משכנות הרועים קמד

מיניה דאימור סמוך עלייהו כמ"ש שם וכן באלמנה ששהתה כ"ה שנה ולא תבעה כתו' שוב א"י לתבוע כתו' וה"ט דמסתמא מחלה כמ"ש בטוש"ע אה"ע סי' קכ"ה ע"ש והנה בעתה אין הפנאי מסכים עמי להאריך

(נב) גלגול שבועה. קי"ל דמגלגלי' שבו' היסת על שבו' כמ"ש בטוש"ע סי' צ"ד ע"ש אם השבועה שנתחייב לו עכשיו היא מחמת שמא מאותן הנשבעין בטענת ס' שמא אם יכול לגלגל עליו שבועת שמא דע לך מ"ש הרמב"ם בפ"ט מה' שות' ה"ז וכן אם נתחייב שבו' אח"ז בין של תורה בין של דבריהם כגון שנעשה לו שות' וכו' פ"א ה"ז יכול לגלגל עליו וכו' כ' מרן בכ"מ ומפורש בדברי רבי' דג"ש אפי' בשמא על שמא איתא וכדברי הרמב"ן והר"ן עכ"ל ומרן בש"ע שם ס"ח העתיק ל' רבי' כדמותו בצלמו א"כ בודאי דהכי שמיע ליה מ"ש הוא ז"ל בכ"מ אלא דלענ"ד הא לא מכרעא דשאני הך שמא דשות' דרבנן אלמוה משום דמורו התירא דקא טרחי טפי כדאיתא התם בגמרא ועשאוה כטענת ודאי אבל שאר טענות דקלישי דלא משביעין עלייהו כמ"ש בטוש"ע סי' ע"ה ופ"ז ע"ש איכא למי' דאין מגלגלין בשמא כי הנך ומרן בב"י כ' משם הרא"ש על כל הספיקות מגלגלין ואח"כ הביא דברי הר"ן דנראה דחולק על ס' זו והוא ז"ל כתב התם הר"ן מודה וכ"כ בש"מ שם דבעי' דאיכא רגלים לדבר כגון אריס ושות' ועיין הכנ"הג שם אות ג' בהגהב"י איכא מ"ש בכ"מ דמגלגלי' שמא על שמא דוקא בהך דשות' ואריסי' וכו' דמיירי בהו רבי' וכדכתי' בעניותי'

וראיתי להרדב"ז בישנות שכ' בסי' ר"ב אע"ג דבשבו' השות' בעינן כפירה והודאה במקצת כפי' רש"י ז"ל היינו מקמי דתקון רבנן שבועת היסת אבל השתא דנתקנה שבועת היסת אפי' כופר בכל מזקיקו לשבועה אלא דנ"מ לענין נק"ח דשבו' השותפים על ידי טענה שחושדו והודה במקצת בעי' נק"ח אבל שבועת היסת לא בעי' נק"ח ומסיק ולענין אם מגלגלין על השות' לפי שבאה על טענת שמא הילכתא דבכל גוונא מגלגלין בריא על בריא ושמא על שמא וכו' עכ"ל וזה שלא כדעת מרן ז"ל דכוותה שבו' השות' דעשאוה כטענת בריא וממ"ש הריטב"א בחי' לשבועות אהא דמבעיא לן מהו לגלגל שבו' בדרבנן כ' ואסיקנא אף על שבו' דרבנן מגלגלין דברים אחרים ואפי' על שמא כ"ש בריא על שמא ושמא על בריא עכ"ל . איכא למשמע דקאי כדעת הרדב"ז

ועדין צריך אני למודע'י דלפי המתבאר דשבוע' השות' כיון דמעיקרא אטענת שמא תיקנוה רבנן ואוקמוה כטענת בריא לגלגל עליו דה"ה למאי דתקון רבנן דאין האלמנה נפרעת מכתו' אלא בשבוע' דילמא אתפסה צררי ודעת רבותי' רבני האחרונים דמה שמשביעין אותה נמי שלא מחלה כתו' א"א ע"י גלגול ונ"מ דהיכא דליכא למיחש לצררי כגון שמת פתאום לדעת ר"ש ז"ל דבכ"הג לא חיישי' לצררי אין משביעי' אותה שלא מכרה ושלא מחלה ועיין לקמן במע' אות ך' מדיני כתו' סי' מה שהארכתי בזה דאיכא רגלים לדבר דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו ע"ש ומעתה מ"ש ה' כרם שלמה בח"מ סי' י"ג דתליא בפלוגתא אם מגלגלין שמא על שמא ודעת רש"י וקצת חכמי צרפת דאין מגלגלין ויכולה היא לומר קי"ל כוותייהו ע"ש ולענ"ד לגבי אלמנה דתקנת חכמים דתקנו לישבע על התפסת צררי אע"ג דחזקה אין אדם פורע חובו בתוך זמנו וכתו' לא נתקנה לגבות מחיים אפ"ה משום שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד חוששי' לשמא אתפסה צררי ושויוה כטענת בריא שתשבע בנק"ח ודלא כמ"ש ה' כרם שלמה ז"ל אחז"ר נראה בעליל ס' גבעות עולם למוהר"י קובו ז"ל סי' ל"ב הוא ניהו הרב בר פלוגתיה ובכלל דבריו כ' מילי דכתי' בעניותינו תלי"ת ית"ש והסכים עמו ה' מארי"ך ז"ל והאמת יורה דרכו

(גן) גט. פעמים רבות כי יקרה איש תהפוכות רוע מעללים מפצירים בו לגרש את אשתו מפני חששת ההמרה ואינו מתרצה לגרש עד שתמחול לו סכי כתובתה וקנו מידה שמחלה לו ואחר שמסר לה גיטה הוציאה שטר מודע' על המחילה ההיא ויצא לטעון שעל סמך אותה המחילה פטרה בגט פסק הרב מוהר"ם אלשיך ז"ל סימן ע"ח דהגט גט מעליא ומודעא קיימת שלא נכתב בגט שם תנאי ע"ש ועיין לה' משפט צדק ח"א סי' נ"ח ועיין בהכנ"הג סי' קנ"א בחא"הע בהג"הט אות קס"ז

(נד) גט אם דנין דיני קידושין וגטין בלילה ואת"ל דאין דנין אם הבע"ד קבלו עליה' דבכה"ג בד"מ מהניא הקבלה בדיני קידושין מהו דאיכא למימר דדמו לדיני נפשות כיון דממילא מחזקינן לה בא"א הבא עליה בעודה ארוסה בסקילה ובנשואה בחנק מצאתי להכנ"הג ח"מ סי' ה' בהג"הט אות ט' שכתב משם תשו' מהר"ם הרשב"א דדמו לד"נ

(נה) גט בא לידי גט שכתבו ת"ח בכפר אלכאף וד"ן באחד בשבת בט"ו וכו' דע דבנוסח הגט להרמב"ם בפ"ד מה' גירושין כתוב בבי"ת בחמשה עשר אמנם בנוסח גט מיאון בפי"א מה' אלו כתוב בלא בי"ת וכן הוא הנוסח שכ' הטור סי' קכ"ו ס"ז כתוב בלא בי"ת ומור"ם שם ס"ד כתב דכשר ועיין לה' גט פשוט שם סקי"ו עוד כתוב בגט הלז במתא אלכאף וכו' והעיר הזאת אינה אלא א' מהכפרים הנסמכים למתא תוניס יע"א ומדברי מרן בב"י סי' קכ"א דף ק"ה ע"ג נראה דאין בזה קפידא ע"ש איברא דשם העיר הלזו ולכאף בלשון אגרי כל מקום גבוה ותלול נקרא בשם כאף וקושטא קאי כי הזאת העיר היא בראשי ההרים הגבוהים ומילת אל היא להם במקום ה"י הידיעה וא"כ אינה מעיקר שם העיר וכמו כן יש להסתפק בכפר אל חאמא וכן מעלקא וכן אלזזאייר ואם כותבין ארג'יל אי אפשר לכתוב רפה על אות הגי"מל כמו. שכתבו הפוסקי' על שם ג'לאבי ויש מהם אומרים שצריך ב' גטין עוד כתוב בגט הנז' די על מימי מעינות יתבא ולעיר הזאת אין לה אלא מעיין א' והוא כתב מעיינות וכתב ס' גט פשוט סי' קכ"ח ס"ק נ' לדעת הפוסלים שינוי שמו ה"נ נפסול ע"ש ושמעתי שצורת המעיין הלזה יוציא מאבן שבקיר גבוהה גבוהה והקילוח שותת ויורד לארץ ומתכנסים לברכות ומשם יפרד והיה לכל סיפוק העיר והותיר ולשם עוד מעיין אחר מסתפקין ממנו ג"כ ועוד מעיינות אחרים רחוקים חוץ לעיר ברחוק מיל הן חסר הן יתר. עוד כ' בגט הנז' אנדגאליא רביחה נסתפקתי אם הם ב' שמות וקורין לה בב' שמות הללו כא' או שפעמים קורין לה בשם זה ולפעמים קורין לה בשם האחר ואם כן צריך לדעת באיזה שם מהם רגילים לקרותה יותר משם האחר דאז צריך לכתוב השם הראוי יותר מחבירו ועל השם הב' כותבין דמתקרייא ואם אין מן השם נגזר השם חבירו כצ"ל המכונית עוד אם צריך רפ"ה על הג' של גאליא וכדכתי' ועוד שלא