משכן העדות סב

הוזם ולא הי' שם. אע"כ דהיכא דהעידו תוך כ"ד ונתקבל עדותן בזה נתבטל משום קו"פ אף אם לא כוונו להעיד. ומשו"ה גם במכחישין זה את זה בחקירות נתבטל עדותן אף אם לא כוונו להעיד:

והא דנתבטל העדות שהעידו תוך כ"ד יותר מלאחר כ"ד היא דמה שהעידו תוך כ"ד היא עדות אחת ואמרי' בזה עדות שבטלה מקצתו בטלה כולו כמבואר בב"ק בסוגי' דעד זומם. דאם העידו על הגניבה ועל הטביחה תוך כ"ד והוזמו על הטביחה נתבטל גם עדות הגניבה משום דכיון דהיא תוך כ"ד היא עדות אחת ואמרי' בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולו. וזה אינו משום פסלות העדים כיון דהוזמו נפסלו דהא בודאי לא נפסלו למפריע ועימש"ל בפ'... וה"ה גם בזה אם העידו כולם תוך כ"ד כיון דהב"ד קבלו את כולם לעדים והם הי' עדים כשירים. ולכן כשמכחישין זה את זה נתבטל עדות כולם משום עדות שבטלה מקצתה בטלה כולו. ועי' בנתיבות בסי' ל"ו ס"ק ה'. ולכן נתבטל אף אם לא כוונו להעיד מכח עדות שבטלה מקצתה וכו':

וי"ל דמשו"ה גם לר"י דפליג ארבי וס"ל דבד"מ לא אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה היא רק גבי קו"פ דבזה כיון דהקו"פ אינו ראוי להעיד אין שם עדות עליו ול"ש לומר דיתבטל כל העדות על ידו משום עדות שבטלה מקצתו דעל הקו"פ אין שם עד. משא"כ אם הכחישו זה את זה בדו"ח. דכיון דכולם כשירים בזה נתבטל גם לר"י משום עדות שבטלה מקצתה בטלה כולו דהא גם ר"י ס"ל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולו כמבואר בסוגי' דב"ק הנ"ל דר"י ס"ל בהוזמו על הטביחה נתבטל גם עדות דגניבה והיא מטעם עדות שבטלה מקצתה בטלה כולו. ומטעם זה נתבטל ג"כ בהכחשה בדו"ח. והראב"ד הביאו הרא"ש במכות ד' ו' ע"ב במ"ש בפי' דברי הגמ' בסנהדרין דף י' מ"ד אדם קרוב אצל אשתו לא אמרי' דמפרש שם דכל ענין דעדות שבטלה מקצתו בטלה כולו היא משום דה"ל כמו נמצא קו"פ דעדות כולם בטלה. ה"ה דאמרי' עדות שבטלה מקצתו בטלה כולו. ולכן באופן דלא אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה לא אמרי' ג"כ עדות שבטלה מקצתו בטלה כולו עיי"ש ולפ"ז הי' נראה דלר"י דס"ל דלא אמרי' בד"מ נמצא קו"פ דעדותן בטלה ה"ה דלא אמרי' עדות שבטלה מקצתו בטלה כולו וזה אינו דהא מבואר בסוגי' דב"ק דגם בד"מ ס"ל לר"י עדות שבטלה מקצתו בטלה כולו. אבל לפמ"ש י"ל די"ל דאף ר"י דחולק בד"מ וס"ל נמצא קו"פ דעדותן אינה בטלה מ"מ ס"ל גם בד"מ עדות שבטלה מקצתה בטלה כולו. דזה מוכח מהא דעדות המכחשת בחקירות דעדותן נתבטל גם בד"מ. וזה הוא ע"כ משום עדות שבטלה מקצתה. ואפ"ה כתב הראב"ד שפיר דהיכא דאינו בכלל עד לא אמרי' עדות שבטלה מקצתה. אבל בעיקר עדות שבטלה מקצתה אינו חולק ר"י [וכן במ"ש תוס' הנ"ל בע"א אומר איני יודע בחקירות נתבטל משום נמצא קו"פ לאו כונתם דהיא כנמצא קו"פ דלזה הוה בעינן כוונו להעיד רק דאמרי' עדות שבטלה מקצתה והוא כמו נמצא אחד מהם קו"פ] ובזה ניחא מה דהי' קשה לי ג"כ הא באומר איני יודע בחקירות דהטעם דהעדות נתבטל משום דכיון דהיא עדות שאאי"ל חשדינן לי' כמשקר וכנ"ל וכיון דהיא עדות שקר ולא הי' בשעת הראי' ממילא דאינו נתבטל משום קו"פ דלא הי' צירף עמהם בשעת הראי' דבזה ניחא דמ"מ נתבטל משום עדות שבטלה מקצתה כמו בהוזם אחד מהם דנתבטל גם עדות השאר משום קו"פ (רק דזה קשה לי דא"כ גם לר"י נימא בד"מ אם הי' ג' עדים תוכ"ד והוזם אחד מהם דנתבטל עדות כולם דאם גם דר"י לא ס"ל הדין דקו"פ עדותן בטלה. מ"מ כיון דס"ל עדות שבטלה מקצתו בטלה כולו ובהזמה כיון דנתקבל עדות כולם לעדות גמור והעידו תוכ"ד בזה חשיב עדות אחת. ונתבטל אח"כ משום עדות שבטלה מקצתו וצ"ע]. ומעתה כיון דכל הענין דהכחשה בחקירות מבטל כל העדות הוא משום עדות שבטלה מקצתה בטלה כולו. ממילא אם העידו לאחר כ"ד דלא חשיב עדות אחת. לא אמרי' עדות שבטלה מקצתה ונתקיים העדות עפ"י הכשירים. ולפ"ז ממילא נדחה מש"ל לישב דברי התוס' בסוגי' דחוששין ללעז דלפ"ז י"ל דהי' הכחשה גמורה. ואפ"ה אם יבואו העדים אח"כ יתקיים עדותן משום דהיא לאחר כ"ד. וממילא דלא מוכח דעידי זנות בעי' דו"ח. ועימש"ל בפ"ג דע"כ לר"י לא אמרינן בע"א לענין שבועה עדות שבטלה מקצתה וכו' עיי"ש:

אמנם גם בהעידו לאחר כ"ד אם גם דלא נתבטל עדותן מכח עדות שבטלה מקצתה (והיינו) משום הכחשה בחקירות מ"מ נתבטל עדותן מכח נמצא אחד מהם קו"פ. דכיון דמכחישין זה את זה וא"כ אחד מהם בודאי פסול. וגם בשלשה עדים ואחד מהם הכחיש לשנים כיון דהוא נעשה פסול נתבטל עדותן על ידו משום קו"פ לפמ"ש בשער דקו"פ פ'... דגם בנפסל אח"כ ובשעת הראי' הי' עד כשר מבטל ג"כ משום קו"פ ה"ה דגם בזה מבטל משום קו"פ וכן החליט בנתיבות הנ"ל. וממילא היכא דהעידו לאחר כ"ד באופן דלא נתבטל משום קו"פ כגון אם לא כוונו להעיד לא נתבטל ג"כ בזה. ומיושב בזה מה שהקשיתי בסוגי' דחוששין ללעז האיך שייך לעז הא גם אם יבואו עדים אחרים יתבטל ג"כ עדותן. ואם גם דלפמ"ש לא יתבטל מכח הכחשה בחקירות מ"מ הא יהי' נתבטל משום נמצא קו"פ די"ל דאיירי דעדים הראשונים לא כוונו להעיד. דבזה אינם מבטלין משום קו"פ. ובאם נימא כמ"ש כיון דמחוייב הוא להעיד בדבר ערוה וגם הא הי' התראה מסתמא כוונו להעיד. י"ל כמ"ש דלא כוונו [עדותן] היא דאמרו אין אנו יודעים בדו"ח. ובזה אינו נתבטל העדות לאכ"ד משום קו"פ דבזה העד דאומר איני יודע לא נפסל כלל דהא לא העיד שקר דיכול להיות דהוא עד כשר רק דלא ידע מהדו"ח וממילא די"ל בישוב דברי התוס' סנהדרין כמ"ש. ועדיין י"ל דגם באינו יודע חשיב כנמצא קו"פ כיון דמ"מ אחד מאותן העדים שראו ביחד נתבטל עדותו הוה כנמצא קו"פ. ועי' מש"ל בפ'... דאינו יודע אינו ענין לקו"פ:

והנה במתני' דקתני דהכחשה בחקירות מבטל בודאי קאי על כל החקירות הנזכרים במתני' אם אחד מכחיש לשניהם נתבטל כל העדות. ובזה יש לעיין על המרי"ט בסי' קל"ח הנ"ל דכתב וז"ל אלא שיש לגמגם כיון דלפי העדות ר"ש הנזכר אין כאן קידושין דהיא שתיקה דלאחר מתן מעות ולאו כלום היא אין עדותו מצטרפת לבטל עדות שני עדים המחזיקים אותה בחזקת מקודשת דאמרי' ההוא למעקר סהדותא קאתי ולא להעיד על הקידושין. וכי אמרי' דעדים המכחישין זה את זה בדו"ח עדות כולם בטלה היינו ולפי כולם קידושיו קידושין אלא זה אומר בכה וזה אומר בכה כיון שכולם עדים הכחשתו של אחד מהם פוסלת את כולם דה"ל כנמצא קו"פ דמדין תורה עדותן בטלה אבל זה דלדבריו אינה מקודשת ה"ל כעד אומר לא נתקדשה ושנים אומרים נתקדשה שאין דבריו של אחד במקום שנים וכו' עכ"ל ויש לעיין ממתני' דהא גם בהחקירה דמכירים אתם אותו. אם מכחיש אחד לשנים ואומר דעכו"ם הרג. וכן אפי' אם אומר דאיני יודע אם לישראל אם לעכו"ם הרג דבזה הוא ג"כ עוקר סהדותו דהא לדבריו לא חייב מיתה כיון דהי' עכו"ם וכן בהך חקירה התריתם בו אם אומר דלא הי' התראה תוך כ"ד בזה מכחיש האחד להשנים בגוף העדות ואומר דאינו חייב מיתה כלל. ואמאי יתבטל העדות על ידו נימא ג"כ דאין דבריו של אחד במקום שנים ולכאורה הי' מקום לחלק לפמ"ש דהא דבמתני' נתבטל מכח הכחשה בחקירות היא דוקא בתוך כ"ד. ובזה נתבטל כל העדות אף באותן החקירות כיון דהם מעידין תוך כ"ד היא עדות אחת ואמרי' עדות שבטלה מקצתה בטלה כולו. משא"כ לאחר כ"ד דבזה כיון דלא נתבטל העדות רק משום נמצא קו"פ. בזה י"ל כסברת המרי"ט דהיכא דהעידו לאחר כ"ד כיון דאינם ממקיימי הדבר לא נתבטל העדות משום קו"פ כיון דאינם ממקיימי הדבר. וי"ל דהמרי"ט איירי דהעידו לאחר כ"ד דבזה כיון דלא נתבטל רק משום קו"פ כתב שפיר די"ל דאינו מבטל משום דאינו מקיימי הדבר וגם צריכים להיות דכונתם הי' לאסהודי ועי' מש"ל בשער קו"פ בפ'... לישב בזה דברי הרמב"ם בפ"ב הנ"ל בסוגי' דחוששין ללעז בטוב טעם ודעת אמנם נ"ל דגם בזה האופן נתבטל העדות ג"כ משום קו"פ ואף דבא לעקור עיקר העדות אפ"ה נתבטל כל העדות גם משום קו"פ כיון דמתחיל' באו להעיד לענין מיתה ה"ל ממקיימי הדבר: