משכנות הרועים רנ

ושכיני המבוי שתקו ולא ערערו כלום ואח"ך רצה לבנות עליהם ולהכניסם לביתו ולהשתמש באותו הבנין בענין שאינו מזיק במבוי באורה ולא בשום דבר כיון שמתחלה שתקו מחלו לו ושוב אינם יכולים למחות בו מלבנות. הרב מוהר"י אבן מיגאש ז"ל ס"ו בתשו' הג"מ ומדבריו אתה למד שאם רצה לעכב עליו מתחלה בהוצאת הזיזין שומעין להם ולא ידעתי למה כיון שאין להם שום היזק כמו שנאמר

(י) חזקה ישראל שמכר חצרו לגוי ובכלל הקניה להפקיע זכות חזקתו יכול השוכר לשכור את החצר ההיא מהגוי וא"צ ליטול רשות מישראל המוכר דכבר הפקיע כחו ממנה הרב תורת חסד סי' קע"ו

(יא) חזקה. הא דקי"ל דחזקת החנויות דכיון שאין דרים בהם בלילה צריכים ו' שנים כמ"ש בטוש"ע סי' קט"ו דוקא אם אין מניחין הסחורות בחנות אבל אם מניחים הסחורות בלילה תסגי להו בג' שנים. הרב תורת חסד סי' קע"ט

(יב) חזקה . ראובן היה לו צנור על כותלי ביתו שיפלו המים דרך שם לחצר חבירו ואח"ך נתקלקל הכותל והצנור ורוצה לתקן ולהגביה הכותל ועי"ז מגביה גם הצנור וחבירו מעכב עליו שלא לשנות ממה שהיה מקודם הדין עם מי עיין בתשו' ה' בית יעקב סי' קמ"ג. גם נשאלתי בראובן שהיו מימי גגו נשפכין לגגו של חבירו ימים ושנים שנות מספר יען כי הגגים היו בהשואה א' ושוב נפל גג שלו ועלה בדעתו להגביה כותלי ביתו וממילא יגבה גגו והלה מעכב ע"י באמור לו כבר נשתעבד גגך לקבל מימי גגי וחבירו השב ישיב כי אותו הגג המשועבד נפל ארצה ואזדא לה חזקתו (עכ"מ)

(יג) חזקה ראובן יש לו גג עומד על עמודים ושמעון סומך גם הוא גגו על העמודים ולעת עתה רצה ראובן להסיר העמודים ולבטל גגו אין שמעון יכול לומר לו כבר נשתעבדו העמודים לתשמישי והחזקתי בהם כמה שנים דאין חזקה עומדת להשתמש עם הבעלים. ה' בית דוד סי' מ' ע"ש וצריך להתיישב בדין נעיצת קורות דסי' קנ"ג ע"ש

(יד) חזקה מנהג שנהגו כל מוכר המול"קי נשארה החזקה למוכר ושלא יוכל שום יהודי להכנס באותו מולק"י אלא ברשות המוכר אין ולאו ורפיא בידיה אם המנהג מנהג איברא שאפשר לומר שמנהג כזה קבלו הא' בידיהם מהרבנים שתקנו הסכמות של החזקות ואף כי לא פורש עיין מוהריב"ל ס"ב סי' פ' כנ"הג סי' ר"א בהגהב"י אות ס"ג וע"ע בסי' ק"ס בהג"הטו אות ע"ח. ואנן בדידן כך פשוט מנהגינו מימים קדמוניות ורוב חזקת הבתים באופן זה הם קנויים שרוב החצרות של ישראל היה המולק"י ומכרום לעכ"ום ונשארה להם החזקה וכך פשוט אצלנו ואין מי שיערער ופוצה פה

(טו) חזקה אשה שמכרה חזקת קרקע למזונות ממכרה קיים מכח ס"ס כנ"הג חא"הע סי' ע' בהגב"י אות כ"א ע"ש ואנן בדידן דיינינן להו כמקרקעי כמו שנתבאר לעיל באות לפ"ז נפל פתא בבירא ולא עשתה ולא כלום

(יו) חזקה ראובן מוחזק בחרבה לבנותה חצר ופרע שכירותה לבעלי האוקף הנק' אלחבס וכי היכי ארכו הימים ולא בנה החרבה לא תבעו ממנו שכירותה הממונים על האוקף אעפ"כ לא איבד חזקתו. ה' בית דוד ז"ל סי' מ"א ע"ש

(יז) חזקה המחזיק בשל הקדש. עיין בתשו' רב יוסף קצבי ז"ל סי' כ"ה ולעיל באות מדין ב"הכנ סי' ע"ש

(יח) חזקה אם יש למערער דרך לעבור מהפנימי הדר בו לצאת דרך החיצון אין חזקת המערער מועלת לו אלא עד שיביא ראיה מור"ם בשם הטור סי' ק"ס סי"ג ועיין מ"ש בזה הרב ב"ד סי' מ"א ובתשו' הר"ם אלשיך סי' צ"ד כנ"הג סי' ק"ם אות רי"ב ורי"ט ותורת חיים ח"א סי' ל' מ"א ומ"ב ושו"ת תורת חסד סי' קפ"ב קפ"ח ש"ות ב"ח סי' י' מוהר"ש הלוי סי' נ"ה מוהרימ"ט ח"מ סי' כ"ט דבר משה ח"ב סי' ז"ך מוהריב"ל ח"א כלל י"ג מוהרשד"ם סי' ער"ב וה' ב' סס"י קנ"ט משם הרשב"א ח"ד סי' ש"ף

(יט) חזקה אופן החזקות הנוהגות פה העירה יע"א כך היו נוהגים מקדם קדמתא שהישראל המביא עדים שדר בחצר של עכו"ם אפי' יום א' או שמביא שטר שהעידו ששכר מאת הגוי בעל המולק"י חצר או חנות עלתה לו חזקתו ועיין כנה"ג סי' ק"ס בהגהט"ו אות פ"א ובח"ב סי' ז' ולע"ע נדפסו תשו' אהלי יעקב למהריק"ש ז"ל וראיתי לו שבסי' ג' עמד ע"ז וייפה כח השטר ע"ש ובשנת הת"ק ויותר הסכימו בי דינא רבה על שתי הקהלות חלקם בחיים שלא תעלה עוד חזקה לישראל אלא עד שיביא שטר העולה בעש"ג שהגוי בעל המולקי נטל וקבל ממנו שכירות כו"כ אפי' של חדש א' אבל בלא שטר העולה בעש"ג שטרי דידן לגבייהו לא מעלין ולא מורידין וטעמא כיון דהגוי מצי אמר לא שכרתי ולהר"מ משא"כ בשטר העולה בעש"ג דלא מהימן כי טעין הכי וגם כי יהיה השטר בחתי' ב' עדים ומאותו הזמן והלאה כל שטר קדום שיוצא לפני ב"ד שאין כתוב בו שהיה לו שטר העולה בעש"ג פוסקי' לו ב"ד שלא עלתה לו חזקה וכל הקודם זכה וגם שיזכיר בשטר חזקה שנתברר להם ע"פי קריאת שטר העולה בעש"ג מי הוא בעל המולק"י או הממונה על האוק"ף שהוא אלחבס ולפעמים כשיתברר שאותו העכו"ם אינו הממונה העיקרי או בעל המולק"י אין לו אלא חלק א' המגיע לו בקרקע ההוא ע"פ חלוקת העכו"ם היורשים ע"פ משפטן של רשעים אינו מחזיק הישראל אלא כפי החלק המגיע לעכו"ם בגוף הקרקע וזה היה מעשה לפני רבי אב"א זלה"ה ומורי גם הוא דן ידין זיע"א ובשנת תצמי"ח לפני מי שגדול הרב חק נתן נר"ו שהוציא פ' שטר חזקת חנות א' וישראל הוציא מעשה ב"ד שנתברר להם שאין השטר ההוא של ר' שוה כלום וחקר ודרש מורי ה' נר"ו טעם הדבר וביררתי לפניו נר"ו במה שהביאו לי שטר העולה בעש"ג של בעלי גוף הקרקע וחקרתי בשמו' הבעלים ומצאתי ראיתי שהגוי שהשכיר החנות לר' אין לו יחס לירש ונתיישרו הדברים בעיני מורי ה' נר"ו ועכ"ז שלח השטר של עש"ג ע"י איש ישראל לפני אחד מהפלילים וכך הורה לנו ואמר מורי ה' נר"ו אישר חילייהו דב"ד ע"ז סמכו וסתמו דבריהם ועלתה החזקה לישראל עפ"י התורה כאשר הורו הב"ד ז"ל זיע"א

(כ) חזקה אף על פי שתיקנו שלא להוסיף בשכירות בתים וחנויות מ"מ ישראל שיש לו מולק"י יכול להוסיף מה שירצה ואין מוחה בידו דכל עיקר טעם התקנה פן יוסיפו בני