משכנות הרועים קכט

אחריו דמיירו ברוצה להחזיר ס"ל דהא מיהא אכתי פש גביה איסור דרבנן שלא ירגיל עצמו בכך ולא הוצרכו לכתוב עיקר דינא דברייתא דמיירי במעכבו אצלו. דמילתא דפשי' וכדכתי' ודלא כמ"ש במקו' שם דמעשים בכל יום לעשות כן ע"ש וכ"ש דהרא"ה והריטב"א סברי מרנן דאפי' במחזיר לו הדבר איכא לאו ואיסור דאורייתא הוא כמדובר

(לד) גנב אסור ללמד את בן חברו לגנוב מבית אביו ולמוכרו לו וראוי לב"ד להענישו כפי הצורך ואם נראה להם להוציא הגניבה מידו בלא. מחיר ונתינת דמים הרשות בידם הרדב"ז בחדשות סי' תל"ב

(לה) גנב. ראובן השאיל חפץ לשמעון ונגנב מבית שמעון ונתפשר השואל עם המשאיל בפחות מכדי דמיו לשליש ולרביע ופרעיה ואח"כ הוכר הגנב וטען שנאבד ממנו נסתפקתי אם משלם הגנב כל דמי החפץ או"ד מצי א"ל מאי דאפסדת מדידך אשלם במיטבא ואת"ל דמשלם ליה כל דמי חפצא מאן זכי בההוא טופיינא מי אמרי' דבעל החפץ הא אסתלק ליה מכי פרעיה שואל מאי דאתפייס בהדיה וקם ליה חפצא ברשותיה דשואל או"ד מצי א"ל בהדי דידך דאיבעי לך לשלומי אתפייסנא בהדך והשתא דהוכר הגנב דמשלם כל דמי חפצא אנא זכינא בהו ואיך אתה עושה סחור' בפרתו של חבירך

זאת אשיב על ראשון ראשון תא ואחוינך מאי דגרסי' במרובה דף מ"ח בעי רבא הרי עלי עולה והפריש שור ובא אחר וגנב מיפטר גנב נפשיה בכבש לרבנן ובעולת העוף לראב"ע וכו' מאי מי אמ' שם עולה קבל עליה או"ד מצי א"ל אנא מצוה מן המובחר בעינא למעבד בתר דבעיא הדר פשטא גנב פטר נפשיה בכבש לרבנן ובע"העו לראב"ע וכו' ופירש"י מיפטר גנב ופשיטא גבי בעלי' בכבש דא"ל עולה קמחייבת ועולה משלמנא לך ואהפסי' דהקדש מפטר דמבית האיש כתי' ולא דקדש ואליבא דר"ש נקט לה דאמר קדשי' שחייב באחריותן חייב עכ"ל ודבריו ז"ל צריכין ביאור במ"ש ואהפסי' דהקדש מפטר דמבית האיש כתי' ולא הקדש דמה הפסיד להקדש דהא הנודר בעי לשלם נדרו שור או כבש או עוף ותו במ"ש ואליבא דר"ש נקט לה וכו' דאדרבא לר"ש דאכתי מבית האיש קרינן בזה כיון דחייב באחריות וע"ק לשמו' דא"כ מצי' חוטא נשכר דגונב שור משלם כבש או תור או בן יונה הס כי לא להזכיר ועוד בה דע"כ ל"פ ר"ש ורבנן אלא לענין תשלומי כפל וד' וה' אבל לא לענין הקרן וכ"כ הרמב"ם ברפ"ב מה' גנבה דגונב וכו' אינו משלם אלא את הקרן בלבד וכו' וכן הגונב קדשים מבית בעלים בין ק"ק בין קדשים קלים וכו' ה"ז פטור מן הכל ומתשלומי ד' וה' וכו' עכ"ל וזה דבר מוסכם לכן נראה דלא קמבעיא ליה לרבא אלא לענין תשלומי כפל דפשי' דשור גנב ושור משלם אלא דבכפל דקנסיה רחמנא לגנב למימרא דמאי בעית למפסדיה למאריה לשלם ליה גנב מי אמר ליה גנב אי לא אשכחת לגנב מצית מיפטר נפשך בכבש או ע"הע כמ"ש התוס' שם א"כ לא אשלם לך הכפל אלא או כבש או עו"הע או"ד מצי א"ל הנודר אי לא משכחת לגנב הוה בעי' למעבד מצוה מן המובחר ולהפריש שור אחרי' וע"כ דאליבא דר"ש נקט לה דמחייב בתשלומי כפל דאילו לרבנן ליכא ת"כ כלל אלא קרן הוא דמשלם וכמ"ש רבי' ז"ל ומ"ש רש"י ואהפסי' דהקדש מפטר וכו' פי' לי עט'ר מורי ה' חק נתן זיע"א דק"ל לרש"י ות"ל דאי לא אשכח לגנב הו"מ למפטר נפשיה הנודר בכבש או עו"הע ואיכא פסידא דמזבח וליחייב הכפל להקדש אמר רחמנא מבית האיש ולא הקדש כמ"ש רבי' שם ומאי דכתי' בעניותי' בדעת רש"י ז"ל כך מצאתי להרשב"א שכ"כ משם הראב"ד תלי"ת אלא שלא כ' ואהפסי' דהקדש מפטר וכו' כדכתב רש"י ז"ל וכבר כתי' מאי דפי' מורי הרב ז"ל

אמור מעתה מ"ש ה' מוהר"ם מינץ ז"ל בתשו' סי' קי"ב על מה שנשאל בלוקח אתרוג מהודר בדמים יקרים ובא א' וגנבו או הפסידו דאינו משלם לו אלא אתרוג כשר וחיליה מהך דרבא דפשי' מהך דגנב שור שהפרישו לעולתו דאינו משלם לו אלא כבש או עו"הע ע"ש אהמ"ר מעצמותיו הקדושים אינו נראה דלא קמבעיא ליה לרבא אלא על הכפל וכדפרש"י והראב"ד וכדכתי'. גם על ה' מוהר"ץ אשכנזי סי' ק"ך ל"פ על ה' אלא משום דהמוכר עולתו לא עשה ולא כלום ע"ש ול"פ עליה אלא מגופא דשמעתא גם ה' פנים מאירות ח"ב סי' קכ"ח הביא תשו' ה' מוהר"ם מינץ הלזו ופליג עליה מהך דהמוכר עולתו ושמח שנתכוון לדעת ה' מוהר"ץ ע"ש ולא נתעוררו בעיקר פי' השמו' וכדכתי'

והנה אל ה' ויאר לנו ותחז בציון עיני לה' שלה"ג שלהי פ"ק דב"ב דאחית נפשיה אספיקא דידן ת"ל ארישא קאי שרטט וכ' מההיא דר"י דגונב קדשים מבית בעלים יש להוכיח דהנודר דבר להקדש סתם מצי למעבד קטן או גדול וכו' לא ידעתי אמאי לא גמר להאי דינא מפ' מרובה ומשנה שלימה היא שלהי מנחות דק"ו אמר עולא סתם יביא ראב"ע אומר יביא תור או בן יונה ובגמ' ול"פ מר כי אתריה ומר כי אתריה ועיין בפרש"י והרמב"ם ז"ל אבל למ"ש ז"ל אח"כ דאפי' הפריש כבר דגילה דעתו דניחא ליה לאתויי דבר גדול אם נגנב מצי להביא דבר קטון האי מילתא מהך דפ' מרובה הוא דשמעי' ליה ומ"ש עוד והכי משמע הכא להדיא ר"ל דמה שפסק המיי' פי"ו מה' מע"הק הכי משמע הכא בפ' מרובה להדיא וכמ"ש התוס' ומרן בכ"מ שם וכ' עוד אם הגנב נפטר מן הנגנב בתשלומי כבש אעפ"י שגנב ממנו שור וכו' נראה דקאי ואזיל בשי' הרב מוהר"ם מינץ וסיעת מרחמוהי נו"ן ושלא כדעת רש"י והראב"ד והרשב"א והוא תימא ועוד דהוא ז"ל מסתמיך ז"ל אדברי הרמב"ם ולענ"ד דרבי' ז"ל ג"כ בשי' הנך רבוותא קאי דאבעיא לענין כפל ודלא אתיא אלא אליבא דר"ש דאמר קדשים שחייב באחריות ממון בעלים הוא וחייב בתשלומי כפל אבל לרבנן מבית קרינן ביה ולא בתורת כפל דנכסי הקדש נינהו אמטול הכין השמיט רבי' בעיא זו דאיהו פסק כרבנן דר"ש משו"ה לענין תשלומי הקרן כבר מילתא אמור' דמשלם את הקרן בלבד דאם איתא דס"ל לרבינו דהבעיא לענין תשלומי הקרן וכדע' רבוותא ז"ל אמאי לא אשמועי' האי דינא דרבא דהוי חידוש טפי דאע"ג דהנודר גלי דעתיה דניחא למעבד מצוה מן המובחר וכבר הפריש שור אע"ג דאמר הרי עלי עולה סתם הו"מ למפטר נפשיה בכבש אפי"ה אינו חייב לשלם לו הגנב אלא כבש ואלו גבי נודר גופיה אשמועינן דאם נגנב לו שור שהפריש פוטר עצמו בכבש כמ"ש בהלכות מע"הק פי"ו ומדסתם לן סתומי אכי גנב מבית הבעלים בין קדשים שחייב באחריותן וכו' משלם את הקרן