משכנות הרועים כ

סי' תקפ"א שכת' משם התוס' בב"ק דף י"ב בד"ה אנא מתניתא וכו' דקנין אגב לא הוי אלא מדרבנן וקרא דערים בצורות וכו' אסמכתא דעלמא הוא עכ"ל וכן מצאתי להרא"ש ז"ל שם בפסקיו שכתב דעבדא כמטלט' לענין מילי דרבנן וכו' ולענין קנין אגב וכו' עכ"ל וכן בקדש חזיתי להרב העיטור במאמר אגב דף ח' ע"ב שכת' וז"ל ובפ"ק דבב"ק מכר לו עבדיני וכו' וכן הלכתא דעבדא כמטלטלין דמי לענין אגב ולענין גובייאנא וכו' ולכל מילי דכתיבי בקרא הו"ל כמקרקעי דמי וכו' לענין שבועה ואונאה וכו' עכ"ל דבריו ז"ל מכוונים לדברי התוס' דב"ק שם גם רב"א במק"ו לשם בד"ה מר כמאן ס"ל וכו' כת' משם תלמידי הרי"ף דקנין אגב לא הוי אלא מדרבנן וקרא דויתן להם ערים וכו' אסמכתא בעלמא הוא עש"ב וכן נראה שהוא דעת הרשב"א בחי' לשם והובא במק"ו שכת' דקנין מטלט' אג"ק אקרא אסמכוהו וכו' ע"ש. נמצאת אומ' שדעת התוס' והרב העיטור ותלמידי הר"פ והרשב"א והרא"ש סברי מרנן דקנין אגב אינו אלא. מדרבנן וק' לענ"ד ממאי דתנן בפ"ה דמע"ב מעשה בר"ג וזקנים וכו' מע"ב נתון לר"י ומקומו מושכר לו וכו' ואיפליגי בה אמוראי בפ"ק דמציעא דף י"א דעולא ס"ל מטלט' אג"ק הקנה להם ר"ג ור' אבא ס"ל מדין חצר והשתא בשלמא לר"א שפיר מתקנים התבואה שבבית ר"ג דקנין חצר מדאורייתא הוא אלא לעולא דאמ' מטלט' אג"ק הקנה להם איך נתקנו הפירות כיון דמדאורייתא קנין אגב לא שמיה קנין ותו דבפ' הזהב דף מ"ו אהא דתנן היה עומד בגורן וכו' ופריך וליקנינהו ליה אגב ארעא וכו' דכי אקנינהו ארעא מאי הוי כיון דאין קנין אגב אלא מדרבנן היכי מצי מחלל ואל תשיבני ממ"ש הר"ן בפ' הזורק אהא דתנן זרק לה גיטה לתוך ד"א שלה מגורשת ה"ק דד"א אינם קונות אלא מדרבנן כי היכי דלא ליתו לאנצויי ואיך מתגרשת האשה ברשות שאינה קונה אותו אלא מדרבנן וקרינן ביה ונתן בידה ורשותה ותירץ מדין הפקר נגעו בה דהפקר ב"ד הפקר מן התורה והנך ד"א אפקרינהו רבנן וזכתה בהם דבר תורה ע"ש ה"נ נהי דמדאורייתא לא מהני השתא דאמור רבנן דקנה שפיר מצי מחלל ע"ג ולענ"ד לא דמי כלל דהתם זכו לה רבנן הנך ד"א מן ההפקר להיות רשותה ושפיר קרינן ביה ונתן בידה ולרשותה אבל הכא ליתא לתא דהפקר אלא הקנאה ואין כח ביד חכמים לתקן הקנאות ולהתחלל ע"י המעשר דמדאורייתא נינהו וכשאני לעצמי מוצא אני דמילתא דנא באשלי רברבי תליא אהא דאמרי' בקידושין דף מ"ח המקדש במלוה ע"פ במעמד שלשתן מקודשת כת' רבי' ירוחם דאינה מקודשת אלא מדרבנן כיון דמע"ג אינו אלא מדרבנן ורבי' ב"י אה"ע סי' כ"ח כת' ע"ז ואינו מוכרח דהא איכא למימר כיון דתקינו רבנן נקנו לה המעות וכיון שנקנו לה הו"ל כאלו נתן לה הכסף והיא מקודשת דאורייתא עכ"ל ה"נ דכוותה כיון דרבנן תקנו קנין אגב הו"ל כאלו נתן לו המעות ונקנה בהם המע"ב וכן גבי מעשר דר"ג כיון דהקנה להם המע"ב בקנין אגב אע"ג דהוי מדרבנן שפיר איכא למימר כאלו הגיעו לידו אבל לדעת רבי' ירוחם ז"ל זו היא שקשה כיון דס"ל דאין הקנין אלא מדרבנן אינה מקודשת אלא מדרבנן מה מענה בפי צדיק להשיב ארך המעשה דר"ג ודפ' הזהב והרב דינא דחיי עשין מ"ח דף י"ב ע"ד ה"ק ע"ד מרן הב"י וז"ל ואני אומר דמוכרח הוא כיון דמע"ג א"א מדרבנן איך נאמר דתהא לו מקודשת גמורה מדאורייתא וכו' יעש"ב קצת ומדברי רש"י בפ' הזהב דף מ"ח ע"א בד"ה קאי באכל וכו' שכת' וז"ל ונ"מ לענין איסור כגון אם קידש בו את האשה לר"י הוו קידושין דמדאורייתא קנייה ודידיה הוא ולר"ל לא הוו קידושין עכ"ל ובודאי דמ"ש לא הוו קידושין לר"ל לאו למימר לא הוו קידושין כלל אלא דלא הוו קידושין גמורים מדאורייתא אלא מקודשת מדבריהם מידי דהוה אמקדש במלוה ע"פ במע"ג דמקודשת וכת' רבי' ירוחם דר"ל מקודשת מדרבנן וק' מהך דהזהב ומעשה דר"ג אם לא שנאמר דה"ל דקנין אגב מדאורייתא

ובפ' השואל דף צ"ט דאפליגי בשאילה אי תיקנו בה : משיכה כת' במק"ו לשם משם הריטב"א ז"ל וז"ל וא"ת לדידן דס"ל דמשיכה קונה בשואל היכי מעל דהא משיכה א"א מדרבנן שתיקנו משיכה בשומרים וי"ל דאפ"ה איכא מעילה דהפקר ב"ד הפקר וקנין דרבנן כקנין דאורייתא חשיב לענין זה עכ"ל וכיוצא בזה כתב הרשב"א בתשו' סי' תשע"ה בנשבע לפרוע לחברו לזמן והגיע זמן השמיטה ושביעית בזמן הזה דרבנן ושבועה דאורייתא ופסק דפטור מן השבועה דהפקר ב"ד הפקר מאלה הנחלות דאורייתא ע"ש ועיין בתוס' בפ' מרובה דף ע"ט בד"ה תקנו וכו' שכת' בסו"ד דלר' אמי קנה מדאורייתא דאי מדרבנן וכו' הוי חומרא דאתי לידי קולא דחברו מותר לבקע בו לכתחי' עכ"ל הן אמת שענין זה אי אזלינן בתר דאורייתא או בתר השתא דתקון רבנן ולצאת י"ח דאורייתא או להתחייב מדאוריית' באיזה צד מים עמוקים וכבר בא חכם הרזים רב תנא בספר הנורא מז"ל בפ"ז מה' תרומות ובכ"ד ואני עני בזה עמדתי בס' הקטן חסד ואמת בדרוש שבת זכור בס"ד ולעת עתה נראה בעליל ס' שער המלך ובפ"ג מה' מכירה הביא דברי התוס' דב"ק דף י"ג דס"ל קנין אגב א"א מדרבנן ורמי דברי התוס' אההדדי דבפ' הגוזל דף ק"ד בד"ה אגב וכו' שכת' בסו"ד דלענין לפדות מע"ב בעי' שיהיו קרויין נכסין מדאורייתא אותן מעות שבביתו לחלל ע"י מע"ב דמדאורייתא ואין לומר כיון דהשתא מיהא תיקון רבנן דליקני באגב הפקירו רבנן להנך מעות שיש לו בבית לזוכה ולחלל עליהם מע"ב דא"ה הדרא קו' לדוכתה דמאי משני דלית ליה ארעא נהי דהודאת בע"ד כק' עדים דמי ומדבריהם למדנו דקנין נכסים ע"י הודאה לא הוי אלא מדרבנן היכא דלית ליה ארעא אבל היכא שמודה על דבר אמת מדאורייתא קני והתוס' בהזהב שם הק' דמאי משני דלית ליה ארעא אכתי ליקנינהו ניהליה הנך מעות בהודאה כהך דאיסו' גיורא וכו' ע"ש והאי הודאה היא מגן שויא דקושטא קאי דלאו דידיה הוו אלא דבעי לאקוניינהו ניהליה בהודא' ואי קנין ע"י הודאה מדרבנן היא א"כ מן התורה אין המעות קרוים שלו והיכי. מצי לחלל ע"י מע"ב אמטו להכי סלקא להו בק"ו והתוס' בפ' חזקת דף מ"ד בד"ה דלית ליה כת' דלמחזי כשיקרא שיודה שיש לו קרקע ואין לו לא חיישי' וראיה מאיסו' גיורא וכו' ע"ש אלמא הודאת בע"ד שיש לו קרקע ואין לו או שמודה שמעות הללו של פ' אע"ג דידעינן דאינם שלו מהניא הודאת בע"ד א"כ מ"ש דהאי הודאה מהאי הודאה דבהגוזל פשיטא ליה דבמודה דאית ליה ארעא ולית ליה דאינו קונה אגבה אלא מדרבנן ובמודה במעות שיש לו של פ' מהני לקנותם מדאורייתא אמטול להכין ק"ל בהזהב דליקנינהו נהליה בהודאה כההיא עובדא דאיסו' ע"ש ומצאתי להרב מ"מ סי' ר"ח שכתב על מה שחידשו התוס' בתמורה