משכן העדות פב

מיתה. וכיון דאין צריכים להשגיח ע"ז ה"ל כמו בדיקות וכנ"ל בפ'... וא"כ בעדים שהעידו שפלוני רבע לפלוני בשעה פלונית ובאו עדים אחרים והכחישום דהנרבע הי' עמהם בשעה זו י"ל דבזה מתקיים גוף העדות כיון דאין מכחישין אותם רק בבדיקות ולא נתבטל עדותן וזה הוה רק הכחשה בבדיקות דלמי נרבע לא הוה רק בדיקה. וכיון דלא נתבטל בזה גוף העדות. ממילא אם מזימין אותה ג"כ הוה הזמה. כיון דבלא הזמה יתקיים עדותן ולא יהי' אפי' מוכחשים. ולכן בפלוני רבעני אף אם יהי' אח"כ מוכחשים מ"מ יתקיים ההזמה אף אם הוא הזמה בהדי הכחשה:

וי"ל עוד בישוב קו' הנ"ל על הרמב"ם אף אם אמרי' דגם היכא דכת אחרת מכחישין אותם בבדיקות עדותן בטלה וכמ"ש הטעם ברמב"ם ברפ"ב הנ"ל כמ"ש דמש"ה עדות האחרונים בטלה כיון דהם הוה מוכחשין בבדיקות. כיון דהם אומרים דראו אותם. ועל המתני' צ"ל כתי' אחר של הריטב"א דאיירי דהי' להם צירף ע"י המתרה. ויש להוסיף וליתן טעם על הרמב"ם הא דס"ל דהכחשה בהדי הזמה לא הוי הזמה. די"ל דהא דהימנוה התורה להמזימין היא דוקא אם לאחר גמר עדותן אם נגמר עדותן בכשרות בזה הימנוה התורה להאחרונים יותר מהראשונים. אבל בעוד שלא נגמר הזמת העדים בזה הראשונים נאמנים כמו האחרונים ממילא אם העדים אומרים דגם ההורג או הנהרג הי' עמהם. בזה ה"ל גוף העדות המזימים במה שאמרו על העדים עמנו הייתם. ומה שאמרו ההורג או הנהרג הי' ג"כ עמהם. זה היא כמו בדיקה שאינו לגוף העדות. רק היא בדיקה. והכחשת בדיקות פוסל ג"כ בדנ"פ. ולזה קודם שנגמר ההזמה מוכחשים הם מן הראשונים באחת מן הבדיקות ונתבטל עדות המזימים מחמת שהם מוכחשים מהראשונים בהבדיקות. ולא נגמר ההזמה כיון דהם מוכחשים מהראשונים מהבדיקות. ודוקא אם לא מוכחשים בהבדיקות רק בגוף העדות נאמנים המזימים. משא"כ אם הם מוכחשים מהעדים בהבדיקות לענין זה. הקמאים נאמנים כמו עדים אחרים אם מכחישים אותם בהבדיקות נתבטל ג"כ העדות. וי"ל דהא דהימנוה תורה לבתראי דהיא חידוש. ולזה אמרי' דוקא בגמר כל העדות הזמה לאח"כ נאמנים האחרונים יותר מהראשונים. אבל כ"ז שלא נגמר עדותן בזה הראשונים נאמנים כמו האחרונים. וממילא לא נגמר עדות ההזמה כיון דקודם גמר העדות מוכחשים הם בבדיקות מהראשונים. ולזה לא הוה הזמה. והאחרונים כתבו בישוב דברי הרמב"ם דמשו"ה היכא דהוה הכחשה והזמה בכת אחת לא הוה הזמה. כיון דעל ההכחשה הראשונים נאמנים כמו האחרונים. ונעשו ע"י הכחשה עידי הזמה ספק פסולים. ומשו"ה לא יכולין אח"כ להזים אותם כיון דהם ספק פסולים. וזה לא נראה לענ"ד חדא דמוכח מתוס' בסוג' דמיפך והזמה ד' ע"ג ע"ב בד"ה א"ל אביי במ"ש דאיירי דאפכינהו ואזמינהו תוכ"ד והיא מטעם דבאם היא לאחר כ"ד לא נתחייבו משום הזמה כיון דהכחשה לא תחילת הזמה היא עי"ש ובמרש"א. ובאם נימא דבאם הם ספק פסולין לא יכולין להזים אותם. ת"ל דבאם הם מוכחשים נעשו ספק פסולין ולא יכולין אח"כ להזים אותם. אע"כ דאפ"ה כיון דקי"ל כר"ה דכל אחת מעידה בפני עצמה יכולין ג"כ להעיד על העדים גופייהו ואכ"מ להאריך בזה, ועוד נ"ל דבזה האופן היכא דאמרו דהעדים וגם הבע"ד הי' עמהם אין זה מעיקר העדות דעיקר העדות היא ההזמה דע"ז נאמנים לגמרי. ועל ההכחשה ה"ל רק ספק דתרי ותרי ולא נתבטל עדותן לגמרי וכיון דאין זה מעיקר העדות לא נעשים פסולים אף אם שיקרו במזיד כמ"ש כמה פעמים בזה. וממילא די"ל כנ"ל דלא הוה פסולים משום דאין אדם מדקדק מי הי' עמו בשעת העדות. כ"כ בזה אמרי' כן על הבע"ד. כיון דבעדות האחרונים הבע"ד הוא כמו אחר כיון דאין נפ"מ בעדות זה. ועי' במ"ש הנתיבות בסי' ל"ח בישוב דברי הרמב"ם. ולפמ"ש נסתר ג"כ דבריו דזה ל"ח עדות כלל רק דהיא כמו בדיקות. ומ"מ נתבטל עדותן דהכחשת בדיקות פוסל בדנ"פ. ובזה י"ל דהרמב"ם לא כתב דינו רק בדנ"פ דבזה פוסל הכחשת בדיקות. משא"כ בדיני ממונות דלא נתבטל העדות מכח הכחשת בדיקות. ממילא דלא נתבטל ג"כ אף בהכחשה בהדי הזמה. ובהרמב"ם י"ל דלא קאי רק אדנ"פ כאשר בארתי את זה בשער... וממילא דל"ק ג"כ מהא דמיפך והזמה כיון דשם היא בד"מ דאינו פוסל הכחשת בדיקות. והא דאפכינהו לענין הזמה לא הוה רק בדיקות. ואפי' אם נימא דגם על ד"מ נאמר דברי הרמב"ם דהיכא דהוה הכחשה והזמה בבת אחת הוה הכחשה. וע"כ דמצד הדין גם בד"מ פוסל ג"כ הכחשת בדיקות וכמבואר בירושלמי דר"י ס"ל דבשתי כיתי עדים חד אומר מן הכיס מונה וכו' נתבטל ג"כ העדות. מ"מ הא במיפך והזמה לא הוה אפי' מן הבדיקות כמ"ש דהחקירות והבדיקות אינם רק בשעה שנעשו גוף העדות באותו שעה אם הם מעידים ה"ל בדיקות וחקירות. משא"כ מה שנעשה קודם העדות או לאחר העדות לא חשיב כלל מן הבדיקות כמבואר שם בירושלמי. וממילא בהא דמיפך והזמה. דהזמה היא על שעה מאותו שעה דמעידים על המיפך. ולזה לענין עדות הזמה ל"ח זה אפי' מן הבדיקות ולא נתבטל העדות אם נתבטל עדות על ההיפך. וממילא דל"ק מהא דפלוני רבעני:

עוד י"ל דהא דהכחשה בחקירות או בבדיקות נתבטל העדות. היא דוקא קודם שגמרו הב"ד הדין ע"פ עדותן אז אמרי' דאין הב"ד גומרי' הדין ומקבלין עדותן כיון דזה ל"ח נכון. משא"כ אם כבר גמרו הב"ד ודנו ע"פ עדותן. ואח"כ הוכחשו מעדים אחרים בבדיקות בזה לא נתבטל העדות ע"פ הכחשת העדים המכחישים אותם וכמ"ש כיון דאין מכחישין אותם בגוף העדות גוף העדות מתקיים משום דקימ"ל כר"ה דכל אחת באה בפני עצמה ומעידה. רק היכא דעדן לא נגמר עדותן והוכחשו בזה לא מקבלים הב"ד עדותן משום דאין זה נכון [ויש להסביר יותר כיון דהכחשת בדיקות כשר בד"מ. וע"כ דבזה עבידי למיטעי. וא"כ אמאי לא נקבל העדות זה בדנ"פ הא מ"מ ידעינן דעדותן היא אמת. וי"ל כמ"ש בפ'... כיון דהעדות לא נגמר רק לאחר גמר הבדיקות ג"כ בדנ"פ. וממילא היכא דהוכחשו זה את זה לא ידעינן אם המעשה היא אמת. משא"כ אם הם מוכחשים אח"כ וכבר קבלו הב"ד עדותן לא נתבטל העדות] וי"ל דמשו"ה בסוגי' דחוששין ללעז בזה לא נתקבל עדותן מתחילה כיון דהם שתי כיתי עדים ולא נגמר העדות מתחילה כיון דהם מכחישין זה את ל"ח נכון. משא"כ במתני' דהי' שנים רואין אותם מחלון זה ושנים מחלון זה דבזה כיון דכבר נגמר העדות והב"ד קבלו עדותן בכשרות. ומשו"ה אף אם הוכחשו כת אחת. והוה כת השני' מוכחשים בבדיקות במה דאמרו דראו אותם. מ"מ לא נתבטל עדותן מה דנתקבל מקודם בכשרות. ומשו"ה י"ל כמ"ש הטעם בהרמב"ם כיון דבאם באו עידי ההזמה מיד הם מוכחשין מכת הראשונה מהבדיקות עכ"פ. ולא נתקיים העדות משום דל"ח נכון דע"ז נאמנים הראשונים להכחישן:

ויש להוסיף עוד ולומר אם גם אמרי' דאף אם עדן לא נגמר העדות נתבטל העדות מכח הכחשת בדיקות מכת אחרת. מ"מ אם כבר נגמר העדות. ובאו אח"כ כת אחרת והכחישו אותם בבדיקות בזה לא נתבטל העדות. דדוקא אם עדן לא נגמר העדות והוכחשו בבדיקות וכדומה ל"ח נכון ואין הב"ד מקבלים עדותן משא"כ אם כבר נגמר העדות בזה לא נתבטל מכח הכחשת בדיקות מכת אחרת. ולכן בהך דהי' שנים רואין מחלון זה ורואין זה את זה. אם הוזמו כת אחת לא נתבטל העדות דכת אחרת מחמת שהם מוכחשים מעידי הזמה בבדיקות. דכיון דכבר העידו בב"ד ונתקבל עדותן בכשרות לא נתבטל העדות אח"כ משום הכחשת בדיקות. משא"כ אם עדן לא נגמר עדותן. והם בב"ד להעיד. ובשעת העדות נעשים מוכחשים מכת אחרת בבדיקות. בזה נתבטל עדותן. ואף דלא הוה מוכחשין בעיקר העדות מ"מ כיון דהם מוכחשין בבדיקות ל"ח נכון. ואין הב"ד גומרים הדין על פיהם. ומשו"ה בסוגי' דחוששין ללעז אף דשם איירי כמ"ש דלית להו צירף ולא נתבטל עדותן מכח הכחשת בדיקות. מ"מ כיון דעדן לא נגמר עדותן. ולא דנו הב"ד עדן ע"פ עדותן שוב אין הב"ד גומרין הדין על פיהם משום דל"ח נכון. משא"כ אם כבר גמרו הב"ד את הדין על פיהם ואח"כ הוכחשו בבדיקות בזה לא נתבטל אח"כ העדות מכח הכחשת הבדיקות. וכמו כן בהחקירות הכל תלוי אם הב"ד כבר גמרו הדין אז לא נתבטל אח"כ. ומ"מ יש