משכנות הרועים קג

לישנא דה' וה' פמ"א ושאר רבוותא ע"ש ובעיקר המינוי שע"פ הערכאות כבר ידעת מ"ש הרשב"א ז"ל סי' חדל"ו והריב"ש ז"ל סי' רע"א ער"ב והרשב"ץ ז"ל ח"א סי' קכ"ח והרשב"ש ז"ל סי' תקל"ה והב"ח ז"ל ח"מ סי' ג' והרב האורות מה שהאריך בזה ע"ש וע"ע בשו"ת יכין ובועז ח"א סי'

(יב) ב"ד היכא דאיכא למיתלי באותו ב"ד אפשר דסמכו על איזה פוסק דס"ל הכי ואנן לא קי"ל כוותיה בכה"ג חיישי' לב"ד טועין עיין בתשו' מהר"י באסאן ס"א בחקירה השנית ע"ש

(יג) ב"ד לעולם מעמידין הב"ד בחזקת שלא טעו ל עד שיתברר שבודאי טעו ומבטלין דינם עיין להכנה"ג סי' ט"ל בהגהב"י אות ח"ן משם ה'מוהר"י בירב. ז"ל ועיין בשו"ת הכנה"ג ז"ל ח"א מח"מ סס"י קנ"ד ולשם סי' קנ"ה דף ע"ג דמסיק דבעי שבודאי טעו וכל היכא שלא נודע בודאי לא חיישי' ע"ש

(יד) ב"ד אלמנה א' הרה לזנונים ולא הרגישו בה השכנים עד שהפילה וישאלוה מי הוא זה ואיזה הוא אשר עשה נבלה הזאת ולא ענתה דבר עד אחר כמה כרכורים וטצדקי העזה פניה ותאמר מפ' אלמוני השוכן אתם בחצר ויהי כשמוע ראובן הלך אצל מיודעיו ויספר אליהם כי באישון לילה א' היתה ערבוביא בחצר ההיא בכלי נבל וכנור מרעי אבתרייהו ותחזיק בי לאמר שכבה עמי ואלבשיה יצריה ולא יסף לדעתה להיות עמה והוליכוהו לפני ב"ד יצ"ו ויגידו להם את כל הדברים האלה ככתבם וכלשונם ואז נר' לב"ד להלקותו בסת"ר עליון כי מעולם לא נשמע עליו שום דופי וגזרו עליו תעניות מספר הראוי וקנס לעניים ונפטר מהם בשלום ויש מעוררי' על שהקלו בדינו שלא הלקוהו ברבים ומכה רבה ורוצים לחזור ולהלקותו ברבים והשיבו הב"ד שכבר יצא זכאי בדינו אין ב"ד אחר יכול לדונו עוד וכדאמרי' בפ' אד"מ דל"ג מנין ליוצא מב"ד זכאי ובא א' ואמר יש לי ללמד עליו חובה שאין שומעין לו ואין מחזירין אותו שנא' וצדיק אל תהרוג בעא מיניה ר"ז מר"ש חייבי גליות מנין אתיא רוצח חייבי מלקיות. מנין אתיא רשע רשע ופסקה רבי' בפי"ו מה' סנהדרין דין ד' ע"ש וכן מצאתי להרב בית דוד ז"ל חה"מ סי' א'

(טו) ב"ד פנויה נתעברה מפ' אלמוני וכשהוכר העובר עמדה ואכלה סממנים והפילה אותו ושאלה אם יש כפרה לזה ומהו כפרתו יראה דאע"ג דישראל לא הוזהרו על העוברים ה"מ בדיני אדם אבל בד"ש חייבים ועיין בתשו' ה' חיים שאל ח"א סי' ס"ז למופת דורינו מוהרח"א זיע"א

(טז) ב"ד אפסיקא הילכתא בפרק י"נ דף קל"ח לב"ד טועין לא חיישי' כמ"ש בטוש"ע סי' ס"א וסי' ס"א ע"ש וראיתי ז"ל בתשו' אלף קמ"ט שכתב מסתברא שאין אומרים כן דאנן סהדי דרוב הדיינים שיושבין עכשיו בדין אינם בקיאין בכך ולפיכך. יש לחוש לכך דאפילו הם עצמם טועין בכך וכדאיתא התם עלה וכו' הילכך בכאן יש לחוש ונשאל אותם אם יודעים אם לאו ובכי האי' חוששין ובודקין וחוקרו להוציא הדין לאמתו ומעתה נובין ונודין בהני תרי פסקי דמרן ז"ל דסתם לן תנא דינא דגמרא ולא אשמועי' דהאידנא לא כתבי' הך שטרא דצוואה ובקיום צריך לברר כיצד נתקיים וראיתי למרן בב"י סי' ט"ל מחו' ך' שכתב בשם ר' ירוחם שכ' בשם הרשב"א ז"ל בתשו' כי ודאי באלו הדיינים של זה הזמן חיישי' שטעו וכו' עכ"ל הן הן דברי הרשב"א בתשו' הניתנין למעלה וזוהי שקשה על ה' מוהריב"ל ז"ל בס' א' סי' ק"ו שרצה להגיה בדברי הרשב"א עדים במקום דיינים ע"ש ולא היא דהרשב"א בתשו' הלזו בדיינים קא משתעי כאשר הונף וכאשר הורם

גם אשו"ר להרדב"ז ז"ל בתשו' הובאה בתשו' ה' המבי"ט ז"ל ח"ב סי' קע"ג הולך ואור בדברי הרשב"א ז"ל בדיינים קא מיירי וה' מוהר"ש חיון ז"ל בתשו' סי' ז' אייתי למילתיה דהרשב"א ז"ל בדיינים ועיין לה' זקן אהרן סי' רכ"א שוב האיר ה' את עיני וראיתי למרן ז"ל בספרו אבקת רוכל סימן צ"א שהגיה על דברי הרדב"ז ז"ל דמיסתמיך ואזיל אתשובת הרשב"א הלזו וז"ל אמר יוסף קארו לא דק דלא אמר כן הרשב"א אלא בדיין ההוא שהוא זר אבל בשאר דיינים גם בזמן הזה לא דייקי בתר בי דינא וזה פשוט בתשו' הרשב"א שכתבתי בב"י עכ"ל והראוני הדברים וראויין למי שאמרן ותשקוט האר'ש ועיין להכנ"הג ז"ל שם סי' ט"ל בהגהב"י מאות מ"ח ובתשו' חכם צבי סי' קס"ט ובתשו' ה' כרם שלמה בחח"מ סי' א' ואגב טרדאי בסוכלי חלאים יקדשו ידי עזרה משדי יאמר לצרותינו די כ"ג

(טוב) בית אב הנותן מתנה לחבירו ע"מ שלא ילך לבית אביו ומת האב או מכר האב את הבית לאחר אם רשאי לילך לבית אביו אחרי מותו או לבית האחר ומתקיימת המתנה דע דהא דתניא ה"ז גיטך על מנת שלא תלכי לבית אביך אין זה כריתות הקשו התוס' בעירובין דף ט"ו ובסוכה דף כ"ד ובקידושין דף יו"ד ובגיטין דף כ"א מהא דתנן בנדרים קונם לביתך שאיני נכנס מת או מכרו מותר ותי' דבית אביך קאי אכל יוצאי חלציו ע"ש ועיין מה שהארכתי לקמן במערכת אות ל' בכותב לעולם ותמצא שורשן של דברים על בוריין בס"ד ועיין להכנ"ה אה"ע סי' ו' אות בהגה"ט

(יח) בית הכנסת אם לא' מבני העיר מקום מיוחד בבה"כנ ובא אורח וישב בו יכול לדחותו עיין כנ"הג ח"מ סי' קס"ג בהגה"ט אות י"ג

(יט) בית הכנסת אחים שירשו מאביהם ב"הכנ אינם יכולים לחלקה לב' כי זה דרך בזיון לב"הכנ כמו ס"ת ועיין בהכנ"הג סי' קע"א בהגה"ט אות ז' אמנם בסי' קע"ג בהגה"ט אות א' כתב דחולקים במצוה ובקום עשה עשה מעשה ע"פ מהר"א ששון ז"ל עש"ב

(ך) בית הכנסת נדרשתי ע"ד אמת כי שאל נא לימים ראשונים מספר הסמוך לע"ה שנות מספר עמדו יחידי הק"ק פורטוגיזיס יצ"ו אשר פה העירה תונס יע"א נדבה רוחם אותם לבנות בית תפלה לכללות הקק"י וכוין פתיחו לה על גגות בתי החצרים אשר הם בחזקת הזולת ולא נשמע מערער ע"ז כלל זוהי היום נמכרה א' מהחצירות ההם לא' מיקירי ארעא יצ"ו עמד וימודד ארץ ראה ויתר לבנות עליה על גגות החצר ההיא אף הוא ראה דממילא מסתם סתומי מהחלונות אשר בב"הכנ נפק דק להרחיק ג"א ועמדו לקראת נשק מנהיגי הקק"י לבלתי סתום א' מהחלונות ומאפיל עליהם הן הנה היו לבני ישראל אורות המאורות צחות ומצחצחות בבית אלהים דאפי' בהדיוט עבוד רבנן פרישה ד"א כ"ש באתרא דזקוקין דנורא מה נורא המקום מקדש מעט שכינתו מקדמא ואתייא ועל הבל יבא דברו