משכנות הרועים קפט

פלוגתייהו בנמצאת אחת מהם שדה שאינה שלו ובב"ח מאוחר שקדם וגבה קא מפלגי דלרבנן לא גבה ומשו"ה לא משבעינן להו דכי אתי נגזל ושקיל דידיה הדרא קמייתא וטרפא מינה דבתריי' משו"ה לא משבעינן לה וכן ננס ס' דמה שגבה גבה משו"ה משתבעינן ומהדרי' לה דכ"ע לא גבה וכו' ע"ש וע"כ בדאתו לכ"ד ופליגי תנאי אי ב"ד משביעין או לא אלמא דב"ד מגבין לב"ח מאוחר אע"ג דלמחר אתי נגזל ושקיל דכבר נמצאת שדה שאינה של בעל ואתי ב"ח מוקדם וטריף ומזה יצא לו לרבינו ז"ל וזהו שכ' ה"ה ז"ל מתבאר וכו' וטעה בחשבונו המרשים שרשם בדף צ' ואע"ג דהתוספות שם אוקמוה באינה נמצאת השתא שאינה שלו אלא משום דחיישי' דילמא תמצא שאינה שלו לאו למימרא דבנמצאת וידועה שאינה שלו לא מגבינן כלל אלא דבנמצאת וידועה ס"ל להתוס' דלא מגבינן לה אותה שדה אלא לאחרונה שבכולם אבל סוף כל סוף שמעי' מינה דאע"ג דידעינן שאינה. שלו מגבינן לה מיהא לאחרונה וכשיבא כגזל לישקול דידיה וליזיל ועיין בהרא"ש ז"ל שם שהביא משם רב האיי גאון ז"ל ור"ח והרי"ף ז"ל דקי"ל כר"נ בדיני וכן לרבנן אליבא דשמואל דמה שגבה לא גבה ע"ש

ובדרך: אגב ראיתי לו ז"ל שהק' משם רבי' חננאל ז"ל מדאמרי' בערכין מה שגבה גבה וחילק בין מקרקעי למטלטלי דבערכין מיירי במטלטלי ולשם מיירי במקרקעי ע"ש ולפ"ז לבן ננס אפילו במקרקעי מה שגבה גבה וראיתי להתוס' בר"פ בד"ה ש"מ ב"ח וכו' שכ' אחר שחילקו בין מקרקעי למטלטלי וז"ל והא דבעי לאוקומי נמי פלוגת' דבן ננס ורבנן בב"ח מאוחר שקדם וגבה הוי נמי במטלטלי אבל במקרקעי ליכא שום תנא דמה שגבה גבה וכו' ע"ש ולפ"ז צ"ל דהך דערכין אתייא כבן ננס אלא דבלא"ה התוספות הקשו בפשיטות מדאוקימנא לכ"ע וחילקו בין הדיוט להקדש ע"ש אמנם קשה לענ"ד דפלוגתא דרבנן ובן ננס ע"כ מיירי במקרקעי כדקאמר ונמצאת שדה א' שאינה שלו ויש ליישב

וראיתי להרא"ש ז"ל בפרק הכותב שכתב משם רבינו יונה ז"ל וכתבו הטור בסי' ק"ד ס"ו וכתב וה"ד שגבה בב"ד שהגבוהו ב"ד קודם שידעו שהיה שם חוב אחר אבל אם מעצמו גבה אפי' ע' שומא דליכא למימר מאן שם לך מה שגבה לא גבה עכ"ל דעת שפתיו ברור מללו דכל היכא דאית ליה ידיעת ב"ד דאיכא ב"ח אחר לא מגבינן להאי ואע"ג דהרא"ש ז"ל שני ליה בין מקרקעי למטלטלי וכדמסיק היינו לענין שומת בית דין דבמטלטלי לא בעינן שומת בית דין אבל סו"ס אי אתי לבית דין לא מגבינן ליה אפילו מטלטלי לאורועי כחייהו דב"ח המוקדמין. גם מ"ש הרב"י ז"ל משם רבינו ירוחם ז"ל. ומטי בה משמיה דהרמ"ה ז"ל כי בכל ענין מה שגבה גבה וכו' עכ"ל היינו נמי כדפרשית אבל לעולם לא פליגי אמ"ש רבי' יונה ז"ל דב"ד לא מגבין אלא בשלא ידע בחובות אחרים וא"כ קשה על הטור שהעתיק דברי רבי' יונה הללו והם כסותרים לדברי הרמב"ם שכתבנו וכל שכן דלפי מה שהוכחנו מהש"ס וכדכתב ה"ה ז"ל נמצאו דברי רבינו יונה הפך גמרין והפך הירושלמי שהביא הבע"הת וכדכתי' ואם כנים אנחנו לומר דאין כח ב"ד יפה אלא בדליכא פסידא להאיך כיון שהוא מוקדם דדינא הכי אתי טריף לה מיניה אבל כל היכא דכי הדדי נינהו א"נ כמטלטלי ולא כתב לו מטלטלי אגב מקרקעי דמה שגבה גבה בהא ודאי לאו כל כמינייהו דבי דינא למגבי להאי והאיך דידעי ביה נמי דמלוה אית ליה גביה יצא נקי מנכסיו אין תורה והשתא מא"ח ומא"ח ולא פליגי ועיין מ"ש מרן בב"י שם סי' ק"ד משם תשו' מיימוניות ומה שהק' עליו מרן ז"ל ומה שציין הרב כנ"הג שם אות ו' בהגהב"י לקיים ס' תשו' מיימו' הלזו וע"ע להרב בני אהרן סוף סי' מ"ו והרב צמח צדיק סי' קי"ח והרב פני יהושע שבס' אדרת אליהו סי' מ"ג ודקדק מדברי רבינו יונה כדוקיין וע"ע בהש"ך סק"ו וכתב הכנ"הג ז"ל שם במהדורא בתרא שבפסקי מוהר"ם ריקאנאטי ז"ל סימן תקכ"ד מוכח דס"ל כתשו' המיימו' ע"ש

(יט) הורדה קי"ל דאם בא מלוה לגבות מהלוה ויש עוד מלוה אחר דמורידין תחלה למי שבא לתבוע מהלוה ואם יראה ואם ימצא שיש על הלוה מלוה אחר מוקדם לכשיבא לתבוע חובו ולא ימצא אצל הלוה ממה לגבות ילך אצל המלוה שקדם וגבה ויטרוף ועיין לעיל סי' ח"י וע"ע בתשו' הרב מים חיים חא"הע סי' כ"ד באלמנה שבאה לגבות כתובתה מאפוטרופוסים דאין מחייבין אותה ליתן ערב דאם יבא מלוה מוקדם לגבות ע"ש מיהו אם המלוה הלזה חוששין לו שמא יבזבז או ימכרם באופן שלא יכול המלוה הא' למצוא מקום לגבות את חובו בכה"ג אין מגבין אותו מהריק"ש ז"ל בהגהותיו סי' ק"א וע"ע בתשו' בס' אהלי יעקב סי' ג' ומ"ש לקמן במערכת אות ע' בדיני העיקול ומשם בא'רה

(כ) היזק ראיה. ראובן ושמעון שהיה להם מעבר א' שמשם היו עוברים כל אחד לביתו דרך סולם ומזיקין ז"לז בהיזק ראיה וסילק ראובן הסולם לאמצע המעבר שבזה נסתלק ההיזק ואין הפסד לשמעון ובנה במקום הסולם עליית קיר אם יכול שמעון לעכב וחקר הרב המחבר אם המקום של שניהם ויש בו ד"א פשיטא דיכול ראובן לעשות בה מה שלבו חפץ ואין בזה חזקה דהיזק ראיה הוי כעין קוטרא וב"ה דאין לו חזקה ואם אין בו ד"א ג"כ כיון ששמעון מוזהר שלא להזיק חבירו ואיסור נמי איכא יכול ראובן לעשות כרצונו ואם היה המקום של ראובן ומכר לשמעון דרך מעבר יכול לחזור בו דלהיזק ראיה לא שייך מחילה ומה גם דבנ"ד כופין על מדת סדום ומה שעשה עשוי הרב בני משה סי' ט"ל דף פ"ב ופ"ג ופ"ד והרב דבר משה ח"ב סי' רי"ו: (כא) היזק ראיה. הרוצה לפתוח חלון לרשות חבירו ומניח לפניה שמשית של זכוכית אם יכול לעכב עליו כי ברוב הימים עשויה להשבר מרן בתשו' שבס' אבקת רוכל סי' קכ"א כתב דמחיצה של זכוכית הווא מחיצה ואין בה היזק ראיה שהרי. מפסקת וחוצצת בפני העין עכ"ל וצ"ע מדין ערוה בעששית דאמרי' בברכות דכ"ה אמר רבא ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה מ"ט ולא יראה בך ערות דבר אמר רחמנא והא קא מתחזיא ומוסכמת . מכל הפוסקי' וכן מהך דאמרי' בר"ה דכ"ד ועיין בתשו' הרב דבר משה סי' רמ"ב ובה' בר"י סי' תכ"ו ע"ש. וכתב עוד מרן שם בתשו' דאע"ג דמחיצה של זכוכית דבר שאינו מתקיים כ"כ אפ"ה הויא מחוצה מידי דהוי אמחיצת קנים וכ"ש שנזהרין בה בעליה שלא תשבר מיהו אם רצה לעכב עליו שלא לפתוח החלון ולשים הזכוכית למחיצה יכול לעכב עליו ע"ש ומיהו בשמשות העושים פה מתא משברי זכוכית קטנים מגוונים