משכנות הרועים רמא

קרשים להסתלק מהז"ר כדכתי' וכו' עכ"ל ובסי' ל"ג הביא תשו' מוהר"ש גאון דס"ל דוקא בשכבר פתח החלון דהוי מוחזק בשלו משא"כ כשרוצה לפתוח מחדש דיכול לעכב עליו ע"ש וכדברי מוהרש"ך שם דקמ"ז וי' ע"ד פי' שכבר פתח חלונות ר"ל דשם הפצימין ואח"ך ערערו וכו' עכ"ל משמע דפתיחה לחוד מהניא דנקרא מוחזק ע"ש

גם אשו'ר להרב פרח מט"א ח"א סי' ע"ק שנשאל בזה והביא פלוגתא שהביא הרא"ש ועלה לומר דבנ"ד כ"ע מודו דאינו יכול לעכב על חבירו ושכ"כ ה' נתיבות משפט ובסו"ד כתב ובר מן דין ומן דין מעיקרא אין אנו צריכים לכל זה דלא נחלקו אלא כל שבא להזיק לחבירו ויש מחלוקת אי יש עליו לסלק היזק או לא אבל בכ"ד שכבר סילק היזקו בכותל קרשים הבא לערער ולומר דלא סגי ליה בהכי עליו להביא ראיה שבא לחייבו לעשות כותל של אבנים וכו' עכ"ל וזה כדברי מהרש"ך שהביא ה' כרם שלמה שם וע"ע בס' פמ"א שם שחזר לחזק דבריו ע"ש ותבט עיני לה' משאת משה ח' חה"מ סי' ס' שנשאל על דין עסק והביא דברי הרא"ש הנאמרים באמת והביא ג"כ תשו' הרב פרח מט"א דסי' ע"ח ע"ש שהסכים לדבריו ומה גם אם נהגו בעיר להפסיק במחיצת קרשים ע"ע ואנן בדידן אין נוהגים כן אלא בחנויות ולא בבתים ועוד דהתם מחי' ע"ג קרקע משא"כ במחי' תלויה אלא שכבר מהרש"ך דחה זה וכדכתי' ודברי המורה שהביא ה' פמ"א שם ה"ה בתשו' תורת משה לר' בנו של מהרח"ש בח"מ סי' ו"ו ע"ש דברים ככתבן ונדון הרב ז"ל שהחלון פתוח לחצר חבירו ולא לרה"ר וה' תורת חסד סוף סי' קצ"ג אף הוא ראה פלוג' דהרא"ש וכתב שמרן בב"י כתב שרוב הפוסקים הסכימו לדעת הרא"ש אלא שהוא ז"ל חילק בין מחי' בנויה ע"ג שפת הגג משא"כ במחי' התלויה באויר. שוב מצאתי לה' דבר משה ח"ב סי' ל"ח שנשאל בזה וכתב שם נוסח ההסכמה שהסכימו בשאלוניקו שכל הפותח חלון שמזיק לחבירו בראיה וכו' כגון שעושה וכו' מפסיק בפניו שלא יוכל לראות כלל לרשות חבירו וכו' להשים שם זכוכית נגד רשות חבירו וכו' וקודם כ"ז יעשה שטר קיים ובש"ח וכו' ושכל עת שתפול יחזור לתקנה וכו' עש"ב וכן מצאתי לה' ב"ד בח"מ סי' ע"ט מהספר שכתב כתנאים הללו ע"ש ואנן בדידן כיון דבתריה דמרן ב"י גרירי ושם בב"י הסכים לדעת הרא"ש וסיעתו וכמ"ש הפוסקים כמדובר ובתשו' הרמתה פסיק ותני דאפי' מחיצה של זכוכית מהנייא כמ"ש וכ"ש דהבא לפתוח חלון ברשותו ובשלו הוא בונה הוא הנק' מוחזק והשתא מיהא הא קא מסלק היזקו בכל דהו אלא דח'ש בראשו שמא תפול ולא יחוש לתקנה ודאי כי הוא המוחזק בו כנלע"ד הקצרה וע"ע בתשו' ה' כנה"ג ח"א סי' צ"א וסי' ק"א וק"ב וצ"ע וק'

(ה) חזקה טופס שטר חזקה שהוצרכו בעליו להעתיקו לשולחו למדינה אחרת למתבע אולפן לפרוש להם עפ"י ה' מחמת סבה והוזקקו להעתיקו וז"ל אות באות תי"בת זאת היתה לעדה שאנו עדים ח"מ מעידים בתורת עדות ברורה שהחצר שבשוק אשמעיל פ'י ג'נב אלמסיר אל קבאלייא שדר בה הגוי ג'אקמקג'י שבחנות באב לבחר החזיק בה ה"ר שאול הכהן יצ"ו בר המשכיל ה"ר יעקב הכהן שולאל יצ"ו לפי ששכר אותה מהגוי בעל החצר והחזיק בה כפי הדין קודם כל אדם מישראל ומעתה ילך הר"ש הכהן הנזכר ויחזיק ויזכה ויקנה וידור וישכיר וימכור וימשכן ויתן ויקדיש ויוריש וינחיל וישתמש בחזקת החצר הנזכר כחפצו ורצונו ואין מי שיעכב ע"י שום עיכוב כלל ומעתה אין כח ורשות ביד שום אדם מישראל לילך ולשכור החצר הנז' מבלי רשות המחזיק הנז' לפי שכבר הקדים והחזיק בחצר הנז' כדין כל ישראל המחזיקים בשל גויים ולראיה ולזכות ביד הר"ש הכהן הנז' כתבנו וחתמנו שמותינו ביום ר"ח סיון ש' ת ליצירה באלג'זאייר מתא והכל שריר וקיים עכ"ל ועדיו החתומי' בו ה"ר אברהם ג'רבי נתן טוייבנא ואנו המעתיקים העתקנוהו על נכון ולראיית האמת חש"פ בעש"ק כ"ז לח' ניסן ש' התק"ס ליצירה במתא הנז' והכל ש"ו יצחק בכ"ר מרדכי שמואל סילט"א יוסף טולידאנו ס"ט

טופס זכרון עדות וז"ל במותב תלתא הוינא ואתא קמאנא ה"ר יעקב יצ"ו בכה"ר יהודה מועטי המכונה כרבובה נ"ע והגיד בתע"ג אחר האיום והגיזום באם לא יגיד וכו' שזה כמה שנים למעלה מכ"ד שנה מ"מ היה לו ידיע' עם הגוי גאקמאקג'י שהיה דר בחצר הנכחית להנכנס למבוי שבשוק אשמעאל שבצר אלמסיר והיה הוא נכנס ויוצא בחצר הנז' ומוצא להר"ש הכהן נ"ע בכ"ר יעקב הכהן שולאל נ"ע מוכר סחורה בבית א' מבתי החצר הנז' וכשהיה הגוי הנז' הולך לגן בימות הקיץ היה מוסר המפתח של החצר הנז' ליד הר"ש הנז' כדי שיכנס ויצא לעשות מלאכתו ואין לו שום ידיעה אם הר"ש הנז' שכר כל החצר מהגוי הנז' או הבית שעושה בו סחורה בלבד שלא ידע מהשכירות כלל עכ"ס עדותו העד הנז' ובירר בעדותו זאת שכזה הלשון העיד בפני הדיינים כמה"ר עמרם עמאר וכה"ר יצחק טייר נר"ו אין חסר אין יתר ע"כ ובאמ"וץ עמד בפנינו ה"ר שלמה הכהן ן' יהודה כהן ן' נסים המכונה ן' ברייק והגיד בתע"ג אחר האיום והגיזום בואם לא וכו' שזה למעלה ממ"ד שנים היה הוא צריך לאסכנג"ביר ופגע בה"ד שאול הכהן ושאל לו אם יש לו אסכנג'ביר ואמ"ל בא עמי ואמכור לך והוליכו לחצר הנז' והזהירו שלא ידבר בקול רם מפני הגוים השכני' ופתח הבית ושקל לו אסכנג'ביר וראה שהוא קבוע למכור סחורה בבית הנז' ואין לו שום ידיעה בדבר יותר מזה וזו היא עדותו שהעיד בפני הדיינים הנז' אין חסר אין יתר עכ"ס עדותו העד הנז' ולראיית האמת והצדק שכך העידו העדים הנז' בפנינו זה שלא בפני זה כד הוינא במותב תלתא כחדא כתבנו וחש"פ והיה זה בה' בשבת כ"ו לח' ניסן ש' התקס"א ליצירה במתא אלג'זייר יע"א והכל שו"ב וקיים עכ"ל בלי שום מגרעת ותוס' ועדיו החתומים בו אני החו"לם וה"ר יהודה יעיש וה"ר חיים עמאר ס"ט והעתקנוהו על נכון ולראיית האמת חש"פ בעש"ק מחרת המנין הנזכר בשטר קבלת עדות הנז' מתא הנז' והכל שו"ב וקיים יצחק בכ"ר מרדכי שמול סילט"א יוסף טולידאנו ס"ט

טופס כתב הדיין שהשיב לשואל וז"ל ידיד נפשנו ורוחנו הגביר המרומם הנגיד סינייור נפתלי בוזנאח הי"ו כי"ר

אחר דרישת ש"וט ה' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים אמן. יעלם כבודך אלדי כאנו דכ'לו ענדנא לדין תורה ולאד ה"ר שאול הכהן שולאל מעא הח' ה"ר צמח דוראן נר"ו ומעא ה"ר גנוני נרבוני יצ"ו עלא ג'אל אצ'אר די "פאס כאן סאכן ר' וכ'רג'ו שטר חזקה עליהא וכיף קרינא שטר וכאלו סיבנא זמן דייאלו מכארט ומכתוב בלא קיום מאעמלנאשי עליהא