משכן העדות לז

שער ב' בענין דיני קבלת עדות בשער זה יבואר דיני קבלת עדות מאותן הנזכרים בהל' עדות בסי' כ"ח:

פרק א' זה מבואר דלקבלת עדות בעינן ב"ד של שלשה כמבואר בש"ע בסי' כ"ח סעיף כ' וכ"א. אמנם זה היא דוקא באותן הדינים הנוהגים בזה"ז דדנים אותן בב"ד של ג' סגי בקבלת עדות ג"כ בב"ד של שלשה. משא"כ אותן דינים דדנים אותן בב"ד של כ"ג כמו עדות נפשות וכדומה. מבואר בריש סנהדרין ובסוגי' דחוששין ללעז דבעינן גם לקבלת עדות ב"ד של כ"ג כמו לגוף הדין ועיי"ש [עיין רש"י סנהדרין דף י"ז ד"ה שלישית חכמה. ובתי' הר"ן שם. ורמב"ן תורה פ' שופטים על פסוק ע"פ שנים עדים ובפני יהושע דף ה' ע"ב מס' מכות במשנה ע"פ שנים] ובזה תמוה לי דברי רש"י ב"ק ד' צ' ע"ב ד"ה שראו בלילה במ"ש ואם אין שם אלא ג' צריך להושיב אחרים עכ"ל והא שם הוא בדיני נפשות דבעינן גם לקבלת עדות ב"ד של כ"ג וה"ל למימר ואם אין שם אלא כ"ג וצ"ע. ולענין דבר תורה אי אמרי' דיחיד מומחה דן יחידי אם יכול לדון ע"ד עדות העדים שקבל ביחיד עי' ברמב"ם בפ"ה מהל' סנהדרין ובש"ך בסי' מ"ב ס"ק ע' ובהאחרונים ובנתיבות סי' ג' ס"ק ב' ויש להאריך דאם גם דאמרי' דיחיד מומחה יכול לקבל עדות דהגדה בפניו הוא כאלו העיד בפני ב"ד של ג' אפ"ה לא יהי' מהני משום דהיא עדות שאי אתה יכול להזימה. כמ"ש הר"ן בכתובות בסוגי' דעד נעשה דיין דמשו"ה עדים הקרובים לדיינים פסולין משום דה"ל עדות שאי אתה יכול להזימה דאם יוזמו יכפרו בהגדתן דמעולם לא העידו כן בפני ב"ד דאין הקרובים נאמנים על העדים ע"ש. ומשו"ה בזה כיון דהוא יחיד ולענין עדות אינו נאמן יותר מע"א ממילא אם יוזמו יכפרו דלא העידו בפניו מעולם וממילא דלא הוה עדות לדון עליהם. ורש"י פי' בסנהדרין על הא דהודאת והלואה דהיא עידי הודאה והלואה עיי"ש ומה"ת הא בעינן גם בממון עדות שאתה יכול להזימה. וקצת י"ל בזה קו' תוס' סנהדרין ד' ה' ע"ב ד"ה שנים שדנו דמקשי' למה לי שנים הא סגי בחד. די"ל דבא להורות דגם היכא שדנו על קבלת עדות שקבלו הם. דלזה בעינן שנים דבחד היא עדות שאי אתה יכול להזימה. משא"כ בשנים דיהי' נאמנים אח"כ להעיד עליהם שהעידו בפניהם. ולא אאריך בזה כי לדידן אין נפ"מ בזה דלית לן רק משום דעבדינן שליחותייהו ובזה ודאי בעינן שלשה לקבלת עדות דחשיב ב"ד:

וז"ל הש"ע סעיף כ"א קבלת עדות צריך ג' מומחים יודעים הל' עדות וכו' וכל המקבל עדות ואינו ראוי לדין כאלו קבל עדות שקר ואינו ראוי לדון עפ"י אותו השטר עכ"ל והיא מתשו' הרי"ף הביאו הב"י עי"ש. ומפשטא דלישנא דש"ע נראה דכל השלשה בעינן מומחים שיודעים הל' עדות ולא מהני בזה בדאיכא חד דגמיר וצ"ע דהא בסי' ג' סתם בש"ע דכל שלשה נקראים ב"ד הדיוטות. וכתב הרמ"א דא"א דלית בהו חד דגמיר עי"ש ולכאורה הי' מקום לומר לפמ"ש הנתיבות רסי' ג' דאף אי אמרי' דיחיד מומחה דן ביחידי י"ל דהיא דוקא להורות הדין בדבר המשפט כמו הוראות או"ה. משא"כ במקום דבעינן ב"ד דוקא אין ב"ד פחות משלשה עיי"ש ולפ"ז יהי' מקום לומר דבכל מקום דהא דבעינן שלשה היא משום דא"א דלית בהו חד דגמיר. וסגי בחד דגמיר. היא דוקא היכא דמה"ת הי' סגי ביחיד מומחה. רק דבזה"ז דלית לן סמוכים ובעינן שלשה דבזה סגי בחד דגמיר דה"ל כאלו הי' הוא מומחה דזה מהני משא"כ בקבלת עדות דבעינן דוקא ב"ד ואין ב"ד פחות משלשה. דבזה בעינן דוקא שיהי' כל שלשתן יודעים הל' עדות ולא מהני בזה בדאיכא חד דגמיר כמו דלא מהני בזה מה"ת בדאיכא יחיד מומחה. ועי' בתשו' גאוני בתראי בסי' נ' ובקצוה"ח סי' ע"ט ס"ק ז' מ"ש שם. וצ"ע דנראה דבכל מקום מהני אי איכא חד דגמיר, והא דלא מהני אף בדיעבד בדליכא חד דגמיר אף דאנן לית לן מומחים ואין לפסול בדיעבד היא משוה דהא דאנן מקבלין עדות היא משום דאנן עבדינן שליחותייהו והם לא קדשו לנו אלא בדאיכא חד דגמיר. ממילא דבל"ז נתבטל הקבלת עדות אף בדיעבד. ומשו"ה לא מהני קבלת עדות בשנים בדיעבד אף דמה"ת חד כשר. ואפי' אם נימא דגם לקבלת עדות סגי בחד משום דמה"ת בעינן מומחה:

והנה בגיטין וקידושין ובעידי מיתה להתיר אשה להנשא סגי ג"כ בב"ד של שלשה ואף לאותן דסברי להתיר אשה להנשא כיון דהיא נוגע להתיר דבר ערוה כדיני נפשות דמי' וא"כ לכאורה יהי' בעינן ב"ד של כ"ג כמו דיני נפשות. וצריך לחלק דמ"מ לא חשיב דיני נפשות ממש. ועימש"ל בשער... אמנם ג' ודאי בעינן בזה. אפי' למאן דאמר דיחיד מומחה דן יחידי דבזה להתיר אשה שהוא דבר ערוה דבעינן ג' מה"ת וגם מומחים בעינן. והא דדנים בזה"ז דליכא מומחים היא ג"כ משום דעבדינן שליחותייהו ועימש"ל בשער ח' פ"ז אם היא דאו' או היא דרבנן משום אפקעינהו רבנן לקידושין [וקצת יש לעיין דאם נימא דהיא רק דרבנן יהי' קשה מהפרת נדרים ושבועות בשלשה בזה הקו' במ"ע האיך נוכל להתיר איסור דאו'] ובאם נימא דהא דקימ"ל דסגי בחד דגמיר היא משום דדבר תורה יחיד מומחה דן יחידי. ממילא בזה בעדות נשים להתיר דבזה בעינן מה"ת שלשה מומחים נימא דבעינן עכ"פ שלשה דגמירי ולפמ"ש בתשו' גאוני בתראי הנ"ל דגם למ"ד דמה"ת בעינן שלשה מומחים אפ"ה סגי בחד דגמיר ה"ה בזה. וזה פשוט ומבואר דהיכא דלא חשיב קבלת עדות לא יכולין הדיינים להעיד אח"כ שכן העידו העדים בפניהם ויהי' מהני בתורת עדות משום דה"ל עד מפי עד. ופשוט דבעד המיתה דמהני עד מפי עד שיכולין הדיינים להעיד אח"כ שכן העידו העדים בפניהם שמת בעלה של זו ובזה אני מסתפק דהא דבעינן חד דגמיר היא שיהי' יכול לחקור איהו את העדים כדין. ובאם לא הי' חד דגמיר החשש דילמא אם מעידים בפני ב"ד דגמירי לא הי' מתקיים עדותן. ולפ"ז במקום דמהני עד מפי עד וע"כ דבזה לא חיישינן לדילמא לא הי' מתקיים עדותו אם העיד בפני ב"ד ממילא בזה י"ל דהוה עליהם תורת ב"ד כיון דהם שלשה אפי' בדליכא בהו חד דגמיר דבזה לא בעינן שיהי' חד דגמיר. ונפ"מ בזה לכמה דברים. גם לענין שלא יהי' יכול העד לחזור ולהעיד ולומר מבודה הייתי דקודם שנחקרה עדותו בב"ד יכול לחזור מעדותו וגם במקום דהי' עדותו משום עד מפי עד וכנ"ל בש"א פ"ד. ולקמן בש"ג פ'... משא"כ אי אמרי' דבזה חשיבי ב"ד אף אם ליכא אף חד דגמיר י"ל דאינו חוזר ומגיד ויש לחלק. והרבה דברים הי' רשום אצלי בענינים הללו ונאבדו ממני הכתבים אולי אזכה ללמוד שנית הענינים הללו. ולעיין בהם שנית:

פרק ב' המ"ל בפט"ז מהל' עדות נסתפק אי אמרי' גם בדיינים נמצא אחד מהם קרוב או פסול הדין בטל כמו דאמרי' גבי עדות או לא ע"ש. ובכנה"ג בסי' ל"ו. ואמרתי לעיין בזה בדברי הירושלמי יבמות בפ' נושאין הל' ה' על המתני' דכהנת שנתערבה וולדה בולד שפחתה קבעי וז"ל מהו שיעידו עדות אחת ותעלה להם עדות אחת וכו' מאחר שאלו ימצאו העדים זוממים אין נהרגים ואין ההורג נהרג אף הכא כן עכ"ל עי"ש ויש לעיין דאמאי לא בעי' עדן הך איבעי' לענין דיינים אם יצטרפו הנך שני וולדות שיהי' דיין אחד עכ"פ דהא חד מינייהו הוא כשר. דבזה ל"ש הך דאין העדים זוממין נהרגין. ומזה יהי' ראי' דגם בדיינים אמרי' נמצא אחד מהם קו"פ דינם בטל. ובעל קרבן העדה הקשה על האיבעיא דירושלמי ת"ל דעדותן בטלה משום נמצא קו"פ ותי' דאיירי בלא כוונו להעיד עי"ש והא תינח בעדים משא"כ בדיינים ל"ש זה. דהא כוונתם לדין. ובכל ענין אמרי' נמצא אחד מהם קו"פ דינם בטלה. משו"ה לא מצי לאיבעי' בדיינים:

אמנם לפמ"ש האו"ת והנתיבות בסי' ל"ו דהא דקו"פ פוסל בעדות היא דוקא באותן דשם עדות עליהם משא"כ עבד ואשה וקטן דאין עליהם שם עד כלל אינם מבטלים משום