משכנות הרועים ל

קמ"ב ולתשו' סימן ש"א ומ"ש שגם ההר"י ואח"כ הביא תשו' להרמב"ן סי' ס"ז על נותן דירת בית דא"ל ידור פ' בביתי לא אמר כלום. שאין בדירה ממש להקנותה אלא עד שיאמ"ל קנו בית זו לדור בו וע"ז פשי' ז"ל אם אין בשטר קנין אלא כמ"ש שקדם הקנין להכתי' הדירה שכל שאמר קנו ממני שאני נותן לו דירה בביתי י"ל שאין הקנין אלא על הדירה בלבד לא על גופו ש"ק אבל אם אמר הריני נותן דירה לשמ' בעלייתי וכו' ה"ז קנה העליה לדירה שהקנין ענין חזק כשבא אחר מ"ש לא דירה בלבד נתן לו אלא מגופו ש"ק קנו מידו עכ"ל דבריו אלה מעין ההר"י שכתב הרשב"א בתשו' דסי' ש"א שהביא מרן קודם לתשו' זו והכא ליכא למימ' דבקנין גרידא סגי ומדטרח ועשה קנין לאלומי למילתיה ומגופה ש"ק קנו מידו וכההיא דהכותב נכסיו לאח"מ דבקנין ל"ץ למימר מהיום דשאני התם דמצי למכתב לו שדה נתונה לך דהא קרקע בעי למיהב ליה אלא משום דאין שטר לאח"מ צריך למכתב ביה מהיום כי טרח למיעבד קנין אמרינן כמ"ד מהיום דמי אבל בהנותן דירת בית דלא מצי למכתב ליה דירת ביתי נתונה לך דאין הדירה נקנית בשט' אמטו להכי בעי קנין למימר דמגופה דארעא קנו מיניה דאלים כח הקנין ומייתי מהך דפ' חזקת והכותב אלא הא דבעינן דבקנין באחרונה משום וכו' דאז לא מהדירה בלבד קנו מיניה אלא מגופה ש"ק אבל איפכא לא וכת' עוד ולולי שאני סבור שאין העדים יודעים דין זה הייתי אומר שאפילו אם חזרו בסו' השט' וכתבו וקנינו לפ' עכמ"ד ומפ"ל שאף זה יועיל לקנות גופו ש"ק לדירה שבחזרת הקנין שכת' בסו' קנה דקנין שכת' בסו' ליפות כחו כתבוהו שלא כת' הקנין ב"פ בכדי ועכ"ז אני סבור לומ' שיועילו הזכרת ב' קנוינים לעולם ליפוי כח וכן לשון רש"י בפ' י"ן דאלמא בכל שטרות דעלמא דנין כן וזה יותר קרוב בעיני עכ"ל והנראה שהרב ז"ל מעיקרא דייק דשטר שכתוב בו וקנו ממני שאני נותן לו דירה בביתי לק' דאין הקנין על הדירה ולא מגש"ק והדירה אין בה ממש ולא בת הקנאה היא אבל אם כתב לו הריני נותן דירה לשמ' וקנינו ה"ז קנה דהקנין מגש"ק והיינו כס' הרר"י וכדכתי' וכל זה בדלא הדר וכת' וקנינו ממנו עכמ"ד ומפ"ל אלא שכתב בתחלה וקנו ממני וכו' אבל אם חזר וכת' בסו' השט' וקנינו ממנו עכמ"ה וכו' אמרינן דליפות כחו ומגש"ק קנו ממנו וכדמשמ' מפי' רשב"ם בפי"ן כמו שביארנו לעיל בעניותי' ופשי' ליה להרמב"ן נמי דאין העדים צריכים לחזור ולבאר שקנו מידו וכי כתבי הכי הוי ליפות כח המקבל וכדכתי' ובפ' ג"פ דק"ס איתא התם אמתני' וצריך שיחזור מעניינו ש"ש בשי' אחרונה מ"ט אמר"ע לפי שאין למדין משי' אחרונה ופי' רשב"ם וצריך שיחזור וכו' זהו שאנו כות' בסוף 'בסוף השטר וקנינו מפ' וכו' אכמ"ד ומפ"ל וכו' דהיינו שמפרש וכופל הענין הכתו' למעלה והאי וצריך שיחזור הכי מפרש לה וצריך שלא יהיה כתו' בסו' השט' בשי' אחרונה שום דבר חידוש שום תנאי שהשט' תלוי בו שאינו כתו' למעלה וכו' אלא בדברים. שאין אנו צריכים בהם וכו' כגון מעניינו ש"ש עכ"ל מכאן מוכח דס"ל לרשב"ם דאין העדים צריכים לחזור ולבאר וקנינו מפ' וכו' אלא משום דאין למידין משי' אחרונה וקנו לכפול ולחזור מענין הכתו' בשט' שא"ל וקנו ממני דודאי עשו העדים כמו שהוזהרו איברא דקשה לענ"ד לדעת הרמב"ן דבחזרת הקנין מתקן ומקנה גש"ק ובחד קנין ל"ק דדירה דבר שאין בו ממש א"כ תק"ל דהא דקי"ל דאין למידין משי' אחרונה והא הכא למידין וכה"ג הק' התוס' לפרשב"ם שם דקל"ו אמאי דאמ' התם אקנייה וקנינו מיניה ל"ץ ופרשב"ם א' בראש השיט' וקנו ממני וא' בסוף השט' וקנינו וכו' דאין למידין משיטה אחרו' והא הכא למידין דל"ץ למיכת' מהיום ע"ש ונראה שדעתם ז"ל אע"ג דקי"ל צריך שיחזור מעניינו ש"ש מ"מ אם לא החזיר לא נפסל השט' בכך כמ"ש ה"ה בפ' ז"ך מה' מלוה ה"ג משם הרמב"ן והרשב"א ע"ש ובהנמק"י שם ב"פ ג"פ א"כ לפ"ז האי שאין בו דבר חדוש ותנאי שלא נזכר אלא כפליה לפרושי מילתיה ולתקן ההקנאה כהך דפי"ן למימר דמהיום דקנה לו הקנין המוזכר וכת' דירת הבית פרושי פרושי מפרש מיד דלאו מדירה לחוד קנו מיניה אלא מגש"ק קנו מידו ואין זה מוסיף תנאי שהשט' תלוי בו שלא נזכר כבר בשט' כנלע"ד ומ"ש ה"ה ז"ל אלא שאין למידין משי' אחרו' ר"ל ללמוד דבר מחודש שלא הוזכר ממנו בשט' אבל הקנין שכבר הוזכר בשטר דהא ודאי שפיר למידין משי' אחרו' דאתא לאודויי דלאו מדירה קנו מידו אלא מגש"ק

ומצאתי תשו' שלימה למוהר"ם הובאה בהג"המי לשם שכתב וז"ל אין למידין משי' אחרו' וכו' דבר חדש או שסותר לגמרי מה שלמעלה אבל דבר שאין סותר לגמרי מה שלמעלה כגון קנו ממני וכו' ולא ידעי' אם נעשה הקנין אם לא בענין זה למידין משיטה אחרונה שכת' וקנינו מיניה משמ' שכבר נעשה קנין וילמוד סתום מן המפורש וכו' עכ"ל ומ"ש ולא ידעי אם נעשה הקנין אי לאו וכו' לכאורה נראה דס"ל דאם לא נכתב וקנינו וכו' כיון דלא ידעי' אם נעשה הקנין אם לא אין לנו להחזיק השטר בחזקת שנעשה הקנין ודלא כהנך רבוואתא דכתי' דס"ל דלא מיפסל שט' בהכי אלא נראה דגם מוהר"ם יורה יורה כוותייהו דרבוותא אלא דהעדים אלו הן הגולי"ן דלא ניחוש דילמא לא נעשה הקנין לכך גלו דעתייהו דהכי עבוד ואה"ן דאם לא כת' וקנינו וכו' ס"ל דלא מיפסל שט' שוב מצאתי למרן בב"י ר"י סי' מ"ד אחר שהביא דברי הגהמ"י הללו כת' וז"ל ואזיל בשי' הרמב"ן דסבר אם לא נכת' לא מיפסל שט' עכ"ל וכת' הסמ"ע שם ס"ק א' דמ"ש בסו' וקנינו וכו' מיקרי חזרת השטר ואעפ"י שלא נכת' למעלה אלא שאמר הלוה לעדים שיקנו ולא כת' שם דכן עשו וכו' כי מסתמא עשו העדים מה שבקש מהם וכו' ובפרישה שם והש"ך האריך לחלוק ע"ד הגהמ"י ואין כאן מקומו ה' יזכנו ללמוד תורה לשמה כיר"א ועיין במור"ם סי' רי"ב ס"א שפסק לתשו' הרמב"ן ועיין בסמ"ע שם ס"ק ו'

וראיתי למוהריב"ל ז"ל בח"ג בסי' מ"ג שנשאל בש"מ שאמר תדור אחותו בבית פ' וחזר פ"ב בו בפרק לכפול את דבריו ופסק שזכתה ממ"ש הרמב"ן שאם קנו ממנו ב' קניינים אמרינן מגופה של קרקע קנו מידו וכיון דש"מ קי"ל דבריו כמסו' וכתוב' דמו וב' פעמים למ' שנותן הדירה לאחותו זכתה ע"ש ובס"ד סי' כ"ה נשאל לבאר תשו' הרמב"ן הלזו ואם היא מוסכמת משאר הפוסקים והשי' דק"ל דהיכי אפשר לומר דב' קניינים הוי מ"ד בתחלה וקנו ממני ומ"ד. בסוף וקנינו והלא מ"ד לבסוף וקנינו אינו קנין חדש אלא לומ' שעשו העדים שליחותן ועשו וקיימו מה שציוה אליהם שיקנו ממנו ואי משום הא ל"ק דאפשר לתרץ ולומר דס"ל דאם היו העדים חתומים באותו השטר