משכנות הרועים כג

שאם עמד חוזר עכ"ל דאע"ג דהמקבל בידו שטרא מעליא אע"פי כן הולכין אחר הכוונה שלא כתב לו אלא לפי שהעולה על רוחו כי תוחלתו נכזבה ואבדה תקותו והעתיקו מרן הב"י ז"ל בסוף סי' ס"א והעלהו שם על שולחנו הטהור ואע"פי שכת' בלש"ז יש מי שאומר לאו למימר דאיכא מאן דפליג עליה אלא שכך היא המדה למרן ז"ל כשמביא סברת פוסק שלא נמצאת לזולתו מודעת זאת בכל האר'ש אלא דהיכא דמספ"ל בדעת הנותן וכוונתו מה היא בהא מודינא דעל המקבל להביא ראיה שכך היתה כוונתו דלשם מתנה גמורה איכוון כההיא דאבעיא לן בפ' י"נ דף קל"ב בבריא הכותב כל נכסיו לא' מבניו אם לשם מתנה אכוון או לאפטרופו' דוקא איכוון ולא איפשיטא וכת' הרי"ף דנקיטי' לקולא ולא עשאן אלא אפטרופו' ע"ש משום דעיקר הספק בדעת הנותן וכ"כ הרשב"א הביאו מרן בב"י סי' רמ"ו ובש"ע ס"ה ועיין בה' כנה"ג שם אות ו' ומ"ד בהגהב"י דאיכא מ"ד בעל השטר נקרא מוחזק מיהו אנן בדידן בתריה דמרן גרירנא וכבר עמדתי ע"ז במקום אחר בס"ד וכן במתנת שכ"מ בקנין דסבר שמואל דשמא לא גמר להקנות אלא בקנין ואין קנין לאח"מ כדאית' התם קנ"ב עיין טוש"ע סי' ר"ן סי"ז דהספק בדעת הנותן ומעשהו מ"ה לא מפקי' מיורשים אבל היכא שמחשבתו של נותן נכרת דלמתנה גמורה נתכוון אלא שהעדים חדשו בה דבר ונמצא בו קיוהא לא מפני זה אנו הולכין אחר הלשון הכתו' אלא אחר הכוונה וכיון שבמעשה הנותן לית ביה קיוהא הוברר דלמתנה גמורה איכוון הילכך לא מרעי' לשטרא משום מאי דעבוד סהדי כדבעי' מימר קמן ואבוא היום אל העין היא עין משפט ואומר עם קנ"י כי הנלע"ד ואם דל הוא דמשטחיות לשון השטר יורה יורה כי הנותן הלזה מסר המעות ליד עצמן הן הן עידי המתנה לזכות בתו יען כי אין לה יד לזכות לעצמ' שאינה אלא כבת ג"ש והעדים זכו לה בממון ההוא ומשכנו בה הקרק' ההוא בעת ההיא ונכתב השטר שיחזיק. פ' בשטר דעובד' כי הוה הכי הוה שהנותן מסר לו המעות הללו וא"ל קבל אלו המעות לצורך ובשביל בתי פ' ע"ז האופן שתמשכן קרקע פ' בעד הסך הנז' וסך שכירו' הקרקע אזכה בו אני כל זמן שאני בחיים אמנם הקרן מעכשו הוא לצורך בתי הנז' והפירות תזכה בהם עד לאח"מ ועמד החכם נר"ו ומסר המעות הללו ליד הממשכן ונתחכם לעשות המתנה ומשכונת הקרקע ההוא בשטר א' וכת' שהממשכן משכן ביד פ' לזכות בתו קרקע פ' הנז' וכו' נראה פשוט דזכייה גמורה היא ומסולקת מכל מיני ערעורין ועדותו זאת תוסיף תת כוחה בהבנת לשון השטר הכתו' בו שנתנם על ידינו לבתו פ' וכו' ואע"פי שהעד הב' לא נזכר מזה אינו מעלה ואינו מוריד וכ"ש שהודה לרוב דבריו בועד ב"ד הצדק ה' עליהם יחיו ואם תשאל אחרי שזיכה לבתו ע"י החכם מה הוצרך עוד לקנין דא"ק אלא ש"מ דעיקר זכיית הבת א"א ע"י אגב דא"ק באמת ששאלנו להחכם ע"ז והשיב שכך מנהגנו לכתו' בשטרי מתנות כהאי לישנא ממש ויתבאר לקמן אמנם אערוך אומר אביע בעיקר הדין אם הזכיה שרירא וקיימא והוסיף אגב דא"ק או קנין אחר ונמצא אותו הקנין ריע וגריע מי אמרינן דהב' מבטל את הא' או"ד כל היתר כנטול דמי ומצאתי בזה לה' מוהריק"ו שו' י' ענף מ' במחי' שע"י קנין ונמצא הקנין גרוע ש"ד השואל דבטלה לגמרי והרב חולק עליו בזה וז"ל אין נלע"ד כלל דלא דמי כלל לההיא מתנת ש"מ שכתו' בה קנין וכו' ואין ספק בידי להאריך לרוב נחיצות השליח המלחצני עכ"ל ועם כי הגאון לא זכינו ינו לדחייתו בדמיון הך דמשמ' בקנין מ"מ אהימנותיה סמכינן גם אשו"ר לה' מהראנ"ח ח"א סימן ע"ז שנשאל על מתנת מעות ע"י קנין אגב דא"ק ולדעתו ז"ל כי לא יגהה מזור כמו שיבוא לפנינו בעזה"י וע"ז כת' בסו"ד בד"ה הכלל העולה וכו' וז"ל ואם ימצא הממון ביד האחים בשעת המתנה הרי הם נשכרים וכו' וזוכים בו אפי' בלא קנין וכו' פשי' דזכה וא"ץ לקנין כלל ואין לומר דהכא גרע שהקנתה גם בקנין ושמא לא גמרה להקנות אלא בקנין ואין קנין קונה במעות וקי"ל וכו' עכ"ל. גם הרב פשי' ליה כדעת מוהרי"קו ולא ביאר למה ונלע"ד לומר שדעתם לו' דשניא הך דמשמע בקנין כיון דאיכא מתנת בריא דבעיא קנין אימור דהש"מ נתכוון להקנותו במתנת בריא ונ"מ שאם עמד אינו חוזר אלא משום דאין קנין לאח"מ אמ' דבטלה מתנתו אבל בנדון מוהרי"קו דהמחי' ליכא דכוותה דבעיא קנין דכל מחי' לא בעיא קנין הילכך הקנין רואין אותו כאילו אינו וכן אתה אומר בנדון מוהראנ"ח דכיון שלפי המונח שהאחים מוחזקים כבר במעות אין לך קנייה עדיפא מינה הילכך אי הקנין אינו מועיל מסלקין אותו כאילו לא היה ואחינו הרב מהרח"א נר"ו שלח אלי במכתב למ"ר נר"ו וזה לך האות נלע"ד ברור בפי' השטר ברור הוא דב' קניינים קאמר חדא שנתנם על ידינו שהוא ע"י זיכוי ועוד קנין אחר שנתנם אגב דא"ק דבשלמא אי קאמ' שנתנם ע"י שתקנה לה קרקע ואגבו מעות הוי חד קניינא הוא אבל כיון שכת' שנתנם ע"י אגב דא"ק ה"פ שנתנם ע"י וגם אגב דא"ק א"כ אי אמרי' דקנין אגב קרקע אינו מועיל מ"מ המתנ' נקנית ע"י נתינת המעות ע"י זיכוי דהשטר ב' קניינים יש בו ודמי הא דנ"ד ממש לנדונו של הרדב"ז בחדשו' סי' תשמ"ז על ש"מ שנתן מקרקעי ואגבן מט' שכת' בתשו' הרמתה וז"ל תשו' אין כאן תוס' בדברי הש"מ שהרי לאלומי מתנה כת' לה מט' אגמ"ק וה"ק תקנה באגב או בדרך מתנת ש"מ וכו' וצ"ל דשני קניינים יש כאן קנין מחמת שהוא ש"מ וקנין אגב וא"כ אף כי אמרת דקנין אגב אינו מועיל כדעת השואל דאין לו קנין לאח"מ קני מיהא מקבל המתנה מכח קנין האחר שהוא מדין ש"מ ועיד סיים הרב ז"ל וכתב ועוד אני אומר דקנה בתורת אגב דקניית מקרקעי ומט' באין כא' מיד בגמר מיתה וכו' ר"ל ועוד אני אומר דגם קנין הב' קנין גמור הוא כיון דבאים כא' וא"כ שפיר קנה המקבל מדין הב' קניינים וא"כ הוק"ל להרב ז"ל ע"ז וכת' ואע"ג דלא אמר הריני כותב מט' ואף אגמ"ק וכו' ר"ל דאילו אמר כן הו"ל ב' קניינים וליפות כחו לזה השי' וכתב דאפ"ה אני סובר דקנה דבשלמא היכא דאמ' קנה מקרקעי ואגב מטלט' אז היינו אומרים אם כוונתו ליפות היה צריך להוסיף בשטר ולכתו' כדי ליפות את כחו אבל אם אמ' קנה מט' אגמ"ק שפיר משמע קנה מטלט' ר"ל מדין ש"מ וגם קנין אחר תקנה מדין אגב וכו' יעו"ש א"כ כנ"ר נמי שכתו' שנתנם על ידינו אגב דא"ק ה"פ ר"ל שנתן אותם על ידינו מדין זיכוי וגם אגב דא"ק קנין אחר ליפות כח וזה דומה ממש לתשו' הרדב"ז אלה הדברים אשר דבר הרב מוהרח"א נר"ו והגיה בדברי השואל מט' אגמ"ק ומ"ש עוד בדברי השואל וכת'נוכו' צ"ל וכי תימא המכוון מדברי הרדב"ז לדעת הרב נר"ו דבהקנה מט' אגמ"ק אמרי' דמט' קנה במתנת ש"מ ועוד קנה באגב