משכן העדות עא

דהא על השבע חקירות אומר כמוהם ושייך בו הזמה רק דלא נוכל לעשות לו דין הזמה. ומשום זה נהרגים השנים דנוכל לעשות בהו דין הזמה כיון דגם הג' הוזם עכ"פ אלא אפי' בהשבע חקירות דהזמה תלוי בהם גם בזה י"ל אם גם דהשלישי אומר דלא ידע באיזה יום בחדש הי' המעשה. מ"מ הא השנים המעידים וכוונו דבריהם בדו"ח הם אומרים ג"כ דהשלישי הי' עמהם אז במעמד זה ובמה דאומר דזה הרג את הנפש מעיד על מעשה זו רק שהי' נשכח ממנו החקירות דאיזה יום בחדש. ולפ"ז מ"מ אם יוזמו כולם על הזמן דהעידו הראשונים לפי דבריהם הוזם גם הג'. דהא הם אומרים דכונתו הי' על היום והשעה דהם מעידים. וממילא דהוזם גם הג', ועוד אם באמת לא הי' כונתו על השעה שהם מעידים רק על עדות אחרת. ממילא דאין לו עמהם צירף כלל ונהרגים אף אם לא הוזם הג'. וכיון שכן ממילא אף באחד אומר איני יודע בחקירות מ"מ אם יוזמו השלשה על עת החקירות דהי' אומרים השנים יהי' השנים נהרגים וכיון דהשנים נהרגים אם גם דהשלישי אינו נהרג מ"מ חשיב עדות שיכול להזימה ג"כ ולפ"ז קשה לשיטת רש"י כמו דל"ש בזה נמצא קו"פ מטעם שכתבתי כ"כ לא יהי' שייך בזה עדות שאאי"ל דבאם יוזמו שלשתן על הזמן שהי' מעידים הראשונים יהי' נהרגים:

ואפשר לומר לפמ"ש רש"י בר"פ ה"ב במתני' על החקירה דאיזה יום בשבוע דמקשה כיון דכבר כוונו שניהם לאיזה יום בחדש לאיזה ענין שואלין להם איזה יום בשבוע. ותי' דילמא המזימין לא מעלים על לבם יום החדש רק יום השבוע והקשיתי דא"כ מדוע באחד כיון את שניהם יום החדש ויום השבוע, והשני כוון יום החדש ועל יום השבוע הי' אומר איני יודע דגם בזה עדותן בטלה. ובזה הקו' במ"ע דהא אין עדים זוממין נהרגין עד שיזומו כולם. וא"כ ע"כ דהמזימין צריכים להזים את שניהם. וזה נראה ברור דאם המזימין לא יהי' יודעים רק להזים אחד מהם ולא השני בודאי צריכים ג"כ לבוא לב"ד להזים את אחד דאם גם דלא יהי' מקויים בו דין הזמה. מ"מ צריכים לבוא להציל את הנפש שלא יהי' נהרג זה המעידי' עליו. כיון דבהוזם אחד נתבטל ג"כ העדות. ולפ"ז קשה כיון דהראשון הי' מכוון יום החדש ויום השבוע. ולפ"ז כיון דהמזימין צריכים לבוא לב"ד להזים לאחד שכיון יום השבוע ואז יהי' צריכים להעלות על לבם חשבון יום החדש להזים עכ"פ האחד. וממילא יהי' ניזם ג"כ השלישי, וע"כ צריכים לומר דאפ"ה כיון דהג' לא העיד על יום השבוע לא יזימו אותו רק להעד שכיון יום השבוע ועימש"ל בפ"ב. ולפ"ז גם בזה י"ל כיון דאחד מהם הי' אומר איני יודע בחקירות הוה עדות שאאי"ל. דהג' אינו ראוי להזים. ואף אם יבואו עדים להזימם לא יעידו על השלישי רק על אותן שהי' מכוונים עדותן בדו"ח. ואז יהי' גם הם פטורים דאם גם דכונת עד הג' הי' על שעה שהי' מעידים הראשונים מ"מ הא הג' לא הוזם. וממילא דגם הם יהי' פטורים. ועדיין צ"ע דמ"מ חשיב עדות שיכול להזימה אם יזימו גם השלישי שיאמרו דבאותו יום ושעה שהי' מעידים השנים הי' עמהם כל העדים אף השלישי. ואפשר דלפי האמת גם לאותן דס"ל דר"ש חולק וס"ל דבהוזמו שלשתן נהרגים השנים אף דלא מקיים דין הזמה בהג'. מ"מ אנו לא קימ"ל כן רק דבעינן שיהי' יכול לקיים דין הזמה בכל העדים. ולפ"ז כיון דהם אומרים דכונת הג' הי' גם על אותו שעה שהם מעידים והם עדות אחד וכיון דלא נוכל לקיים בו דין הזמה יהי' כולם פטורים ועוד חזון למועד לעיין בזה:

ולפמ"ש בשיטת רש"י דבאחד אומר איני יודע לא נתבטל כל העדות משום נמצא קו"פ כיון דגם העד האומר איני יודע לא נתבטל עדותו לגמרי. ול"ל דנתבטל כל הצירף שהי' להם בשעת הראי' כיון דגם עדותו לא נתבטל רק דלא נגמר עדיין רק דפסול משום דהיא עדות שאי אתה יכול להזימה יהי' קשה הא מחמת עדות שאאי"ל הי' תקנה שיעידו שנית בלא העד שהי' אומר איני יודע בחקירות ויעידו לאח"ז עדותן לאחר כ"ד ואז יהי' מהני עדותן ויהי' חשיב עדות שיכול להזימה. ובאם יוזמו אח"כ יהי' מחוייבין מחמת דין הזמה דהגדה שני' דמחמת הגד' הראשונה לא נפסלו ולא חייבין משום זה משום כאשר זמם דהא גוף העדות לא נגמר רק לאחר כ"ד כיון דהי' יכולין לחזור בו. ובזה כיון דהג' הי' אומר איני יודע יכולין לומר דמשו"ה לא חזרו כיון דנתבטל אותו עדות שהי' מעידים מכבר. ואמאי לא יהי' מהני הגדה שנית. וכ"כ הנתיבות בסי' ל"ו ס"ק... דמשום עדות שאאי"ל מהני הגדה שנית עיי"ש וי"ל דקו' הגמ' היא כיון דקתני במתני' עדותן קיימת משמע במתני' דאותו עדות שהעידו מכבר היא קיימת. ולא צריכים להעיד שנית. וע"ז קאמר הגמ' מתני' דלא כר"ע כפי' רש"י דלכ"ע דבעינן שיזומו כולם היא עדות שאאי"ל משא"כ הרמב"ם דנקט בלשונו ואפי' שנים אומרים ידענו והג' אומר איני יודע תתקיים העדות י"ל דבזה משו"ה שינה מלשון המתני' הלשון תתקיים העדות בשאר היא דנוכל לקיים עוד העדות בשאר דהיינו שיעידו שנית על ענין הזה:

ועוד אפשר לומר דרש"י ס"ל דהא דאמרי' בנמצא קו"פ עדותן בטלה היא דוקא אם הוא פסול ממש משא"כ אם הוא כשר לכל עדות ופסולו היא רק משום דהוה עדות שאי אתה יכול להזימה בזה לא אמרי' דנתבטל כל העדות על ידו. וראי' לזה מדברי ר"ש דלפמ"ש הר"ן הנ"ל חולק ר"ש בזה וס"ל דבאם הוזמי כולם והי' ג' עדים לא נהרג השלישי כיון דבלא עדותו הי' נהרג ג"כ ע"פ השנים הראשונים. ולפ"ז יהי' קשה הא על הדין דקו"פ אינו חולק ר"ש וס"ל ג"כ בהא כר"ע בנמצא קו"פ נתבטל כל העדות. ולפ"ז יהי' קשה באיכא שלשה עדים אמאי יתקיים העדות כלל. כיון דהשלישי לא נהרג אף אם יוזם. ממילא הוה עדותו עדות שאאי"ל ויבטל כל העדים משום נמצא קו"פ מזה נראה דהיכא דעדותו לא מהני רק משום עדות שאאי"ל אינו מבטל שאר עדים. ומשו"ה ס"ל לרש"י ג"כ דדוקא אם הוכחשו ממש בחקירות דבזה אחד מהם הוא פסול ודאי ומשו"ה נתבטל כל העדות על ידו. משא"כ באמר א"י בחקירות דבזה הוא עד כשר ופסולו הוא רק משום עדות שאאי"ל ומשום זה מוכח דלא נתבטל:

וכמו כן י"ל דגם התוס' ס"ל דבאומר איני יודע בחקירות לא נתבטל העדות משום נמצא קו"פ ומטעם שכתבתי דכיון דגם עכשיו אינו פסול והי' ראוי להעיד אם הי' ידע לו העדות. וראי' לזה לשיטת הסוברים דבראי' בעלמא פוסל ג"כ הקו"פ בזה אם הי' בשעת מעשה הרבה עדים. ולא יבואו לב"ד להעיד רק שנים מהם לא יהי' נהרג הרוצח כי דילמא העדים שלא העידו בב"ד עדותן לא ידעו בטוב הדו"ח והיא דבר דשכיח טובא כמ"ש הר"ן הנ"ל דמשו"ה עקרו החכמים הדו"ח מדיני ממונות. ובאם יהי' נשכח מהם הדו"ח. ממילא נתבטל כל העדות וזה בודאי אינו ובסנהדרין שראו באחד שהרג, את הנפש דאמרי' מקצתם נעשו עדים ומקצתם נעשו דיינים ואמאי לא יהי' צריכים לבדוק אותם בדו"ח כי באם לא יכוונו דבריהם בדו"ח נתבטל כל העדות מזה נראה ג"כ אף אם באמת לא ידעו בדו"ח לא נתבטל העדות על ידו ומטעם שכתבתי כיון דראוי להעיד אם יהי' נזכר. ולפמ"ש תוס' בסנהדרין הנ"ל דהיכא דאין הפסול מבורר לא אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה. ליכא ראי' מזה די"ל דמשו"ה לא צריכים לבדוק כל העדים כיון דכל זמן דלא בדקינן להו אין הפסול מבורר. ומשו"ה אף אם באמת לא ידעו בדו"ח אינם מבטלין כיון דאין הפסול מבורר. ובל"ז יש לומר ג"כ דבהא דצריכים דו"ח ובאומר איני יודע בחקירות נתבטל העדות היא כיון דהיא עדות שאאי"ל. וא"כ החשש היא דיעיד שקר וכמ"ש בפי' המשניות להרמב"ם במתני' דה"ב עיי"ש ולפ"ז היכא דהיו ג' עדים ואחד אומר איני יודע בחקירות דהשנים אומרים גם על השלישי דהי' עמהם בשעת מעשה ואומר אמת ממילא הוא עד כשר ועימ"ש בשער... [והא דכתבו תוס' דנתבטל כל העדות משום קו"פ כונתם דהעד האומר איני יודע עדותו ל"ח עדות. וכיון דנתבטל מקצת מן העדות נתבטל כל העדות משום דכמו בנמצא קו"פ אמרי' כיון דנתבטל אחד מהעדים נתבטל כל העדות כמו כן אמרי' בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולו. דהיכא דנתבטל מקצ' מהעדים כעת נתבטל כל העדות שהי' מעידים עכשיו, אבל שיבטל עדות שאר העדים שיעידו אח"כ זה לא אמרי' גם לשיטת התוס'