משכנות הרועים רעו

כלל כהוראת הנך אשלי רברבי סיעתא דשמיא נו"ן אחרי מופלג נזדמן לידי כר'גע נראה ס' שבות יעקב ח"א סי' קס"ו שהאריך בחליפי טבעת בפירות ופסק דיש כאן אונאה וכו' ע"ע ואכמ"ל ובס' חיים שאל ח"א סי' ע"ד אות ל"ד שכתב שהרדב"ז הוא יחיד בדבר

(פב) חליפין ראובן ושמעון נכנסו יחד למרחץ ובצאתם ראובן לבש חגורת שמ' ושמ' את של ראובן כי לא הכירו ובלכתם לבית הכיר ראובן שהחגורה היא של שמעון ושלחה אליו ע"י שליח וחטפוה ממנו אנשי בליעל אם נתחייב בה או לא עיין טוש"ע סי' קל"ו ושו"ת ה' משאת משה ז"ל ח"ג סימן ס' ס' י' באורך

מערכת אות

טית

(א) טבח קי"ל טבח שקלקל אם בשכר אפי' אומן חייב לשלם כמו שנת' בסי' ש"ו ס"ה ע"ש ול"ש לן בין הקדים לו שכרו ללא הקדים ודאמרי' בהגוזל דצ"ט ע"ב א"ר זירא הרוצה שיתחייב לו יקדים לו שכרו לאו דוקא אלא ר"ל יקדים הקצבה בשאינו קבוע לשחוט בשכר ורב"א במקובצת הביא דעת הרמ"ה מסקרסטא ז"ל כדכתי' ודעת הרמ"ה דדוקא בהקדים וכן נראה דעת הרשב"א ז"ל שהובא במקובצת לשם בד"ה אמר רב פפא וכו' עש"ב: ש

וב טבעת. דין נותן טבעת על המקח עיין בד"ה סס"י ר"א כנ"הג הגהב"י ז"ל סי' ק"ן שם ורשום אצלי במקום אחר וכבר נתבאר בהב"י ז"ל סימן ר"ד בשם הירושלמי והגה"מיי ע"ש ובהרדב"ז החדשות ח"א סימן תנ"ב ע"ש ובדרשותי הארכתי בזה בס"ד עיין בדרוש שבת זכור

(ג) טבעת דין טבעת הקידושין כנ"מ דידה עיין כנ"הג אה"ע סי' צ' אות פ"ו ע"ש וזוכה בה האלמנה לבד מסכי כתובתה והבעל יורש אותו לאחר מותה ע"ש אות ה' ובסי' צ"ג בהג"הט אות ה' ובסי' ן' מ"ש משם מוהר"ם מלובלין ז"ל ומדין הטבעת ע"ש וע"ע בכנ"הג ח"מ סי' צ"ז בהג"הט ועיין בה' בית שמואל ר"סי ן' ועיין בספר בית דוד חא"הע סימן ל"ב

(ד) טוב מי שקבל עליו ליתן בגדים טובים לחבירו אין המקבל יכול לומר שיהיו טובים ביותר רק שיהיו בינוניים דמקרו נמי טובים ה' צמח צדיק בתשו' סי' י"א ע"ש והראיה השנית שהביא לא מכרעא כאשר ירדוף הקורא נראה ונדחה ועיין בתשובת פרי הארץ ובתשו' הרב לחם רב סי' יו"ד נראה דהכי ס"ל דטובים דקאמר ר"ל העוברים בין הסוחרים ע"ש וע"ע במקו' לבתרא במ"ד לדס"ט ובש"ע סי' רי"ו ע"ש ובסמ"ע שם וכעת מצאתי להרב החסיד בקו' לשו' בני אדם במע' אות ט' שהביא דברי הרב צ"צ הניתנים למעלה ובאות יו"ד הביא דברי ה' לח"ר הנאמרים באמת וכתב ה' ז"ל וזה מסכים לדברי הצ"צ ע"ש

(ה) טבח בע"פ שנת תקע"ב בדק שוחט א' . כבש של חבירו והכשירו ונכנס בודק אחר אחריו ומצאו סריך וסביך וכשקראו לבודק הא' השב השיב כי שכחה היא לפניו לפתוח צד הב' ולבודקו ומדברי הרשב"א סימן ך' וסימן תרל"ב שכתב שאין לו התנצלות בטענה זו דא"כ לא משכחת לה העברת הטבח מעולם והרב מוהריב"ל והרב מוהרימ"ט כתבו דדוקא השוחט לעצמו ומוכר לאחרים דהו"ל הנאת חמוד ממון אבל בשוחט לאחרים ובודק לא מחמרינן עליה כולי האי אלא בקבלת דברי חברות בג' סגי ע"ע וע"ע בכנ"הג י"ד סי' קי"ט מ"ש בזה. ואני עני מצאתי עוד לה' יכין ובועז בח"א סי' ה' שכתב כן והאריך להוכיח בדבר ושכ"כ הראב"ד בס' איסור משהו עיין עליו וע"ע לה' זקנו הרשב"ץ ח"ג סי' קע"ב וע"ע להרב גבעות עולם סי' ב' מה שהאריך בזה וע"ע להפר"ח שם וע"ש ה' ש"ך שם משם ה' מהרש"ל דבסגופים כפי ראות עיני הב"ד סגי והכל לפי מה שהוא אדם כמ"ש הרבנים ז"ל וכן עשינו מעשה וסלקנו ידו חדש א' וקבל עליו תעניות אשר גזרנו עליו והחזרנוהו לכשרותו בהסכמת חברים המכשירים הי"ו

(ו) טופס לא נחלקו הרא"ש ז"ל בתשו' כלל ס"ח והרשב"א ז"ל בח"א סימן תתפ"ט והריטב"א והנמק"י ז"ל שנתבאר במרן הב"י ז"ל סי' ס' והסמ"ע והב"ח והש"ך סס"י י"ו אלא בשטרי הלואה שאינם צריכים שאלת חכם אבל בשטרי מתנות ומודעות שיש בהם פרטי דינים לכ"ע אפי' בלא טענת מזוייף יהבינן ליה שאין מי שיחוש לממונו יותר ממנו ואי לאו בר הכי הוא יראהו למי שירצה אולי ימצא לו זכות דאפושי במחלוקת לא מפשינן לומר דאף בשאר שטרות שאינן שטרי מלוה חולק הרשב"א ז"ל כנ"הג ח"מ מה"ב שם בהגה"בי אות י"ד וע"ע בשו"ת המיוחסות להרמב"ן ז"ל בס"סי ה'. הן היום נראה בעליל תשו' הרב כנ"הג בס' עץ הדר סי' כ"ט ושם כתב כמ"ש בספרו כנ"הג ע"ע ועיין בתשו' הרשב"ש סי' תקע"ז וחוט המשולש ח"ג סי"ג ומעשה בא לפני מי שגדול ר' אבא זלה"ה והרב דן ידין וסיעת מרחמוהי וכן הורו וכן אח"ז רב בא מעשה לפני הרב חק נתן הורה גבר כוותייהו ולע"ע מצאתי לה' גור אריה סי' י"ו שכתב וז"ל אבל ליורש הדעת נותן דלכ"ע יתנו לו טופס הואיל ולא ידע במילי דמורישו וכן פי' מוהר"ר נסים ספורנו זצ"ל בתשו' כ"י שאפי' בשטר מקויים והר"ד אומר אנו נעיינו בשטר אם יש זכות ליורשים יכולים היורשים לומר אנו רוצים הטופס ולדקדק בו מאד ע"כ וכן נעשה הלכה למעשה מאת מעלת בני הישיבה פ"ה מנטובא יע"א עכ"ל וע"ע לה' כנ"הג בתשו' שם סי' רמ"ד ומדברי מהרלנ"ח סי' צ"ו מוכח דלמאן דס"ל דלא יהבינן טופס לתובע אפילו ליתומים נמי דבהכי קא מיירי הרב ז"ל

ע"ע

(ז) טעות. ראובן ושמעון שותפים וביררו החשבון הדק היטב וחלקו השותפות שהיה ביניהם ואח"ז עמד ראובן ותבע משמעון שטע' בחשבון מסך מה שלא נכנס בחשבון ושמעון טוען כבר חלקנו השיתוף ולא נשאר בינותינו מאומה הדין עמו. דבר משה ח"ב סי' י"ג ע"ש

(ח) טעות. מי שחייב עצמו בחושבו כי מן הדין חייב ואח"ך הוברר שאינו חייב בדין עיין ש"ות ה' כרם שלמה סי' ז"ך ועיין מש"ל בס"ד וכן אם טען שחייב עצמו במה שנתחייב אביו בחושבו כי אביו הניח לו ברכה ועכשו לא מצא אין בדבריו כלום ע"ש

(ט) טעות. מי שנתפשר עם חבירו בשביל שא"ל א' מן החכמים שאין הדין. עמו הויא פשרה בטעות וחוזר מוהריק"א ז"ל בדין גביית כתו' ולאו דוקא שא"ל כן אחד מן החכמים אלא אפי' טען דלא מסיק אדעתיה שהדין עמו אי הויא