משכן העדות נו
Mishkan haEidut 56 · משכן העדות · free full Hebrew text
Open in the reader →דבאו להעיד יחד היא ספק השקול ויכול להיות דבאו למיחזי ולכן לא נגמר העדות רק לאחר אמירתן למיחזי. וממילא אם אמרו אח"כ לאסהודי אין בזה משום חוזר ומגיד כיון דעדן לא נגמר העדות עד לאחר אמירתן למיחזי:
ויש להביא עוד ראי' מהא דסוף יבמות במעשה דר"ט דא"ל לא כך אמרתם לי יוחנן בן יונתן דמכפר שיחייא ארי' וכו' ודקדק בו שנים ושלשה פעמים וכיון את דבריו. ומזה דייק הגמ' דר"ט ס"ל דבודקים עידי נשים בדו"ח. ומבואר מזה דיכול להיות חוזר ומגיד להיפך מדבריו. דהא התם אמר לו מתחילה דשמו הי' כך. ולזה אף אם יהי' חוזר ויאמר דארי' היא על שם מקומו נימא כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד. ויותר מזה דנראה דהתם היא מהבדיקות. כיון דאף אם לא הי' מעידים רק שמו ושם אביו ושם עירו הי' מהני ג"כ. ואף אם זה היא מהחקירות מ"מ הא כבר כיון עדותו. ונימא כיון שהגיד מבואר דיכול להיות חוזר ומגיד דכל זמן שלא יצא מהב"ד לא נגמר עדותו ויכול לבטל את העדות. ומשו"ה ניחא דגם בהך התריתם אותו. או למי הרג. אף אם הוא אומר אח"כ איני יודע אם הי' התראה או אם הרג לישראל דבזה מבטל עדותו אשר העיד מתחילה דהי' חייב מיתה אפ"ה אין בזה משום כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד דכיון דעדיין לא נגמר עדותו בב"ד יכול להיות חוזר ומגיד. ובזה צל"ע על הנתיבות שכ' בס"ק ב' בהא דהביא מעשה בענין קידושין וכתב דאם הי' מעידין תחילה על יום החדש ואח"כ מכחישין אותו ביום השוק אמרי' בזה כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד דדוקא בהשבע חקירות שהם מה"ת בזה בעינן שלא יכחישו זה את זה כמ"ש תוס' משא"כ בשאר דברים אמרי' כיון שהגיד עי"ש ולפמ"ש מוכח דכל היכא דלא גמר עדותן כבר יכולין להיות חוזר ומגיד. וכן נראה מסברא מהא דמרבין עליהם בדיקות. כמבואר במשנה דכל המרבה בבדיקות הוא משובח. ובאם נימא דמיד לאחר החקירות נגמר העדות קשה להבין אם לא הי' הב"ד בודקים אותן יותר הי' מתקיים העדות ובאם נימא דמיד לאחר החקירות נגמר העדות ולא יכולין להיות חוזר ומגיד. דילמא בכונה לא מכוונים אח"כ הבדיקות למען יתבטל העדות. מזה נראה דכל זמן שלא נגמר העדות יכולין להיות חוזר ומגיד לבטל העדות. ומזה היא ג"כ ראי' כיון דאם לא היינו שואלין אותם מכירים אתם אותו הי' נתקיים העדות. וכיון דבודקים אותם וחזרו נתבטל העדות:
ולפ"ז לדברי הר"ן והרז"ה הנך שלשה דרישות הנזכרים במשנה והם מכירים אתם אותו התריתם בו את מי עבד ובמה עבד, מחולקים הם בדין דמכירים אתם אותו ובהתריתם בו. אם אמרו אח"כ איני יודע נתבטל ג"כ עדותן כמ"ש כיון דהם מעיקר העדות שבאם לא ידעו שהרג ישראל או אם הי' התראה ממילא הוא פטור ממיתה. משא"כ בהך דאת מי עבד ובמה עבד אם אמרו אין אנו יודעין לא נתבטל העדות כיון דאין זה מעיקר העדות ולא נתבטל באיני יודע. רק אם מכחישין זה את זה נתבטל כמו הכחשת בדיקות. וכמבואר בהדי' בחידושי הר"ן עי"ש. [ועי' מ"ש בראב"ן הנ"ל] וגם בדברי רש"י י"ל דודאי גם רש"י ס"ל ג"כ דאם אמרו אח"כ איני יודע על מכירים אתם אותו התריתם בו דודאי נתבטל עדותן כיון דלפי דבריהם השתא פטור הוא ממיתה אין בזה משום חוזר ומגיד כמ"ש. רק דכוונת רש"י היא במ"ש וזו אינו מן החקירות של הזמה אלא כל שאר בדיקות אינו אלא להכחיש שמא לא יאמר כדברי חבירו ותתבטל עדותן לאו דכונתו דאם יאמר איני יודע נתקיים עדותן. רק כונתו דהשבע חקירות המביא אותם לידי הזמה הא דבודקים את העדים בהו לאו משום דמהדרינן לבטל העדות משום ושפטו העדה והצילו העדה. ומשו"ה בדקינן להו בהא לטרוף את דעתם למען יתבטל העדות. רק אפי' אם לא הוה מהדרינן לבטל העדות הי' בודקין להו ג"כ בהשבע חקירות הללו למען יהי' עדות שאתה יכול להזימה דבאם לא יבדקו אותם בהו לא יפול הזמה עליהם. משא"כ איי חקירות הנאמר במתני' נוסף על השבע חקירות הללו. הם לא צריכים לגוף העדות, כיון שהעדות הי' מתקיים גם בלא החקירות הללו. וכמ"ש הר"ד דגם בהחקירה דמכירים אתם אותו התריתם בו. אם לא בדקו אותם בהו כלל הי' מתקיים ג"כ העדות והוה אמרי' כיון דהעידו דחייב מיתה מסתמא הרג לישראל וגם הי' התראה. ורק במה דבדקינן להו בהך היא למען נהדר לבטל העדות. ועושים כן משום ושפטו העדה ומהדרינן לבטל העדות ומשו"ה רמינן בהו בדיקות למען יכחישו זה את זה. אבל גם רש"י מודה דאם אמרי איני יודע דנתבטל עדותן. רק כונתם דמשו"ה לא צריכים לבדוק אותם דאמרי' מסתמא ידעו דלישראל הרג והי' התראה. רק דעיקר הבדיקה היא למען נבטל העדות אם יכחישו זה את זה. וי"ל בהא דכתב רש"י ותתבטל עדותן והוא והם פטורים דאין זה ענין לכאן. וי"ל דהיא ליתן טעם כיון דהוא והם פטורים ולזה מהדרינן לבטל העדות כיון דלא איכפת להו להעדים ע"י זה שיתבטל העדות דגם הם יהי' פטורים ומשו"ה מהדרינן לבטל את העדות משא"כ אם העדים הי' חייבים אם יכחישו זה את זה לא הוה מהדרינן כלל לבטל העדות להציל אותו כיון דע"י זה יתחייבו העדים. ומה"ת נהדר לזכות הנידון נהדר להציל העדים. אבל כיון דשניהם פטורין לזה מהדרינן לבטל העדות ועימש"ל בפ'... דהא דמהדרינן לבטל את העדות היא דוקא בדיני נפשות. אבל בד"מ לא מהדרינן לבטל העדות כלל וכמ"ש הנתיבות ס"ק ה' משום דבד"מ התובע והנתבע שווין. ומה"ת לחוש שיתבטל העדות נהדר לקיום העדות עי"ש ויש קצת ראי' מדברי רש"י דמשמע מדבריו דבאם הי' העדים חייבי' לא הוה מהדרינן לבטל העדות כיון דמה שהיא זכות להנידון היא חוב לגבי העדים כ"כ בד"מ אמרי' דל"ש ושפטו העדה בזה דמה"ת ניחוש לזכות התובע ולחוב להנתבע או להיפך. וי"ל דמשו"ה בד"מ אמרי' דמהדרינן לקיום העדות ולישב דברי העדים למען לא יהי' מוכחשים דהיא משום דבזה ראוי לחוס יותר על העדים כדי שלא יפסלו לעדות ולהעדים אית להו חזקת כשרות ועימש"ל:
אמנם אם נימא כן יש לעיין הא דבודקים את העדים גם בדיני ממונות בדו"ח וכמבואר במתני' דאחד ד"מ ואחד דיני נפשות בדו"ח. כיון דהדרישות לא באו רק לבטל את העדו' כמ"ש רש"י וכיון דבד"מ לא מהדרינן לבטל את העדות לאיזה ענין נבדוק אותם בהדרישות. בשלמא בהשבע חקירות המביאים אותם לידי הזמה. מההכרח לבדוק אותם גם בד"מ לען יהי' עדות שאתה יכול להזימה דבלא"ה ל"ח עדות גם בד"מ. משא"כ הדרישות דהיא למען נהדר לבטל את העדות. לאיזה ענין נבדוק את זה בד"מ. ולזה י"ל דהבדיקות דהם לגוף העדות והם הדרישות ובד"מ הם האיך אתם ידעתם שזה חייב לזה בפשיטות החיוב הוא לבדוק את העדים מטעם דאולי אומרים בדדמי שהעדים טועים וסוברי דבאופן זה הוא חייב לו וכמ"ש הר"ן הנ"ל ולזה צריכים לבדוק אותם בהדרישות דהם לעיקר העדות מאיזה ענין נצמח העדות ולא משום למען יכחישו זה את זה. ולפ"ז צע"ק על רש"י במה דכתב על החקירה דמכירים אתם אותו דבדקינן להו בזה למען יכחישו זא"ז והא בל"ז נימא דבהחקירות שהם לעיקר העדות והם הדרישות בלא"ה בודקים אותם למען יבורר אם אינם מוטעים בהעדות כמו בד"מ דבודקי' אותם בהדרישות דזה אינו רק למען נעמוד על הבירור דאינם אומרים בדדמי ואינם מוטעי' בזה. ואם גם דבדנ"פ לא בעינן טעם זה דהא גם בבדיקות בודקי' אותם והיא רק למען יתבטל העדות אפ"ה נימא דהדרישות היא למען יתברר שהעדים אינם מוטעים וצע"ק על רש"י וי"ל:
והנה הא דבודקים את העדים בדיני נפשות בבדיקות זה היא בודאי משום ושפטו העדה למען נבטל את העדות ומשו"ה י"ל דאין בודקים בד"מ את העדים בבדיקות גם מה"ת. וכמבואר במתני', דאחד ד"מ ואחד דיני נפשות בדו"ח שנאמר משפט אחד. הרי דלא בדקו אותם אף מה"ת רק בדרישות וחקירות ולא בבדיקות. היא ג"כ מטעם זה דהחקירות בודקי' אותם למען יהי' עדות שיכול להזימה. ובדרישות בודקי' אותם למען לא יהי' מוטעי' בדבר. אבל הבדיקות דלא באים רק למען נהדר לבטל את העדות, וזה היא דוקא בדנ"פ משום ושפטו העדה והצילו. משא"כ בד"מ ל"ש זה. ובזה ניחא לי הא דקשה לי על התוס' ריש