משכנות הרועים רל

בדברי רש"י וכו' דמשמע מדבריו דיי"נ עם יין כשר אינו אוסר בהנאה ואיהו גופיה פסק דיי"נ עם יין כשר אסור בהנאה וכו' ע"ש טפי הו"ל לאקשויי דרש"י דמפ' מנסך ממש הוא אליבא דרב והיכי מסיים דהא מזבין ליה וכו' דרב גופיה פסק התם בע"ז דיי"ן ביין כשר אסור בהנאה כר"ש וכ"כ בפ' הנזקין משמע דארש"י קאי שכ"כ שם מערב יין נסך ביין כשר אסור בהנאה ודלא כרשב"ג ואפשר שזה נמי בכלל כוונתו ז"ל גם ימ"ש ודוחק לומר דהכא בסתם יינם קמיירי וכו' עכ"ל בעיני יפלא חדא דרש"י כת' וז"ל וליכא למימר שנסכו ביי"ן וכו' ועוד דא"כ אמאי הוצרך לפרשה כשנסכו לע"ז ממש לוקמה בזרק בו יי"נ גמור גם מ"ש והרי ידוע דעיקר המקום ששנוי בו דין מדמע ומנסך מיירי ביין שנתנסך לע"ז משמ' ולישנא נמי דייקא וצ"ע עכ"ל לא ידעתי מהו דהא שמואל מפ' לה מערב והרב כתב בתשו' דמלתיה ומנסך הוא על א' מב' דרכים וכו' ע"ש

ואכתי איכא לאתמוהי אדברי רש"י שהוא מפ' לדשמואל דאמ' מערב ואסרו בהנאה דהא שמעי' ליה לשמואל דאמר התם הלכה כרשב"ג דימכר ואפי' יין ביין ורש"י החליף את השיטה ותני לדינא דרב כשמואל ודשמואל כדרב והא ודאי מרפסא אגרי

וצופה הייתי בקונטריס אשר טפחתי ורביתי כד הוינא טליא בחי' לב"ק ודין נוסחיה איברא דראיתי לרש"י שם דע"ג אהא דאמרי' התם המערה יי"ן לתוך הבור כל היום א' א' בטיל וז"ל והא דקתני לקמן יי"ן שנפל לבור כולו אסור ומוקי לה בחבית גדולה ונשברה ונפל כולו הא' לגו התירא וכו' עכ"ל לפ"ז נחה שקטה תמיהת הרב ז"ל מדרב לדרב דהא דקאמר רב אבל לא יין ביין ה"ד דחבית בחבית אבל במערה יין לחוד מודה לשמואל דדכוותיה דרשב"ג קי"ל אלא דלפ"ז שמואל דשרי אפי' יין ביין היינו אפי' דחבית בחבית אם כן כ"ש דקשיין טפי דברי רש"י דגטין שכתב לשמואל ואסרו בהנאה וצ"ל דשמואל דאמר מערב פי' דשדי התירא לגו איסורא ופלוגתא דרב ושמואל בע"ז ודאי באיסורא לגו התירא הוא דאמתני' דקתני יי"ן שנפל לבור קיימי דהיינו איסורא לגו התירא

ואם כנים אנחנו גם לקו' קמייתא איכא למימר דרשי נחית לפרושי מנסך כפשטיה דמנסך ממש קאמר וכי היכי דלא תקשי דקלב"ם מ"ה כתב ובגטין מפ' וכו' ומשום דלרב נמי מערב חייב אלא משום דהיינו מדמע קשיתיה אבל לענין דינא מודה הוא דחייב וכמדובר ומש"ה חזר לפ' ומנסך את היין ר"ל דבכללו מערב אתא לאפוקי דלא תימא שפי' מערב דהיינו שזרק האיסור לגו התירא דבהא אפי' רב מודה דמהניא תקנתא דרשב"ג דמכר וכו' כל כמה דלא הוי כחבית שנשברה וזהו שדקדק וכתב דליכא למימר שנסכו ביי"ן שזרק בו דייקא דהיינו איסורא לגו היתרא דהא מצי מזבין וכו' ועדין נשאר לנו לברר דמאי קו' דהא מצי מזבין וכו' דהא כיון דלא מצי למוכרו אלא לעכ"ום ימכר בזול דומיא דמדמע וא"כ לעולם אימא לך דמערב אפי' איסורא לגו היתרא אפ"ה חייב לשלם דמי הפחת ואע"ג דאמרי' בהגוזל בתרא למאי דתני ר"א בראשונה היו אומרים המטמא והמנסך וכו' וקאמר דמעיקרא להפסד מרובה חששו אבל מדמע דהפסד מועט לא אלמא דע"כ דבמנסך ליכא הפסד מרובה הא לאו מלתא היא דהתם ע"כ לא אמרי' הכי אלא למאן דיליף ק"מק וכדרב דמוקי לה במנסך ממש אבל למאן דלא יליף ע"כ דטעמ' דחזרו כמ"ש התוס' שם א"כ הדרא קו' לדוכתה על רש"י ז"ל ונר' דדעתו ז"ל כיון דמשכחת לה שמוכרו ע"י מוכרי היין דמוכר לישראל ולעכ"ום וא"כ אין הגוי יודע שזה היין אסור לישראל כדי שיפחות לו מדמיו מש"ה ק"ל שפיר דלא קמחסריה מידי א"כ כיון דגוים שכיחי טובא לא מזדבן בפחות מדמיו משא"כ מדמע דלכהנים דוק' דחזיא

אלא שראיתי לרבי' ברפ"ח מה' חו"מ שכת' וכן אם עירב לו טיפת יי"ן בתוך יינו של חבירו שהרי אסר עליו הכל וכו' עכ"ל ולכאורה ק' דאמאי נאסר עליו כיון דמיירי באיסורא לגו התירא הא אמרי דק"ק בטיל וכ"פ בעצמו בפ"טו מה' מ"א וכבר ראיתי למי שהוק"ל זה ולא ידעתי למי מקדושים אשר בארץ החיים ז"ל ולעד"ן ל"ק כלל דמ"ש רבי' שהרי אסר עליו וכו' היינו בשתיה אבל בהנאה ודאי דשרי וס"ל דמפחית מדמיו כיון דצריך למוכרו לעכו"ם דוקא והוי דומיא דמדמע והיינו דכתב ברישא ומשלם לו מה שהפחית משוויו וזה פשוט דאלת"ה תק"ל מדשמואל אדשמואל וכדכתי' ואפשר דמהא לא איריא דמוקי לה בהתירא לגו איסורא וכמדובר ע"כ נמצא כתוב עמי במחיצתי

שבתי וראה דא"א לומר כן חדא דא"כ הו"ל רש"י ורבי' ז"ל פליגי במציאות אם יורד מנכסיו ע"י שימכרנו לגוי או לא ועוד דה"נ בק"מ כת' כל זה חוץ למקומו ובגטין הו"ל למפ' ועוד דאדרבה התם בגטין כת' מערב יי"ן ביין כשר ובד"ה היינו מדמע כת' שמערב בהיתר דבר האוסרו אלמא דפרושי קמפרש דמיירי במערב איסורא לגו התירא ומעתה הדרא קו' לדוכתה מדשמואל אדשמואל

ואחרי שובי ראיתי דהא לאו מלתא היא דרש"י בע"ז שם דע"ג קאי כשי' הראב"ד על רבי' בדין הצרצור וס"ל דרבין פליג אדר"ד ומחמיר אפילו באיסורא לגו התירא ולא הוצרך לומר דמתני' דרשב"ג בחבית גדולה אלא אליבא דר"ד אר"י אבל לרבין מתני' כפשטא מתוקמא ורש"י פסק כוותיה דרבין ע"ש ורש"י לשיטתיה אזיל ומשו"ה פי' מערב יי"ן בתוך יין כשר ואפ"ה אסרו בהנאה מיהו מדשמואל אדשמואל ודאי קו' אמנם נר' דמידי פלוגתא לא נפקא דגבי הך מתניתין דיי"ן אסור ואוסר וכו' איכא מאן דמוקי לה אפי' בסתם יינם וכמ"ש התוס' שם וכן הסכים הר"ן שם ואע"ג דמתני' יי"ן קתני כת' הרא"ש ז"ל דהאי לאו דיוקא הוא דה"נ תנן השוכר את הפועל לעשות עמו ביי"ן ואוקימנ' לה בגמ' דאפי בסתם יינם וכו' וכן יי"ן שנפל לבור דקאמר רשב"ג ימכר וכו' מיירי אפי' בסתם יינם וכו' כדאמרי' מרי' לעיל מידי ה"ט אלא לרב דאמר הלכה כרשב"ג עכ"ל ובפשיטות טפי הו"ל לאתויי מדפריך כמאן דלא כרשב"ג וכו' דאם איתא דמתני' ביי"ן דוקא מתניא הא אפי' כרבנן לא אתי דע"כ לא אסרי רבנן אלא ביי"ן אבל בסתם לא והכא סתם יינם הוא וא"ל משום דמהא לא איריא דהו"א לעולם רבנן אפי' בסתם אסרי והא דקתני יין דפי' יי"ן ממש להודיעך כוחו דרשב"ג דאפי' ביי"ן ס"ל דמהני תקנתא וכחה דהתירא עדיף ליה לאשמועי' דא"כ מאי מייתי תו מדמהדר מידי ה"ט וכו' כיון דרבנן בעו למימ' השתא דאסרי בסתם א"כ מאי דקאמר רב אבל לא יין ביין ר"ל אפילו בסתם וכד"ה ולעולם אימא לך דהא דקתני יין יי"ן גמור דוקא ולא סתם אלא ע"כ דליכא למימר הכי ואם כן הדרה קו' לדוכתה דהו"ל לאתויי מדפריך וכדאמרן: