משכנות הרועים רנה

(לא) חזקה בעל החזקה שעמד שנים רבות ולא תבע חזקתו אם יש טעם לשתיקתו לא איבד חזקתו הרשד"ם סי' רו"ב עיין הכנ"הג סי' ק"ס אות ק"ו מ"ש ע"ז באורך ונראה דודאי אם היה טוען לקוחה או נתונה לו כל שהחזיק ג"ש אהנייא ליה חזקתו וכן אם מת נשארה החזקה דהבא מחמת ירושה א"צ טענה כמ"ש בסי' קמ"ו ע"ש ואחז"ר נמצאו בידי תשו' מוהרשד"ם דמייתי בדלא מצי למטען לקחתיה דיורד ברשות וגם היה פורע השכירות אלא שטוען שלא פרע אלא חלק המגיע לגוי ע"ש

(לב) חזקה בעיר ספ'אקץ יע"א היה שוק א' ובו יותר משלשים חנויות המולק"י של המלכות יר"ה והמוחזקים בו הישראל ודרים בו למלאכתם ומחמת איזה סיבה בנה המלך שוק אחר וצוה על היהודים עושי המלאכה שלא ישכנו בשוק הא' עוד ונפלה מחלוקת ביניהם שכ"א חוטף והולך גם משאר העם שלא היו בשוק הא' בקשו לשלוח יד ועכב על ידם חכם בעירו ושלח ושאל את פי והשיבותי לו כי המלך בהבנותו את השוק החדש זכהו לכת הקודמין וזכו בו זכייה גמו' כ"א כפי מה שהיה לו בשוק הא' והזר הקרב בכלל משיג גבול רעהו וחייב דליקו' בארור שוב מצאתי הדבר יצא מפי המלך מהר"ם מטראני ז"ל ח"ג סי' ק"ד כדכתי' בעניו' ת"ל ועיין לה' החבי"ב ז"ל בסי' ק"ס בהג"הט אות צ"ו שהעתיק לתשו' להלכה למעשה ע"ש זה היה בשנת אשר"ך ישראל גם בשנת תצמי"ח אירע להם בנא"בל כדבר הזה ושאלו את פי והוריתי להם עפ' התורה תורת משה אמת אלא הא מיהא אם השוק החדש יש בו חנויות יותר מהא' בחלק הנוסף כל הקודם זכה ולית מאן דימחא בידיה

(לג) חזקה ישראל המחזיק בקרקע של גוי ועמד ראובן וקנה את המולק"י מאת הגוי בזה הסכמות משונות לא ראי זה כראי זה עיניך תראה בספרא רבא דישראל ה' מקבציאל בסימן ק"ס בהג"הט מאות כ"ח עד אות מ"ב ואות נ"ב ואנן בדידן מנהגנו אשר נתיסד בימי ב' צנתרות הזהב מוהר"א הכהן זלה"ה ומוהר"ץ צרפתי זלה"ה ואחריהם כל ישרי לב שישראל הקונה מולק"י מהגוי שהיה ישראל מחזיק בה נותן לו סך שלשים למאה אשר קנה מהגוי כגון אם קנה המולק"י בק' גרושות מאת העכו"ם נותן עוד להישראל המחזיק בה שלשים גרושוש ומוציאו מהקרקע אם ימצא לו בית לדור בה ואם לאו יתן לו זמן שנה א' כך היו נוהגים והולכים עד שנת שכ"ר טוב וראו הב"ד שבעלי החזקה מוציאים הוצאות רבות בתיקון החצר לחזק את בדק הבית ונהגו בסיור וכיור וההוצאה מרובה ואין הגוי בעלי גוף הקרקע פורע מכל זה כלום עמדו ב' ב"ד בעיר א' כלם נקבצו באו לב"הכ של חברת ת"ח ועלתה ההסכמה שיתן הישראל הקונה המולק"י לישראל המחזיק סך ס' גרושו' למאה ולא נגמר הדבר בגמר טוב ומאותו היום והלאה כל הקונה מולק"י צריך למיקם בדינא ודיינא עד שמפשרים ביניהם ובשנת. טו"ב ויש"ר עמד א' מיקירי ארעא וקנה חזקת חצי חצר . אחת ואח"כ קנה המולק"י של כל החצר ועמדו לפני ב"ד הצדק פעמים רבות ולא הגיעו לפרק נגמר הדין עד שעמד הגביר הקונה וקבל ע"ע ליתן לבעלי חזקת חצי החצר ההיא כפי שומת חזקת חצי החצר שכבר קנה טרם קנותו המולק"י וברכוהו בברכה המשולשת בתורה באופן שהגיע שיווי דמי החזקה כשיווי המולק"י והסכימו הב"ד מאותו היום והלאה שכך יהיו נוהגים שהקונה המולק"י פורע לבעל החזקה כפי אשר קנה המולק"י ועדיין לא נכתבה בפנקס של' הק"ק יצ"ו ובקרב אותם הימים עמדו ממונה וגזברי הק"ק יצ"ו קנו קרקע שישראל מחזיק בה ורצו הגזברים לפרוע לבעל החזקה ולסלקו אלא שעדיין לא נתפשטה ההסכמה לא שוו בשעוריהן ונתפשרו עמו שיתן להם סך ידוע וכתבו בהסכמות ב"ד וזט"ה שלא להוסיף בשכירות ולא לסלקו ושיפרעו ב' החלקים בהוצאת הבנין כאשר היה מתנהג עם העכו"ם בעל המולק"י ומזמן ההוא והלאה דנים לפי שיווי החזקה ע"פ ג' בקיאים ונותן הקונה המולק"י לבעל החזקה ועיין לה' בית דוד ח' ח"המ סי' מ"ד

ואם רצה בעל החזקה לקנות המולק"י ולהוציאה מיד הלוקח מכח דינא דב"מ לעולם לא דנו אותו כבעל המצר להפקיע קניית הלוקח אלא דהרב מוהר"ש אלפסי יזיי"א היה חוכך בזה ועדיין לא הסכימו לדעתו נר"ו ולעת נסיעת מוה"ר חק נתן הי"ו לירושלם תובב"א גזר אומר ואותי צוה בעת ההיא להורות כדעת מוהרש"א נר"ו שנתמנה אחריו לאב"ד ומ"ץ יצ"ו ועיין להמש"ל בפי"ב מה' שכנים דין ח' מ"ש משם מוהרש"ך ז"ל ומ"ש עליו ה' ז"ל ותשו' מהרש"ך הלזו הביאה הכנ"הג ז"ל בסי' ק"ס אות ל"ב ואות ק"ן ושם נתבאר משם מהרש"ך ז"ל דנקרא רשע ושכ"כ ה' משפט צדק ע"ש וכעת נראה בעליל ס' דברי ה' חיים ח"א ושם בסי' מ"ג אות א' שעמד בענין זה

(לד) חזקה. הלא ידעת להקת הנביאים זה לעומת זה מערכת אלהי האלהים בענין החזקות אי דיינינן להו מקרקעי או כמטלטלי ועיין בתשו' מוהרשד"ם חח"מ סי' רע"ח שכתב שקבל מרבותיו שכך התקינו מעיקרא להיות להם דין קרקע ע"ש וכבר בא חכם האיש אדוני האר'ש ואסף איש טהור בכניסתו לב"הכ בסי' ק"ס הפליא עצה הגדיל תושיה איש על דגלו ומנהגי והסכמות עיירות גדולות קושטא ושאלוניקי עד בודון ע"ש ואנן בדידן לענין דינא דאחי ושותפי דיינינן להו ולא דינא דב"מ ע"ש בכנ"הג אות מ"ב ומ"ג ובענין מוכר בנכסי אביו בעוד שלא הגיע לך' שנה דקי"ל דבקרקע אין ממכרו ממכר ולכשיגדל הדרא ארעא והדרי פירי כמ"ש בסי' רל"ה ע"ש כך דנים בחזקות שלנו פעמים רבות ועיין בכנ"הג ח"ב סי' ק"ס בהג"הט אות ב' וכן לענין קדימת הפירעון שכ' בסימן ק"ד דנין אותה כדין קרקע גמור וכן לענין הטרפא דב"ח טורף מהלקוחות כדין קרקע שנת' בסי' ט"ל ומסי' ק"א ואילך וכל מי שמוכר חזקתו כותב סילוק האשה מחו' כתובתה עיין למוהרשד"ם בח' ח"המ סי' רע"ח ועיין בשו"ת דבר משה ח"ב סי' י"ב באריכות ולה' בית דוד ח"מ סי' ל"ו וכן לענין הא דקי"ל קרקע בחזקת בעליה עומדת כמ"ש בר"ס ק"ס כך דנין לחזקה וכן בחזקת ג"ש ובנזקי חלונות ותשמישים שנת' בסי' קנ"ד וקנ"ה וכן לענין שיהא המשכיר נאמן לומר שכך היה התנאי ולא השוכר כמ"ש בסי' שי"ב סי"ו וסי' שט"ו ס"ס וסי' שי"ז ס"ב וכן לענין אונאה אלא דבלא"ה אינו נקנה מיד ליד וזכורני שכך ראיתי בתשו' הראד"ב ז"ל וכעת נאבד מאתי לייס"ל וכן לענין משכונת קרקע דאכיל פירי ושמיט כדין קרקע וכן בדין מוכר ע"ת שנת' בסי' ר"ז וכן לענין שומא הדרא שנת' בסי' ק"ן וכך דנין ב"ד הקודמים ועד עתה פעמים רבות ועיין לה' כנ"הג בסי' ק"ס בהג"טו אות ב' מ"ש בשם הרמ"ע מפאנו ז"ל