משכנות הרועים יט

הרמב"ם דקובל. דאתי מעלמא לחצר של בעה"ב ומושכרת ביד אחרים שחצירו של בעה"ב זוכה לו ולא נתרוקן כחו ממנה אצל השוכר אמאי והא שכירות ממכר כוותיה הוא הוא וע"ז כת' איברא מדחזי' באגב דלא. קני אלא ע"י קנין שהקנה קנין גמור לא בשכירות כדמשמ' מעובדא דמירוני בקידושין וכו' וכי לא היה לו מקום בשכירות. או. בשאלה עכ"ל. ואהמ"ר אינה ראיה דחכמים לא א"ל שיקנה קרקע ליקנות אגבו אלא כך א"ל דאין לו תקנה אלא עד שיקנם עג"ק ודינא דהקנאת מטלט' אגמרוהו ולא שא"ל לקנות קרקע ואיהו מגרמיה ואדעתא דנפשיה הוא דעבר ומ"ש רש"י ז"ל ולא קי"ל קרקע דמשמע מתוך פי' דקי"ל לרבנן דלא היה לו קרקע אהא א"ל. אין לו תקנה אלא שיקנם עג"ק ור"ל לקנות קרקע ולהקנות המ"ט ע"ג הא ליתא דכוונת רש"י ודבריו הם הצעה למה שהלך וקנה קרקע דלכאורה אתמהה אחר שיש לו כ"כ מטלט' הרבה לאיש אשר אלה צו אין לו קרקע אמנם ממה שעמד וקנה קרקע חזותו מוכיח עליו דאין לו קרקע ואם היה נמלך כחכמים היו מורים לו להקנות עג"ק המושכר אצלו או מושאל אלא דרבנן דינא דהקנאה אגמרוה וכדכתי' בעניותי'

איברא דאי קשיא הא קשיא דהיכי פשי' ליה דקרקע המושאל או המושכר אינו מקנה ע"ג מהך דמירוני הפך ה' העיטור והרשב"א והרב התרומות. ושאר רבוותא ואינהו ז"ל שימ"ה בפיהם משנה שלימה דר"ג. השכיר המקום לר"י. ור"י השכירו לראב"ע ואי ס"ל כדעת שי' לא נודע שם מחברה דטובת הנאה שאני אין זה מתקבל שהרב מחליט הדבר הפך האיתנים מוסדי ארץ וסומך אשנויי דתיקן עין לא ראתה ועוד בה א"ה מאי הדר ק"ל דאמאי מהני לקנות מה שבתוכו כדמוכח מעובדא דר"ג וכו' ואי איתא אכתי לא נפקא מרשותיה דר"ג כיון שהוא קונה מה שבתוכו אעפ"י שמושכר לאחרים עכ"ל ומאי קו' כיון דמתנות טובת הנאה ואינה הקנאת ממון גמו' תסגי ליה אפילו קרקע בשכירות ושאני מירוני דלהקנאת ממון הוא קונה תדע דאפי' השוכר מצי להשכיר ולהקנות מ"ט אגבו כדקתני סיפא ובפשי' טפי הו"ל לאקשויי מדאמר התם בקידושין דף כ"ה דלר"ש דאמ' בהמה גסה בהגבהה פיל היכי מקני. ליה ומשני בשוכר את מקומו אלמא דבשכירות גרידא מצי לאקנויי אגביה קנין ממון גמור ואמאי קני כיון דעדין זכות המשכיר לא נתרוקן לזכות במה שבתוכו ומה שתי' ז"ל דלענין שיקנה השוכר את כליו בתוכו מהני השכירות לכך הוא שיכניס כליו לתוכו אבל לא שיקנה כלים מאחרים עכ"ל והא דאמ' בהגוזל דף ק"ד דר"פ אקני ליה זוזי דהו"ל בי חוזאי אגב אסיפא דביתא והויינו בשאלה שהשאיל לו הקרקע לקנות אגבו ממון שיש לו ביד החוזאי והם בדרך רחוקה וכמה נקנה לו כיון דעדיין הבית ברשות הבעלים לזכות מה שבתוכה משום דשאני התם שאני רוצה להקנות לו הממון אלא להיות שלוחו כמו שיתב' במקו' בס"ד

סופא דמלתא דדברי הרב מהרימ"ט לענ"ד צריכי' תלמו' במאי דפשי' ליה דאין השוכר רשאי להקנות עג"ק המושכר אצלו דמתני' תברתיה ונגד כל הנך רבוותא. וגם במה שחידש. דאפי' מאריה דארעא אינו מקנה לאחרים מ"ט. אג"ק שמשכיר אלא למה שבתוכו. כדכתיב'. וע"ק א"ה היכי דמי. למפ' דצבורין בעי' מדקתני ומקומו מושכר לו. דמהא לא איריא דאיצטריך למימ' ומקומו מושכר לו משום דלא הקנה להם הקרקע אלא בשכירות ואכתי לא נפיק מרשות דר"ג אלא דהא מהא מהני ליקנות מה שבתוכו אלא ש"מ דשכירות מהניא לקנות ע"ג מטלט' אע"ג דישנם במדינה אחרת ובעיקר הק"ו שהכריחהו להרב ז"ל לומ' כן לע"ד יש להשיב אע"ג דאכתי. פש גביה דמשכיר זכותא לזכות. בו כל דאתי מעלמא הא מהא שוכר נמי כיון דשכירות ליומיה ממכר הוא אהני ליה לקנות אגבא מ"ט ומקומות בה"כ יוכיחו שכתב הרמב"ן בחי' לפ' חזקת במ"ד לדף מ"ד דקוני' ע"ג משום שהם של אבותי' והיינו שמקנה לו מקום בה"כ בתורת שאלה ואגבו מ"ט והרשב"א בתשו' סי' אלף קמ"א כת' אעפ"י שאינו שלו אלא מושאל אצלו מהני לקנות אגבן המ"ט ומי הביא המ"ט לבה"כ להיות שם מקומן

ואחרי מופלג שלשים שנה ומעלה נראה בעליל ס' הבהיר קהלת יעקב לאריה בן. אריה תנא ירושלמאה הרב החסיד מהרי"א ז"ל. בקו' ארעא דרבנן אות ל"ב עמד וימודד אר"ש ל'ו מתוארה ובכלל דבריו הביא תשו' מוהרימ"ט הלזו ושהרב הגדול בעל דברי אמת תמה עליו מהך מתני' דמע"ב ושטרח ליישב ולהרב ז"ל ניחא ליה דטובת הנאה שאני וכמ"ש בשי' לא נודע שם מחברה ע"ש ואנא נפשאי כתבית בקוצר דעתי פחתת היא בטלה היא ומובטלת היא דא"א לומר כן ממאי דק"ל בתר הכי וכדכתיב' ואין משיבין את האר"י החי זיע"א וס' דברי אמת איננו פה עמדי

(ד) אגב דא"ק קי"ל מטלט' ניקני' אג"ק שאם הקנה לו הקרקע בא' מהדרכים שנקנת בהם הקרקע מקנה לו אגבו המ"ט וכמ"ש בטוש"ע סי' ר"ב לנו יש לדעת אם הקנאת המטלט' הללו שעג"ק מדאורייתא היא או מדרבנן ונ"מ במוכר לגוי מטלט' אג"ק דאי אמרי' מכירת אג"ק דאוריית' לזה ולזה נאמרה ואי אמרת דאינה אלא מדרבנן לישראל נאמרה ולא לבני נח וכה"ג כת' הסמ"ע ברי' סי' ס"ו במאי דאיפלגו רבוותא במכי' שטרות אי הוייא דאורייתא או מדרבנן כתב וז"ל ונ"מ אי מוכר שטרותיו לגוי עכ"ל ודבריו מיוסדים על אדני פז בתשו' הריטב"א ז"ל שהביא מרן בב"י מחו' י"ו וז"ל כתב הריטב"א שנשאל המוכר שט"ח שיש לו על ישראל לגוי אם הוא מכור והשיב לא מצאתי שום ספק שהוא מכור וה"ט דקי"ל דמכי' שטרות אינה מדרבנן כדי שנאמר שלא תקנו חכמים למוכרו אלא לישראל אבל לא למוכרו לגוי אלא מכי' שטרות מדאוריי' היא וכו' ואעפ"י שמכרו לגוי הוי מכר וכו' עכ"ל ובמקו' הארכתי בס"ד ועוד דנ"מ למי שהקנה קרקע לאשה ע"מ לקנות מטבע שיש לו באגב. אותו קרקע אם מקודשת קידושין גמורים ולא תפסי בה קידושין אחר דקנתה אותו מטבע מדאורייתא או"ד קנין אגב לא הוי אלא מדרבנן ולהצריכה גט דוקא לחומרא אבל אם קבלה קידושין גמורים מאחר תפסי בה קידושין ודעת הב"י בקנין אגב מדאורייתא ממ"ש בפ"ו מה' מכירה דין י"ב וז"ל המקנה לחברו קרקע כ"ש והקנה לו אגבו ש"ח ה"ז קנה השטר וכו' ונ"ל שגם זה יכול למחול אחר שמכרו וכו' עכ"ל ופי' הרל"ם ז"ל. אע"ג דעיקר טעם שיכול למחול משום דמכי' שטרות מדרבנן וקנין אגב בעלמא מדאורייתא א"כ אינו יכול למחול אהא שמעי' רבי' דאין קנין שטרות דהוו מילי בעלמא מדאורייתא אלא מדרבנן אמטו להכי מצי מחיל ע"ע עין רואה דפשיטא ליה להרל"ם בדעת רבינו דקנין אגב לבד. משטרות הוי מדאורייתא וראיתי להרב החסיד ז"ל בקו' ארעא דרבנן