משכנות הרועים רנג

מן הקב"ץ שדעת ה"ג והרי"ף והרא"ש וסמ"ג ורשב"ם ותוס' שם ד"ה רב ביבי יעו"ש והרב העיטור דרב ביבי ורב הונא פליגי אהדדי וקי"ל כשמואל דהיכא דיהיב דמי אפי' מן סקריקון קנה אם לא דמסר מודעא

איברא דראיתי להרמב"ם בפ"ט מה' גזילה שכ' וז"ל הגוזל שדה וכו' ואחר שגזלה וכו' חזר ולקחה וכו' וטען הנגזל אנוס הייתי וכו' לא זכה הגזלן וכו' אין בעל שדה צריך לעשות מודעא על מכר זה הואיל והוחזק גזלן על שדה זו וכו' עכ"ל ודבריו תמוהים דבגמ' חזי' דמותיב מרב ביבי דקאי בגזלן לר"ה דקאי בחמסן וכדכתי' וכבר הושג מהראב"ד ז"ל והסכים לדעת הרי"ף גם ה"ה ז"ל אתמוהי קא מתמה

וראיתי למרן הכ"מ בפ"י מה' מכירה גם הוא ראה קושי הניכר בדברי רבי' וניחא ליה שרבי' ז"ל סובר דר"ה מודה לרב ביבי ושני ליה בין גזלן לחמסן אלא דרב המנונא דמקשה ע"כ לא שני ליה בין גזלן לחמסן ותלמודא מהדר ליה כפי שיטתיה אבל קושטא הוא דלא ראי זה כראי זה יעו"ש ואנכי לא ידעתי מי העיר ממזרח הרי זה גול'ה דרב ביבי ור"ה לא פליגי ורב המנונא הוא דלא ס"ל ותלמודא מהדר כל הנך שנויי כפום שיטתיה ונלע"ד דרבי' קשיתיה מאי דדקדקו התוס' בר"ה דרב ביבי יעו"ש ומורי הרב חק נתן נר"ו סח לי בזה דרבינו ק"ל לפום פשטא דשמעתא דר"ה פליג אדרב ביבי לא הו"ל למסדר התלמוד למנקט בהאי לישנא אר"ה תליוה וכו' אלא בתר דרב ביבי ורב הונא אמר תליוה וכו' מש"ה סובר רבינו דמסדר תלמודא ס"ל דל"פ ושני ליה בין גזלן לחמסן ומשו"ה מייתי לה מימרא באפי נפשה למימרא דמא"ח ומא"ח ול"פ דרב הוא דלא שני ליה בין גזלן לחמסן ורבינו פסק כמסדר הגמ':

, עוד תי' הכ"מ דסובר רבינו דאה"נ דרב הונא לית ליה דרב ביבי מיהו כיון דרב ביבי משמיה דר"ן ור"ן דיינא הוא הכי קי"ל אע"ג דר"ה לית ליה דרב ביבי רב ביבי אית ליה דר"ה עכ"ל ולא ידעתי מי גילה רז זה לרבי' ונהי דהשתא רווחא שמעתתא דלא תקשי הלכתא אהלכתא דקי"ל כר"ן דדיינא הוא ולדידיה תיולה וזבין זביניה לאו זביני ובגמ' איפסק' הלכתא כר"ה דתליוה וזז"ז מ"מ אין זה מוכרח דאע"ג דבעלמא קי"ל כר"ן הכא דאיפסקא הלכתא כר"ה לא סמכינן אכללי ועדיין דברי רבינו צ"ע ועיין להפר"ח בלקוטי הרמב"ם שבס' מים חיים

וחזיתיה לרבינו בעה"ט ז"ל בסי' קנ"א שכ' דעת הרמב"ם דמחלק בין גזלן לחמסן וכתב עליו וא"א הרא"ש ז"ל לא כ"כ ובסי' ר"ה הביא סברת הרמב"ם בלי שום חולק ואחריו נמשך מורם ז"ל בהגה שבסי' קנ"א על מה שהעתיק מרן בש"ע סברת הרמב"ם הגיה עליו דעת החולקים וכתב וכן נ"ל עיקר ובסי' ר"ה מרן הש"ע סתם כדעת הרמב"ם ולא הגיה עליו כלום וכבר נתעורר בזה הסמ"ע וניחא ליה דבסי' ר"ה מיירי שירד לה בתחלה בתורת גזילה עפ"י עדים ולא יצאה מידו דבהא אפי' הרא"ש מודה דא"צ מודעא כיון שהמקח היה בעודה גזולה בידו יעו"ש ומורי ה' נר"ו תמה עליו דלפ"ד ז"ל הדרא קו' לדוכתא דא"ה מאי פריך מסקריקון דהתם עדיין היא גזולה בידו וכן הא דמותי' לר"ה מהא דמסיים רב ביבי האיכא לאוקומי בגזלן דמיירי ביה ר"ן בכה"ג דלקחה בעודה גזולה בידו ומאי דוחקיה למימר דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס"ל וכו' וע"ק לענ"ד דהרא"ש גופיה בתוס' הביאו הש"מ בפ' ח"ה קרי בחיל דממאי דלא מפליג תלמודא בין גזלן לחמסן ופריך ממלתיה דרב ביבי מסקריקון ש"מ דאידי ואידי חד שיעורא וצע"ד

וראיתי להב"ח ז"ל סי' ר"ה שכתב וז"ל דהרי"ף והרמב"ם והרא"ש הך קו' דמותיב מרב ביבי ופרוקא דידה לא הוו גרסי לה אלא דלהרי"ף והרא"ש אם לא מסר מודעא קנה ורב ביבי לא קאמר דקרקע אין לו אלא בדמסר מודעא ולהרמב"ם לצדדין קאמר וכו' עכ"ל וה' ז"ל לא גילה טעמא דרבי' דמאי דוחקיה לאפוקי שמעתתא מפשטא כיון דר"ב קאי אמילתיה דר"ן ור"ן מיירי בגזלן ומאן דכר שמיה דחמסן דקאי לצדדין ועוד הדבר ק' לשמוע דנהי דלא הוו גרסי מאי דפריך מדר"ב מ"מ מאי דפריך מסקריקון דבגזילה הבאה לידו ש"מ דליכא לשנוייה כמ"ש הרב ז"ל ואין לומר דדבריו ז"ל דהך תיובתא נמי לא הוו גרסי לה דהרי"ף והרא"ש בפ' הניזקין מייתו לה ועד אחרן אני תמיה דהרא"ש בתוס' לשם מייתי הא דסקריקון ומאי דפריך מרב ביבי ומוכח מהני פרכי דאין לחלק בין גזלן לחמסן וכדכתי'. גם מה שרצה לתרץ עוד דגם להרי"ף והרא"ש נמי מודו לסברת הרמב"ם מדכ' וה"מ בדמסר מודעא אזביני דלא הול"ל אזביני וכו' עכ"ל לא ירדתי לסוף דעתו דהרי"ף והרא"ש ז"ל נקטי למלתייהו אמלתא דר"ב דקאמר קרקע אין לו מעות יש לו ומלתיה דשמואל דק' אמתני' דסקריקון דאיכא בהו ז' ומשני שפיר נקטו למלתייהו הרי"ף והרא"ש כנלע"ד באופן שדברי הב"ח תמוהים לענ"ד ואנו אין לנו אלא כמ"ש הט"ז ז"ל דמור"ם והטור סמכו. עצמם אמ"ש בסי' קנ"א וכ"ש דמור"ם ז"ל גילה דעתו בסי' קנ"א וכתב ועיין לקמן סי' ר"ה וכו' ע"ש דודאי אין לך גילוי מלתא יותר מזה וכיון דמור"ם הכריע כס' הרא"ש ודעמיה ז"ל הכי קי"ל דאפי' בגזלן אם לא מסר מודעא אבד זכותו ואדרבה על מרן בש"ע יש לתמוה כיון דשני עמודי הוראה הרי"ף והרא"ש ז"ל בחדא שיטה הו"ל למפסק כוותייהו כמ"ש מהקדמת ספרו הקדוש ומה גם דהכא דעת הגאון בה"ג ורשב"ם והסמ"ג והראב"ד וה' העיטור וה"ה זצ"ל כולהו אזלי ומודו לשיטת הרי"ף והרא"ש והיכי שבקינהו ואזיל ליה בשיטת הרמב"ם דיחיד הוא בדבר וכ"ש דהוא תמה עליו כמו שהושג מהראב"ד ז"ל וה"ה ז"ל ונדחק ליישב דעתו וצ"ע גדול מיהו אנן בדידן גרירנא בתריה דמור"ם ז"ל היכא דפסיק ותני מסברא דנפשיה מודעת זאת לכל באי שער שערים המצויינים יצ"ו

ומעתה חזות קשה הוגד לי במה שראיתי למוהרש"ך ז"ל בח"א סי' קפ"ו שהשואל שם כתב לס' הרמב"ם ומודים לו כל הפוסקים. וכו' יעו"ש דכבר הוכחתי דאין גם א' שסובר כדעת הרמב"ם וכבר מוהרש"ך ז"ל כתב עליו דטעה טעות מפורסם דאין כל הפוסקים מודים לו בזה וכו' עכ"ל וטפי הול"ל דאין מי שהסכים מן הפוסקים עמו והוא. באחד ונ"מ אפי' באתרא דנהיגי לדון ע"פי דקי"ל הכא דיחיד הוא בדבר לא אמרי' קי"ל וכמו שחידש מוהריק"ו שו' קס"ט ועיין לה' מוהר"א ששון ז"ל סי' קי"ז ורכ"ד שכתב שדחו הפוסקים דבריו וכו' עי"ש בתוך התשובה:

איברא שראיתי להסמ"ע ז"ל שכתב על ס' רבינו ז"ל שרבים מהפוסקים קיימי כוותיה ע"ש ואע"פי שכבר ביאר' שרוב בנין ורוב מנין נתבאר