משכנות הרועים רלה

הדיינים ההם כמ"ש ברס"י ע"ג ועיין לה' פרח מט"א ח"א ס"ס נ"א

(יג) זמן מי שאין לו עדים לדעת שנותיו אם הגיע לשנת י"ג ויום א' להתחייב במה שראוי להתחייב ולקיים מעשיו במה שראוי להתקיים כמ"ש בסי' רל"ה ע"ש ונמצא כתוב בפנקס אביו נולד לי בני פ' ביום פ' חדש פ' שנה פ' וליתיה לאב קמן לישייליה אי סמכינן אהאי פנקס או לא הנה מרן הקדוש בב"י סי' זר"ע הביא משם תשו' הגאונים דאין לסמוך ע"ז דשמא לאיזה סיבה רצה לשקר בזה ע"ש והביאו הסמ"ע שם ובאר הגולה

(יד) זמן מה שטר שכתוב בו ויפרע לו אחר זמן מה עיין לקמן במערכת אות מ"ם סי' רי"ח: (טו) זמן בהא דקי"ל זמן הלואה שלשים יום . כמ"ש סי' ע"ח וזמן ב"ד שלשים יום סי' י"ו סתם שאלה שלשים יום סי' שע"א אם כתוב בשטר לפרוע מיד אפי' למ"ד חוב לזמן מוגבל צריך זמן שלשים יום אין קובעין לו עוד זמן אחר וע"ע במור"ם בסי' י"ו בשם הריטב"א והביאו הסמ"ע סי' ק' ס"ק ע"ש וכ"ש בשטרות הנוהגים לכתוב בלי שום איחור ועיכוב ובלי שאלת זמן יותר מב"ד עיין בה' גד"ת ז"ל ד' סוף ע"ד ועיין בפרט זה בהרב בית דוד ז"ל סי' ך' ונלע"ד דאפי' עבר זמן המוגבל אין צריך עוד זמן אחר וראיה ממ"ש מוהריב"ל ז"ל ח"ד סי' כ"ח ורמזתיו באות ש' מדין שכירות סי' בס"ד והכן

(יו) זמן ראובן נושה בשמעון מנה שבשטר לזמן מוגבל ולפני עדים אחרים אמר לו שהרשות בידך לפרוע עד שנתים ויותר ולא קבל קנין ע"ז אי מהני או לא

הנה הסמ"ע בריש סי' ע"ג מסתפק בזה כיון דלאחר הלואה הוא אי בעי קנין או לא והש"ך לשם פשיטא ליה דלא בעי קנין ע"ש וכן היא דעת הרב מוהר"א ישראל ז"ל בס' בית אברהם לשם ואפי' לדעת ה"ר ישעיה ז"ל שהביא הטור סס"י י"ב דצריך להחזיר לו השטר אבל במחילה בעלמא אינו מחול היינו במוחל כל החוב דמימר אמרי' משטה בו במחילתו דאם איתא דגמר ומחיל הו"ל לאהדורי ליה שטרא אבל בנ"ד שאינו מוחל כלל אלא שמרחיב לו הזמן אין כאן הוכחה דלהשטאה איכוון וזה נלע"ד ברור שו"ר להגאון באורים שכתב כן ות"ל ועיין מה שהארכתי באות מ' מדין מחילה סי' בדעת ה"ר ישעיה ז"ל בס"ד ועיין בה' בתי כהונה ח"ב סי' כ"ט דס"ו סוף ע"ב וריש ע"ג וכ"ה דעת הרב מוהרש"א ז"ל בס' משחא דרבותא ועיין : בתשו' זקן אהרן סי' ק"ל

(יז) זיוף המתעסק בזיוף המטבעות או בכלי כסף שמערבין בו שאר מיני מתכות והמלכות מקפדת על זה ופעמים גוזרים וזרוע רמי'ה תשבר ולפעמים נידון בשרפה אם מגיע הנזק לרבים מותר למוסרו מור"ם סי' שפ"ח וסי' תנ"ה ס"א ועיין בכנה"ג שם ובסי' תצ"ה בהג"הט אות י"ו ועיין בי"ד סי' קנ"ו ובה' ט"ז שם ובאר היטב שם ובטור ס"ק ח"י

מערכת אות

חית

(א) חזקה קי"ל כמ"ד חזקה לא פרע גו זמניה כמ"ש בטוש"ע סי' ע"ח ע"ש מעשה בא לידי בא' שקבע זמן לפירעון חובו בחג המצות ומת בתחלת חדש ניסן והוציא המלוה כת"י דמיתנא וכתב ע"ג שפרע לו מקצת החוב קודם זמנו ונסתפקתי כיון דאזדא לה הך חזקה דהא פרעיה גו זמניה א"כ חייב המלוה לישבע והארכתי בזה במ"א וכעת ראיתי לה' כנה"ג שכתב משם רבו ז"ל שאפשר שכדי שירחיב לו זמן יותר בשאר הפירעון ע"ש

(ב) חזקה נשאלתי על דין עסק מעבר א' כעין מבוי שאינו מפולש ומקורה ובדרך מעבר הלזה לימין הנכנס מדריגות בנויות לעלות משם לעלייה של ראובן ובצד המדריגות הלזו קרן זוית בין ב' כותלי העלייה ובצד כותל א' מהם פתח לחצר אחרת של שמעון ובכותל מכוון כנגד פתח מעבר הלז פתח פתוח לב' חצירות זו לפנים מזו של לוי ובאותו קרן זוית משליכין שם הזבל של כל בתי העליות והחצירות ההם מימי עולם משנים קדמוניות. והנה בע'תה עמדו הבאים מכח בעלי העלייה והחצר אשר בצד העלייה הנז' לערער על הבאים מכח בעלי החצירות ההם באמור אליהם שהכותלים אשר סביבות מקום האשפה נתקלקלו הרבה מכח האשפה וקרקעית האשפה שלנו היא ומאין תבא להטיל הזבל בקרקע שלי ולגרום לי נזק הניכר ח'וש לעין ובעלי החצירות השב ישיבו אין אתנו יודע עד מה מקום הניחו לי אבותי להשליך שם זבל חצרותי ובעקבותיהם אני מחזיק עמד השואל ושאל דבר מי יקום משניהם עפ"י התורה יורה המורה לצדקה ויבא שכמ"ה

זאת אשיב בריש כל מרא'ין אציגה נא עמך הא דגרסי' בפ' חזקת דכ"ט ההוא דאמ"ל לחבריה מאי בעית בהאי ביתא א"ל מינך זבנתיה ואכלתי שני חזקה א"ל אנא בשכוני גואי הואי א"ל ר"ן זיל בדור וכו' ע"כ ואבות העולם נחלקו בפי' שמועה זו הרמב"ם והתוס' גרסי' ביתא פי' דבית זו חיצונה המחזיק בה ולפנים ממנה בית של המערער והוא דר בה ועייל ונפיק דרך החיצונה ליכנס לפנימית וכיון שהמחזיק לא נשתמש אלא בחיצונה לבדו לכך לא חייש למחות בו שאין לך המחאה גדולה מזו וכן מצאתי להרב הערוך בערך שכן דגריס כגי' רשב"ם ז"ל וכפי' והרמב"ן בחי' לשם הק' דאין הדין נותן שלא יפסיד חזקתו (שיפסיד חזקתו) בשביל כך הגע עצמך שמכר החיצונה ושייר דרך לעצמו כל זמן שאינו מביא ראיה שקנאה אינה מועלת לו החזקה ועוד דבנוסחאות גרסי בהאי ארעא ע"ש גם כי במקובצת הביא משם הרשב"א דפי' רשב"ם אינו מחוור בעיניו מה"ט וכ"כ הנמק"י בשם המפרשי' והרי"ף גריס בהאי ארעא ופי' שהיה בארץ מרחקים ע"ש וכן היא גי' רבי' יהונתן והרשב"א והסכימו לפי' הרי"ף וכן כתב רבי' יונה ז"ל כמ"ש במקובצת לשם וכן היא גי' הרמב"ם ופי' במ"ש בפט"ו מה' טוען ונטען דין יו"ד ע"ש אמנם הרמ"ה בחי' שם סי' כ"ח גריס בהאי ביתא ומפרשה כפי' הרי"ף ע"ש וזה שלא כדברי הרמב"ן. איברא דק' לענ"ד לפי' הרי"ף וסיעתו מ"ש דבהאי עובדא קרי ליה לארץ מרחקים שכוני גואי ובעובדא דמייתי בתר הכי קרי ליה שוקי בראי. שו"ר להנמק"י שם שכתב דארץ תימן קרו לה שכוני גואי ע"ש וחדרי תימן וזה המערער טוען שהיה בארץ תימן ובאידך עובדא טוען שהיה בארץ צפון שקרויה שוכני בראי ע"ש והרא"ש הק' לפירוש הרי"ף ז"ל דאדם יכול למכור על ידי שליח וכמ"ש ב"ה שם והרמ"ה ורבינו יונה אוקמוה להאי