משכן העדות לח

נמצא קו"פ ע"ש וממילא דמיושב בזה קו' בעל קרבן העדה דלא שייך לומר בזה דיתבטל עדותן משום נמצא קו"פ. דעל העבד אין שם עדות כלל. ואינו מבטל. וא"כ כמו כן בדיינים גם אי אמרי' גם בדיינים נמצא קו"פ דדינם בטלה מ"מ בעבד או באשה וקטן דאין שם דיין עליהם ודאי דאינם מבטלין וא"כ עדיין הקו' במ"ע אמאי לא בעי לענין דיינים [גם לפמ"ש תוס' סנהדרין ל"א ד"ה שב"ש דהיכא דאין הפסול ידוע ל"א נמצא קו"פ עדותן בטלה עיי"ש ובזה יש לישב ג"כ קו' בעל קרבן העדה דגם בזה אין הפסול ידוע. וא"כ הקו' במ"ע אמאי לא בעי זה גם בדיינים. אמנם לפמש"ל בשי"ב פ'... דדברי תוס' אינם אלא בהי' כשר בשעת ראי' עי"ש נדחה זה] והי' נ"ל עפמש"ל בשער ד' פ'... בפי' הירושלמי דכתב בהא דהדיינים הקרובים להדדי פסולין וז"ל אמרה תורה הרוג ע"פ עדים הרוג ע"פ דיינים מה עדים וכו' ותמהו עליו ואמרתי דהא הירושלמי ס"ל הטעם דעדים הקרובין להדדי פסולין כיון דאם יוזמו יהי' נהרג בעדות אחים. וי"ל דמשו"ה גם בדיינים הקרובים להדדי פסולין ג"כ משום דה"ל עדות שאיאי"ל. לפמ"ש הר"ן הנ"ל בפ"א. דאם יוזמו העדים יכולין להכחיש שמעולם לא העידו וצריכים הב"ד להעיד שבפניהם העידו וכיון שכן בדיינים הקרובין להדדי פסולים משום דלא יהי' יכולין להעיד אח"כ שהעדים העידו בפניהם. משום דאין עד זומם נהרג בעדות אחיו עי"ש ולפ"ז י"ל דמשו"ה לא מצי למיבעי' הך איבעי' גם בדיינים כיון דהדיינים צריכים להיות ראוים להעיד אח"כ על העדים שהעידו בפניהם. ואח"כ יהי' פסולין להעיד מטעם המבואר בירושלמי:

ובסוגיא דעד נעשה דיין אמרתי בכונת דברי התוס' כתובות כ"א ע"ב ד"ה הנח במ"ש אבל בדיני נפשות אפי' עד שאין צריך להעיד לא נעשה דיין לר"ע דאמר במס' מכות ד' ו' אפי' מאה כולם עדים עכ"ל ועמדתי לעיין דהא מזה משמע דהא דהביאו תוס' הך דר"ע דמכות דהיא לראי' דמשמע להו בנמצאו בק' קו"פ עדותן בטלה לגמרי ואינו נהרג הרוצח ולזה מקשי אמאי לא יהי' נעשים דיינים אין ראי' כ"כ די"ל דשם היא לענין עדות. בנמצא קו"פ עדות כולם בטלה והא דלא נעשים דיינים דאיירי בשראו בלילה. משא"כ אם ראו ביום יכולין להיות דיינים. וצ"ל דתוס' ס"ל זה לדוחק דהא דאמרינן נמצא קו"פ דעדותן בטלה דאיירי דוקא דראו בלילה. דמפשטא משמע דגם בראו ביום עדות כולם בטלה. ולא נהרג הרוצח וע"ז קשה להו יהי' העדים נעשים דיינים לדין על ראייתם. אמנם דזה תמוה דאמאי לא הביאו הראי' שהביאו בב"ק ד' צ' בד"ה כגון מר"ע דמכות י"ב דמבואר להדי' שם דלכ"ע אפי' עד הרואה לא נעשה דיין, ואמרתי דתוס' באו להוכיח אפי' במקום דלא יכולין להיות עדים אפ"ה לא נעשים דיינים והיא לאפוקי מדברי הריטב"א מכות ד' י"ב דכתב דגם ר"ע ס"ל הא דאמרי' בסנהדרין טרפה שהרג בפני ב"ד חייב משום ובערת הרע מקרבך כיון דשם לא יכולין להיות עדים נעשים דיינים לקיים ובערת הרע דדווקא בסנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש דבזה יכולין לקיים ובערת הרע ע"י זה שיהי' נעשים עדים להעיד בפני ב"ד אחר. ומשו"ה לא יכולין להיות עדים משום ושפטו העדה והצילו. משא"כ בטרפה שהרג בפני ב"ד דלא יכולין להיות עדים נעשים דיינים גם לר"ע משום ובערת הרע עיי"ש בהריטב"א ובאו"ת סי' ז' ס"ק ז' דאישתמיט מיני' דברי הריטב"א:

ובזה אמרתי להמתיק הפי' בגמ' דב"ק בסוגי' דף צ' בהא דתי' הגמ' שם לדבריו דר"ש קאמר ולי' לא סבירא לי' וקצת יש לדקדק הא לא פליגי בזה אם עד נעשה דיין אם לא עי"ש בש"מ. וי"ל דהא לדברי הריטב"א יש להקשות מאי פריך הגמ' וכי בפני ב"ד הרגו הא הרגו בפני ב"ד חייב הא אין עד נעשה דיין. הא אי אמרי' דצריך עומד בפני ב"ד דוקא שיהי' מסור לב"ד ממילא בס"ד זו אין הב"ד יכולין להיות עדים להעיד בפני ב"ד אחר. כיון דבעינן מסור לב"ד דוקא. וממילא דאז הי' יכולין לדין עפ"י ראייתם משום ובערת הרע כמו בטריפה. וצ"ל דקו' הגמ' היא דהי' משמע להו מלישנא דר"ע דקאמר וכי בפני ב"ד הרגו דגם אליבא דנפשי' דחולק על ר"ש וס"ל דלא בעינן מסור לב"ד דוקא אפ"ה ס"ל אם הרגו בפני בנ"ד חייב. וע"ז פריך הגמ' שפיר דאליבא דר"ע דחולק על ר"ש וס"ל דלא בעינן מסור לב"ד ואז יכולין להיות עדים. ממילא דאין עד נ"ד. וע"ז תי' הגמ' דר"ע לדבריו דר"ש קאמר דס"ל דבעינן מסור לב"ד דוקא ואז יכולין להיות דיינים כיון דלא יכולין להיות עדים ולי' לא ס"ל כיון דלר"ע יכולים להיות עדים ואין עד נ"ד:

ולפ"ז י"ל דזה כונת התוס' דמהא דר"ע דמכות דס"ל אפי' הם מאה כולם עדים. ובנמצא קו"פ נתבטל עדותן וקשה דמ"מ יהי' דיינים לדין על ראייתם. ולא שייך בזה אין עד נ"ד. דהא גם בזה לא יכולין להיות עדים משום נמצא קו"פ דעדותן בטלה ויהי' דיינים כמו בטריפה לדברי הריטב"א. מזה מוכח דאפי' היכא דלא יכולין להיות עדים. אפ"ה אמרי' דעד לא נעשה דיין לר"ע. ובאמת צ"ל דהא דרבא בסנהדרין בטריפה שהרג בפני ב"ד היא שלא אליבא דר"ע כמ"ש האו"ת הנ"ל ולזה הביאו הך דר"ע ממכות ד' ו' ולא ממכות י"ב משום דבאו להוכיח דאפי' היכא דלא יכולין להעיד והי' מקום דבזה גם לר"ע יכולין לדין כדברי הריטב"א. ולפ"ז יהי' מוכח דגם בדיינים לא אמרי' נמצא קו"פ דינם בטל. דאל"כ נימא כמו דלא יכולין להיות עדים משום נמצא קו"פ כ"כ לא יכולין להיות דיינים משום נמצא קו"פ. אמנם דאין מזה ראי' דאפי' אי אמרי' גם בדיינים נמצא קו"פ היא דוקא היכא דבשעת הדין הי' ביניהם קו"פ. משא"כ בזה היכא דבשעת הראי' הי' ביניהם קו"פ. ועכשיו דנין הם ע"פ הראי' בלא הקו"פ בזה אין הקו"פ פוסל כלל. לאותן דס"ל דגם בעדים לא נפסל העדות מכח צירף הראי' לחוד אם לא העידו ביחד כ"כ בזה כיון דלא הי' דנין ביחד לא נתבטלו מכח הראי' לחוד. אלא אפי' אי אמרי' בעדים דנתבטלו מכח הראי', מ"מ בדיינים בשעת הראי' אין שם דיינים עליהם ולש"ל דנתבטל מכח הקו"פ ועי' בנתיבות בסי' ל"ו ס"ק י'. ואם כן ראיית התוס' היא נכונה אפי' אי אמרי' גם בדיינים למצא קו"פ. ואף דהיא רחוק להעמיס זה בכונת דברי התוס' מ"מ גוף הדברים נכונים בעזה"י [ועוד אמרתי בזה לעיין בסנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש והעידו בב"ד אחד והיכחשו את עצמן בחקירות וכדומה שנתבטל עדותן בזה יכולין להיות דיינים לדון ע"פ הראי' גם לר"ע דהא כיון דהיכחשו זה את זה ונתבטל עדותן לא יכולין להיות עדים. וי"ל דמ"מ בזה כיון דבשעת הראי' הי' צריכים להיות עדים בודאי הי' כונתם להעיד כיון דלא הי' יכולים להיות דיינים רק אחר שיכחישו זה את זה. והיכא דכונתם הי' להעיד בכל ענין לא יכולין להיות דיינים. ודוקא בטריפה שהרג בפני ב"ד דבזה כיון דלא יכולין להיות עדים בזה מסתמא לא הי' כונתם להעיד. ופלפלתי בזה בהא דסנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש מקצתם נעשו עדים וכו' עיי' בבעה"מ וברמב"ן ב"ק ואכ"מ]:

והמ"ל הביא ראי' דלא נתבטל הדין מחמת קו"פ מדברי רש"י יבמות ק"ד ע"ב על הא דחללה בב' או בג' ונמצא אחד מהם קו"פ חליצתה פסולה. ופי' רש"י דהדר הו"ל שנים אלמא דלא נתבטל הדין משום קו"פ דאל"כ לא הוה אף שנים ע"ש, ואפשר לומר דכונת רש"י לפרש בג' ואחד מהם קו"פ זה ליכא חידוש דלא הוה ב"ד דהא אין ב"ד פחות מג' והקרוב פסול לדין. רק דאם הי' הדין דחליצה בפני שנים כשר ע"כ משום דלא בעינן ב"ד דוקא. והא דבעינן שנים היא דהיא כמו קידושין דקידושין בלא עדים לא הוה קידושין אפי' אם שניהם מודים כ"כ הי' מקום לומר דגם בחליצה בעינן עדים לקיום הדבר. והנה בקידושין אם קידש בפני שלשה והי' אחד מהם קו"פ לא נתבטל העדות על ידו לאותן דס"ל דקו"פ אינו פוסל אלא בבא לב"ד דוקא. ויותר מזה כתב הב"ש בסי' מ"ב אפי' אם באו אח"כ לב"ד אפ"ה מהני הקידושין דה"ל כאלו קידש בפני עדים והלכו כיון דבשעת הקידושין עדיין לא הי' נתבטל עדותן עי"ש, ולפ"ז הוצרך רש"י לומר דהדר ה"ל שנים ואין שנים מועילי' דאם שנים הוה מועילי' וע"כ דהיא מטעם עדים ממילא דבזה לא הי' נתבטל העדות. אמנם באמת דעת רש"י ב"ב בסוגי' דעד נעשה דיין דראי' לחודא פוסל. וא"כ בזה נתבטל העדות ג"כ. ולפמ"ש בקצוה"ח בסי' ל"ו