משכנות הרועים כב

דמשום דהקנאת מע"ג דרבנן היא הן אמת: שראיתי לו מ"ל בח' אות כתי' א ח"א שכת' כהך דהמקדש במע"ג דמקודשת מדרבנן בשם י"א וטעמא טעים כיון דתקנתא דרבנן הוא עכ"ל דיש מהדיוק. דהול"ל. כיון דהקנאה מדרבנן היא לכן נלע"ד דשאני מע"ג משאר הקנאות שהם מדרבנן כיון דמע"ג הילכתא בלא טעמא כדאמר הרמ' בכ"מ בהא דקסברי הי"א דלא הוי אלא מדרבנן אבל בשאר הקנאות וכ"ש קנין אגב דאסמכוהו אקרא כמ"ש התוס' ושאר רבוותא שפיר חשיבא הקנאה אפי' לענין מילתא דאורייתא וזה שלא כדעת הרמב"ן בחי' לבתרא במ"ד לדף ע"ז אשר הונף ולפ"ז מסולק מטענת מרן הב"י דלענין הקנאה דתקנו רבנן אנה"נ דהוי כעין דאורייתא אבל מע"ג דרבנן גופייהו קרו לה הלכתא בלא טעמא לא חשיבא כולי האי להיות. מקודשת מדאורייתא. ואם קיבלה קידושין מאחר אין חוששין לקידושין כנלע"ד ולתרץ דבריו שכת' גבי בכורה שיקנה המקום וכו' ויקנה לו אגביו וכו' נלע"ד להגיה או יקנה לו אג"ק אזן הבהמה עכ"ל ור"ל שיקנה לו המקום שהבהמה עומדת שם ומדין חצר שקונה לו ד"ת או שיקנה לו אג"ק וקנין דרבנן כקנין דאורייתא וכמ"ש הריטב"א שהובא במקובצת בפ' השואל. אשר הורם ומעתה הנה זאת עולה מידי פלוגתא לא נפקא דאיכא מ"ד דהוי דאורייתא קנין והיא דעת הרמב"ם לפי מ"ש הרל"ם ודעת התוס' דהגוזל ור"י קידושין אמנם התוס' כר"י ב"ק והרב העטור. והרשב"א והריטב"א ותלמידי הרי"ף ס"ל אינה אלא מדרבנן ולפ"ז נ"מ במוכר לעכו"ם כאשר כתבנו ראשית מאמר ולהקנות הבהמה לגוי באג"ק ואגבה אזן לפוטרה מן הבכורה

וראיתי להרב כנה"ג א"ח סי' אמ"ת שכת' משם דיא"ז והובא בס' שלה"ג דאם מקנה החמץ לעכו"ם בקנין או אג"ק אעפ"י שלא מסרו לעכו"ם עד אחר הפסח שרי וכו' עכ"ל והביאוהו בקיצור הרב מג"א והרב אליה רבא שם ויש לצדד בדברי הש"ג: או דס"ל קנין וקנין אג"ק דאורייתא ולכך אלימי לאפקועי איסור תורה דב"י. או. דס"ל. כדעת הריטב"א דבקנין דרבנן כעין. קנין דאורייתא כמדובר ובק"ס אשכחן להרב המבי"ט דס"ל דהוי מדאורייתא וכמו שאכתו' לקמן במערכת אות ק' בס"ד

(ה) אגב שטר שכתוב בו וז"ל ושמכר לו מקרקעי אגב מטלט' וכו' אע"ג. דקי"ל דאין קרקע נקנה אגב מטלט' השטר כשר ונשתעבדו למלוה מטלט' אגב מקרקעי דודאי ופשי' דט"ס הוא דליכא מאן דטעי בהכי ולמימ' דמקרקעי נקנו אגב מטלט' כן העלה להלכה הרשב"א ז"ל כח"ד הנדפס חדש ממש בסי' רי"ו עש"ב

(ו) אגב. דא"ק. קי"ל דאין מטבע נקנה בקנין חליפין ואפי' בפקדון אצל חברו ולא כפר בו אלא באג"ק כמ"ש סי' ר"ב ראובן יש לו שתי בנות נשואות מאשתו הא' ובת א' קטנה כבת ג' שנים מאשתו הב' וכאשר נדבה רוחו"אותו לשכון כבוד בארצנו ציון קרית מועדנו תובב"א עמד ונתן במתנה מהיום ולאחר מיתה סך ב' אלפים. רייאלים ע"ז האופן שימשכנו קרקעות בסך הנז' והקרן מהיום לזכות הבת אמנם פירות המשכונה עד לאח"מ ועמד ומסר השני אלפים .. רייאלים ליד א' חכם סופר מתא והזמינו הממשכן בבית החכם הנז' בחברת סופר מתא אחר ומסרו המעות להממשכן וכת' שטר ע"ז ודין נוסחיה הצריך לעניינינו עמד בפנינו אנו עח"מ ה"ר ראובן והודה הו"ג כרצו'ן ובהדע"ת שנטל וקיבל מיד שמעון סך ב' אלפים רייאליס שנתנם על ידינו אנו עדים ח"מ לבתו הקטנה פ' במתנה גמורה מהיום ולאח"מ אגב דא"ק מתנה לה מחיים מתנת בריא מתנת שוקא מתנת פהרסיא מתנה דלא למהדר בה בכל אופן תיקוני רז"ל והכל היה בקש"מ מידו וכו' ומעתה ילך שמעון הנז' ויחזיק בקרקע הנז' לזכות בתו הנז' ע"ד האופן. הנז' הכל משכן ה"ר ראובן הנז' ביד שמעון הנז' לזכות בתו הנז' וכו' עכ"ל הצ"ל ועלה האיש ההוא מעירו וישב שם עד עת בא דברו ישוב לאדמתו בתוככי ירושלים תוב"ב ונותרה בת ציון כבת עשר מ"מ סורה וגלמודה כי אין לה אב ואז עמדו ב"ד הגדול שבירושלים תו"ב ומינו תרי גברי מהמני אשר הוכשרו בעיני ב"ד הצדק בעיר הקדש בירושלי' ת"ו ומינו אותם אפטרו' לפקח על הבת הנז' ועל. נכסי עזבונה כי בן אין לו זולתי הג' בנות הנז' ועמדו האפטרו' לאסף ולקבץ עזבון אבי הבת הנז' ומצאו העתקת שטר המתנה והמשכו' הנז' וכתי' שם שעיקר השטר הפקידו אצל חכם א' מהמסויימים שבעיר נר"ו ונראה בעיני האפטרו' הללו לתועלת הבת להביא הנכסים לתוך עיר הק' ירושלים ת"ו כי. המרחק רב בין הקדש ובין החול ויהיו נכסיה עמה ולא יהיו חייה תלויים מנגד ועוד כי לא תדע מה רעה תהיה על הארץ וסתם דרכים בחזקת סכנה ועיני בשר רואות וכלות כמה הרפתקי דעדו מהלכות מלכים ומלחמותיהם בין בים בין ביבשה וימן להם ה' ציר נאמן שד"ר שלחו מהם ועמדו האפטרו' וכת' שטר הרשאה ביד השד"ר נר"ו לגבות סכי המשכונה קרנא ופירי וכל מה שנוגע אליה מפאת ירושתה ובבא השד"ר נר"ו פה מצא המעות מופקדים ביד איש נאמן רוח חכם בחכמתו נר"ו ואז עמדו נגד השד"ר המורשה הנז' בעלי האחיות לערע' על עיקר המתנה באומרם אליו מגן שויא ולא חלו בה ידים שקנין הדא"ק ריע וגריע שלא הקנה לה תחילה הדא"ק לשתקנה אגבן סכי המעות דהלכה רווחת דאין המטבע נקנה בחליפין ויש לפרש מה שכתי' בשטר והכל היה בקש"מ אמעות קאי ולא הדא"ק ויד בעה"ש עה"ת כי הבת רוצה להוציא מן היורשים והן מוחזקים בדין תורתינו הקדושה והיא באה לזכות מכח המתנה ואע"פ שגם היא יורשת ג"כ סו"ס בחלק העודף על חלק המגיע לה בירושתה הו"ל כשאר אינשי דעלמא הבא מכח מתנה להוציא מהיורשים א"כ מתנה זו בטילה היא ומבוטלת ועוד טענו כי לפי הנשמע כי העזבון אשר הניח אחריו שמעון הנז' בא"י ת"ו נתחלק לג"ח כנגד הג' בנות היורשות וחלק ב' הבנות אשר הם בח"ל זכו בהם כוללות עה"ק ירושלם תו"ב עפ"י הנהגת והסכמת רבנן תקיפי ארעא מוסדי ארץ תובב"א כימי עולם וכשנים קדמוניות וטוענים בעלי האחיות הנז' שכנגד החלק הג' שזכתה בו הבת נוטלים מהחלק המגיע לה בח"ל שני שלישים לשתי אחיותיה הנז' בחלקו"ת תשית למו ונשאלתי בזה לחוות דיעי השג יד לקטן אנן יד עניי אנן ואומר חלותי היא מי שחותמו אמת וברא העולם בחסד ואמת יעמידנו על דבר אמת תורת אמת

זאת אשיב אתיא ראש ראש ראשית מאמר הוא אשר דבר האשל הגדול רבינו ירוחם במשרים נתיב כ"ג ח"י דף ס"ג רע"ד וז"ל וכלל גדול בידינו בכל תנאי שאדם מתנה עם חברו שאין להלך אחר לשון הכתו' אלא אחר הכוונה לבד וראיה וכו' וכן במתנת שכיב מרע