משכנות הרועים ריד

ישראל אחר מוחזק בו עומדים ומפשרים ביניהם והכל לפי העת והזמן וכיוצא ובעבור העדר הקצבה בדבר נתרבו המריבות ופשתה מספחת המחלוקת בין קונים המולקי ובעלי החזקות לכן קמנו ונתעודד אנחנו אלה פה היום צעירי הצאן שתי בתי דינין שבעיר למעט המחלוקת ואיש על מקומו יבא בשלום והסכמנו הסכמה גמו' דלא להשנאה מינה מיומא דנן ולעלם להנתן דת שכל איש ישראל שכבר עמד וקנה מולק"י אשר ישראל אחר מוחזק בו כנז' מעתה ומעכשו מחוייב לתת ולפרוע ליד בעל החזקה כפי מה שירצו ויאותו ביניהם ונגמר הדבר בקש"ם דאז ודאי מה שיעשו עשוי ואין שום א' מהם יכול לחזור בו וזכה הלוקח במקחו ואם לא נגמר הדבר ביניהם ולא נאותו זה בזה אז מעתה קונה המולק"י חייב לפרוע לבעל החזקה כאשר ישימון ג' שמאים בקיאין בשומת החזקות שיבררו הב"ד או אם נתרצו קונה המולקי ובעל החזקה לברר זה אחד וזה א' והשמאים יתנו לב לדעת ולהבחין בין בנין החדש לישן ויופי התקרה וכיוצא ולפי המקום והזמן ואז כל הנישום על פיהם יחוייב מעתה לתת ולפרוע קונה המולק"י לבעל החזקה ואחר דבריהם לא ישנו ואם כבר נמכר איזה חלק באותו מקום במשך ששה חדשים שלמים אין צורך לשמאים כלל אלא שיחוייב לפרוע כפי אשר ימצא בספר המקנה אשר ביד הלוקח אותו החלק שנמכר עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע ואין חילוק בכל זה בין שיהיה המחזיק איש או אשה או אפי' יתומים קטנים אלא דבר שוה לכל המחזיקים ובפרוע פרעו"ת מה ששמו השמאים כנז' זכה בחזקת המקום ההוא בין מדעת בעל החזקה בין שלא מדעתו ב"ד כותבין לו השטר והמעות דמי שווי החזקה יהיו מונחים ביד שליש ע"פ ב"ד עד שיתרצו אז ילך ויטול מעותיו וכן אם נתרצה המחזיק ואשתו לא הסכימה עמו לסלק כח שעבוד כתובתה מהחזקה הזו כותב המחזיק לקונה המולק"י שטר מכר ודמי המכר ההוא יהיו מונחים ביד שליש ע"פ ב"ד והשליש ההוא יצווהו ב"ד למשכן איזה מקום או בית וכיוצא ע"פ ב"ד והבעל אוכל פירותיהם עד שתתרצה ואם אח"ך מכר הקונה המולק"י לגוי צריך שיקבל חרם מפי ב"ד שלא נתכוון מעת שקנה המולק"י ומעת בא דברו לסלק בעל החזקה ע"ד ואופן הנזכר להפקיע המחזיק מחזקתו ולזכות הוא בה אחר שימכור גוף הקרקע לעכו"ם די בזה

גם את השני מודעת זאת שהמנהג במדינה זו כל מי שרוצה לעשות גשר הנקרא צאבא'ט מעלייתו לכותל שכנגדו לבנות עליה או חדר על גבו אחר גוי וא' ישראל צריך לקנות האויר של רה"ר מאת הממונה של | השררה יר"ה הממונה ע"ז ולפעמים יהיו החלונות בכותל שכנגדו במשך הגשר ההוא פתוחים לרה"ר לאורה או לאויר וצריך בונה העלייה או החדר להאפיל על החלונות ההם או לסותמם לגמרי ועל דבר זה יריבון אנשים ורבו הקטטות והמחלוקות ע"כ אנחנו שתי בתי דינין שבעיר מודיעים נאמנה דקם דינא שכל הקונה אויר רה"ר מפקידי השררה יר"ה הרשות בידו להאפיל ולסתום כל החלונות שיהיו במשך הגשר ההוא כפי הצורך לו בין שהחלונות ההם עשויים לאורה או לאויר בכל אופן שיהיה ואפי' גדולים ולית מאן דימחא בידיה אמנם אם יש לבעל הכותל שכנגדו במשך אויר שקנה הזולת זיזין וגזוזטראות הנק' כ אין לו רשות ויכולת כלל לקונה האויר לאמר לו סתור הבנין של הזיזין והגזוזטראות שלך אלא דוקא סתימת החלונות אמור מעתה אם אפשר לקונה האויר לבנות במשך האויר ולהיות הזיזין והגזוזטראות במקומן רק שסותם ומאפיל את החלונות אשר בכותל הזיזין והגזוזטראות כנגד או מן הצד יעשה ויצליח ולית מאן דימחא בידיה. גם את זאת אנחנו מודיעים כי בחטאינו שבט יהודה בדוחק ובצער בענין דירתם מחמת שרבתה המפולת בשנים שעברו בבתי' ובחצרו' והגוים בעלי הקרקעות אינם רוצים לבנות והיהודים בעלי החזקות אין לאל ידם והגוים לא השכירו עוד חצרות לישראל ורבו האוכלוסין לישראל כ"יר ארחי ופרחי ובתים לדור אינם בנמצא וגם אם ימצא מי שרוצה להרחיב גבולו ולהוסיף דיורים בחצירו בתוס' בתים ע"ג בתים שלו הוא נמנע מלבנות מפאת שיש חלונות של אחרים פתוחים על גגו שהחזיקו בהם ואין לו רשות לבעל הגג לסתום החלונות או להאפיל עליהם וכן דנו ב"ד הקודמין זלה"ה הן היום בראותינו את כל התלאה אשר מצאתנו בדוחק הבתים כאמור נתוועדנו אנן שתי ב"ד | והסכמנו הסכמה גמו' להיות מהיום ועד ביאת מורה צדק שיבא בב"א שכל הרוצה לבנות ע"ג גג ביתו איזה בית או עלייה או חדר יעשה ויצליח והרשות נתונה בידו לסתום כל החלונות הפתוחים על הגג בין שעשויים לאורה או לאויר או בכל אופן שיהיו בין שיש בהם היזק ראיה או שאין בהם היזק ראיה הרי זה מאפיל וסותר ובונה בכל אות נפשו ככל הצריך לו ולית אינש די ימחא בידיה זולתי החלונות הפתוחים היום בבתי כנסיות בין של צבור או של יחיד שלא הוכללו בתקנה הזאת כלל אלא צריך שירחיק כשיעור המבואר בדברי הפוסקים ז"ל וגם הסכמנו הסכמה גמורה שכל מי שירצה לפתוח חלונות על גגי חבירו אם אין בהם היזק ראיה ה"ז פותח ואין מי שיעכב עליו וכשירצה לבנות בעל הגג על גגו בית או עלייה או חדר ה"ז סותמם כדבר האמור עד שיביא שטר מכירה או מתנה גמורה אמנם בבתי כנסיות אין להם לפתוח חלונות על גגות של אחרים מאחר שלא יוכל ולא יורשה לסותמם כשירצה הבונה לבנות ע"ג וכן מי שיש לו בית או עלייה בחצרו ופתוחים בו חלונות על גגי הזולת אינו רשאי בעל הבית או העלייה לעשותה בית הכנסת ולהחזיק בחלונות ההם וכ"ש שלא לבנות ב"הכנ מחדש ולפתוח בה חלונות על גגי הזולת אע"פי שאין בה היזק ראיה וגם לא יוסיפו עוד חלונות אחרים בבתי כנסיות על גגי הזולת אמנם החלונות של שאר הגגים שאינם של בתי כנסיות כל זמן שירצה לבנות על גגו איזה בנין שיש בו תוס' דירה ידיו רב לו לסתום או להאפיל ואין בכך כלום אבל בלי תוס' דירה רק להגביה כותלי ביתו או גגו ועי"ז גורם סתימת או אפילת חלונות הזולת אין שומעין לו כלל וסתימת החלונות הנז' שאינם בבתי כנסיות נוהגת בין בחזקות בין במולק"י שאף בחלונות המולק"י יכול בעל הגג או שהוא בעל חזקה לבד לסותמם לצורך בניינו כנז' והסתימה בכלם תהיה דוקא ע"י כותל אחר שיבנה מחדש בעל הגג על גגו ודין חלונות בית הכנסת נוהגים אף בגשר הנק' צ'אבאט הנז"ל שהבא לעשות גשר שכנגדו צריך להרחיק מהם כשיעור הנ"ל וקבלנו עלינו תקנה זו כתקנות הנהוגות בישראל דלא להשנאה מנה כלל בשנת ושמרת לעשות אשר ייטב לך ושריר וקיים

**ע"ה שלמה אלפאסי הצעיר אברהם ננ'אד ע"ה אברהם טייב ע"ה דוד טייב דוד נ"ג ע"ה אליהו בירג'ל ע"ה עוזיאל אלחאייך יצחק בכ"ד דוד אלהאייך: