משכן העדות ע

רק דאחד הי' אומר איני יודע בחקירות דבזה ל"ל דנתבטל הצירף למפריע כמ"ש דגם עדותו שהעיד בב"ד עדיין לא נתבטל לגמרי דבאם יהי' זכור אח"כ הדו"ח יהי' מהני עדותו למפריע וממילא דל"ש לומר דנתבטל הצירף למפריע דעדיין הוא בכלל עד. וראוי להעיד גם אח"כ. ואף אם נימא אף אם יעיד אח"כ הדו"ח ויאמר נזכרתי מ"מ לא מהני עדות הראשון שכבר נתבטל וצריך להעיד מחדש. אמנם אעפ"כ הצירף למפריע ודאי דל"ל דנתבטל דכיון דהוא בכלל עד ועדיין ראוי להעיד. דבאם יזכר אח"כ הדו"ח אם גם דבשעה דלא הי' יודע הדו"ח לא הי' ראוי להעיד יהי' כאלו נפסל באמת בנתיים יכול להעיד אח"כ ג"כ משום דהי' תחלתו וסופו בכשרות כ"כ בזה. ומעתה כיון דלא נתבטל הצירף למפריע. ממילא אם גם דעדות זה נתבטל מכח עדות שבטלה מקצתה בטלה כולו כיון דהעידו כולם תוכ"ד. מ"מ עדות דהכת אחרת דלא העידו עמו תוכ"ד ודאי מתקיים. גם לשיטת התוס' גם י"ל כיון דבאם יאמר אח"כ נזכרתי יהי' עד כשר להעיד. ממילא בשעה שמעידים כת האחרת היא ספק לב"ד דילמא יהי' נזכר והוא כשר להעיד. ואז ממילא אף אם באמת לא ידע עדיין הדו"ח לא נפסל עדות דהכת הב' כמ"ש תוס' הנ"ל דהיכא דאין הפסול מבורר ל"א נמצא קו"פ עדותן בטלה. ה"ה גם בזה הא אין הפסול מבורר שיכול להיות דידע כעת לכוין הדו"ח ובל"ז כיון דיכול להיות שידע כעת מ"מ כל זמן דלא ידע אינו ממקיימי הדבר ואינו מבטל:

ויותר מזה אני מסתפק גם לשיטת התוס' דס"ל דנתבטל כל העדות משום נמצא קו"פ. ולפמ"ש בזה ל"ש קו"פ כיון דגם העד שיאמר איני יודע עדיין הוא ראוי להעיד. רק הא דנתבטל היא משום דאמרי' בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אפשר דאותן השנים שכוונו עדותן בדו"ח יכולין להעיד שנית אותו עדות בלא העד שהי' אומר איני יודע לפמ"ש בפ'... דהיכא דנתבטל העדות מכח עדות שבטלה מקצתה בטלה כולו מהני הגדה שנית לאותו עדות בלא המקצת. ה"ה בזה יהי' יכולין להעיד אותו עדות שנית. ובזה האופן ל"ש למפסל משום עביד אינש לאחזוקי דבריו הראשונים כיון דאז הי' תוכ"ד. והי' יכולין לחזור מעדותן. ובל"ז ל"ש זה כמ"ש בפ'... ואפשר לומר דאותן הכת שהעידו עמו בב"ד לא יכולין להעיד שנית כיון דכבר נצטרפו עמו בב"ד בשעת הגדת עדותן תוכ"ד הם כת אחרת. וכ"ז שהוא אינו ראוי להעיד לא מהני ג"כ עדותן וגם זה צ"ע. אבל זה נראה לענ"ד ברור דעדות דכת אחרת לא נתבטל אם אחד אומר איני יודע בחקירות:

ובזה אמרתי בסוגי' דחוששין ללעז הא דדייקו תוס' משיטת ר"ת דפי' דאיירי דעידי הבעל הכחישו זא"ז בחקירות או דלא כוונו עדותן דעידי זנות לא בעינן דו"ח דאל"כ כיון דנאסרה על הבעל אמאי יהי' צריך ליתן ק"ס. וזהו צ"ע דילמא איירי דהי' הכחשה גמורה בחקירות דבזה נתבטל אף אם לא בעינן דו"ח כמו בד"מ דעדות המוכחשת זא"ז בחקירות בטל. אבל לפמ"ש י"ל דהי' קשה לתוס' דאי איירי דהכחישו זה את זה ממש האיך שייך לעז שיבואו כת אחרת הא גם עדותן יהי' נתבטל מכח הכחשה בחקירות מהעדים הראשונים. דבאם הי' הכחשה גמורה אז אחד מהם הוא ודאי פסול ונתבטל כל העדי' שהי' אז באותו מעמד. אע"כ דאיירי דאמרו אין אנו יודעין בחקירות. ובזה יהי' מהני העדות דהכת אחרת כמ"ש אף לשיטת התוס' דס"ל דגם זה היא כקו"פ זה היא דוקא אותן שהעידו עמו בשעת עדות. ולפ"ז מוכח שפיר דעדי זנות לא בעינן דו"ח עימ"ש בפ'... אמנם לפמ"ש יש לעיין למה הוצרכו ללעז מחשש דיבואו עדים אחרים על אותו עדות ת"ל דשייך לעז דילמא ידעו לכוון דבריהם אח"כ עדותן בדו"ח דיהי' נזכרים בטוב הדו"ח ויעידו אח"כ לנפשות. (ולפמ"ש שם בסוגי' די"ל הא דכתבו תוס' בתי' רבא דאיירי דהוזמו קודם גמר דין דנראה דכונתם היא דבאם היא לאחר גמר דין בזה אף אם הבעל אינו תובע רק ממון אפ"ה בעינן כ"ג כיון דיכול לבוא ג"כ לנפשות אם יעידו שנית בפני ב"ד של כ"ג והקשיתי דבאם יעידו עכשיו לפני ב"ד של ג' לא יהי' יכולין להעיד שנית משום דהיא עדות שאאי"ל דבאם יוזמו יהי' נפסלין למפריע משעה שהעידו העדות בפני ב"ד של ג' לענין ממון דהיא עדות גמור והי' אומרים כן בתורת עדות והי' תועלת בעדותן לענין ק"ס וממילא אם יוזמו יהי' איגלאי מילתא דבשעה שהעידו עדות זה בפני ב"ד של כ"ג פסולין הי' מהעדות הראשון ולא מחוייבין משו' עדות שאמרו בפני ב"ד של כ"ג וממילא דל"ח עדות משום דהיא עדות שאאי"ל ואמרתי די"ל בפשיטות דמשו"ה צריכים לומר קודם גמר דלאחר הגמר דין אין לקבל כעת העדות בפני ג' שע"י זה לא יהי' יכולין להעיד אח"כ לחייב העדים משום כאשר זמם ולקיים ובערת הרע דיהי' אח"כ עדות שאאי"ל ועמ"ש בפ'... ולפ"ז בזה י"ל דאם לא הי' רק חשש דילמא יהי' נזכרים אח"כ העדות) ואפשר לומר כיון דאז יהי' נגמר הדו"ח בפני הב"ד שהעידו אותו העדות בפניהם תחילה וכמ"ש כיון דבזה נגמר אח"כ העדות למפריע וכיון דיהי' בפניהם ל"ש החשש דלעז כ"כ גם לפמ"ש שם לשיטת הסוברים באמת דבעידי זנות בעי' דו"ח וכתבתי דיכול להיות שהי' עוד כת אחרת שהביא האב והכחישו לעידי הבעל. ואף דמכח הכחשה לא צריך לשלם ק"ס כמ"ש הרמב"ן מ"מ דע"י הכחשה חשיב דין מרומה ובעינן דו"ח ובזה פוסל איני יודע עי"ש בפ'... ולפ"ז כיון דאיכא הכחשה לאותן עדים צריך לחוש ג"כ לעדים אחרים דבאותו עדים תמיד יהי' מוכחשין משא"כ בעדי אחרים ל"ש החשש זה כמ"ש שם המרש"א:

אמנם דעל מ"ש בפי' דברי רש"י דמשו"ה חשיב עדות שאאי"ל כיון דאותו עד שאמר איני יודע בחקירות לא נתבטל עדותו דיכול לומר אח"כ נזכרתי בדו"ח יש לעיין להיפך דמשום זה יחשב עדות שיכול להזימה. לפמ"ש תוס' בסנהדרין פ"א ד"ה ונגמר הדין דחשיב יכול להזימה משום דאי מיתזמי מהני סהדותא דאחרינא חשיב יכול להזימה. וכוונתם כיון דמשכחת אופן אחד שיהי' נוכל לקיים דין הזמה אף דעכשיו דלא מיתזמי לא נוכל לקיים דין הזמה דיאמר גברי קטילי קטלי אפ"ה חשיב יכול להזימה עיי"ש במרש"א. ולפ"ז גם בזה י"ל דחשיב עדות שיכול להזימה כיון דאם יכווין אח"כ העד השלישי בדו"ח ויאמר יודע אני כי נזכרתי יהי' מחוייבין משום כאשר זמם חשיב עדות שיכול להזימה דהא צריכים לחוש דילמא יהי' נזכר אח"כ בדו"ח מ"מ לרש"י אין בזה קו' דלא סבר בזה כתוס':

ועוד י"ל דהנה בהא דאמרי' אין העדים זוממין נהרגין עד שיזומו כולם הי' נ"ל דכיון דהיא משום דכתיב והנה עד שקר העד דבעינן שיהי' ניזם כל העדות. ולפ"ז היכא דיהי' ניזומין אח"כ כל העדים רק דלא נוכל לקיים באחד דין הזמה, כגון דלאחר שהעידו עדותן בב"ד ונגמר הדין על ידם נעשה אחד מן העדים טרפה. ובזה אותו עד שהוא טרפה לא נוכל לקיים דין הזמה דיאמרו אח"כ גברא קטילי קטלי. אבל מ"מ נהרג אותו עד שהוא כשר. כיון דבאמת ניזומו כולם. רק דלא נוכל לקיים בזה כאשר זמם. ועימש"ל בשער... וראי' לזה הי' נ"ל מהא דר"ש במכות בסוגי' דקו"פ דכתב בחדושי הריטב"א במכות וכן בחידושי הר"ן בסוגי' דחוששין ללעז די"ל דר"ש חולק על ר"ע. וס"ל דגם אם הוזם הג' אפ"ה פטור. כיון דלא הי' תועלת בעדותו דגם בלא עדותו הי' נהרג ע"פ עדים אחרים. עיי"ש ואפ"ה ס"ל לר"ש דהשנים הראשונים נהרגים ואף דהשלישי פטור. וגם ר"ש ס"ל דאין נהרגים עד שיזומו כולם. וע"כ דהיא מטעם זה דבאמת הוזמו כולם רק דלא נוכל לקיים בהג' דין הזמה חשוב הוזמו כולם ובזה י"ל קו' התוס' על פי' רש"י הנ"ל דמקשי' הא הג' אינינו בכלל העדים די"ל דהא לר"ש ג"כ השלישי אינו בכלל העדים כיון דבהוזם פטור ג"כ ממילא חשיב עדותו ג"כ עדות שאאי"ל ואפ"ה ס"ל לר"ש דאין העדים זוממין נהרגין עד שיוזם ג"כ הג'. ובזה ל"ל כתי' התוס' סנהדרין פ"א הנ"ל דמשכחת אם יהי' ניזום ע"א דיהי' מהני עדותו דהא בזה ל"ש זה כיון דהעידו תוך כ"ד ואז יהי' נתבטל גם עדותו. ויש להאריך ולישב גם קו' התוס' אלא כמאן די"ל דהיא לר"ש אליבא דר"ע. ולפ"ז בשנים אומרים ידענו בדו"ח. ואחד אומר איני יודע בחקירות. לא מיבעי' אם אומר איני יודע בחקירות שהם בגוף העדות כגון מכירים אתם אותו התריתם בו דבזה אם יוזמו אח"כ השלשה שיהי' ניזום גם הג'