משכנות הרועים שלח

שהביא דברי הריטב"א דמפרש למלתיה דר"ח במלתא אחרינא לפמ"ד ל"פ רבוותא על סברת הגאון אלא בהקנאת שעבוד דוקא וליכא לסיועי מדברי הריטב"א דבשאר שטרות נמי פליג אסברת הגאון וכללא הוא אפושי פלוגתא לא מפשינן ומ"ש עוד מדברי הרשב"ץ מפי' הכתו' דמפרש דלא כט"ד דלא כהגאון ושכ"ל לרבינו יונה ע"ש הנה נא הואלתי לדבר וכבר כתבתי דברי רבינו יונה שהביא הרשב"א במקו' והרשב"ץ ודאי שצריך לפרש כן דהוא ז"ל מפרש ואזיל נוסח הכתובה דנוסח הכתובה שם כתוב לאמר שעבוד מטלטלי אג"מק ע"ש ולמ"ד בשטר שעבוד מטלטלי אג"מק ליכא מאן דפליג דצריך למכתב הכי אלא הגאון אמרה למלתיה אדר"ח וכדכתי' ואת"ל דהגאון פליג בהא ודאי דנקטי' כרבוותא מיהו בשאר שטרי דעלמא כי כתיב בהו דלא כט"ד אהני להיות יד בע"הש ע"הע ונוסח הכתו' ופי' עיין הרשב"ץ ח"ג סי' ש"א

גם אש'ור להרב מוהראנ"ח ח"א סימן כ"א שהביא דעת החולקים ומכללם הרשב"ץ בפי' הכתובה גם הרב תפארת שמואל בנמוקיו סי' מ"ב וגם הרב מוהרש"ח בס' בני שמואל בחי' לסי' מ"ב שהפליגו להרחיק סברת הגאון דרובא פליגי עלה והדר ק"ל מדברי רבינו ירוחם כדוקיין וניחא ליה דהתם משם רבי' סעדיה גאון קאמר לה וליה לא סבי' ליה והעיקר כמו שסתם בח"א ע"ש וחזר ושנה משנתו בתשו' סי' ז' דף ל' ע"ג ואנא דאמרי שלום על דייני ישראל דבשאר שטרות דלאו שטרי שעבוד מטלטלי אג"מק ליכא מאן דפליג אסברת הגאון ואעידה לי עדים נאמנים הרב מוהרש"ך ח"א סי' קי"א וה' משפט צדק ח"ב סי' נ"א שכתבו דליכא מאן דפליג על סברת הגאון ע"ש ולפי הנראה כולהו רבוותא פליגי עליה אלא דלפום מאי דכתי' דבשאר שטרי כ"ע מודו לסברת הגאון והכנ"הג סי' מ"ב אות כ"ה בהגהב"י אסף איש טהור חבל הנביאי' דס"ל כדעת הגאון ה' מוהריב"ל וה' מוהרשד"ם והרב מוהר"ש הלוי והרב משפט צדק והרב מוהר"ם מונסון ומור"ם והלבוש והסמ"ע ע"ש ואע"פ שבסי' מ"ג אות ל' בהגהב"י כתב דרוב הפוסקים חלוקים עליו כבר הדר ביה מההיא דבמהדורא בתרא סי' מ"ב בהגהב"י כתב דרוב הפוסקים סוברים כס' הגאון גם בתשו' הרמתה ח"א סי' ל"ד כתב דבנ"ד רוב הפוסקים ס"ל לההוא דינא דרבי' סעדיה גאון ע"ש ולדעתי אין צריך לראיה באו חשבון מה שהביא במה"ק ומה"ב עין רואה כי רבים הם

וראיתי להרב מוהר"א חסון בס' בית שלמה סי' מ"ח דק"ע ע"ב דרמי ומותיב דברי ה' מוהריב"ל אהדדי דבסי' ע' כתב דיד בע"הש ע"הת ובסי' ש"ז אלקפטא נקיט ביד ס' הגאון ודוחק לומ' שלא היה כתוב כט"ד ע"ש אין זה מהדוחק אלא שלא ניתן ליאמר דהתם הר' מיירי בכתובה ולית כתובה דלא כתיב בה הכי כיון דכתיב בה שעבוד נכסי מטלטלי אג"מק לכ"ע צ"ל דלא כט"ד וכדכתי' ובעיקר הקושיא נראה דלק"מ דמה ענין לשון המסופק בשטר לספק הנופל בעיקר נוסח התקנה דהאי ספקא לאו מחמתיה דלישנא דשטרא קא אתיא כי היכי דנימא יד בע"הש ע"הע וזה פשוט וכ"כ הוא ז"ל אלא שאני חוכך לומר דבשטרי כתובה דאית בהו שעבוד מטלטלי אג"מק דלדעת רובא דאיתיה קמן ועד אחרן מרן בש"ע ר"סי ס' וקי"ג דצריך למכתב דלא כט"ד וכדיהבו רבנן טעמא למלתייהו א"כ בכל לשון המסופק בשטר כתובה הדר דיניה דיד בעל השטר ע"הת דכיון דמאי דכתיב דלא כט"ד לגופיה אצטריך לקיומי מלתא דהקנאת שעבוד ומנ"ל להר' מוהריב"ל לומר דבשטר כתו' נמי אמרי' דאהני האי לישנא דלא כט"ד לישוייה ליד בעל הכתו' ע"הע דלישמע מינה תרתי לקיומי ההקנאה ולישוויי ידו. על העליונה הן אמת דאי מלתיה דהגאון אמרה אהא דר"ח דקאי בשעבוד נכסי וס"ל דלעיקר הקנאה דשעבוד לא צריך למכתב כהאי לישנא אלא היכא דהלשון מסופק א"כ יפה דן הרב ז"ל דבשטר כתובה כיון דכתי' בה דלא כט"ד אמרי' בכל לשון מסופק יד בעל השטר ע"הע אבל לשאר רבוותא דס"ל דבשטר הקנאת שעבוד היא העולה לקיומי שטרא מאן לימא לן דאצולי מצלא נמי למהוי ידו ע"הע ועיין בתוס' פרק האומר דף ס"ג ע"א ד"ה כגון וכו' וע"ע לה' ט"ז חלק ח"מ סי' קצ"א ס"ה

העולה מן המקובץ דלפמ"ד בעניו' דבשאר שטרי דעלמא לבר משטרי הקנאת שעבוד כ"ע מודו לס' הגאון דלא כתי' דלא כט"ד אלא לשוייה לבעל השטר ידו ע"הע בכל היכא דאיכא לספוקי בלישנא דשטרא ואפי' לדעת הסוברים דתליא בפלוגתא דרבוותא ל"מ מוחזק לומר קים לי כמו שהעלה הכנ"הג שם במ"ב ובתשו' הרב שם ובסי' קנ"ט דל"מ הנתבע למימר קי"ל כיון דבהאי מלתא גופה פליגי ע"ש מיהו אנן בדידן דנקטי' כפסקי מרן בש"ע לא נפק"ל מידי ומרן ז"ל העלה על שלחנו הטהור סברת הגאון ויחסה להרבה מהמפרשים איכו השתא דא תהא למיקם ומינה אל תזוע

(ג) לשון חיזוקי סופר מה שנהגו הסופרי' לכתוב וכך אמ"ל כתבו וחתמו בכל לשון של זכות וייפוי כח ובסוף השטר כותבין וקנינו מידו וכו' דלא וכו' ודלא וכו' אלא בחומר ובחוזק שטרי דנהיגי בישראל וכתי' חז"ל ע"כ נובין ונדון אי חזינן שום ריעות' בהך מלתא דשטר דלא מהניא לענין דינא אי האי לישנא דכתיב ביה בכל לשון של זכות וכו' כחומ' וכחוזק וכתי' חז"ל מהני לקיומיה למלתא וכאילו נעשה כדינו במ"ש כתי' חז"ל או"ד מאן לימא לן דאינהו סהדי גופייהו ידעי מהו תיקון רז"ל וכדאמרי' בעלמא לאו כ"ע דינא גמירי ע"כ

זאת אשיב הלא בראשי אפי' ב"ד דאפסיקא הלכתא בפ' י"ן דקל"ח דלב"ד טועין לא חיישי' כתב הרשב"א סי' אלף קמ"ט מסתברא דא"א כן דאנן סהדי דרוב הדיינים היושבים עכשו בדין אינן בקיאין וכו' ונשאל אותם אם יודעים אם לאו וכו' ובודקין וחוקרין וכו' ע"ש ואם אמרה הרב בב"ד כ"ש בסופרים או בשאר סהדי ואפי' לפי מה שהגיה הרב מהריב"ל ז"ל בח"א סי' ק"ו בתשו' הרשב"א סופרים במקום דיינים ע"ש נקוט מיהא דבסופרי' וכ"ש שאר סהדי דליכא מאן דפליג וכבר קראתי ערער ע"ד הרב ז"ל במערכת אות ב' סי' בס"ד

איברא דבנ"ד נלע"ד דלא תליא מלתא בידיעה דסהדי אלא כיון דהנתבע קביל עליה למהוי האי שטרא כחו' וכחו' וכתי' רז"ל כל כמה דמצינן לקיומיה למהוי כתי' רז"ל אע"ג דסהדי גופייהו לא ידעי מהו תקון רז"ל אנן מקיימינן ליה כאילו נעשה כתי' רז"ל ומצאתי תשו' לר"ה גאון ז"ל כי באה במישרים נ"ד ס"ה ח"א מאן דמקבל למכתב שטרא בכל לישנא דזכותא אע"ג דלא ידע ספרא לאחזוקי כראוי כיון דכתיב ביה