משכנות הרועים שכו
Mishkanot Ha-Ro’im 326 · משכנות הרועים · free full Hebrew text
Open in the reader →שמעון שהחתיכות ההם היו בהם כו"ך אמות שהם יותר מנ"ה אמות שהודה בהם א"כ הוחזק כפרן עפ"י הכת"י שמסר ללוי והביא תשו' הרשב"ץ שהביא מרן ז"ל הנותנים למעלה דבכת"י. הוחזק כפרן ואח"כ חילק לנדונו מתרי אנפי תריצי ע"ש מלתא בטעמא והכנ"הג קצר במקום שאמרו להאריך ואחז"ר נדפסו תשו' הגאונים הנק' שערי תשובה ובסי' קל"ג הביא תשובה לרבינו האיי גאון שכ"כ ע"ש
ויט כת"י הפרש שיש בין שטר מקויים שיש בו עדים לכת"י שהוחזק בב"ד עיין בתשו' מרן ז"ל שבס' אבקת רוכל סי' קל"ח ומאי דכתי' בעניו' לעיל באות
(כ) כת"י גוי שחייב לישראל בכת"י אם נקנה לישראל אחר בכת"ום עיין להרב כנ"הג סי' ס"ו אות י"ט בהג"הט ומה שהארכתי לקמן במערכת אות ע' בפסק ששלחתי לאי ג'רבא יע"א בס"ד
(כא) כת"י אם טוען הלוה על כת"י שביד המלוה שלא כתבו אלא להתעסק בעלמא אינו נאמן הרשב"א ח"א סי' תתקכ"ד ובח"ג סי' כ"ד ובח"ג והובא במרן בב"י סי' ס"ו ס"ט ועיין להרב כנ"הג בסי' ס"ה אות ל"ח בהג"הט ועיין להש"ך סימן ס"ט סקט"ז שיישב דברי הרשב"א אף לדידן דקי"ל כמ"ד נאמן הלוה לומר פרעתי בחוב שבכת"י מה"ט והעתיקו הסמ"ע
(כב) כתב יש לחקור חקור דבר באיזה כתב היו כותבין דורות הראשוני' שטרות או אגרות אם באותיות כתב אשורית א"כ כי קרעי. להו קדושה שבהן להיכן הלכה ובריש מס' ר"ה אמרינן דמעיקרא היו כותבין בשטרות לשם מלכות פ' והדרו בהו דלמחר נפרע השטר ונמצא מוטל באשפה ע"ש ולא חששו בלא"ה משום אותיות כתב ראשון ולא מצאתי דובר דבר עד שנראה בעליל ס' האור"ות ומצאתי לו בסי' מ"ב סק"ו שהביא משם הריטב"א והרב עין יעקב בריש מגילה שכ' שהיה להם כתב אחר שאין בו קדושה ולא מנצפ"ך ע"ש וגם ראיתי את הלח'ש שכ' הרב תומת ישרים סי' ר"ד שכתב שמרוני שהיה מעיר שומרון ע"ש
(כג) כת"י אליתר'א די קאמ'ביו אע"ג דקי"ל כמ"ד דבחוב שבכת"י הלוה אי טעין פרעתי נאמן כמ"ש בסי' ס"ט אבל בלית'רא רי קאמ'ביו דינה כשטר גמור לפי מנהג הסוחרים מוהרשד"ם ז"ל חלק ח"מ סי' צ"ו ומוהר"י אדרבי ז"ל סי' ד"ת כנ"הג סי' ר"א אות מ"א והרב משאת משה ז"ל ח"ב ריש סי' ל' ועיין מה שציינתי לעיל מערכת אות א' .א סימן ט'
(כד) כת"י לדעת רבינו ישעיה שהביא הטור סוף סי' י"ב דהמוחל חוב שבשטר אם לא החזיר השטר מצי למהדר ביה אלא אם כן קבל בקנין ע"ש וכתוב אצלי במע' אות מ' מדיני מחילה מ"מ דהמוחל לחבירו חוב שבכתב יד ולא החזיר לו הכת"י ולא נטל בקנין לפי טעם שכתב הרב"ח ז"ל בדעתו של הרי"ש ז"ל משום דס"ל כב"ש דשטר העומד ליגבות כגבוי. דמי כיון דקרקעותיו משועבדים למלוה כמ"ש רש"י בפרק ארוסה דכ"ה ע"ש א"כ בכת"י דלא גבי ממשעבדי כאותה ששנינו בס"פ ג"פ א"כ מחילתו מחילה ולא מצי למהדר ביה אפילו לדעת הרי"ש ז"ל אבל אנן בלא"ה קי"ל כב"ה כמ"ש בטוש"ע סי' ס"ז גבי שטר שיש בו אחריות דמשמט ע"ש ובא"הע סי' קע"ח בכתו' ע"ש אבל לדעת הכנ"הג ז"ל דיהיב טעמא משום דמצי אמר להשטאה אכוין ולא גמר למחול א"כ כך לי כת"י כמו שטר וכעת מצאתי להרב יד אהרן ז"ל בא"הע "הע ח"ב סי' ט' בהגב"י בסופו שכ"כ משם ה' משאת משה ואיננו פה עמדי לעת עתה
(כה) כת"י ראובן ושמעון שותפין היו ומתו : גם שניהם והוציאו יורשיהם כת"י שיהודה ולוי בעלי אחיות חייבי' להם מנה מדמי סחורה שקנו ממורישם ולוי ג"כ נלב"ע וחל"ש ויהודה טוען כי החתימה שלו היא מזוייפת ולעולם לא חתם על כת"י זה ועמדו יורשים והביאו עדים וקיימו הכת"י וכבר ידעת מה שנחלקו בזה הרשב"א והרא"ש כמ"ש מור"ם בר"סי כ"ב אי חשיב כמ"ד לא לויתי א"כ כשנתקיים הכת"י הו"ל כמ"ד לא פרעתי עיין במוהרש"ך ז"ל ח"א סי' מ"ד בד"ה והנה במ"ש וכו' אך יש לחלק ועיין להרב חוות יאיר סימן קע"א ואח"ך טען יהודה שלעולם לא קנה סחורה זו מראובן ושמעון ועוד שעדיין לא היה מחותן עם לוי אפי' בשידוכין ולא הייתי מכירו לשעבר הרי בהדיא ביאר שיחותיו ואומר לא לויתי ועכשו שנתקיים תו לא מהימן לומר פרעתי ובחלק יורשי לוי לדידן דגרירנא בתריה דמרן בש"ע דבכת"י אי טעין פרעתי נאמן אנן נמי טענינן ליורשים כמ"ש בטוש"ע סי' ס"ט ע"ש אך יש להסתפק אם יהודה יתחייב בכל מדין שנים שלוו עיין סי' ע"ז ועיין לה' מוהריק"ש ז"ל בתשו' סימן מ"ג ולהרב נחפה בכסף דף נ"ה ע"ג ובתשו' הכנ"הג ח"ב סי' ל"ג והרב בתי כהונה ח"ב סי' ובש"ך סימן ס"ט סק"י דהיא גופה אתא לאשמועינן הטור ז"ל ועיין להרב"ח ז"ל מה שדקדק בזה
(כו) כת"י גוי קי"ל דכת"י נקנה בכת"ום כמו : השטר ואע"ג שאין החוב שבכת"י שעבוד קרקע מ"מ מבני חרי גבי כמ"ש בטוש"ע סי' ס"ו ס"ז ובכת"י של גוים אי מהני ביה כת"ום מלשון בע"הת שהעתיקו מרן בש"ע שם דנקט שטר הנעשה בערכאות של עכ"ום וכת"י וכו' משמע דבגוי שטר דוקא ובישראל אפי' כת"י או"ד כי הדדי נינהו וכת"י אעכ"ום נמי קאי או אישראל דוקא קאי הרב מהר"א ששון ז"ל סי' רי"ז עלה ונסתפק בזה ורבינו בצלאל ז"ל סימן ל"ו והרב מוהרי"מט חח"מ סי' צ"ד פשיטא להו דאף בכ"י של עכ"ום מהניא כת"ום ועיין להכנ"הג אות ט' וכ"ז נעלם מה' אנג'יל ז"ל בתשו' סי' ה' וע"ע להרב גו"ר ח"המ כלל ו' סימן ט"ו י"ו ע"ש ולהרב משאת משה ח"מ סי' ס"ו והרב אדרת אליהו סי' כ"א וה' עדות ביהוסף ח"א סי' כ"ה והנה בעתה נדפס ספר משפט צדק ח"ג ובסי' י"א דף ל"ד ובסי' ט"ל דקי"א ע"ד עע"ז גם נדפסו תשובות מהריק"ש ז"ל ובסי' ג' עמד על רזא דנא ועיין להרב כרם שלמה ז"ל ח"המ סי' כ"ד דף רל"ו
(כז) כת"י קי"ל שהמוציא על חבירו כת"י שהוא : חייב לו מנה והלוה טוען שפרע לו חמשים דהלוה. נשבע שבועת התורה ומפטר דקי"ל כשאר מודה במקצת דחייב שבועה דאורייתא כיון דאין בכת"י שעבוד קרקעות דמה"ט נאמן לומר פרעתי דלא קפיד עליה אם עדיין הוא אצל המלוה אבל אם החוב בשטר ותבעו מיניה אחר בע"פ וכפר בא' מהם דאינו נשבע אלא היסת כיון דהשטר בתקפו וחל שעבודו על הקרקעות הוי הילך ועיין בטוש"ע ס"סי פ"ב וסי' פ"ח סכ"ט ובסמ"ע סי' ס"ט סק"ו דאפי' אם הכת"י יש בו