משכנות הרועים רעא

לה' מופת דורנו מ"ש על הברכים ברכי דרבנן סימן תקפ"ח ובמחזיק סימן של"א: (סג) חלון ראובן יש לו חלון בחצרו על חצר שמעון וכותל שמעון קרוב לחלון ראובן שלשה אמות ונפל הכותל ההוא ורוצה שמעון לבנות קרוב לחלון ראובן וראובן טוען כי כבר החזקתי בחלון ברחוק ג"א עליהם אין להוסיף ושמעון ישיב כיון דלא הו"ל ד"א לא עלתה לו חזקה ועיין לה' כנ"הג ז"ל ובה' לחם שלמה ז"ל בקונטריס חזקת הבתים סימן ב' ס"ב מה שהאריך

(סד) חלון בפלוגתא שהביא הטוש"ע סימן קנ"ד בפותח חלון על גג חבירו ואין עתה מזיקו בראיה דדעת הרא"ש ז"ל אין חבירו מעכב ע"י וממילא לא עלתה לו חזקה ולכשירצה להגביה ולבנות סותם ואין בכך כלום ע"ש כך דנים בשאלוני'קי יע"א וכך העיד מוהרש"ח ז"ל בתשו' בס' משפטים ישרים סי' ד' יעו"ש גם ה' בית דוד סי' העיד כן ע"ע

(סה) חלון מי שפותח חלון הנק' שמשא בלשון ערבי והוא עשוי משברי זכוכית על חצר חבירו קבלה מהרב מוהר"י הכהן דאין חבירו יכול לעכב עליו דאין בזה היזק ראיה ולכשירצה בעל החצר לבנות כנגדם סותם ומאפיל ואין בכך כלום וכן עשה מעשה ובדידי הוה עובדא ולעת עתה נדפס ס' אבקת רוכל למרן ז"ל למרן הב"י ז"ל וראיתיו בסי' קכ"א שכתב דאין בו היז"ר ולא מצי מעכב עלויה הא מיהא דאם טוען שלמחר כשירצה לבנות כנגדו יכול לעכב עליו הילכך מצי מעכב מעכשו ע"ש

(סו) חלון הפותח חלון לחצר שיש בו היזק ראיה חזקתו חזקה עיין רס"י קנ"ג ובמור"ם ז"ל ועיין סי' קנ"ה גבי קוטרא והיזק ראיה שאינו יכול לטעון סבור הייתי שאוכל לסבול ועיין בס' אבקת רוכל למרן הב"י ז"ל סי' ק"ך מ"ש בזה

(סז) חלון הפותח חלון לרה"ר ואח"ז רצה שכנגדו לפתוח ג"כ ומזיק לא' בהיזק ראיה בזה נחלקו הרשב"א והרא"ש ז"ל דלהרשב"א כבר זכה הא' וכופין הב' לסתום חלונו ולהרים מכשול וכן היא הסכמת הריב"ש ז"ל כמ"ש בסי' קנ"ד ועיין בתשו' מרן בס' אבקת רוכל סי' ק"ן ע"ש

(סח) חלוקה כל דבר שאפשר לחלוק אע"פי שמפחית מדמיו ע"י שיתחלק עד חומש כופה הא' את חבירו לחלוק ולא למכור וכן בבית כל שיתחלק ושמו עליו חולקין אותו ולא יכפהו למכור אבל ביותר מחומש כופהו למכור ולא יחלוק עיין בתה"ד סי' של"ו ועיין כנ"הג סי' קל"ח בהג"הט אות כ"ט וע"ע שם מדינים הללו

(סט) חצי. מי שחייב לחבירו דינר ויש לו ב' חצאי דקל השוים דינר ויש לו דקל שלם נלע"ד דחייב ליתן לו השלם ל"מ לדעת רבי' בפ"א מה' זכיה דין כ"ב וש"ע סי' רנ"ג סכ"ב ועיין ב"י וסמ"ע לשם דאפי' במתנה כה"ג דקל שלם חייב ליתן לו כשיש לו דקל שלם וב' חצאי דקל אלא אפי' לדעת הרא"ש ודעמיה ז"ל דאינו חייב ליתן לו אלא ב' חצאי דקל ולא דקל ה"מ במתנה דאיכא למי' יד בע"הש ע"ה וקרו אינשי לתרי פלגי דקל דקלא אבל במלוה אין לו ליטול אלא דבר שלם ולא לטרוח בב' חצאי דקל וכן מתבאר ממאי דקי"ל שצריך שישומו לו דבר שלם כמ"ש הטוש"ע סימן ק"ז

(ע) חשוד אם ידע בו שהוא חשוד דעת רי"ו ודעמיה דלא בר מיפך שבועה הוא כמ"ש מור"ם ז"ל סי' צ"ב ור"ל ונפטר בלא שבועה דאין מוסרין אותו לשבועה כמ"ש שם בראש הסי' דלאו בדידהו תליא מלתא והרב ש"ך הכריע כד' רי"ו וכתב דהרא"ש נמי אזיל ומודה ודלא כמור"ם ז"ל וכן נלע"ד ממ"ש הטור סי' ע"א דאם הוחזק כפרן בע"א וכתב הש"ך הוחזק כפרן ע"י הב"ד דמסתמא קלא אית ליה והאמינו אח"ך דסבר וקביל ע"ש ועיין להרב גד"ת ז"ל דקי"ט וכנ"הג לשם סי' ע"א בהג"הט אות מ"ה ואחז"ר נדפס ס' האורו"ת להגאון וראיתי שכתב מזה ע"ש סי' צ"ב ס"ק ט"ו וסי' ע"א סקל"ג באורך

(עא) חתימה כת"י שהוא חתום עליו הלוה שהוא חייב לראובן כו"ך ושהאמין הלוה את המלוה אם טוען הלוה על עיקר החוב חתמתי ועל הנאמנות לא חתמתי דעת רבי' בצלאל ז"ל דלא צייתינן ליה אמנם מהרש"ך ז"ל בח"א סי' עק"ב ומוהראד"ב סי' סברי מרנן דשפיר מצי טעין ועיין כנ"הג סי' ע"א בהג"הט אות כ"א ועיין להש"ך ז"ל שם סקל"ב וע"ע בכנ"הג סי' מ"ט בהגהב"י ז"ל

(עב) חצר קי"ל חצרו ש"א קונה לו אפי' שלא אמר תזכה לי חצרי כמ"ש בטוש"ע סי' רס"ח וכתב מור"ם ז"ל ס"ג דוקא במאי דס"אד להיות לו בחצרו אבל כל שלא ס"אד לא זכה ואם בא אחר ונטלו זכה עש"ב ועיין לה' מח"א בה' משיכה סימן ד' ועיין להש"ך סי' רס"ח סקי"ח

(עג) חתן אם החתן רוצה לצאת למדינה אחרת רחוקה דרך ים או דרך יבשה בתוך שנה ראשונה להסתחר אם מותר עיין לה' החינוך מצוה תקע"ט ובשו"ת דבר משה ז"ל חאה"ע סי' י"ט ובתשו' הרדב"ז ח"א שבשני סי' רל"ה שוב מצאתי לה' יד אהרן . בא"הע סי' ע"ו אות ב' בהג"הטו שעמד ע"ז

(עד) חתן מה שקושרין החתן שלא יוכל לבא על הכלה כדרך כל הארץ איסורא דאורייתא הוא וכופר בע"הב כן מתבאר מתרגום ירוש' ע"פ לא יחבול ריחים ורכב וכו' וז"ל לא תיהוון אסירין כל דעבד אלין כפר בחיי עלמא דאתי ע"כ. שו"ר להרב נגיד ומצוה דף ז' שהביא דבר זה

(עה) חלומות. מי שהפקידו אצלו ממון ומת ולא נודע היכן הניחו וא"ל בחלום כו"ך במקום פ' של פ' ונמצאו הדברים מכוונים במקו' ובמניין אין מוציאין מהם דדברי חלומות אין מעלין ואין מורידין כמו שנת' בסוף סי' רנ"ה ע"ש ואין חילוק בין אם חלמו לו אחרים או חלמו הם עצמם ועיין בסמ"ע שם ובשו"ת הרדב"ז הישנות סי' ק' מ"ש באריכות ובשו"ת הרשב"ץ ח"ב סי' קכ"ח ולה' מוהר"י מולכו ז"ל בשו"ת אהלי יוסף סי' ר' ע"ש מ"ש בזה ואם נשבע בחלום לפרוע חוב של חבירו חייב לקיים שבועתו עיין הרדב"ז בראשונות סי' צ"ט ועיין בתשובות המיוחסו' להר"ן למאי דשייך לדף כ"ז בד"ה בעל החלום

(עו) חידוש. הרי"ף ז"ל בפ' האשה שהלך בעלה למד"ה כתב ע"ד מר יהודא גאון ז"ל דאם איתא למלתיה לא הוה שתיק תלמודא מינה ע"ש ולפ"ז כל מה שמחדשים הרבנים הפוסקים אף אנו נאמר אם איתא להך דינא לא הוו שתקי מניה ובתשו' מהריב"ל כמה פעמים משיב