משכנות הרועים כח

אברהם ולפי מה שהוכחנו בעניותי' מתשו' הרב בני משה שהביא תשו' מוהרש"ך דח"ב כולהו ס"ל דאי איכא קנין באחרונה בשטר אקניית הדא"ק קאי ושטרא מעלייא הוא וזכתה הבת במתנה זו וכן לד' ה' מוהר"ש וה' מוהרמ"י וה' מוהרח"ש וה' מ"ג וה' בני משה והרב פ"מ ורב ז"א ז"ל ודעת מוהראנ"ח וה' אליאס כל שלא הקנה תחי' הדא"ק אין כאן הקנאה כלל ולפי מאי דכתיב' בעניותי' בנ"ד מודים מודים והרב כנה"ג בתשו' החדשו' סי' קס"ד דף קצ"ו ע"ב העריך מערכה מול מערכה ובסו"ד כת' דהמוחזק מצי למימר קי"ל ואנן בדידן אין דנין על פי הק"ל ולעולם פוסקים כדעת מרן בש"ע ובדבר שלא נתבאר בדבריו אמרי' הלכה כבתראי היכא דחזו לקמאי וכבר ברירנא רבוואתא דפליגי אמוהראנ"ח והרב אליאס ורחימו דנפשין ונהירו דעיינין הרב מוהר"מ סוזין נר"ו שליח ציון תו"ב סח לי בזה דשאני נדון הרב אליאס שהבת הקנית לאמה כל נכסיה מקרקעי ומטלט' א"כ לא נשארו לה דא"ק לקנות אגבן מט' מ"ה קאמ' דהיתה צריכה לקנות הקרקע אגבו המט' וכיון שלא הקנתה לאמה עד"ז אין כאן מקום למתנתה וע"ז פליג ה' מוהרש"ח דאפי' בכה"ג אמרי' שהקנתה לה כתקנה ולע"ד אינו נראה דאם בכלל נכסיה מקרקעי ג"כ א"כ כי כתבה תחי' אגב דא"ק מאי הוי והא קי"ל דקרקע אינו נקנה אגב קרקע כמ"ש הרשב"א ופסקו מרן סי' ר"ב ס"ו ע"ש והכי הול"ל שיקנה לה תחי' הקרקע ולא דא"ק עלה בקב"ץ דשטר מתנה זו שכתוב בו והכל היה בקש"מ ר"ל הקנאת הדא"ק ודלא למהדר בה וכיוצא ועוד יראה דמ"ש בשטר והכל היה בקש"מ הכל אתא לאתויי עמ"ש בשטר קודם לקנין בכל אופן תיקוני רז"ל והלשון הזה נראה שהעדים מעידים שהכל נעשה בכל אופן תיקוני רז"ל ותי' רז"ל הוא להקנות הקרקע תחי' ואגבו המעות ודומה למ"ש רבי' ברוך ופסקו מור"ם בסי' רי"ב שאם כתוב בשטר כתי' חכמים יש לפרש שנתן לו באופן המועיל וכו' עכ"ל וז"ל רבי' ברוך מעתה. שהעדים מעידים שנעשה כתי' חז"ל זהו תי' חכמים להקנות הקרקע לפירות וילמוד עליון מתחתון ולא נאמר הכא יד בעהש"ט עה"ת ומאחר שחתמו העדים ע"ז אפי' אם נשאל עתה ויאמר לא כך היה לית לן בה דלית אתי ע"פ ומרע לשטרא וכיון שהגידו אין חוזרין ומגידין עכ"ל דעת עליון שחזקת העדים שכת' כתי' חז"ל שעשו כתי' חז"ל אלא שאני רואה שינוי מדברי רבי' ברוך לדברי מור"ם דרבי' ברוך תלה זייניה בהעדאת העדים שהעידו שעשו כהוגן אמנם מור"ם תלה כיפי במה שהודה שהקנה לו כתיקון חכמים ולא בהעדאת העדים בשטר שכתוב בו שראובן נתן לדור בביתו וקנו ממנו ע"ז כת' מור"ם שם שיש לפרש שקנה ממנו בענין המועיל עכ"ל מלשון זה מוכח דקאי אהעדאת העדים משמע מזה דדע' מור"ם דל"ש לן בין אם אמ' הנותן שנתן לו באופן המועיל ובין אם אמ' הערים המעידים שעשו באופן המועיל דבתרווייהו מוקמי' המתנה ביד המקבל ולא מרעי' לשטרא ובסי' רמ"א סי"ב פסק מרן שאם כתוב בסוף השטר וקנינא מיניה כחומר וכו' כתי' חכמים וכו' מהני לקיים התנאים ע"ש הנה מדברי מרן הש"ע למדנו דכשהעדים מעידים שקנו ממנו כתי' חכמים ומדברי מור"ם למדנו בהודאת הנותן והעדאת העדים שוים לטובה להעמיד השטר בחזקתו. וראיתי למוהרש"ח בתשו' הלזו שכתב וז"ל ואין לחלק בין הודאת האדם עצמו לדברי העדים דאדרבה בעדים ראוי לומ' שעשו כהוגן וכו' עכ"ל וכבר ביררנו שדעת מור"ם שקולים הם וכמבואר בדברי רבי' ברוך והטור והש"ע בסי' רמ"א מדברי כולם נלמוד דהעדאת ודברי העדים חיים וקיימים הם לעולם ומעתה חזות קשה הוגד לי במ"ש מוהרמ"י בתשו' מוהרח"ש היא העולה למעלה שכתב לחלק לד' מוהראנ"ח דלא תק"ל ממ"ש הראב"ד והביאו הטור בסי' ס' ואפי' הרי"פ נמי לא פליג עליה בהא וחלק הרב בין כשהעדים מעידים שהודה בפניהם וכנדון הראב"ד ובין כשהעדים מעידים על מה שנעשה לפניהם דמה שנעשה בפניהם מיגרע גרע וכו' ע"ע שם ולא ידעתי מה יענה הרב בדברי רבי' ברוך דמסתמיך ואזיל אדברי העדים גם לשון תהא"ט שהביא הטו' סי' ח"י שכתוב לאמ' וכן אם כתו' בשטר התנאים הללו נעשו כדין התנאים המקויימים וכו' וכן לשון הרמב"ם שהביא מור"ם בסי' רי"ב שם שכתב וקנו ע"ז ע"ש דבכל הני דברי העדים הם וקיימו עליהם וראיתי להרב מוהרש"ח סי' שנשאל על שטר קניית אויר שעל פתח שער החצר דהוי דבר שאין בו ממש והשי' עוד היה נ"ל טעם אחר ממ"ש בלשון השטר שאמ' המקנים לעדים כת' וחתמו בכל לשון של זכות ויפוי כח וכת' המר"ד וכו' ורבי' ברוך וכו' וכפי הנראה לא גרע כשאמר הנותן וקבל עליו שיכתבו שטר בכל לשון ש"ז ויפוי כח וכו' וכעין זה מצאתי למ"ו ב"ח ח"מ סי' כ"ח וכו' עכ"ל והיא תשו' מוהרשד"ם כמ"ש הרב וז"ל ועוד טעם ג' והוא גדול וכו' ע"ע גם הרב משפט צדק ח"ב סי' י' נשאל במתנת מטבע שאינו נקנה בקנין וע"ז כת' שזכה מאחר שכתוב בשטר המתנה וכת' בכל לשון ש"ז ויפוי כח וכת' הרשד"ם סי' כ"ח וכו' עכ"ל גם בסו' סי' י"ו כת' כן והביא תשו' הרשד"ם הלזו גם בסו' סי' נ"א כת' וז"ל ועוד מטעם אחר יראה שלא יוכל ראובן ולא ב"כ לערער ממ"ש מוהרשד"ם סי' כ"ח וכו' ע"ש ועיין בתשו' הרשב"א ח"ד הנדפס מחדש סי' רי"ו ועל מה שטענו בעלי האחיות ליטול חלקם כנגד מה שנטלה אחותם בא"י תו"ב הסכמנו דאין להם ליטול כלום מחמת שאחותם זכתה מכח תקנת הקדמונים שבא"י תו"ב וכעת נראה בעליל ס' שמחת יהודה וראיתי לו בסי' נ"ח שהסכים לזה ע"ש

(ז) אגב. קי"ל קרקע אינו נקנה אג"ק כמ"ש בדברי מרן בש"ע סי' ר"ב ס"ה וסי' רמ"ח סי"ב ע"ש ועיין תשו' הרשב"א ח"ג סס"י קי"ד שאול נשאל בשטר הקנאת קרקע דפשי' ליה להשואל דאין בו מועיל דקרקע אינו נקנה אג"ק והשי' לקיים את השטר ההוא ממ"ש בס"ו השט' וקנינו עכמ"ד ואין לאחר קנין כלום ותדע שהרי אמרי' בפ' חזקת וכו' אלמא אלים כח הקנין ומגופיה ש"ק קנו מידו וכדאמר בפ' הכות' וכו' עכ"ל דעת שפתיו ברור מללו דהא דקי"ל אין קרקע נקנה אג"ק ה"מ במוכר או נותן מתנה לחברו בשט' שכות' לו שדי מכורה או נתונה לך ואגבה הקנה קרקע אחרת אבל בכות' לו שטר הקנאה ע"י ק"ס אמרי' אלים מילתא דשט' ומגופיה ש"ק קנו מידו על הקרקע שהקנהו לו ועל הקרקע שהקנה אגבו וכבר ידעת שהרשב"א הוא מכת הסוברים דע"י קנין אמרי' מגופיה ש"ק קנו מידו כמ"ש במקו' משמו בפ' חזקת לשם וכ"ה בתשו' ח"א סי' אלף ר"א ובח"ב סי' שס"ב ובח"ג סי' ה' יע"ש וכבר עמדתי ע"ז כמ"ש לקמן במערכת אות מ' מדיני המודעה סי' בס"ד. איברא דק' לענ"ד מ"ש הרב ז"ל בח"ב סי' ל"ו על מה שנשאל בשט' שכתו' בו וקנינו מפ' עכמ"ד ומפ"ל וכו' וקשי' דהשטר בטל