב את אשר יהיה לך את אחיך תשמט ירך פרט שיש לאחיך בידך כמ"ש הר"ש שם ולפ"ז לאו מטעמא דכג"ד אלא גזירת הכתוב כל שיש לאחיך בידך אינו נשמט והא דפליג תנא בין שטר שיש בו אח"ן לאין בו משום דס"ל אחריות לאו ט"ס הוא וכיון שאין בו אח"ן . לא קרינן ביה של אחיך בידך

וכעת נמצא אתי הירושלמי דשביעית והכי איתא התם ניחא שלא בשטר שנעשה כמלוה על המשכון ולא יהיה משמט אמר ר"י תפתר בשטר שאין בו אח"ן וכר"מ והא עובדא קומי ר"י בשטר שא"ב אח"ן והורה משמט אמר מפני שאנו למדין מן ההלכה נעשה מעשה ופירש הרב מוהר"א ז"ל דר"מ ס"ל אין אחריות ט"ס ואח"ך כתב ה"ג אתא עובדא קומי ר"י בשטר שיש בו אחריות נכסים והורה משמט אמר מפני וכו' כלומר אעפ"י שיש לתרץ המתני' הכי מן הסברא דמ"מ שא"ב אחריות מ"מ למעשה אני חושש לא מפני שאנו למדין מן הסברא יש לנו לעשות מעשה אלא למעשה חיישינן עכ"ל ולע"ד לא הבינותי דמדקאמר וכר"מ דאמר אחריות לאו ט"ס ש"מ לרבנן דר"מ דאית להו אחריות ט"ס אפי' בשטר שא"ב אחריות אינו משמט ובודאי דר"י כרבנן ס"ל א"כ כי אתא עובדא בשטר שיש בו אח"ן אפי' לר"מ אינו משמט דיעשה כמשכון כדפריך תלמודא אבל לגירסא לשטר שא"ב אחריות וכדגריס הר"ש אע"ג דר"י ס"ל כמ"ד אחריות ט"ס והך מתניתין ר"מ הו"ל למימר דאינו משמט אלא שלא רצה לעשות כמ"ש הר"ש דדילמא הלכה כר"מ דאמר אחריות לאו ט"ס הוא אבל בשטר שיש בו אחריות דהו"ל כמשכון אליבא דכ"ע אינו משמט ומה היה חושש להוראה ומה ראה על ככה להגיה בירושלמי ולנטות מן הדרך של הגאון הר"ש ז"ל ונראה דטעמו להשוות המעשה הלז כפום מאי דאתמר בגמרין דאמר דעובדא בשטר שיש. בו אחריות והא דקאמר דלמעשה חיישינן ר"ל דילמא מתני' ב"ש היא דאמר כג"ד ואנן קי"ל כב"ה דלאו כג"ד הילכך כי כתי' ביה בשטר אח"ן משמט וכדאי' בגמרין ולאו משום אחריות ט"ס וכשאין כתוב בו אחריות נכסים כראוי איהו ונראה דלגירסת הר"ש ופי' צ"ל דהא דלא בעי למעבד עובדא בשמעתיה דסבר אחריות ט"ס ואינו משמט איכא למי' דלא פסיקא ליה למפסק דאחריות ט"ס א"נ משום דאיכא למימר מתני' ב"ש היא וכדקאמר בתלמוד דידן אמנם בדברי הרב מוהר"א שכתב אע"פ שיש בו אחריות וכו' ומתני' הכי מן הסברא וכו' נראה פשוט כוונתו כדכתי' נהי מסבר' אוקים לה כר"מ ובשטר שאין בו אח"ן ומינה ביש בו אח"ן אינו משמט מ"מ הא איכא לאוקומי נמי כב"ש ולהוראה פשיטא דכב"ה ראוי להורות ואיתא התם עוד בירושלמי דר' ירמיה מוקי לה למתני' בלוה שאין לו קרקע ולא שאני לן בין כתוב בשטר אח"ן לשלא כתוב כיון דלית ליה ארעא אבל בדאית ליה ארעא הו"ל כמשכון ואינו משמט כדס"ל להמקשה ואי ק"ל דקי"ל כב"ה דאמר שטר העו"ל לאו כג"ד ושאני משכון משום דקונה ב"ח משכון כדר"י וכדאמרי' בגמרין פרק השולח וה"נ למאי דסא"ד דר"י דמתני' כשאין כתוב בו אחריות ור"מ היא דאמר לאו ט"ס הוא א"נ בשטר שיש בו אחריות דלר"מ אינו משמט ולרבנן דאמ' אח' ט"ס בין שטר שיש בו אח"ן לאין בו אח"ן אינו משמט דאחריות ט"ס וכי ס"ל כב"ש דאמר שטר העו"ל כג"ד ולא כב"ה כבר כתבתי מאי דנלע"ד ובהכי נמי מייתבא דעתיה דרבי ירמיה

והתוס' שם בפרק השולח הקשו אהך דשטר שיש בו אח"ן דאינו משמט מהך דאונס קנס ופיתוי ותי' דכשכתוב בפי' אלים טפי ע"ש תדע דהא בעלמא קי"ל אח' ט"ס וכדמסיק בפ"ק דמציעא די"ד ע"ש ומוסכמת היא מכל הפוסקים כמ"ש בטוש"ע סי' ט"ל ע"ש ואילו לגבי שמיטה ס"ל לר"י דשאני לן בין יש בו אח"ן לאין בו ותנא דכוותיה מוקמה כב"ש דאמר שטר העו"ל כג"ד וכי לא כתיב ביה אח"ן מאי הוי כיון דקי"ל אח' ט"ס ותו דמריה דהאי דינא אחריות ט"ס מר ניהו שמואל ואיהו מפרש הא דתנן מלוה בשטר היינו שיש בו אחריות נכסים ושלא בשטר שא"ב אח"ן וכיון דמר הוא דאמר אחריות ט"ס מאי אולמיה דהאי שטרא מהאי שטרא דאצטריך תנא לפלגינהו ולחד קרי ליה מלוה בשטר ולחד קרי ליה שלא בשטר ודוחק לומר דמוקמי' למתני' בשטר בלוה דלית ליה ארעא דלכ"ע לאו כג"ד דא"ה מאי אולמיה דמלוה בשטר ממלוה שלא בשטר ומאי קמ"ל מתני' דתני להו אלא בודאי מידי הוא טעמא משום דאכתי קרינן ביה לא יגוש כיון דמחוסר גוביינא הוא וצריך דינא ודיינא וכדכתי' לעיל ויראה שדע' הרב ז"ל כיון דתנאי ב"ד הנך מנה ומאתים אלימי טפי משט"ח דעלמא דלוה הוא דמדעתיה קא משעבד נפשיה ברם תנאי ב"ד דבלא דעתיה נמי משתעבד משו"ה אלים טפי ואע"ג דאפי' בהא פליגי אדברי ב"ש ס"ל להמרדכי דבהא מיהא פסקינן כב"ש למהוי כגבוי