משכנות הרועים קנא

לעיל גבי כהן אונס שגירש וכו' כ' דאיתקש גט למיתה מה מיתה מוציא מרשות הבעל אף גירושי' מוציא מרשות הבעל ע"ש אלא ר"ל נהי דהגט כשר הא מיהא בעמוד והחזר קאי אהא משנו שפיר דבאיסור שבדה כ"ע מודו דאינו בעמוד והחזר קאי וכן תרגמה מורי בספרא דמארי טב חק נתן ע"ש וכן בק' חזיתי לה' דברי אמת בקונט' י"א סי' ג' ע"ש ודלא כמו שהבין הסמ"ע דברי התוס' כפשוטן מיהו דעת מרן בב"י בש"ע ומור"ם שם סימן ר"ח סברי מרנן דהמכר קיים ע"ש וכד' מוהריק"ש שם בהגהותיו והט"ז שם ובי"ד לשם וכ' ה' דרכי נועם בחא"ה סי' ג"ן דאפי' מור"ם בי"ד לא כ' כי אם מהיות טוב אל תהיה רע לענין שצריך התרה וחלק על ה' מהראנ"ח שחשש לס' הגהות מרדכי שסובר דאין במעשיו כלום והרבה להשיב חבילות חבילות של תשו' וזו הלכה העלה ה' קול אליהו בי"ד סי' ל"ה ע"ש וכ"ש אנן בדידן דבתריה דמרן הש"ע גרירנא והוא ז"ל כ' בב"י סי' ר"ח שדברי הגהות מרדכי נדחו מקמי דברי ר"ה גאון ודעמיה ולא העלה על שולחנו אלא ס' רב האיי גאון דוקא גם הש"ך שם שם לו חק ומשפט כדת של תורה

אימור מעתה קם דינא דלענ"ד דגיטא מעליא הוא ושריא להתנסבא לכל גבר דתצבי ושאם הוא מאמין לעידי הגט שהם התירוהו מכל השבועות שקדמו והגורמים צד פיסול מה בנתינת הגט הנה מה טוב ונסלח לו ואם לאו לוקה שעבר על שבועתו כמ"ש הרדב"ז ואשתו ה"ה מגורשת ממנו ונלכד ב"מ ברשת מפני היד שנשתלחה מפי עליון אביר הרועים אביר יעקב איש ת"ם וכל הנלוים אליו ועומדים בסברתו כנלע"ד אם יסכימו אחים לי יושבי על מדין זיע"א

ואם עכשיו מתחרט ורוצה לישאל על שבועתו צריך לחקור ולשאול את פיו אם כשאמר ע"ד רבים סתמא קאמר או אם פי' אותם מי ומי הרבים דבסתם מתירין לו אפי' שלא לדבר מצוה כדעת מרן בי"ד סימן רכ"ח סכ"א אע"פי שיש מחמירין כמ"ש הש"ך וקי"ל חכם עוקר את הדין מעיקרו כמ"ש הרא"ש בתשו' כלל ד' סי' ו' ע"ש בנדון קרוב לנ"ד

(סא) גט מעשה באשת כהן שהסכימה עם רווק א' מנ'ערי בני ישראל מנוער מתורה ומן המצות לצאת מהכלל ולקחת אותה לו לאשה בנימוסי הגוים הן בעון הוציאו מחשבתם מן הכח אל הפועל יש"ו רח"ל וחששנו לעצמנו עד מתי יהיה זה לנו למוקש ולמכשול חלילה והשתדלנו עם בעלה לכתו' לה גט כריתות אמרנו יובחר הרע במיעוטו נקוט מיהא פלגא דנפקא לה מתורת אשת איש ומשום חשש פחד מאו"הע דילמא נפק קלא ויש חשש סכנה בדבר ע"כ אמרנו ניחזי אנן אם אפשר שיזכה לה הבעל הגט ע"י אחר דהשתא לא אוושא מילתא כוליה האי ואת"ל דשפיר מצי עביד עדין חקור דבר אם מגורשת בו לאלתר או עד שיגיע הגט לידה וכל כמה דלא מטא גיטא לידה אכתי בחזקת אשת איש קיימא

זאת אשיב דבר זה נפתח בגדולים כמ"ש התה"ד סי' רל"ז ובתשו' ה' מוהריק"ו שורש קמ"א כולם נתקבצו באו בב"י ומור"ם ס"א ס"ו ס' גבי תקנת חרם רגמ"ה דמי שנשתמדה מזכה לה גט ע"י אחר ונושא אחרת וכן נוהגים בקצת מקומות עכ"ל ובסי' ק"ם ס"ה הביא תשו' ה' תה"ד הלזו ג"כ וכת' לס' מוהרי"קו ועיין לה' ב"ש. והנה בנ"ד נר' דכ"ע מודים דמצי מזכה דכיון דליכא טעמא דר"ל דאמ' טב למיתב טן דו וכו' דמשנשאת לרווק נאסרה עליו וכ"ש בנ"ד דבעלה כהן הוא ואפי' נבעלה באונס נאסרה עליו ואפי' שלא נשאת כל שהמירה בחזקת שבודאי זנתה וכמ"ש מור"ם ז"ל בסי' ע"ג סי"א ע"ש ועוד בה כיון דנשאת לרווק זה אדעת' דנשואין בודאי שנבעלה וכ"ש שכבר עברו יותר מל"י דהוי בחזקת שבעל כמ"ש בסי' קס"ז ס"ו ע"ש

מערכת אות

דלת

(א) דאקנה קי"ל לוה ששעבד נכסיו למלוה מה שעתיד לקנות אע"ג דאכתי ליתנהו ברשותיה אפ"ה משתעבדי ונ"מ דאם קנה אח"ך ומכר לאחרים המלוה מוציא מיד הלקוחות אבל כל שלא מכר לאחרים אע"ג דלא שעבד לו למלוה נמי מאי דעתיד לקנות פשי' דגובה ממאי דקנה בתר ההלואה דמניה אפי' מגלימא דעל כתפיה וכדאמרי' עלה התם בגמרא פ' מ"ש דף קנ"ו ע"ש בטוש"ע סי' קי"ב והתם בפ' מ"ש בעי שמואל דאקני וקנה מהו אליבא דר"מ דאמר אדם מקנה דשלב"ל לא תיבעי לך דודאי קנה והק' התוס' דע"כ לא קאמר ר"מ דאדם מקנה דבשלב"ל אלא בדעבידי דאתי אבל הני לא עבידי דאתי שיקנה נכסים וימכור עכ"ל ורשב"ם ז"ל כ' אליבא דר"מ וכו' ל"ת לך דודאי קנה דכיון דפירות דקל דעדיין לא באו לעולם קנה כ"ש המשעבד ליה קרקעות דאתו לעלמא. אלא שעדיין לא קנאם בשעה ששיעבד עכ"ל. ולפ"ד ז"ל חשיבי הנך קרקעות דעדיין לא קנאן אע"ג דאיתנהו בעולם מדשלב"ל אע"ג דעבידי דאתי והן לו יהיה דכי הדדי נינהו שפיר מתרצה קו' התוס' ומה שהק' עוד דתיפשוט ליה מדשמואל גופיה דאמר ב"ח גובה את השבח התם במציעא תי' דהא דאמ"ש ב"ח גובה את השבח היינו לפי המסקנ' דהתם דפשיט דאקנה וקנה ומכר משתעבד אף לרבנן ע"ש ולענ"ד לא משמע דשמואל הדר פשטא אלא סתמא דגמ' הוא דקאמר ואת"ל משתעבד והנך אמוראי דחד קאמר לקמא משתעבד וחד אמר יחלוקו ודאי דמפשט פשי' להו דמשתעבד ולאו משום דמספקא ליה אי לקמא משתעבד או לבתרא משתעבד אמטו להכי סבר דיחלוקו ככל ממון המוטל בספק דא"ה אמאי ב"ח מוציא חצי השבח מהלוקח כיון שהלוקח מוחזק אלא ודאי דינא הוא דקאמר וכדפי' רשב"ם דלאחר שקנה וכבר לוה ולוה חל שעבודא דשניהם כא' אבל שמואל אכתי מבע"ל בעי ונר' דדעת התוס' דבתר דבעיא הדר פשטא ופסיק ותני דב"ח גובה את השבח אע"ג דתלמודא סתים לה סתומי ומ"ש היינו לפי המסקנא דהתם דפשיט וכו' לאו למימרא דשמואל גופיה הוא דפשיט אלא סתמא דתלמודא וכדכתי' ושמואל הדר וסבר כוותייהו. שו"ר במקו' שם במציעא שכ' משם הרמב"ן ז"ל ואין לתרץ בתר דבעיא ליה הדר פשטא והא דהכא בתרייתא דכל כי הא לא שביק תלמודא לאקשויי לברורה עכ"ל ושם בפ' מ"ש תי' דשמואל דידיה אמר אע"ג דלא ס"ל כר"מ היינו בקנין אבל בשעבוד דאלים טפי משתעבד ובע"ח גובה את השבח ובעי אי רבנן נמי ס"ל הכי או לא ע"ש ואי אמרי' דלרבנן כך ס"ל שיעבוד כמו קנין ולא קנה א"כ שמואל ס"ל כרבנן בקנין דלא מהני ובשעבוד כר"מ ואי אמרינן משתעבד מילתיה דשמואל דב"ח גובה את השבח אתיא נמי כרבנן ולא אפשוט והדבר קשה דשמואל יחדש סברא זו מדעתיה תפיס חבלא בתרי רישי ועיין בפי' רשב"ם שם בסיומיה דשמעתא שכ' שמואל בעי להו לרבנן והוא