משכנות הרועים כז

ההוא מקני שהיה צריך שיקדים תחי' קניית הקרקע ואח"כ לקנות אגבו וכו' שנתן ב' אלפים אגב דא"ק וכו' וע"ז כת' הרב כ"מ דפי' זה צריך להקצותו מן הדעת וכו' ובסוף דבריו כת' שנדון השטר של מוהרש"ך לא היה בו קנין לבסוף דחדא מתרתי בעי' או שיאמר באיזה אופן הקנה לו הדא"ק או יאמר הקנה דא"ק יען שאין כתו' שם קנין כלל וכו' ע"ע דודאי אם היה כתו' שם קנין ודאי דשדינן ליה אקניית קרקע כמ"ש בח"ב והתימה מהרב כנה"ג איך לא הביט בתשו' האחרת גם מהרב כ"מ והרב ז"א ז"ל ומצאתי למוהר"ש גאון ז"ל בתשו' סי' ל"ד דף ס"ד ע"ד שנדון מוהרש"ך בח"א הוא הדבר שנשאל עליו מוהרשד"ם סי' שי"ו וראיתי התם בשאלה שלא נזכר בה קנין כלל ע"ש וצדקו דברי הרב כ"מ והרב ז"א וכמו שהוכחנו מתשו' שבח"ב כמדובר נמצאת אומר דהרב מוהרנ"ח ומוהרש"ך פליגן בהדייהו בנכת' קנין בסוף השטר דלד' מוהראנ"ח לא שדינן ליה אקניית קרקע ולמוהרש"ך ז"ל שדינן ליה ומדבריהם ז"ל מוכח דניחא להו כס' מוהרש"ך הלזו דכל שיש בה קנין אמרי' אקניית קרקע קאי דמידי דמהני ביה קנין שדינן ליה אמילתא דלא מהני בה קנין אבל אם אין שם קנין כ"ע מודו דהשטר בטל דבמה נקנה לו הקרקע וע"ז סמך הרב בית יאודה ז"ל בחאה"ע סי' כ"ח שבטל המתנה דאין שם הקנאה כלל דו"ק ותשכח אלא שדברי מוהראנ"ח אעפ"י שהקנין לבסוף לא תיקן כלום ואעפ"י שהרב ז"ל כת' אח"ך וז"ל ואם באנו לומר שיש בכח מ"ש בשטר שיהיו המעות נתונים במתנה אגב דא"ק שהיא נותנת להם קרקע ג"כ ונמצא קנין כדינו מ"מ כל זה א"א אם המעות היו בעין וכו' אבל מלוה וכו' ל"מ בהו קנין כלל וכו' עכ"ל לא שהסכימה דעתו לכך ולומר דמהני אלא בדרך ואם באנו לומ' כת' כן שהרי כבר החליט הרב ראשית מאמר דלא נקנו בכך ולא זכו האחים כלל גם הרב בנימין אליאס ז"ל הובא בתשו' מוהראנ"ח סי' ל"ד וע"ז השי' הרב ז"ל דף מ"ז ע"ב וז"ל תחלת דבר כת' וז"ל מה שנתנה הבת כל נכסיה אגב דא"ק היה צריך לתת לה תחי' הדא"ק עכ"ל ואני אומר לכת' שמי אומ' לן שלא נתנה תחלה הרא"ק דאי משום שכתו' בלשון השטר נתנה במתנה למ"ב אמה אגב וכו' ולא כת' שנתנה תחי' הדא"ק לא איריא שכוונת העדים אינה אלא לומר באיזה קנין הקנתה המתנה לאמה ואמ' שהקנין היה באגב ומסתמא נעשית כתקנה כ"ש בנדונינו שעיקר השטר נכתב ונחתם על דבר משכונת הקרקע והודיעו העדים שהמשכונה הנז' היא מנכסי פ' שנתנם ע"י במתנה לבתו וכו' דפשי' ופשי' דאמרי' דלא באו העדים אלא להגיד שהמשכונה היא לזכות מחמת שנתנם במתנה לבתו ומסתמא נעשית כתקנה אלא דהעדים החלו עולין קיצורן של דברים מגלין טפח ומכסין טפחיים ואיכא למימ' דבנ"ד גם מוהראנ"ח והרב אליאס ז"ל אזלו ומודו דשטרא מעליא הוא והנה ה' מוהרש"ח אתא סמא בידיה תשו' הרשב"א ז"ל והיא בח"ב סי' קצ"ד שכת' שהמודה לחברו שהקנה לו דא"ק הקנאה גמו' במש"מ וכו' עכ"ל וליתובי דעת הרב מוהראנ"ח והרב אליאס ז"ל צ"ל דשאני נדון הרשב"א דהך שטרא לאו עיקר שטר הקנאה הוא דשטר הקנאה כבר כתו' בעש"ג אלא שעכשיו בא להתחייב באחריות מ"ה הוצרכו העדים לספר עיקר ההקנאה ע"ז כת' הרשב"א שהמודה לחבירו שהקנה לו ר"ל שכבר הקנה לו אמרי' הקנאה גמו' במשמע אבל בנדון דידהו ז"ל שעיקר ההקנאה בהך שטרא ס"ל דהיה צריך לפרש כיצד היא דרך הקנאה ושיקנה לו תחילה הדא"ק ואם לא נכתב לא שמה מתנה והמתנה בטילה והרב מוהרש"א נרגש מזה וכת' ואל תאמר שאני הך דהרשב"א וכו' שהרי הרשב"א כתב בזה הלשון שהמודה לחברו שהקנה לו וכו' עכ"ל ובוודאי שה' מוהראנ"ח וה' אליאס מתרגמו להך תשו' דהרשב"א כדאמרן ולא משמע להו ז"ל מאי דדייק הרב מדברי הרשב"א דאמר לה דהרשב"א אהך עובדא דאיתשיל קמיה הוא דקאמ' הכי וכייל כללא למאי דדמי להך עובדא איך שיהיה העולה לנדונינו שלשון השטר ממוצע בין נדון הרשב"א לנדון מוהראנ"ח והרב אליאס. במקומי אני עומד לומ' דבכה"ג מודים לס' מוהרש"ח ולא מפשינן פלוגתא ביני רברבתא ואח"י טו"ב הרב מוהרח"א נר"ו ידו בשלחת בפ' הכותב וז"ל גם בקנין אגב נראה דקנין גמור הוא לד' הרדב"ז בסי' תשמ"ו אעפ"י שלא כת' שהקנה לו קרקע תחי' שהרי הרב מיירי שכתו' מטלט' אגב קרקע ואעפ"י שאין כתו' כן בשאלה מוכרח לומר שכך היה כתו' דהכי קא דייק בתשו' ואפ"ה פסיק ותני הרב דשפיר קני מדין אגב ואע"פ שלא כת' אלא מטלט' אג"ק אמר' הקנאת קרקע בכלל שהרי קא מקנה ליה במטלט' מדין אגב ש"מ וע"כ הוא משום דהקנאת קרקע בכלל וקניית קרקע מדין ש"מ והמ"ט בקנין והוא בקנין ואגבו מטלטל ע"כ דברי הרב נר"ו לגבי הכא נמי בנ"ד הקנאת קרקע בכלל גם אשו"ר להרב מוהרמ"י ז"ל אשר הובא בתשו' מוהרח"ש ח"ב סי' א"ך שדין ידין כס' מוהרש"ח ותמה על מוהראנ"ח מתשו' הרשב"א אשר הובאת לך גם הרב ז"ל לחלק יצא מתשו' הרשב"א לנדונו וכמ"ש מוהרש"ח לישב ד' ה' מוהראנ"ח אלא דהוא ז"ל לא שמיע ליה כלומר לא סבירא ליה והמחוור אצלי דהרשב"א לא שאני ליה כשהמתנה היתה בשטר אחר לשטר שכתו' בו עיקר המתנה כס' מוהרש"ח בענין זה בכל חלקיו ומ"מ אעפ"י שהעמיס לפרש שטר דידיה דהוי כהודאה נמי מ"מ בסו"ד לא שאני ליה דוק' והרב מוהרח"ש שם פליג עליה בהא דהך דהרשב"א שניא היא דאינה אלא הודאה על מה שכבר נתן אמנם בנדון מוהראנ"ח שעיקר המתנה באותו שטר הי"ל לפרושי שהקנה לו הקרקע תחי' ובנדון שנשאל עליו ה' מוהרמ"י ז"ל כ' מוהרח"ש דאי דיינינן ליה כשטר הודאה שפיר דמי ולד' לנדון מוהראנ"ח וכו' ע"ע והיינו נמי נדון האי שטרא דידן דכתי' ביה שנתנם ע"י וכו' יש לפרשו כמ"ש מוהרח"ש ולפ"ז גם מוהראנ"ח והרב אליאס מודים דשטרא מעליא איהו וכת' עוד ה' מוהרח"ש אמנם בעיקר הדין מתחי' אני בעניי אינו נראה בעיני דינו של הרב ז"ל דמי שאמ' שהקנה לו אגב דא"ק הקנאת הדא"ק בכלל ההקנאה משמ' כמ"ש ה' ז"ל בתר הכי וכו' וז"ל ממ"ש מוהראנ"ח אח"כ ואם באנו לומר שיש כח במ"ש בשטר וכו' והצגתיו לפניך לעיל ע"ע ונסתייע ה' מוהרח"ש מתשו' הרא"ש כלל ל"ו ע"ע ולענ"ד ראיה ברורה היא וכן בקדש חזיתי להרב מגן גבורים סימן נ"ד דתפס במושלם כס' מוהרש"ח וקיימה מסברא והדר מסייעא ליה תשו' מוהרש"ח ע"ש ולא הזכיר על דל שפתיו ס' מוהראנ"ח ואיני יודע אם תשו' מוהראנ"ח האירו ברקיו תבל בזמן הרב מ"ג ז"ל ומ"ש ה' כנה"ג שם דמכללות דברי מוהרשד"ם ז"ל נר' דסו' כמוהראנ"ח ע"ע לענ"ד בפרטן אי אתה מוצא דוק ותשכח נמצאת אומר דהרב מוהרשד"ך לפי מה שפי' דבריו הרב פ"מ והרב זרע