משכנות הרועים רעח

גופיה מצי לסלק הב"ח במתן דמים אבל קנאה שלא באחריות לא דכאיש אחר הוא עכ"ל מהרש"א ז"ל בחי' לכתו' דצ"ב ברש"י בד"ה ופייסיה וכו' עכ"ל

(כב) טרפא נסתפקתי במי שנתקשר בשדכנות למשך זמן ה' שנים והמתחרט מהם יתחייב לחבירו סך מה וכתוב בשטר בכל חיזוקו סופרי ב"ד ע"פ מ"ש בטוש"ע חא"ה סי' נ"ה ובטוש"ע ח"המ סימן ר"ז ע"ש ובתוך הזמן מכר א' מהצדדין קרקעות שהיו לו ולסוף ה' שנים מיאן בכתף סוררת לקיים הזווג ונתחייב בסך הקנס הקצוב ביניהם ולא נמצא אתו בני חרי מי מצי למטרף ממשעבדי שמכר ביני ביני או לא מי אמרי' דשטר זה לא ניתן לגבות בודאי לא אמרינן בכ"הג לקוחות אינהו דאפסידו אנפשייהו דמ"מ אמרי מאן לימא לן דממאן ואתי לידי חיובא כלל או"ד כיון דעביד אינש דמחליפא שיטתיה בשנותו את טעמו ומקרא מלא דבר בן אדם ויתנחם הו"ל לאסוקי אדעתייהו ולאזדהורי והשתא דלא מזדהרי אמרי' בהו לקוחות אינהו דאפסידו אנפשייהו וכעין זו איכא לאסתפוקי במאי דקי"ל מלוה שהוציא שט"ח על חבירו וטען הלוה פרוע ומלוה אומר איני יודע דפטור הלוה ואם חזר הלוה ואמר עיינתי בחשבוני ונתברר לי דשטרא לאו פריעא הוא וחוזר וגובה בו אפי' ממשועבדים אם מכר הלוה ביני ביני בעוד שאמר מלוה איני יודע ולא הספיק לו' עיינתי בחשבוני עד שלא נמצא ללוה נכסי ב"ח מי מצי טריף דאמ"ל מלוה כיון דכי הדרנא ודייקנא הדרנא וגבינא ביה הו"ל לאזדהורי או"ד אמ"ל לקוחות אנן אפומך קא סמיכנא ואנח מרעת לשטרא וכבר ראיתי להש"ך ז"ל בסי' נ"ט עלה ונסתפק בזה ע"ש ונראה מדבריו ז"ל דעתו נוחה לומר דלא גבי אלא דאפשר לומר דגבי ומריהטא דלשון הנמק"י ז"ל דלא איפסל שטרא לגמרי משתמען מלוהי כדעת הש"ך דלגמרי אינו נפסל ואהני לגבות ממשועבדים שמכר אחר שחזר ואמר עיינתי וכן העתיקו בסס"י ס"ה יע"ש אלא שמדברי הפרישה שדייק מדלא כתב השטר פסול משמע דס"ל כהריטב"א וכו' ולא העתיק תיבת לגמרי וכן בסמ"ע ע"ש דייק טפי דלא נפסל כלל. הן היום נראה בעליל ס' בית אברהם לה' מוהר"א ישראל ז"ל דמסתבר ליה דגובה בו דהו"ל לאסוקי אדעתיי' לקוחות ומשמע ליה הכי ממ"ש מרן הב"י ז"ל בסי' קי"א בשם הרשב"א ז"ל דמלוה שנתרשל לגבות חובו ואשתדוף בני חרי דחוזר וגובה מהמשועבדי' דלוקח יחוש לעצמו ע"ש ולע"ד לא מכריעא דהתם לא איתרע שטרא כלל משום דנתרשל אבל הכא כי אמר . איני יודע איתרע שטרא ודוק

הדרן לדידן דאת"ל דהכא גבי מזביני דביני ביני שניא דא דמעיקרא כי נכתב שטרא לשום גוביינא נכתב לא כן בנ"ד דלא נכתב ודאי לגוביינא ומכתובת אשה דטרפה מהמשועבדים אע"ג דלא בודאי גביא דלכי קדמא ומייתא לא גביא כלל מ"מ מעיקרא לשם גוביינא נכתב אלא דלכי מייתא מפקיעא הלואתה משא"כ הכא בנ"ד דלא נכתב אלא לקיים הזווג ושלא יש צד חיוב כלל אלא הא דלכי ממאן חד מנייהו רמיא חיובא מהשתא וממ"ש הרשב"א בתשו' הביאה הב"י ברס"י ר"ז בראובן שהתנה עם אלמנה שאם תנשא לך' שנה שתתחייב לו בסך ק"ק זוז דפסק דנמכר ע"י כתי' ומסירה ע"ש והיא ל'ו נדפ'סה בח"ג סי' ס' ע"ש ובודאי דצריך למכתב ליה קני לך האי שטרא גופיה ושעבו' דאית לי ביה אלמא דבדאית שעבוד דב"ח אין ראיה דכי נמי לית ליה שעבוד קרקע מצי מזבין תדע דהא כת"י אע"ג דלא גבי ממשעבדי כדתנן בס"פ ג"פ ובטוש"ע סי' ס"ט אפי"ה נקנה בכתי' ומסי' כמבואר בש"ע סי' ס"ו ס"ו וע"ש בסמ"ע ז"ל סקי"ז ע"ש

איברא דממאי דאמרי' פ' חזקת דמ"א למ"ד המוכר שדה בעדים גובה מנכסים משועבדים ור"ל שמכר שדה באחריות שהלוקח טורף ממקרקעי שמכר או משכן אחר זמן המכירה ע"ש בפירשב"ם ז"ל שמעת מינה דאע"ג דעביד דלא אתי כיון דאתי שפיר טריף ה"נ דכוותיה מיהו אכתי מהא לא ארייא דשאני התם דאגלאי מלתא דמעיקרא בריא בחיובא הוה מוכר בשעה שמכר והו"ל למידק טפי אבל הכא בנ"ד מימר אמרי מכאן ולהבא הוא מתחרט ובכ"הג לא הו"ל לאסוקי אדעתייהו דלוקחים

ובפרק המוכר דף ע' איתא התם בעא מניה רב עמרם מר"ח המפקיד אצל חבירו בשטר ואמ"ל החזרתי' לך מי מהימן או"ד מצי א"ל מפקיד שטרך בידי מאי בעי וכו' ע"ש ובס"פ ג"פ פסק הרי"ף ז"ל דבכת"י נאמן לוה לומר פרעתי והרז"ה ז"ל חלק עליו משום דמצי א"ל אידך שטרך בידי מ"ב וכתב עליו הרמב"ן דטעם הגאונים משום דבשטר אית ביה טרפא מהלקוחות ואם איתא דפרעיה הו"ל למשקל מניה שטרא אבל הכת"י דלא גבי ממשעבדי לא חייש ליה מ"ה נאמן לומר פרעתי ולא איכפת ליה אי שטרא בידא דמלוה ע"ש שמעת מינה דבשטר פקדון גבי ממשעבדי אע"ג דלא נכתב לחיובא דפקדין בעי לאהדורי בעיניה ואפ"ה אם נתחייב גובה ממשעבדי מדקא' ליה שטרך בידי מ"ב אי לא דאית ליה מגו דנאנסו ודאי דמיא לנ"ד

שוב מצאתי בתשו' הרשב"א סי' קל"ז דל"ז דפשיטא ליה דלא גבי ממשעבדי בשטר פקדון ומהך מותיב להרי"ף ז"ל וסיעת מרחמוהי דסברי מרנן דבכת"י לא מצי א"ל שטרך בידי מ"ב כיון דלא גבי ממשעבדי ע"ש ועיין לקמן באות פ' מדין פקדון סי' מאי דכתי' בעניו' בס"ד

האמנם ממ"ש הרמב"ם ז"ל בפי"ד מה' מלוה ופסקו הש"ע בר"ס פ"ב במוציא שט"ח על חבירו ואינו מוצא לקיימו וטען הלוה פרעתי דנאמן ואם חזר ומצא עדים לקיימו דהרי הוא כשאר השטרות וגובה בו וכתב עליו הרב פרישה וסמ"ע והב"ח ז"ל דקמ"ל לגבות בו מהלקוחות דביני ביני ע"ש וכ' הש"ך ופשוט הוא גם הכנ"הג לשם באות ה' כ"כ ואנכי לא ידעתי כיון דלהש"ך פשיט' ליה הכא אמאי מספק"ל בסי' נ"ט ואדרבא דעת עליון מוכחא לשם דקרוב לומר דלא גבי וצ"ע איך שיהיה ממנו נקח לשאלתינו דגבי אלא דאיכא למדחי כדכתי' דהתם נמי נכתב ע"ש חיוב מעיקרא ולגבות משא"כ בנ"ד דלא נכתב על החיוב אלא דאי ממאן יתחייב בקנס

שו"ר להכנ"הג בסי' קע"ו בהג"הט אות ל"ג דפסק בשטר השותפות למ"ד דמשלם הפחת מביתו לא גבי ממשעבדי ע"ש מלתא בטעמא והא ודאי מהכא תפשוט בעיין כנלע"ד הקצרה וע"ע

ועמ"ש הרא"ש במציעא השייך לדף ק"ח אהא דאמרינן התם זבן לגוי גוי לאו בר ועשית הישר והטוב הוא וכו' שמותי ודאי משמתינן ליה וכו' כתב וז"ל משום שהחמירו עליו חכמים שיכתוב לו שטר שעבוד על נכסיו ויחול השעבוד מעתה ומעכשו וכו' עכ"ל משמע דוקא עד דמשעבד נכסיו בהדיא אמטו