משכנות הרועים שיא

שם וז"ל והכי מוכח בהדיא בגמרא דילן בפרק מ"ש וכבר פי' זה רבינו שמואל ז"ל עכ"ל אלמא דמסתמיך ואזיל אשיטת רשב"ם וכדכתי' וכ"כ הרב מעדני יו"ט ז"ל שם עוד ראיתי להרמב"ן בפ' מ"ש בחי' לשם שכתב הא דאמרי' וזו היא שקשה בר"מ ואתינן לפשיט' ממתני' ודחינן ק"ל לפשוט מהא דתנן בפרק יש בכור ולא בראוי כבמוחזק בכתובה וה"ה לב"ח כדפרישנא וכו' א"נ פירושא כגון דאחוה ודאחי אבוה דהוא ראוי וכו' אבל בנכסים דאבוי לא סא"ד וכו' עכ"ל ולפ"ז ראוי דאבות סא"ד. דב"ח גובה מהם דהוו כמוחזקים ביד הבן ומשתעבדי לב"ח דבן וסיפא דמתני' דקתני וכולן אינם נוטלין בראוי כבמוחזק ואמרי' עלה לאתויי נכסי דאבא היינו אע"ג דשפיר חשיבי מוחזקים לגבי הבן אעפי"כ אין הבכור נוטל והנך נוטלין אע"ג דב"ח גובה מהם ובשאר ראוי שוה בעל חוב לבכור וכל הנך דתנן התם ע"ש בפירש"י. והרמב"ן ז"ל כתב עוד שם והתם נמי אמרינן וכו' דסיפא לאתויי נכסי דאבא דאבא וכו' והשתא סד"א דסיפא משום שבח תנא לה עכ"ל לענ"ד לא הבינותי זה דשבח כבר תנא ליה תנא ואהדריה לשבחא דאתייא ממילא ע"ש ונראה דר"ל דסא"ד למימר דלא אצטריך תנא למהדר למלתיה אלא משום שבח לאשמו' שבחא דאתיא ממילא וסרכיה דנקט ברישא ולא בראוי נקיט ואזיל

וראיתי להתוס' בפ' מ"ש בד"ה ולימרו ליה וכו' דק"ל דילמא ה"ט משום דאין ב"ח גובה וכו' כדאמרי' בפ' יש בכור ולא האשה בכתובתה וכו' אבל אין להביא ראייה מדאמרי' בסמוך מאי לאו יורשי דאב בנים וכו' פי' בני הבן וקאמר ב"ח אינו נוטל לאו היינו משום דאינו נוטל בראוי אלא טעמא משום דאמרינן מכח אבא דאבא קאתינא עכ"ל ולפ"ד ז"ל הא דאמר בפרק יש בכור דסיפא לאתויי נכסי דאבא אבא בשלמא לגבי בכור ניחא דטובא קמ"ל אע"ג דמכח דאבא דאבא קאתינא לא שקיל חלק בכורה אבל לגבי כתובת אשה אדרבא בדאתי מכח דאבא דאבא סברא הוא שלא תטול ורבותא טפי דאפי' בשאר ראוי דלא אתי מכח דאבא דאבא אעפ"כ אינה גובה ומאי קמ"ל תנא דתני בכולן אינם נוטלים בראוי כבמוחזק אמור מעתה דהתוס' והרמב"ן חלוקים בעיסתן בפי' אנא מכח דאבא דאבא קאתינא דלדעת התוס' דוקא בראוי כה"ג הוא דאין ב"ח גובה ממנו אבל בשאר ראוי דלא קאתי מכח אבא דאבא שפיר גבי ב"ח אבל לדעת הרמב"ן לא מבעיא בראוי דשאר יורשים דפשי' דאינו בחזקתו דאינו משתעבד לב"ח ומ"ה לא גבי מניה אלא אפי' בראוי דאב דמסתמא איהו ירית ליה וחשבינן להנך נכסי דאבוה כמאן דאיתנהו ברשותיה דבן וחל ממילא עלייהו שעבוד דב"ח סד"א דגבי מנייהו קמ"ל דאינו גובה דמצו אמרי אנן מכח אבא דאבא קאתינא איברא דאכתי איכא למיקם לדעת הרמב"ן והרא"ש ז"ל דאמאי לא מייתו סייעתא למלתייהו דב"ח אינו גובה מהראוי מהך דפ' אע"פ דלא תני ב"ח בהדי הנך דתנאי כתו' כמ"ש התוס' שם בפרק מ"ש ע"ש וזו היא שקשה לס' רבינו אפרים שהביא הרא"ש בפרק יש בכור שם דס"ל דב"ח גובה מהראוי דא"ה אמאי לא תני לה התם בפ' אע"פ וכדדייקי מינה התוס'. שוב מצאתי להרב גד"ת שער מ"ג ח"ד סי' ט"ו שנתעורר בזה לדעת הרא"ש מלוניל שסובר שב"ח גובה מהראוי ע"ש מה שתירץ כיון דנקט שבח כ"ש ראוי ע"ש ועלה מן האר'ש פלוגתא דרבוותא בענין ב"ח אם גובה מהראוי או לא אלא דבגובה מן הראוי גופיה איכא מ"ד דוקא בשאר מורישים אבל מבן הבן אינו גובה דאמר מכח אבא דאבא קאתינא ודעת הרא"ש מלוניל דבן הבן גובה והרי"ף ז"ל העתיק המשנה כצורתה וכן הך דשלחו מתם והרמב"ם בסוף פ"ה מה' נחלות כתב וז"ל יורשי האב אומרים מת הבן תחלה ולא הניח כלום ואבד החוב וכו' עכ"ל מדקדוק דבריו אלו יראה דס"ל דלאו מטעמא משום דאמר מכח אבא דאבא קאתינא אלא משום דאין ב"ח גובה ראוי ועכ"ל דהא דקתני מתני' עליו ועל אביו רבותא קמ"ל דאע"ג דחשיבי כמוחזקין ביד הבן קצת אפי"ה אין ב"ח גובה מהם דסו"ס ראוי הוא וכדכתי' משם הרמב"ן וכתב המ"מ ומסקנא דגמרא דבכל יורשים כן אפי' בבן ואב שמתו ואין ידוע איזה מהם מת תחלה אין בני הבן היורשים את הזקן פורעין את חובת אביהם עכ"ל ממ"ש אפי' בבן ואב ש"מ דס"ל כדעת רבינו שהוא סובר כדעת הרמב"ן והיינו דאשמועינן תנא גבי בכור דאינו נוטל אפי' בנכסי אבא דאבא דסד"א כמוחזקים ועיין לרבינו בפי' המשנה ובפי"ו מהלכות אישות הלכה ה' כתב וכן התקינו שלא תגבה האלמנה אלא מהקרקע ולא מהשבח ששבחו נכסים אחר מיתת הבעל עכ"ל ממה שלא כתב ג"כ שאינה גובה מהראוי כלישנא דמתני' דבכורות נראה דס"ל משום דראוי אפילו ב"ח אינו גובה ולא משום מקולי כתו' וכן דקדק ה' מהראנ"ח בראשונות קט"ו ע"ש והטור סו' סי' ק"ד גבי נפל הבית עליו ועל אביו כתב בפי' דאין ב"ח גובה מהראוי כד' ה' אביו ז"ל ומרן ז"ל בש"ע כתב וז"ל אבינו מת ראשון וירש את מורישיו בקבר וכו' עכ"ל ממה שלא תלה הדבר משום דאתי מכח אבא דאבא ש"מ דבכל ראוי אין ב"ח גובה ולכך ציין עליו מורם ז"ל שהרי אין ב"ח גובה מהראוי וכמו שהכריח הש"ך ע"ש איך שיהיה אנן בדידן דבתר מרן הש"ע גרירי ונתבאר שדעתו לפסוק כמ"ד דב"ח אינו גובה בראוי גם לפ"ד ה"המ שכתב שם בה' אישות דלא אמרו מקולי כתובה אלא בתנאי ב"ד אבל נכסי צ"ב דינם כב"ח וגובה את השבח ע"ש הא מיהא לפי מה שנתבאר בדעת הרמב"ם ומרן בש"ע קם דינא אלמנת הזקן גובה מהיורשים שזכו בחלוקה עם אלמנת בנה ומה גם שהנכסים מ"הת בחזקת היורשים אחר שזכו בהם מחמת התקנה קושטא קאי שענין הלזה סובל האריכות ועיין בתשו' מוהרח"ש מא"הע סי' כ"ח כ"ט ומ"ש מוהר"י חנדאלי בס' פני יהושע סי' כ"ג כ"ד וה' תורת חסד סי' צ' והמש"ל פכ"א מה' המלוה בתשו' מה שהאריך בפרט זה ובה' נחלות בפ"ה שם ובתשו' הרדב"ז ח"א שבשני ובח"המ סי' ק"ז בהגהב"י וה' כרם שלמה חח"מ סי' כ"ח וה' אדמת קדש סי' ס"ו ובס' אורים ותומים סי' ק"ד שם וע"ע בתשו' ה' מטה יוסף ח"א ח"מ סי' יו"ד וה' נאמן שמואל סי' ס"ג והרב משאת משה ח"א חא"ה סי' כ"ד וכעת זכינו לתשו' הכנ"הג וב"ח ח"המ סי' ע"א האריך למעניתו כמדתו ורוח מבינתו והיה בדעתי להאריך עוד בזה אלא שאין הפנאי מסכים עמי ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו להבין ולהשכיל ללמוד וללמד לשמור מאד ולעשות כיר"א ועיין עוד בה' פרי הארץ חח"המ סי' י"א דע"א וה' דבר משה חא"הע סי' ע"ב תשו' ד' מכתם לדוד חאה"ע מסו' י"ג עד סי' ט"ו ובה' נתיבות משפט דף ובה' פרי האדמה ח"א דף ס"ד ע"ש ותמהני מה' מהר"י עייאש ז"ל שבח"א ח"המ סי' ג"ן ובח"ב סי' יו"ד פשיטא ליה