משכן העדות צו
Mishkan haEidut 96 · משכן העדות · free full Hebrew text
Open in the reader →עידי שקר הם. גם כיון דבעינן מה"ת עדות שאתה יכול להזימה והיא מטעם דבל"ז יש לחוש דילמא הם עידי שקר וכנ"ל בשם רש"י ופי' משניות. וממילא דבלא דו"ח היא עדות שאי אתה יכול להזימה וחיישינן דהם עידי שקר. והיא רק מתקנות חז"ל כמ"ש הר"ן הנ"ל שהחכמים תיקנו ותקנתם תקנה. דהפקר ב"ד הפקר עכ"ל וכן כתב שם בא"ד דכתב על הא דעקרו הדו"ח אע"פ שעושין שלא כדין תורה לגמרי עיי"ש ולפ"ז יש מקום לומר דצריכה גט באופן זה:
והנראה לענ"ד היא די"ל דלאחר דעקרו רבנן הדו"ח הוא עדות גמור ונאמנים אף מדאורייתא. והוא דלכאורה צריכים להבין הא דעדות בלא דו"ח. וגם אם הי' דו"ח ואמרו על אחת מהחקירות לא ידענו דבזה נתבטל העדות מדין תורה ולא מהני אף בדיני ממונות. והדבר צריך טעם. כיון דעכשיו דרבנן עקרו הדו"ח מד"מ ונאמנים העדות בעדותן. אף אם עדותן היא נגד רוב וחזקה ומגו. אפ"ה מהני עדותן נגד כל זה. הרי דגם עדות בלא דו"ח מברר לן יותר מחזקה ורוב ומגו. משום דודאי שני עדים לא משקרי. ונאמנים בעדותן לגמרי. וע"כ דעדות בלא דו"ח עדיף מרוב וכדומה. וא"כ אמאי לא יהי' מהני מה"ת עדות בלא דו"ח. יהי' כמו רוב וחזקה דמהני ג"כ מה"ת. אמנם הדבר נכון כמ"ש כמה פעמים. דהא דעדים [נאמנים[ היא דוקא באמרם כן בתורת עדות גמור. ובאם מעידים שקר עברו על לא תענה וכו' בזה מדקדקים בעדותן ולא משקרים וידעינן דהאמת היא עמהם. משא"כ אם לא מעידים כן בתורת עדות. בזה לא ידעינן אם היא אמת. ולכן התורה הצריכה דו"ח ועדות שיכול להזימה בכל עדות וזה הי' לתיקון העולם למען לא יעמדו עידי שקרים להעיד שקר. ולזה הצריכה התורה דו"ח ועדות שיכול להזימה למען שייראו להעיד שקר. שמא יתברר שקרותם ע"י דו"ח. ולהיות יראים להעיד שקר מעונש הזמה. וזה הי' לתיקון העולם ויש להסביר יותר דודאי בכל עדים הבאים להעיד מוקמינן אותם בחזקת כשרות מסתמא הם עדים כשירים ולא יעידו שקר מאיסור דלא תענה. ואף בלא דו"ח ועדות שיכול להזימה הי' ראוי שיהי' נאמנים. רק בכל העולם בודאי נמצאים אנשים חשודים להעיד שקר ולעבור על איסור דלא תענה. [ועי' במ"ש הרא"ש בפ' כל הנשבעים על הא דמכיר כליו וספריו וז"ל ול"ש אחזוקי אינשי בגנבא לא מחזקינן שהרי אינו אומר שהוא גנבו אלא נגנבו ממנו וכמה גנבא איכא בעלמא עכ"ל ובזה כתבתי במ"א בקו' התוס' כתובות דכ"ח כיון דמה"ת ל"צ קיום לא שבקת חי לכל ברי' אף דלא חציף. מ"מ בעלמא איכא חצופים החשודים לזייף. וקו' התוס' היא דאותן החשודים לזייף הוא יזייף שטר. וכעת אמרתי לישב הא דמקשים [העולם[ הא יכול לזייף שובר על השטר. די"ל דהוא לא יהי' חציף לזייף. ואכ"מ להאריך בזה. מ"מ י"ל דגם הא דהצריכה התורה עדות שיכול להזימה היא רק ג"כ מפני תיקון העולם באותן האנשים שחשודין להעיד עדות שקר ועושים איסור] ולזה למען תיקן העולם דאותן האנשים החשודים על עדות שקר ולא איכפת להם בהאיסור יגרום רעה בעדותן למי שירצו לזה הצריכה התורה דו"ח ועדות שיכול להזימה לכל עדות הבאים להעיד וכיון דצריך דו"ח בכל עדות. וגם עדות שאתה יכול להזימה ממילא לא נגמר העדות עד לאחר הדו"ח ומשו"ה קודם הדו"ח יכולין להיות חוזר ומגיד כיון דהם יודעים דבעינן דו"ח אין מדקדקים כל כך בעדותן קודם דו"ח ולא חשיב עדות עד לאחר גמר דו"ח ויכולין לומר מבודין היינו כיון דעדן לא העדנו כיון דאין תועלת בהעדות קודם גמר דו"ח. וממילא אם לא הי' דו"ח לא נוכל לדון ע"פ עדות הללו כיון דלא אמרו זה אז עדן בתורת עדות ויכול להיות דאמרו כן בדדמי וכדומה ולא ידעינן אם המעשה היא אמת. וממילא דהיא גרוע מחזקה ורוב ומיגו דבזה ידעינן מחמת הרוב דהיא מברר דהיא כמו הרוב. אבל בזה קודם דו"ח כיון דלא אמרו כן בתורת עדות לא ידעינן אם המעשה שהעידו היא אמת כיון דלא אמרו כן בתורת עדות. וכמו כן אם אמרו על אחת מהחקירות איני יודע. אמרי' ג"כ כיון דעדות שאאי"ל ל"ח עדות וממילא לא נגמר העדות עד כי השיבו על כל דו"ח. ובאם אמרו איני יודע בחקירות נתבטל העדות. ולא ידעינן בזה אם המעשה היא אמת. ולזה מד"ת דבעינן דו"ח. לא נוכל לדון כלל ע"פ העדות בלא דו"ח וגרע עדותן מרוב וחזקה. משא"כ עכשיו דעקרו חז"ל הדו"ח מד"מ. ממילא מיד בהתחלת הגדת העדים צריכים העדים לדקדק היטב שיהי' אומרים כן בתורת עדות. דבאם יעידו שקר לא יהי' יכולים לחזור. וכיון דיאמרו כן בתורת עדות ויודעין דהב"ד ידין ע"פ עדותן. היא דבר הנראה לעינים דזה הוא ברור יותר מרוב וחזקה דמהני דבר תורה כ"ש דזה מהני אם העדים העידו בלא הדו"ח. משום דהיא עדיף מרוב וחזקה. וממילא לאחר דעקרו חז"ל הדו"ח מד"מ. אזי העדים נאמנים אף דבר תורה. גם לפמ"ש הא דהוצרך התורה דו"ח ועדות שאתה יכול להזימה ולא סגי' בזה דשני עדים לא יהי' חשודין לעשות איסור עדות שקר. היא משום תיקון העולם. דבכל העולם נמצאים אנשים החשודים לעשות איסור. ולזה הוצרכו לתקן את זה בכל העדים. ועכשיו דעקרו רבנן הדו"ח אם באו עדים לפנינו אמרי' דמוקמי' אותם אחזקת כשרות. ובלא עדות שיכול להזימה ובלא דו"ח לא יאמרו שקר מחמת איסור דלא תענה. רק דבזמן דהי' דו"ח דלא הי' האיסור דעדות שקר בלא דו"ח כיון דאין תועלת בזה ול"ח עדות. ולזה הי' הדו"ח מעכב אפי' בדיעבד. משא"כ עכשיו דעקרו הדו"ח הוה עדות מה"ת. דעדות כזה היא בירר יותר מרוב וחזקה והיא נכון בסברא לענ"ד:
אמנם לפמש"ל דמשו"ה עדים שהוכחישו זה את זה בדו"ח עד המכחיש נפסל לעדות ולא אמרי' כיון דבידו לחזור קודם דו"ח ממילא דלא עבר אלא תענה ואמאי יפסל לעדות. הא אם גם דהעיד שקר לא נפסל. ואמרתי דבזה צריך לדקדק מיד שלא יבטל שאר העדים המעידים עמו. ומשו"ה גם בתחילת העדות מיד אם העיד שקר נעשה רשע ופסול להעיד עיי"ש בפ'... ממילא דבזה הקו' במ"ע אם נימא כסברא הנ"ל דעיקר העדות נגמר מיד אם הי' אומר בתחילה כן בתורת עדות יהי' קשה דא"כ גם מדין דאו' אם העידו העדים עדותן בב"ד. והלכו או מתו קודם הדו"ח אמאי לא נוכל לדין ע"פ עדותן כיון דנתברר דהעידו כן בתורת עדות. ובאם העידו בשקר הי' נפסלים לעדות. וי"ל כיון דהתורה הוצרכה דו"ח משום תיקון העולם וכנ"ל יהי' הטעם שיהי' באם בעינן דו"ח על צד היותר טוב. ממילא הוצרכו לזה דעדותן יתבטל בלא הדו"ח. דבאם נימא דהדו"ח לא יהי' מעכבין בדיעבד. ממילא גם אם יאמר איני יודע בדו"ח לא יתבטל ג"כ עדותן כיון דכבר נגמר העדות. מתחילת העדות. וממילא יבואו עדים להעיד שקר דיסכימו על זה דיאמרו אח"כ איני יודע בדו"ח ובע"כ הוצרך לזה בעת שהי' דו"ח שלא יתקיים שום עדות בלא דו"ח. אבל עכשיו דעקרו חז"ל הדו"ח י"ל כמ"ש דעדות בלא דו"ח מהני אף מה"ת דהוא דבר הנראה לעינים דזה הוא בירר יותר מרוב וחזקה ומיגו דמהני מכ"ש דזה מהני. ובזה יובן היטיב הא דעקרו רבנן הדו"ח בעדות נשים הא בזה ל"ש לומר טעמו דהר"ן דהיא משום הפקר ב"ד. דהאיך הי' ביכולתם להתיר אשת איש שהיא איסור דאורייתא ועי' במ"ש בחידושי הר"ן סוף יבמות דמיירי קודם שהוחזקו להיות נשאת ע"פ ע"א ועד מפי עד והי' בעינן עדים גמורים אפ"ה הי' מהני עדות בלא דו"ח. והדבר צריך טעם אבל לפמש"ל ניחא וראיתי שכ"כ בס' חמדת שלמה בסי' צ"ב אך לא ביאר הדבר היטב כמ"ש:
עוד נ"ל להביא ראי' ברורה לזה דע"כ מוכח כן מה"ת גופו דהיכא דנתקיים העדות בלא דו"ח ובלא עדות שיוכל להזימה ה"ל בירור גמור ונוכל לדין בעדות זה אף דבר תורה. והוא לפי מה דבארתי בשער... דעדות שיכול להזימה דגם בממון בעינן מה"ת דוקא עדות שיכול להזימה ודלא כהנוב"י (ומש"ה בעדים שבאים להעיד לעדות ממון בעי' דוקא עדות שיכול להזימה). וממילא באם אמרו על החקירות המביא אותם לידי הזמה איני יודע לא נתקיים העדות ונתבטל העדות משום דהיא עדות שאאי"ל. והנה בדיני ממונות קימ"ל דעדות מיוחדת כשר. ובאם העדים לא ראו זה את זה בשעת מעשה. וגם בשעת הגדה לא ראו ולא ידע אחד מחבירו. וכל אחד הי' סבר דליכא עד אחר