משכנות הרועים קי

ועיין לה' כרם שלמה שם. גם הכנ"הג ז"ל בסי' קי"ח בהגהב"י אות כ"ח כ' משם הרדב"ז ח"א סי' קנ"ב שאם קברו את המת במלבושיו חייבים לשלם מדין מזיק שעבודו של חברו ע"ש ואני עני חפשתי בתשו' ה' ח"א ולא מצאתי ומהכא מוכח דמנהג עירו ז"ל כותבים בכתו' מטלט' אג"מק מדקרי ליה מזיק שעבודו ש"ח ואילו הרדב"ז בתשו' אחרות שהביא ה' ד"ן קרי בחיל דע"ד כן נשאת לו ולכתחי' קוברין אותו מנכסיו הן אמת שדבריו בתשו' כ' לענ"ד דמה יענה ה' ביום שידובר בו התוספ' שהביאו הראשו' דקתני והוא יקבר מן הקופה ועוד על מה שהביא הכנה"ג משם ריא"ז ז"ל אשר הובא בס' שלה"ג דאזיל ומודה כס' הרדב"ז שהביא ה' ד"ן מהתוספ' הלזו וע"ע לה' בית דוד ז"ל חאה"ע סי' פ"א מהספ' ומה שהאריך הריב"ש וה' יד אהרן ז"ל שם בהגהב"י אות ר"ח ואנן בדידן אשה בכל אלה לא מצאתי שערערה על קבורת בעלה לעולם א"כ אמרו סברו וקבלו שע"ד כן נשאו להם לבעלים ועל ענין עסקי הכתו' עיין בהרדב"ז בחדשות סי' של"ח וה' ד"ן ח"מ סי' ז' ע"ש

(לד) עובר קי"ל המזכה לעובר לא קנה אבל בעובר דידיה קנה וטעמא משום דדעתו של אדם קרובה אצל בנו כמ"ש בח"מ סי' ר"י ע"ש דעובר נמי קרוי בנו וכ' ה' המביט ז"ל ח"ב סי' קל"ז דל"ש לבתו ל"ש לבנו ואב נמי לאו דוקא אלא ה"ה אם ע"ש ומה שיש לעמוד בדבריו לכאורה סתראי נינהו ממ"ש בח"א סי' קכ"ח עיין לה' בני חיי ז"ל בח' אה"ע סי' נ"א ומה שהעירותי לקמן במערכת אות ע' מדין עובר בס"ד ועיין בתשו' ה' שבות יעקב ח"א סי' קי"ח וח"ב סי' ק"ן ע"ש ועיין להמש"ל ז"ל בפ"י מה' גירושין דין ח"י מה שהאריך בזה ועיין לה' אהרן ז"ל אה"ע סי' ק"ך בהגה"ט אות ל"א ועיין בתשו' מוהרימ"ט ח"מ סי' כ"ב ע"ש ובהא דקי"ל אדם עשוי שלא להשביע את בניו דל"ד בניו אלא ה"ה בתו ונכדיו ועיין בהכנ"הג מה"ב סי' ל"א מ"ש משם מוהר"א מוטל ז"ל שנסתפק בעובר ולע"ד דעובר נמי קרוי בנו כדכתי'

(לה) בסימן טוב. ראובן ושמעון שותפים ועמד ראובן ונשתתף עם לוי וספר לשמ' ואמ' לו בס"ט יהיה העסק הזה. מדברי ה' ז"ל בח"א סי' ס"ד משמע דס"ל דהוי כמודה על מעשיו ושוב אינו יכול למחות בו ועיין הכנ"הג ז"ל בסי' קנ"ט בהגהב"י אות פ"ד

(לו) בעל הא דקי"ל הבעל יורש את אשתו לדעת רבי' ז"ל א"א מדרבנן כמ"ש בפי"ב מה' אישות ועיין פי"א מה' שמטה דין כ"א ובמ"ש מרן ז"ל ומה שהק' הלח"מ ז"ל שם בה' אישות ועיין בס"פ י"ג דלר"א דלגבי יורש שויוהו רבנן כלוקח ואינו חוזר ביובל ועיין לה' מח"א ז"ל בליקוטי ה' שמטה לשם ועיין ביבמות דף פ"ט ב' גבי אשתו קטנה דהויא מדרבנן דהפקר ב"ד הפקר והכא מסייעא לס' הראב"ד ז"ל דבגדולה הוייא מדאורייתא

(לז) בעל דין שהביא קרוביו ומיודעיו יכול חברו לעכב עליו כמ"ש בסימן טו"ב ע"ש וכ' הרדב"ז ז"ל בח"ב שבשני סי' תשנ"ג דאפי' אומר לו חברו הבא ג"כ אתה קרובך ומיודעך אין שומעין לו ולא דמי למלבושי' דאמרי' ליה הלבישהו כמותך ושרי דשאני התם דכל המלבושים שוים אבל דעות בני אדם אינם שוים דמשכחת לה חד חריף מאידך ומסתתמן טענותיו ע"ש

(לח) ב"ח מאוחר שקדם וגבה אי אהנייא ליה גבייתיה עיין למוהר"ש חסון ז"ל בס' משפטים ישרים סי' ח"י

(טל) ב"ח ראובן נושה בשמעון וטען שמ' שאין לו במה לפרוע ושמעון אומן במלאכת נקיבת האלמוגים וא"ל ראובן בא ועשה אצלי אותה מלאכה ואני אמציא לך האלמוגים כדי לעשות בהם המלאכה ומראשית כל תטול מזונות והיה הנשאר אגבה אותו בחובי ושמ' ממאן בכתף סוררת עמד השואל ושאל אם יכול לכופו או לא ויבא שכ"מה

זאת אשיב הלא הרא"ש המעוז בכלל ע"ט סי' ב' נשאל בראובן שרגיל לעשות מלאכתו בפרקמטי' או בהלואה ברבית וטען שאין לו ממה לפרוע וא"ל המלוה אני אמציא לך מעות ותעשה בהם כמו שאתה רגיל כדי שאקח מהריוח אחר שתטול מזונות והשיב דאין שומעי' לו שלא חייבתו התורה אלא בהוצאת העבוט ולא לשעבד גופו ושכ"כ ר"ת שאינו חייב להשכיר עצמו לפרוע חובו ושגם רבינו אליהו לא כתב שחייב להשכיר עצמו אלא למזונות אשתו דמספר כתו' נלמוד דכתיב ביה ואנא אפלח ואוקיר ואזון וכו' ע"ש והובאה בטור סי' צ"ט ס"חי ולעומת זה ראיתי למוהריק"ש ז"ל סי' צ"ו שהביא משם הרדב"ז ז"ל שאם הב"ח רגיל לעשות מלאכה או להשכיר עצמו ואינו רוצה לעשות כדי שלא יגבה חובו ב"ח כופין אותו ע"ש ומהתימא שיחלוק הרדב"ז על הרא"ש והטור כלאחר יד ומוהריק"ש מביא דבריו בסתם משום דאפילו ברגיל פליג הרא"ש ושכ"ד הר"ן ז"ל

(מ) ב"ח קי"ל. דמסדרין לב"ח כמ"ש בטוש"ע סי' צ"ט וכ' מרן בב"י סי' ס"ז דהא דמסדרין לב"ח דוקא כשלא נשבע לפרוע אבל אם נשבע הוא חייב לקיים שבועתו וימכור אבנטו וחלוקו לקיים שבועתו ויתפלש באפר ואם לא עשה כן נק' עבריין ולא יפטר משבועתו בעוד שיש לו ברשותו למכור עד שוה פרוטה וכן פסק בש"ע שם ואח"כ כ' נשבע לפרוע ואין לו אנוס הוא ופטור הריב"ש סי' ק"ג עכ"ל ונראה דמיירי בשכבר מכר המכנסים והאבנט והחלוק והן הן דברי ה' חזה התנופה שכ' שלא יפטר מהשבועה כל עוד שיש לו למכור ע"ס פרוטה הא אם אין לו ודאי דפטור מהשבועה דאין לך אונס גדול מזה ועיין מה שהאריך הכנ"הג ז"ל שם בהגה"בי אות כ"ב וע"ע להרב תורת חסד סי' מ"ו ולהרב חוט המשולש טור א' סי' מ"ג ולה' אנג'יל סי' ט"ל ועיין לה' בית דוד בי"ד סי' ק"ט דס"ו ע"ג ועיין להכנ"הג ז"ל בתשו' הנדפסו' מחדש ח"ב סי' פ"ח דף צ"א מה שלמד מכאן וכתבתי מזה לקמן במערכת אות ש' מדין שבועה בס"ד

וכתב ה' חוט המשולש טור ב' סי' טו"ב דאם אין לו מה יאכל כשיעור שנתנו לו חכמים לסדור ב"ח מיקרי אנוס ופטור מן השבועה ע"ש ולפ"ד מ"ש ה' חזה התנופה עד ש"פ חייב לקיים שבועתו מיירי בהתירא על מה שסדרו לו חכמים לב"ח וכ' ה' גו"ר ז"ל ח"מ כלל ג' סי' ה' דאם נתחייב לפרוע לב"ח כל מה שירויח חוץ מב' איסרין לצורך פרנסתו ובתוכחות על עון אייקור שערי נוטל שיעור מה שהיה שוה בב' איסרין בשעה שנשבע ע"ש ומשפט צדק הוא אע"פ שאין חזוק לדבריו וע"ע לה' מקור ברוך ז"ל סי' מ"ג במה שלמד מתשו' ה' חזה התנופה הלזו ע"ש: