משכנות הרועים רנד

בדבריהם דקיימי כסברת הראב"ד והוא ז"ל לא הביא אלא ס' הר"י בן מיגאס ורבו. מ"מ כיון שהעיד דרובא ס"ל כוותיה דרבי' ז"ל אין לנו פה להשיב אף שיש לומר דאשתמוטי קמשתמיט מניה ס' הגאון בה"ג ורשב"ם ותוס' וסמ"ג והה"ע כמדובר ואפשר כי השואל שהביא מוהרש"ך ז"ל אף הוא ראה דברי הסמ"ע ועלייהו קא מסתמך ואזיל אלא דלדידן לא נהגינן לומר קי"ל וגרירנא בתריה דמור"ם ז"ל היכא דפסיק ותני כאחת מהדיעות כמו שנת' לא נ"מ לן מידי

ואם לחשך אדם לומר כיון דבתריה דמור"ם ז"ל גרירנא וקי"ל כוותיה הא איהו ז"ל קפסי' ותני ודוקא כשראו העדים מתן מעות ובנ"ד חסר מתן דמים וכמו שבא בשאלה אף אתה אמור לו הרי העד העיד בנו האיש שחייב עצמו בבנין כל הכותל מתהומא דארעא וגם בונין כמבואר בשאלה דאע"ג דהשתא מיהא לא קיהיב מידי כיון דמחייב עצמו מהשת' הוי כמאן דארצויי ארצי זוזי קמיה ומנא אמינא לה ממ"ש התוס' שם בפ' ח"ה בד"ה הקדש מא"ל וכו'. ע"כ נמ"ך וחבל על דאבדין

(כח) חזקה ראובן מוחזק בקרקע ב' עליות סמוכות זו לזו ויש להם דרך מזו לזו ובאחת מהם יש שם באר מים חיים ובית הכסא והיה משתמש בהם גם לצורך העלייה האחרת אע"פ שהיה לו סיפוק ממקום אחר ונלב"ע והניח אחריו ג' אלה בני נ'ח והחזיקו וכן עשו שנות מספר ולאח"ז עמד א' מהאחים ומכר חלקו בעליה שיש בה הבאר ובה"כ לאחד מאחיו ואחז"ר עמד גם הב' ומכר חלקו בעלייה ההיא ליורשי אחיו ג"כ באופן שנשארה כל העלייה ההיא לזכות חנוך בן ראובן ויורשיו ואין לאחיו הנשארים חלק וזכות בעליה הנז' ועמדו יורשי חנוך וערערו על דודיהן לאמר שלא יורשה עוד להשתמש בעליה הנז' לא במעבר ליכנס מזו לזו ולא בבאר ובה"כ כאשר היתה באמנה מקדם קדמתה דלעת עתה האי לחודיה והאי לחודיה קאי ומאין הרגלים להשתעבד קרקע זו אל זו דבשלמא כשהיו כל העליות לזכות שלשתן נאה הדבר לאומרו לא כן עתה א"ח בחלקות וע"ד זה גדלה צעקתם ויבא שכמ"ה

תשובה עיקר' דהאי מלתא אית' בפ' המוכר דס"ד המוכר את הבית לא מכר את הבור ואת הדות ונשארו לזכות המוכר ואיפליגו ר"עק וחכמים אם המוכר צריך ליקח לו דרך לעבור ולהשתמש בבור ודות בתוך הבית שכבר קנה לוקח דלר"עק צריך מוכר ליקח דרך מלוקח כדי לעבור ואפסיקא הלכתא כוותיה דר"עק דקי"ל כשמואל בדיני וטעמא דר"עק משום דמוכר בעין יפה מוכר ואזדא שמואל לטעמיה דאמר האחין שחלקו ב' שדות א' פנימי וא' חיצון ואביהן היה נכנס לפנימי דרך החיצון משחלקו ועלה גורל א' מהם הפנימי אין לו דרך עוד לבעל שדה הפנימי ליכנס לשדהו דרך חיצון כדרך שהיה משתמש אביו דאחין שחלקו לקוחות הן וקי"ל דמוכר בעין יפה מוכר ויפרח באויר או יקנה דרך בק' מנה ועיין בפירש"י בדף ז' ע"ב ובמקו' לשם משום שיטה שלא נודע שמה ע"ש וע"ע בשיטת הרמ"ה ז"ל שסיים סי' ע"ב בטוב ט' ודעת ודברי שמואל מוסכמים מהגמרא שם והרי"ף והרמב"ם בפכ"ה מה' מכירה והטוש"ע סי' רי"ד ע"ש אמור מעתה דבור ודות דאכתי דידיה נינהו בתוך החצר ולית ליה דרך מגיסא אחרא דיכנס ממנה וישתמש בהם אמרי' דיפרח באויר או יקנה דרך בק' מנה ע"ש בשי' הרמ"ה ז"ל וכ"ש בנ"ד שמוכר כל חלקו ומסתלק ממנו ואין לו בה עוד שייכות מאן חשיב מאן ספין למיהב ליה רשות להשתמש בבאר ובה"כ של זולתו וכ"ש דנפיש הפסדייהו והגם שיאמר לו אני אשלם חלקי בנזקין אין שומעין לו דמי הכריחו ללוקח לשעבד קרקעו לזולתו ולהיות אח"כ מוחזק ולא מצי מסלק ליה ואפי' בנפל דאמרי' אזדא ליה חזקתיה איכא דינא ודיינא כמו שיתבאר לקמן בס"ד ונ"ד עדיפא שיש לו ספוק ממקום אחר כי אין מחסור רק לשטף מים רבים איכא טרחא טפי וכ"ז נראה פשוט ואין צריך אריכות דברים

גם בענין החלונות הפתוחות בעלייה הנשארת בחזקת שלשתן וצופים ומביטי' בעלייה הנשארת לא' מן האחים איכא למיקם עלה דמלתא דהדין עם הלוקח ועיין בטור סי' קנ"ד סל"ז וסי' קע"ג ומשם באר"ה לנ"ד ודידנא עדיפא כיון דהוי מוכר וקי"ל דמוכר בעין יפה מוכר ועיין בס' בד"ה ומה שהליץ הב"ח בסימן קנ"ד לשם ואין הפנאי מסכים להאריך לעת עתה

(כט) חזקה בחזקת ישוב העוקר דירתו איבד חזקתו כמ"ש בדברי מור"ם בהגה סימן קנ"ו ובענין החזקות הנוהגות עפ"י ההסכמות כך דנים בהם ופ"א ברח א' מהעיר והניח ביתו ריקנית ובית קטנה מחצר הניח בה קצת מטלטלין ונכנס בה יהודי א' ולא שת לבו לזאת הבית הקטנה אשר בה המטלטלין סוגרת ומסוגרת ובא אצלו אחד מגדולי המורים ושאל את פיו מה טיבה של בית זו סגורה השיבו כי הבעלים הא' הניחו קצת מטלטלין בתוכה אף הוא ראה ושחק ושאל לו מה זו שחוק וא"ל לשכים בצדו עיין בהכנ"הג סי' ק"ס בהג"הטו אות רע"ו ועמד הישראל הנכנס בה ושבר את דלתי הבית ופינה ממנה המטלטלין והורו ב"ד דלא אהנו ליה מעשיו וכשבא המורשה שלו בשנת לבש"ר ענוים עמדו הב"ד והוציאו ל בולעו מפיו

ל חזקה לפעמים כשיעמוד הגוי בעל המולקי להוסיף בשכירות הבתים והחנויות וישראל המחזיק באותו קרקע אינו רוצה לקבל עליו התוס' ומוציאו מהבית והחנות ואין רשות לשום ישראל להכנס באותו בית וחנות ותשאר ריקנית עד שיתפשר עם בעל גוף הקרקע ולפעמים יבא הגוי בעל המולק"י ותובע מישראל המוחזק שיכתוב לו שטר שסילק עצמו מהחזקה ההיא ודוחהו מיום אל יום עד שכותב שטר מודעא ע"ז ואח"כ כותב לו הסילוק ועיין בכנה"ג סי' ק"ס בהג"הט סי' ס"ד שכתב דמהני הסילוק ע"ש ולכך הוצרכו למסור מודעא ובהיותו לפני מורי הרב חק נתן נר"ו עמדו למשפט הגוי בעל המולק"י והמחזיק ותובע הגוי שיכתוב לו סילוק והיה אומר להישראל אתה דע לך שאפי' תמסור מודעא אין בה מועיל ושאלתי את פי קדוש בזה ויהי כמשיב גדולה תשו' יען וביען ידי האומות גברה עלינו שאם ישלחו הפלילים לשאול על מה אדניה הטבעו עיקר החזקה עד שתועיל לו מסי' מודעא אין לנו פה להשיב ונ"מ חורבא ב"מ שיכריחו אותנו לבטל תורת החזקה מישראל וכ"ש כשהדבר נעשה עפ"י הפלילים ושולחים שלוחם לכתוב הסילוק מה נדבר ומה נצטדק ע"כ מצוה להם שיתפשרו ויקבל עליו התוס' ומוסיף בשכירות הבתים כפי ערכם ועיין בהכנה"ג שם אות דק"ל ועיין בס' גו"ר כלל ו' בדיני החזקות סי' ב' ע"ש ועיין להרב בית דוד סי' ט"ל באורך: