משכנות הרועים קצב

בקריעתכשטר דהחלטאתא כמ"ש רב"א במקובצת ע"ש ומה שהק' על פירש"י משט"ח ע"ש מה שתי' והדברים עתיקין גם הרב הנמק"י הביא משם הראב"ד ז"ל כמ"ש במקובצת שם ע"ע ודעת הר"ן ז"ל כדע' הרמב"ם ז"ל שכ' ומסתלק למימר דתו לא בעי מידי וכדעת רש"י וכדכתי' בעניו' וכן היא דעת הבע"הת שכ' גבי בתי ע"ח וכדוקיין וכן ממ"ש בשער ג' ח"ה סי' א' וז"ל גרסי' וכו' מכאן למדנו שאחר שמקבל הקרקע וכו' אם אח"ך רצה הלוה וכו' לפדותה מתחת ידו ולפרוע לו במה שגבה ממנו יש לו להסתלק ממנה ולהחזירה לו עכ"ל האי לישנא רהיט דמכי פרע ליה דמי זבינא מסתלק ולא בעי שום כתי' שטר וכדין כתי ע"ח וכמו שנתבאר ומרן בב"י סי' ק"ג ציין לדברי הנמק"י הללו ובש"ע שם סי"ח העתיק לדברי הרמב"ם ז"ל בצביונן ובקומתן וכבר נתבאר דשמיע ליה להר"ן ז"ל בדעת רבינו דמסתלק לאלתר ולא בעי שטרא אחרינא וכ"כ מרן בכ"מ ע"ד רבינו בס"ו ובפכ"ב מה' מלוה ע"ש ובש"ך סקי"א כתב דמ"ש הריטב"א ז"ל היכא דשמו ארעא לקטן לא הדרא עד דגדיל וידע לאקנויי וצ"ל דס"ל להריטב"א דכשהדרא צריך קנייה אחרת וכו' עכ"ל קושטא הוא דהכי ס"ל להריטב"א כמ"ש מיהו לעד"ן דלאו בהא תלייא מלתא דא"נ ס"ל דא"צ קנייה אחרת הא מיהא בעי קבלת דמי המכר וקריעת שטר חלטאתא דהיינו לאקנויי וכן נראה שהיא דעת מרן בב"י שאחר שציין לדברי הנמק"י סמיך ליה אייתי לדברי הריטב"א בללו ולפ"ד הש"ך פלגן בהדייהו ומרן ז"ל סתם לן סתומי וכל כי האי הו"ל לפרש דנ"מ לענין דינא ובפלוגתא דאשלי רברבי תליא מיהו לדידן לא נפ"ל מידי דאנן בתריה דמרן ז"ל גרירנא וכבר נתבאר דס"ל דא"צ קנייה אחרת ע"פ מ"ש הר"ן בדעת הרמב"ם ז"ל

תבנא לדיננא בענין ההטבות הנהוגות איכא למימ' דדמו לדינא דשומא הדרא ובמחלוקת היא שנויה ולדידן כי היכי דלגבי שומא הדרא קי"ל דמסתלק כדעת מרן בש"ע ה"נ בענין ההטבות וגדולה מזו אומר אני דאפילו למ"ד גבי שומא דבעי קנייה אחריתי מודה הוא בההטבות דא"צ קנייה אחריתי דהא גבי שומא הדרא קי"ל אורתה זבנה יהבה במתנה לא הדרא ואלו גבי הטבה הדרא והדרא ואע"ג דלגבי אורתה פליגי בה רבנן בתראי ואוקמוה בפלוגתא דרבנן ורשב"ג באומר לו אי הוו יורשיו בכלל או"ד לו ולא ליורשיו האריכו למעניתם הלא בספרתם דבהטבה ליכא מאן דפליג ולכ"ע הדרא למרה קמא וטעמא רבה איכא במלתא דהתם מדינא ארעא לא הדרא כדקאמר תלמודא התם וכתו' במקו' ובנמק"י שהיא מכורה בידו מכר לצמיתות ולחלוטין אלא מגזירת הכתוב דבר צוה ועשית הישר והטוב אבל בענין ההטבות מעיקרא לא נמכר הקרקע ממכר לצמיתות אלא למשך שיאותו ביניהם ואף ע"פי שכותב בספר המקנה מכירת עלמין לחלוטין וכו' הלבלר והעדים והמוכר והקונה מידע ידעי דאינו אלא להרים מכשול הרבית. שהוא עון פלילי. כמ"ש רבני המחברים ואע"פי דהחולקים ס"ל דגבי שומא דבעי שטרא אחרינא מידע ידעי דע"ד כן הגבוהו לב"ח ארעא דלכי מייתי זוזי דזבינא תהדר ארעא כמ"ש הנמק"י שם אכתי לעולם המכירה לחלוטין ומצי יהיב וזבין לה ותו לא הדרא אבל ההטבות מעיקרא אין כאן מכר לחלוטין ולא למיהבה ולא למזבינה כדברירנא ושפיר קרינן בהו מהשתא הך טופיינא דשוייא ארעא למאי דזבנה נכסי דמוכר והבכור נוטל בה פ"ש לכי פרקי לה יתמי ומסייעא לן הא דתניא שדה החוזרת ביובל הבכור נוטל בה פ"ש אלמא דחשי' מוחזקת ביד המוכר איברא דשדי בה נרגא דשאני שדה החוזדת ביובל דממילא הדרא מגן שוייא אבל בהטבה דלא תהדר אלא עד דיהיב ליה דמי זבינא איכא למימר דחשיב ראוי וקרוב לזה כתבו התוס' בערכין דכ"א ע"א בד"ה ות"ק וכו' בתוך דבריהם דחילקו בין שוכר ללוה דשוכר נפקא ארעא מתותי ידיה בלא כסף אבל מלוה עד דיהיב דמי ע"ש וכד דייקנא פורתא בתשו' הרשב"א אשכחן דלא ס"ל דא"ה מאי ק"ל ז"ל הלכתא אהלכתא דקי"ל כר"ל וקי"ל כר"פ דר"ל מיירי במוכר שדה לפירות ושדה החוזרת ביובל דמהדרנא אית ליה בלא דמי אבל ר"פ מיירי דלא מסתלק מלוה מינה אלא עד דשקיל מאי דאית ליה גביה אלא ש"מ דלא שאני ליה ז"ל ודא ודא חדא ודברי התוס' בערכין לא קיימי למסקנא דאכתי ק"ל דפ' א"נ ואידך ע"ש וכה"ג כתב הסמ"ע סי' ר"ח ע"ד התוס' דתמורה ע"ש שמעי' מינה דהרשב"א ס"ל דכל שדה החוזרת לבעלים בין ע"י מתן דמים בין בחנם מקרו נכסי מארי דארעא וראיה לזה מדברי הרב מוהריב"ל ז"ל ח"ה סי' כ"ב דפסיק ותני דהאלמנה גובה כתו' מנכסי ההטבה שאם הלוקח פייס ליורשי המוכר למחול על ההטבה ולהעמידה ביד הלוקח ברצי כסף האלמנה גובה מהנך נכסי ע"ש ואם איתא דס"ל להרב ז"ל דהנך נכסי חשיב כראוי הא מר הוא דאמר התם סי' ר"י דפליגי רבוותא אם אלמנה גובה כתו' מהראוי והיורשים אינהו מחזיקים בנכסי דאבוהון ולא מפקינן מנייהו ע"ש ואיך תבר לגזיזיה ופשיט ליה דהאלמנה גובה מהנך נכסי דההטבה אלא לאו ש"מ דסבר לה דהני נכסי דההטבה כמוחזק חשיבי ואף שיש להעמיס בדבריו ולהשיא דעתו לדעת אחרת האמת יורה דרכו את כל ונוכחת וממון בעלים הוא גם אשו"ר לה' המבי"ט ח"ב סי' קצ"ו ורי"ח וח"ג סי' פ' שזיכה לב"ח לגבות את חובו ממה ששוה הקרקע יותר ממה שנמכר ע"ש אע"ג דפלוגתא דרבוותא היא אי ב"ח גובה מן הראוי או לא כמ"ש בטור ש"ע סוף סי' ק"ד ע"ש ולעולם היורשים הם מוחזקים ואי פסיקא ליה לה' דהלכתא כמ"ד ב"ח גובה מהראוי הי"ל לפרש שיחותיו ולא למסתם סתומי אלא ש"מ דפשיטא ליה דנכסי דהטבה כמוחזק הוו ובסי' רי"ח כתב וז"ל שזאת ההטבה היא כמו קרן ביד הלוה וכמו קרקע וכמ"ש הרשב"א כת' וכו' וכ"ש בנ"ד במה שהוא תחת ידו כגון ההטבה שהיא תחת ידו וכו' עכ"ל הבט ימין וראה בדברי הרב ז"ל בתשו' הללו ואתה תחזה מכללות דבריו דעיקר המכר לא היתה לו הויה בעולם אלא למעבד טצדקי להפקיע לתא דרביתא דוק ותשכח: ואחז"ר ראיתי לה' בני חיי בחאה"ע סי' ק' ארי נעשה שוא"ל במה שנהגו בענין ההטבות אי מקרו ראוי או מוחזק אף הוא ראה תשו' ה' מוהריב"ל ז"ל. אשר הובאת לך ומה שצדד הרב לפרש בדבריו הימנותא להוי כך עלה במחשבה ואייתי תו בידיה תשו' ה' המבי"ט סי' רי"ח ונעשה לו סניגור תנא דמסייע ליה מהא דאיבעיא ליה בפ"ק דבכורות דף י"א אהא דאמרי' התם הפודה פ"ב של חבירו פדיונו פדוי איבעיא להו פדיונו לפודה כהקדש או"ד לבעלים וממונא דבעלים. , הוו כיון דקני ליה מאי דביני ביני ופשיטא ליה דממונא דבעלים הוא ע"ש בפירש"י ז"ל אלמא דהיכי דלכי פריק הוי ממונא דבעלים מהשתא נמי חשיב ממונא דבעלים ודכוותה בענין ההטבה כיון דמצי פריק ליה כדאיתא