משכנות הרועים קנב

סברא דנפשיה קאמר ע"ש גם במקו' שבסוף שיט' הרמ"ה כ' משם הרא"ש כב' תירוצים של התוס' וע"ע בשיטת הרמ"ה סי' קס"ה בפ' מ"ש דאוקי' להך דשמואל בדקבליה לוקח להדין תנאה עילויה בפי' ולא מצי לאוקי מתניתין בהכי משום דקתני ואת השבח מנכסי ב"ח דא"ה אפילו ממשעבדי נמי ליגבי ע"ש שהאריך ולקמן ית' בע"ה במערכת אות ש' דיני שבח בס"ד

ואמרינן תו התם את"ל משתעבד לוה ולוה וחזר וקנה מהו לקמא משתעבד או לבתרא משתעבד ופי' רשב"ם לקמא משתעבד שכבר זכה במאי דעתיד למקני ואין למלוה הב' שום זכות במה שקנה אחר שהלוהו או לבתרא משתעבד שכשלוה מהב' וכ' לו דאקני נעשה כחוזר בו ממה שהקנה למלוה קמא וזכה מלוה בתרא דוקא ולא קמא ע"ש גם אשו"ר להרמ"ה בחי' שם סי' קס"ו שכ' בתוך דבריו לבתרא משתעבד סלוקי סלקיה למלוה קמא ע"ש ובהאי לישנא כ' ה' מוהר"י ן' מיגש הובא בשיירי המקו' שם וז"ל דאשתכח דסלקיה למלוה קמא מהאי ארעא דעתיד למקני וכו' ע"ש דעת תלתא סרכין כחדא שריין דאי אמרי' לבתרא משתעבד היינו לבתרא דוקא הוא דמשתעבד אבל לקמא לא משתעבד כלל דסלוקיה סלקיה לקמא כמפורש בדבריהם אבל הני פי' וז"ל מי אמרי' א' דוקא קנה או"ד גם הב' זכה עמו וכו' ע"ש נר' דדעתו לאו מתורת סילוק נגעו בה אלא כל כמה דאכתי לא קנה מצי לשעבד מאי דעתיד למיקני דבבת א' חל שיעבודא דתרווייהו בחדא מחתה אבל דעת הנך רבוותא כי שעבד לבתרא סלקיה לשיעבודא דקמא ופשי' להו להנך רבוותא סלוקי סלקיה לקמא היינו מכוליה ארעא סלקיה דאין סילוק לחצאין אלא דמספק"ל לתלמודא כיון דכי הדדי קאתו איכא למימר דלבתרא נמי משתעבד ומה שהוכרח לפ' כן משום דלעולם הפשי' מעין הבעי' ולדעת הנך רבוותא מד' יחלוקו אינו מצדדי הבעיא אלא הכרעה שלישית ולאו אורחיה דתלמודא הכי אמטו להכי פי' הוא ז"ל דהמבעי נמי הכי קמבעיא ליה או לקמא משתעבד דוקא או לבתרא נמי משתעבד ופשיט דמסת' לקמא משתעבד ומסת' יחלוקו דלבתרא נמי משתעבד ודעת הרבוותא מדלא קאמר תלמודא או"ד לבתרא נמי משתעבד אלא קאמר לבתרא משתעבד שמיע להו דלבתרא דוקא משתעבד כי היכי מאי דקאמר נמי לקמא דוקא ואיכא למשמע נמי מילתא אחריתי בלוה בתשרי לפורעו בתשרי דבתריה וחזר ולוה בניסן לפורעו בתשרי נמי וקנה באייר עידית או זבורית וחזר וקנה בסיון עידית או זבורית ובהגיע תר הפירעון דתרוייהו כחדא בתשרי למ"ד לקמא משתעבד שקיל מלוה קמא מאי דקדם וקנה דשעבודיה קדים ואתי בין למעליותא בין לגריעותא ולמ"ד יחלוקו שעבודא דתרוייהו חל על מאי דקדים וקנה ועדין צריכי למודעי' דלמ"ד קמא משתעבד דלא מצי הדר ביה איכא למימר היינו בסתם ולא פי' דהדר ביה אבל אי פריש דהדר ביה כל כמה דלא קנה שמעינן ליה ולמ"ד יחלוקו דס"ל חל שעבודא דתרוייהו כחדא נראה דס"ל כ"ש אי פריש והדר ביה דאהני ליה מאי דהדר ביה

(ב) דאקנה בש"ע סי' קי"ב הביא דעת האומ' . דאם לוה וקנה והוריש ב"ח גובה הימנו ומסוגיא דפסחים דף ל"ב דקאמר כי היכי דמשתעבידנא לאבוהון וכו' ה"נ משתעבידנ' בידנ' וכו' משמע דוקא אם היה לו שעבוד על הקרקע הוא דגבי מן היתומים וכ"ה לשון הטור ר"ס ר"ז שכת' וז"ל נשתעבד בחיי אביו חבל על דאבדין

(ג) דבר של"בל קי"ל אין אדם מקנה דשל"בל כמו שנת' בסי' ר"ט ורי"א וד' ה' המבי"ט ז"ל בח"ב סי' קל"ז דלגבי בנו אמרינן דעתו של אדם קרובה אצל בנו וקנה כי היכי דקי"ל דהמקנה לדבר שלב"ל כגון המזכה לעובר דלא קנה כמו שנת' בסי' ר"י ואפ"ה במזכה לעובר דידיה קנה מה"ט דדעתו של אדם קרובה אצל בנו כמו שנת' שם ה"נ דכוותה בדבר שלב"ל כמ"ש ע"ש והא דאמרינן בגמ' בפ' מ"ש דקמ"ב אימור דשמעת ליה לר"מ לדבר שישנו בעול' אמטו להכי אע"ג דהדבר הנקנה אינו בעולם שפיר סבר ר"מ דנקנה אבל המקנה לדבר שלב"ל כגון המזכה לעובר מי שמעת לי' ע"ש אלמא דשני לן בין דבר שישנו בעולם לדבר שאינו בעולם לאו מילתא היא דהתם קאי לס' רב הונא דס' המזכה לעובר ואפי' דידיה לא קנה מש"ה דחי ליה שפיר דלא מצי לאוקו' למתני' כר"מ מהך טעמא אבל הרב ז"ל לפום מאי דקי"ל דהמזכה לעובר דידיה קנה א"כ אתיא במכ"ש דקי"ל אפי' לדבר שלב"ל כגון במזכה לעובר דידיה קנה והיינו משום דאמרינן דעתו ש"א קרובה אצל בנו כ"ש דבר שישנו בעולם אלא שהדבר הנקנה אינו בעולם דודאי קנה מהך טעמא דדעתו ש"א קרובה אצל בנו ודברי ה' המבי"ט ז"ל שרירין וקיימין ועיין לעיל באות ב' סי' בס"ד

(ד) דבר שלב"ל אע"פי שדבר שלב"ל אינו נקנה וכן דבר שאין לו קצבה לד' הרמב"ם מ"מ בל' חיוב מהני כמ"ש בטוש"ע סי' ס' ע"ש ועיין בה' כנ"הג בהג"הט אות כ"ט מה שציין להקת הפוסקים הם המדברים בענין זה ע"ש וע"ע לה' מוהרח"ש ח"ב סי' ל"ו וה' דבר משה ח"ג בסי' טו"ב מד' פ"ט עד ד' צ"א וה' בני משה סי' י"ו דף ל"ב ע"ב וה' בתי כהונה ד' צ"ח וצ"ט וה' דברי אמת קונט' ה' וה' סם חיי סי' ל"ה וה' משאת משה ח"מ סי' ה' דף כ"ג מ"ש ע"ד ה' מעשה חייא סי' י"א

(ה) דשלב"ל קי"ל אין אדם מקנה דבר שלב"ל כמ"ש בטוש"ע סי' ר"ט אבל בל' חיוב וקנו מניה קנה כמ"ש מרן סי' ס' ועיין בה' כנ"הג סי' ס' בהגה"ט אות ל"ד מ"ש משם ה' משפט צדק ח"כ סי' י' וי"ז ומ"ש ע"ד ה' ז"ל ועיין לה' פני משה ח"א סי' ס"ז דף קנ"ט ע"ד וה' בני יעקב דף פ"ט ע"א וע"ע בה' כנ"הג סי' ס' בהגה"ט אות ה' ובהש"ך ס"ק ובה' קרית מלך ח"ב בתשו' סי' ד' דף ע' ע"א

(ו) דשלב"ל דעת מרן בש"ע סי' ס' ל' חיוב וקנו מניה מהני בדשלב"ל וה' כנ"הג שם בהגה"ט אות ל"ה משם ה' משפט צדק ח"ב סי' י' כ' דאם כתוב בשטר כתבו בכל לשון זכות ויפוי כח אע"פי שאינו בל' חיוב מהני ע"ש וזכורני שה' מוהר"י באסאן עמד בזה בסי' כ"ד וכעת איננו פה עמדי וע"ע לה' זרע אברהם ח"מ סי' ה' ד' ע"ד וה' פני משה ח"א סי' ס"ו וח"ב סי' י"ד וה' מוהרח"ש ח"א סי' כ"א וה' פרח מט"א ח"ב סי' ט' וה' כרם שלמה ח"מ סי' ס"ו וה' דבר משה סי' מ"א וה' גו"ר ח"מ כלל ה' סי' ט' וד' קל"ב וה' נאמן שמואל סי' ק"ב דף קמ"ב וסי' ק"י דף קס"ב וה' מוהר"ש גאון סי' ל"ד וה' משאת משה ח"מ סי' ה' דף ט' וכעת נדפסו תשו' ה' כנ"הג ובסי' קס"ד דף קכ"ז עמד בזה וע"ע לה' כנ"הג ס"י בהגהב"י אות כ"ג ובהגה"ט אות ז"ך מ"ש משם ה' מהרי"ל לענין