משכנות הרועים קצ

מחולפים נראה פשוט דאינו יכול לעכב עליו ואם שתק ולא מיחה בו לא עלתה לו חזקה וכך דן הרב מוהר"י הכהן ז"ל מאריה דאתרין והעיד שכך הוא מקובל מב"ד הקודמין לקדושים אשר בארץ המה נ"ון

(כב) הטבה. הקובע זמן לחבירו במכר זמן כ"וך ואחר עבור הזמן לכשיביא לו מעותיו יחזיר לו המכר וא"ל שכבר פרע לו בתוך הזמן אע"ג דקי"ל חזקה אין אדם פורע חובו בתוך זמנו כדאי' בסימן ע"ח הכא עביד דפרע כיון דטפי ניחא ליה לאהדורי ארעא דידיה לחם רב סי' קע"ט ועיין בש"ע סי' רי"ב בדין המוכר קרקע לזמן קצוב ע"ש ועיין בכנ"הג אות ר"ז בהג"הט אות פ"ג ועיין ש"ות הראנ"ח ח"א סי' ט"ו וע"ע בכנ"הג סי' ע"א בהג"הבי אות נ"ז

(כג) הטבה ראובן יש לו שטר הטבה על מי שקנה ביתו קודם שלוה מב"ח ועשה לו שטר הטבה שכל זמן שיחזיר לו מעותיו שיחזור וימכרנה לו ואחר כך לוה המוכר מב"ח ושעבד לו מקרקעי ואגבן מטלטלי שעבוד ב"ח חל על ההטבה ואם מכרו לאחר ב"ח גובה ממנו מהר"ם מטראני ז"ל ח"א סימן ר"ח וכתב עוד שם דיש מי שאומר ששטר ההטבה אינה נכנסת בשעבוד הב"ח שהוא כמו דשב"ל והרב ז"ל כתב שזה טעות שזאת ההטבה כמו קרן ביד הלוה כנ"הג סי' קי"א בהג"הט אות כ"ח וכ"ט ועיין להרב גו"ר בח"מ כלל ג' סי' ל"א וה' עדות ביעקב סי' מ"ח ובתשו' הרב כנ"הג ס"ב סי' ז'

(כד) הטבה ראובן שמכר לשמעון קרקע בהחלט ושמעון כתב שטר הטבה לראובן שאם בסוף ג"ש יביא לו מעותיו יחזיר לו שמעון הקרקע ולוי החזיק בקרקע והורישה לבנו דטענינן ליורש שחזר ראובן ולקח הקרקע משמעון ומכרה ללוי אעפ"י ששטר תנאי לא שייך לומר שטרך בידי מאי בעי דליכא למיחש למידי אלא דצריך להביא היורש ראיה היאך ראובן החזיר לשמעון המעות ומדברי מוהר"א ששון ז"ל סי' ק"ו נראה דטענינן ליורש שראובן החזיר המעות לשמעון ומכרה ללוי עיין כנ"הג סימן קל"ג בהג"הט אות כ"ד ובסי' ר"ז בהג"הט אות ע"ד וע"ה ובהגהב"י אות ט"ל

(כה) הטבה שטר הטבה לעולם בחזקתו עומד בין מת הקונה בין מת המוכר הקונה חייב להחזיר ליורשי המוכר וכן אם מת הקונה יורשיו חייבים להחזיר למוכר כנ"הג סי' ר"ו בהג"הט אות ג' ובסי' ר"ג בהג"הט אות ל"א ועיין בתשו' הרב נאמן שמואל ז"ל סי' ק"ח

(כו) הטבה המוכר קרקע בהטבה יש בו אונאה כנ"הג סי' זכ"ר בהגהב"י אות ל"ג משם המבי"ט ח"ב סי' רי"ח

(כז) הטבה בענין קיום ההטבה להקת הנביאים מדיינים זה עם זה ועיין בתשובת המבי"ט ועיין להרב בני חיי סי' קנ"ד בתשו' הרמתה והרב משאת משה סי' ח"י

(כח) הטבה ראובן שמכר לשמעון כראוי ועשה . לו שטר הטבה ובנה ותקן כרצונו כשיביא לו מעותיו צריך ליתן לו כל יציאותיו דיורד ברשות הוא כנ"הג סי' שע"ה בהג"הט אות ז' ע"ש ועכשיו נוהגים לבאר כל זה בשטר ההטבה ועיין בשו"ת אהלי יעקב סי' ע"ב למוהריק"ש ז"ל והאריך בזה להורות נתן דשמין לו את השבח כדין שדה החוזרת ביובל ע"ש ולקמן בס"ד יתבאר ועיין לה' בני חיי סי' ר"ז בהג"הט אות ה' ולעת עתה נדפס ס' אשדות הפסגה וראיתי לו בסי' י"א שהאריך בזה ובהס'כמה עלה כדכתי' והסכימו עליו ג' הרועים רבני קושטאנטינה ז"ל יע"א ע"ש ועיין עוד בסי' ק"ג בדין שומא הדרא וכנ"הג לשם

(כט) הטבה מי שמכר שדהו לחבירו בעד סך מאה סיקינוס וכתב לו הטבה שכשיחזיר לו סך הק' סיקינוס יחזיר לו השדה ובעת שכתב לו ההטבה היה שוה הסיקינוס ו' גרושוש ובעת החזרה הוא שוה ז' גרושוש נותן לו סיקינוס או שוויין לערך מה ששוה עכשיו עיין מוהר"א ששון ז"ל סי' קנ"ג ובכנ"הג סי' ק"ג בהג"הט אות י"ט

(ל) הטבה בהטבות הנוהגות שמתנה הלוקח אחר המכירה כל זמן שיחזיר לו המעות עד זמן פ' ונפל הבית או נשרף קודם שיביא לו המעות אינו חייב להחזיר לו ואפי' עצים ואבנים ול"מ אם נשרפו כולם אלא אפי' נשרפו קצת מהבתים וקצת לא נשרפו אינו חייב להחזיר אותם שלא נשרפו שו"ת לחם רב עיין כנ"הג אות נ"ח ונ"ט ובא בכפלון בהגהב"י אות ל"ח וט"ל ע"ש

(לא) הטבה בהטבות הנהוגות שקבעו זמן להחזירה ואירע דבמשלם שנייא הביא מעותיו תוך ימות הגשמים ושואל שיריקנה לו כתנאו אין שומעין לו דתנאי זה שמוציאו בימות הגשמים נגד תקנת חכמים הוא אם לא שיפרש בפי' כן הרב עדות ביעקב ז"ל סי' ע"ז ועיין בטוש"ע סימן ע"א בתנאי הנאמנות

(לב) הטבה מה שכותבין בשטרי הטבה לפדות. א מכיסו לא באו למעט אם הלוה לו אחר או משכן קרקע אחר אלא דוקא שלא למכור ולמשכן קרקע הנמכר ודבר פשוט הוא ועל הב"ד לחקור בדבר אם יש צד הערמה בדבר וכן מצאתי להרב מוהר"י עייאש ז"ל במנהגים בדין המצרנות ס"ח ע"ש אבל אם אין כתוב בו מכיסו יכול למשכן אותו קרקע עצמו

(לג) הטבה המוכר קרקע בהטבה ובא בן : המצר לסלק ללקוחות כתב הרב גו"ר בסוף ח"ד דלא מצי לסלוקי ללוקח אלא עד זמן שיוחלט הקרקע ונסתלק כח המוכר אבל מנהג ארג'יל יע"א לסלקו לאלתר כמו שהעיד ה' מוהרי"ע ז"ל במנהגי' בדין המצרנות ס"ח יעו"ש ועיין להרב מוהר"י בן נאיים נר"ו סי' ט"ו שכתב. שחזרו בהם היום. ודנים ע"פ ס' הרב גו"ר וע"ע שם בדין המוכר לעלות לא"י אם יש לו דינא דבר מצרא ע"ש

לד) הטבה ראובן ושמעון מוחזקין בחזקת א חצר א' ועמד ראובן ומכר חלקו ללוי ואחר המכירה כתב לו שטר הטבה למשך זמן מה שיאותו ביניהם ובמשך הזמן ההוא עמד שמעון ומכר חלקו לזולת ועמד לוי והוציאו מיד הלוקח מדינא דב"מ והנה בע"תה בא עד קצו עת קץ בהגיע תר ההטבה ומצא כדי גאולתו להשיב את נחלתו אחרי המכרו ויצא לטעון ראובן דלא בלבד חלקו הוא נוטל אלא אף חלק שמעון שקנאו לוי לו משפט הגאולה כיון דמחמתיה קאתי השתא דהדרא ארעא למרה קמא הדרא נמי ארעא דאתייא מחמתיה ועמד השואל ושאל אם שומעין לדברי ראובן שכן ראוי להיות חוזר או"ל יורה המורה ויבא שכ"מה

זאת אשיב רישא דכל רישין נובין ונידון חקור דבר