משכנות הרועים רסח

ואח"כ הרגישו אותם האנשים כי יש להם מכיר כי אנשים אחים ממשפחת שיש והמת ממשפחת מרעלי אז ברחו להם לכפר א' ועמד וגירשה וכשהזמנתיו לדין בפני יענה דקושטא הוא דאחוה דמיתנא הוא ולאיזה סיבה בערי המערב הוצרך לשנות שם משפחתו ולפי שלא מצאתי מי יודיעני אמרתי לאחי שיעשה עצמו כרחוק להתקבל עדותו וא' מהב"ד יצ"ו אמר שבאה אגרת מערי המערב אם יש לו אח ובקרב ימים בא יבא לקיים מצותו ושמסר אותה אגרת לב"ד חבירו יצ"ו וכעת נאבדה אותה האגרת יורה המורה לצדקה כדת מה לעשות והאלמנה הלזו העגונה ערומה בעירום ובחוסר כל ואין קרות בקרה ועניות לא הניחה מדה טובה לישראל והרבה שחרות עושה וחוששני לה מחטאת אם יש צד להתירה ממאסר כבלי העיגון ויבא שכ"מה ועוד בה כי האלמנה אמרה כשגירשה אותו האיש הגזים עליה לעשות לה אופן בארץ שלעולם לא יהיה לה היתר להנשא ותולה בדעתה שזו האגרת מזוייפת היא והוא אשר כתב אותה או ע"י שליח כי נפתה לבו אל אשה הזאת על כל זה יבא דברו הטוב ויבא שכמ"ה

זאת אשיב תמן תני כפי"ן דקל"ד האומר זה בני נאמן זה אחי אינו נאמן ובגמ' פריך למאי הלכתא ומשני לפטור אשתו מן היבום ומהדר ה"נ תנינא וכו' ומשני התם דלא הוחזק לא באח הכא אע"ג דהוחזק לן באח ופירשב"ם דלא הוחזק האי גברא בשעת מיתה לא באחי ולא בבני וקיימא הך אתתא בחזקת שאינה זקוקה ליבם דס"ס שמא יש לו בנים ואת"ל אין לו גם אחי אין לו ומותרת לשוק הילכך אמר יש לי בנים אחזקה קמייתא הוא דמוקי לה הילכך נאמן ונ"מ דאפי' אי אתי אחי לאחר מכאן ואמר אחוה דמיתנא אנא לאו כל כמיניה דלא אהני דבוריה לאורועי לחזקה קמייתא אמר יש לי אחים ואין לי בנים לאו כ"כ דמפיק לה מחזקתה עכ"ל מרוצת דבריו ז"ל מוכיחין דס"ל דכל אשה שמת בעלה בחזקת היתר לשוק עומדת עד שיוודע לך כי יש לו אח ואין לו בנים הילכך האי גברא דלא אתחזק באח לאוסרה ולא בבנים להתירה הרי היא בחזקת שאינה זקוקה ליבם ומס"ס שרינן לה לכתחלה ואע"ג דבעלה לא אמר ולא מידי והא דתני תנא אמר יש לי בנים נאמן דמשמע עד דאמר הכי הוא דשרייא הא אם שתיק אסורה ואמאי כיון דלא הוחזק לן בבני בחזקת שאינה זקוקה קיימת ושרייא מס"ס אהא קאמר ונ"מ היכא דאמר יש לו בנים דאפי' אי אתי אח ואמר אחוה דמיתנא אנא אינו נאמן דלא אתי דבוריה דאמר אחוה אנא לאורועי דבוריה דבעל דאמר יש לו בנים דא"נ יהבינן ליה כל דיליה דאחוה דמיתנא הוא דא דאמר דאית ליה בני אבל אם לא אמר הבעל שיש לו בנים אלא משום דלא הוחזק לן באחי כיון דלא הוחזק לן בבני שפיר הוה מהימן אח כי אמר אחוה דמיתנא הוא ואם אמר יש לו אחים ואין לו בנים נהי דאינו נאמן הא מיהא אי אתי אח ואמר אחוה דמיתנא הוא שפיר מהימני' ליה כיון דדבוריה דבעל קא מסייע ליה ובזה נלע"ד שנסתלקה קו' הרב מוהרש"א ז"ל ומ"ש וגדולה מזו כתב הטור ואמר אני אחיו אינו נאמן ואפילו עד א' מעיד עליו שהוא אחיו וכו' ע"ש לשון הש"ע ואמר יש לי אחים אינו נאמן בא א' ואמר אני אחיו ואפי' ע"א וכו' עכ"ל ויש לפרש דמילי מילי קתני חלוקה א' באומר הבעל חלוקה אחרת כשהבעל לא אמר כלום ובא א' ואמר שהוא אחיו דא"נ ג"כ להוציאה מחזקת' אבל כשהבעל אמר יש לו ובא א' ואמר שהוא אחיו מודה הטור דנאמן ואת"ל דחלוקים זו היא דעת רש"י ורשב"ם וכדכתי' ופשי' דרש"י ורשב"ם שכתבו דאי אתי אח ואמר אע"ג דאתי סהדי דאחוה דמיתנא הוא לא מהימן כיון דאמר יש לו בנים דאין האם יכולה לברר שאין לו בנים וה"ר ז"ל בחי' לקידושין שם דקדק עוד דמאי קאמר דלאו כ"כ באח דהא אם האמינו בהכי נאמן גם לבעלה שיש לו בנים עכ"ל וה"נ קאמר רש"י ורשב"ם דודאי הא דאתי אח ואמר היינו אפי' עפ"י עדים אפ"ה לאו כ"כ להזקיקה ליבום דה"נ נאמן לבעלה שאמר יש לו בנים וראיתי למורינו הרב זרע יצחק בחידו' לשם שכ' ע"ד ה' מוהרש"א דרש"י ס"ל דעדיף טפי כח האח דאתי קמן ואמר שהוא אחיו טפי מבעל עכ"ל דעת הרב ז"ל כיון דאיתיה קמן לאח ודאי עדיף טפי מאמירת הבעל דכיון דליתיה קמן לא מפקינן לה מחזקתה משא"כ בדאיתיה קמן דמפקה שפי' מחזקתת וזה פשוט ולקמן אמר בפי"נ ההוא דהוה מוחזק לן דלית ליה אחי ואמר בשעת מיתה דלית ליה אמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דמוחזק דלית ליה אחי ועוד הא קאמר בשעת מיתה וכו' ופירשב"ם והוא דהוה מוחזק לן בגויה דלית ליה אחי חזקה בעלמא בלא עדים ויודעים היו בודאי שאין לו בנים ואי לאו דמוחזק לן דלית ליה אחי היה לן לאוסרה לשוק מספק כיון דבודאי אין לו בנים עכ"ל דהשתא ליכא למשרי לה מס"ס כיון שיודעים בודאי שלעולם לא היו לו בנים באיזה אופן שהוברר להם ידיעה נאמנה שלא היו לו בנים א"כ אי לאו דמוחזק לן דלית ליה אחי כיון דחזקה בעלמא בלא עדים מה לנו לאוסרה משא"כ מתני' דלעיל דלא הוחזק לן לא באחי ולא בבני. שו"ר להרב מוהריט"ץ סימן ז"ך שהרגיש בדברי רשב"ם הללו דנראים כסותרים דברי רש"י בקידו' ולא היה צריך להרחיק את עדיו דרשב"ם לעיל כתב כדברי רש"י בקידו' כמדו' ותי' כדכתי' בעניו' והם דברים פשוטים בכוונת דברי רשב"ם הללו ומינה נסיק לנ"ד שהאיש הלזה בא כתפארת אדם וגם הזקן אינו בחזקת שאין לו בנים בודאי ואכתי איכא ס"ס להתירה זו ה' העלה מורנו ה' מוהרש"א ז"ל בס' משחא דרבותא אה"ע סי' קנ"א ע"ש איברא דאכתי נשאר לנו לברר בענין האגרת השלוחה מערי המערב כמ"ש בשאלה שאם האגרת שלחה האח נחזי אנן דאי אתא אח אחוה דמיתנא הוא כשלא אמר הבעל דיש לו בנים לדעת רש"י ורשב"ם נאמן האח טפי מאם אמר הבעל דיש לו אח ולד' הרא"ש והטור אפי' אמר האח ואפי' ע"א מעיד שהוא אחיו אינו נאמן ואי חשבינן לאגרת הזאת כמאן דאיתיה קמן ולא הוחזק לן בבני באשלי רברבי תליא כמדובר אלא דאכתי יש מקום אי בעי' שנתקיים הכתב או לא וגבי עדות אשה שנמצא כתוב בשטר איש פ' מת אם משיאין את אשתו פליגי בה אמוראי בירוש' בפ' בתרא דיבמות משנה ז' וכתבוהו הרי"ף והרא"ש ע"ש והטור בסי' טו"ב ס"ו פסק לחומרא ומרן בש"ע שם סי"א פסק שתנשא אפי' אינו מקויים כד' הרמב"ם ולדעת הר"ן והנ"י זו היא דעת הרי"ף ג"כ כמ"ש מרן בב"י שם ואין לחלק בין שטר לכת"י שמעיד בכתב דהירושלמי בשטר פליג ונימא אלימא מלתא דשטרא משא"כ בכתב דליתא דלדעת ה"ה שם והר"ן והנמק"י מה שהכריע הרי"ף כמ"ד דמשיאין עפ"י השטר מהך דנשתתק ונבדק וכתב שמת פ' סמוכין לכת"י ותנשא משום דבעידי אשה הקילו וסמכינן עליו ואעפ"י שיש לחלק דשאני נשתתק דהשתא הוא מעיד משא"כ בשטר