משכן העדות רפט

נאמנים לחוב לאחר. וממילא אין קידושין לחצאין כמ"ש הפ"י וכנ"ל. לפ"ז י"ל דאי לא אמרי' הגז"ש דדבר דבר מממון ובדבר שבערוה היכא דלא הוה הכחשה נאמן ע"א באומר איני יודע. ממילא אם ע"א מעיד על אשה שהיא אשת איש נאמן אף לגבי אחרים. כיון דבאיסורין ע"א נאמן ונתחזק לן האיסור ע"פ ע"א וסוקלין ושורפין כמ"ש הרמב"ם בפ' ח"י מהל' סנהדרין. ומשו"ה בעינן ע"א דבלא ע"א אמרי' דאין קידושין לחצאין כיון דנאמנותן לא מהני לחוב לאחרים. ממילא אין קידושין לחצאין. משא"כ אם איכא ע"א על הקידושין. דלגבי אחרים יהי' נאמן העד כיון דהדבר בעצמותו היא אמת ולא הי' האחרים מכחישו רק דלא ידעו. ובזה יהי' נאמן לשיטת הרשב"א. ממילא דלא צריכים הודאת בע"ד לגבי אחרים. הוה קידושין ג"כ לאסור על כל העולם. ומשו"ה מהני קידושין בע"א וצריך ע"א. והא דבעינן דוקא עד כשר הא באיסורין אפי' קרוב נאמן אכתוב לקמן בעזה"י:

בו יבואר דבגיטין לכ"ע המגרש בע"א ל"מ:

ח ובזה נ"ל לישב הא דקימ"ל בקידושין המקדש בע"א חוששין לקידושין לחומרא. וגבי גיטין קימ"ל בסי' ק"ל סעיף מ"ב המגרש בע"א אינו גט. ואמאי לא ניחוש ג"כ להחמיר דיש גט לאסרה על כהן וליבם. דהא בלא הטעם דבעינן בשטר עידי מסירה בעינן ג"כ שנים משום דהיא דבר ערוה כמ"ש תוס' גיטין ד' ד' ד"ה דקימ"ל. וא"כ בזה נימא ג"כ כמו המקדש בע"א אמרי' דחוששין להקידושין והוה קידושין ה"ה בגירושין:

אבל בזה י"ל. ואקדים לישב קו' או"ת הנ"ל על תוס' מכות ד' ו' ד"ה שמואל דמקשי' האיך מצאנו ידינו בגיטין דנותנים במעמד קרובין. ואמאי לא מקשים ג"כ מקידושין. די"ל כיון דהתוס' מקשים גם לר"י דס"ל בד"מ תתקיים העדות בשאר מ"מ בגיטין דהיא להתיר ערוה היא כמו דיני נפשות. ובזה ל"ק רק בגיטין:

דהא הרמב"ם פסק בנתחזק איסור ע"פ ע"א סוקלין ושורפין עליו. והיא מטעם כיון דתתחילה כשהעיד העד הי' נאמן לאסור גוף החתיכה. ואז לא היינו דנין לענין חיוב מיתה ומלקות ואדרבא היינו אומרים דמסתמא לא יבוא לידי כן כיון דמחזקינן את החתיכה לאיסור. בודאי לא יאכלנה. ממילא כיון דנתחזק לן האיסור סוקלין ושורפין אח"כ עליו. אמנם זה אינו רק היכא דבשעה דבא העד לדין לא צריך לדון כלל למיתה ומלקות בזה נאמן באיסורין. משא"כ אם כשבא מיד הוא לפנינו לדון על מיתה ומלקות בזה ודאי אין ע"א נאמן כמ"ש הרמב"ם שם. ולפ"ז י"ל מצד הסברא אם לא הוה ילפינן דבר דבר מממון. והיינו אומרים דגם בדבר שבערוה ע"א נאמן כמו דע"א נאמן באיסורין. הי' ג"כ חלוק דין קידושין מגיטין. לפמ"ש תוס' דבגיטין היא דבר כמו דינ"פ. כיון דבא להתיר ערוה שיש בו מיחת ב"ד. בזה אם הי' בא ע"א והעיד על אשה שהיא אשת איש בזה הי' נאמן לאסרה על כל העולם. ול"ש דהיא דינ"פ ואין ע"א נאמן דהא עכשיו בשעה שנתחזק לן לאסרה באיסור א"א אין הדיני נפשות לפנינו רק דיכול להסתעף דינ"פ זה הוה כמו דמעיד על החתיכה שהיא של חלב. הא בזה יכול ג"כ להסתעף דינ"פ. אם יאכלנה אח"כ יהי' מחוייב מלקות דהיא כדיני נפשות. אפ"ה נאמן כיון דעכשיו אין לפנינו לדון ע"ז ואומרים דמסתמא לא יבוא לידי נפשות ה"ה בזה. משא"כ אם יבוא אחד להעיד על אשה המוחזק לן באיסור אשת איש להעיד שהיא גרושה או דמת בעלה להתיר אותה לשוק בזה אינו נאמן. דהא הוא בא להתיר אותה והיא מיד דבר הנוגע לדיני נפשות כמ"ש תוס' הנ"ל ומיד אנו דנין להתיר אותה בזה בעינן שני עדים והיא שיהי' כשירים לדיני נפשות ממש כיון דמיד אנו דנין להתיר אותה לשוק. ובודאי יבוא לכך. דודאי תנשא לאחד. וע"ז בעינן שני עדים כשירים. ואפי' שיהי' כשירים להעיד על דיני נפשות ממש. אף אם לא נימא הגז"ש דדבר דבר מממון כנ"ל בעזה"י נכון בסברא:

ולפ"ז ג"כ לר"י דס"ל בד"מ ל"א נמצא קו"פ דעדותן בטלה לא הי' יכולין להקשות האיך מצאנו ידינו בקידושין דע"ז י"ל כמ"ש הנתיבות הנ"ל דהא בלא הגז"ש דדבר דבר לא הי' צריכים עדים כלל על גוף הקידושין. ולפמ"ש הוה סגי בע"א ג"כ. רק כיון דגמרי' דבר דבר דבקידושין אין ע"א נאמן לאסרה אכ"ע וממילא דאין קידושין לחצאין כמ"ש. אמנם בזה עדות המהני בד"מ מהני ג"כ לאסרה על כ"ע. וממילא דמהני ג"כ עדות זה על קיום הדבר כיון דזה מהני אח"כ. משא"כ בגיטין אם באו עדים להתיר אותה לשוק. בזה בלא הגז"ש דדבר דבר ידעינן ג"כ דבעינן ב' עדים כיון דהיא כמו דינ"פ. וממילא אם באו עדים להעיד על אשה זו שהיא גרושה. והי' ביניהם קו"פ לא מהני גם לר"י. ממילא דבעינן על קיום הדבר ג"כ ב' עדים. משום כמו דאין קידושין לחצאין דעיקר קידושין היא לאסרה לשוק דמשו"ה בעינן ב' עדים. ה"ה בזה דאין גיטין לחצאין דהא עיקר הגט הוא להתיר אותה לשוק בעינן עדים שיהי' כשירים לזה. ובעינן עדים שיהי' כשירים לדיני נפשות ממש. וממילא גם לר"י קשה האיך מצאנו ידינו ומשו"ה לא מקשה תוס' מקידושין דעיקר הקו' היא דגם לר"י קשה כמ"ש בסי' ל"ו משום דבזה גופו יש לפלפל אי הל' כרבי או כר"י. וקו' התוס' היא ממעשים בכל יום:

ולפ"ז י"ל ג"כ דמשו"ה הא דהמקדש בע"א חוששין לקידושין לא אמרי' רק בקידושין. משום דבזה י"ל דע"א נאמן לאסרה לשוק. וממילא דמהני ג"כ ע"א. משא"כ בגיטין בלא זה בעינן ג"כ שני עדים אף בלא הגז"ש דדבר דבר. וממילא דבעינן דוקא שני עדים. ומשו"ה לא מצאנו דבר זה רק בקידושין ולא בגיטין דבגיטין בל"ז ידעינן ג"כ דבעינן שני עדים:

והא דלא מהני אף אם קידש בפני קו"פ כיון דהטעם דע"א נאמן באיסורין. ובזה אפי' קו"פ נאמן ואפי' אשה יש ראי' למ"ש על הרמב"ם דס"ל בנתחזק האיסור ע"פ ע"א סוקלין ושורפין. דהיא דוקא היכא דנתחזק ע"פ עד כשר. דבזה לענין איסור נאמן כשנים. הוה כאלו הוחזק האיסור בשני עדים. משא"כ בעד פסול ל"א כן. ומשו"ה ניחא באומר קדשתי את בתי דאין סוקלין אח"כ משום דע"ז לא הימני' רחמנא ממילא לא הוה אפי' כע"א כיון דהוא עד פסול. ובזה ל"א דהיא כשנים. כמבואר ברמב"ם פ' י"ב מהל' גירושין. וכיון דל"א בזה דסוקלין ושורפין משו"ה לא מהני ג"כ על קיום הדבר. דעיקר הקידושין היא שיהי' אסורה לכל העולם באיסור אשת איש. והבא עלי' חייב מיתה וזה לא הוה רק בעד כשר:

ולדברי הרשב"א הנ"ל דהא דילפינן דבר דבר היא כמו בממון היכא דחב לאחרים בעינן עדים לקיום הדבר ה"ה בזה י"ל ג"כ כמ"ש די"ל לרשב"א שניהם צריכים ללמוד מגז"ש חדא דאין ע"א נאמן להעיד על אשה שהיא אשת איש דהו"א כי היכא דע"א נאמן באיסורין יהי' נאמן גם בזה לאסרה לעלמא ולהחזיקה לאשת איש. ועוד דילפינן דגם זה כיון דאחרים שייכים בגוה היא כמו ד"מ שהיא לחוב לאחרים דבעינן ב' עדים לקיום הדבר. וי"ל דשניהם צריכים. דאם לא הי' ילפינן דבעינן שני עדים להחזיקה באיסור א"א רק הו"א דבע"א סגי כמו באיסורין. אף דהו"א דזה הוה לחוב לאחרים ובעינן עדים על קיום הדבר מ"מ לא הוה אמרי' רק דבעי' עדים על קיום הדבר שיהי' נאמנים לגבי האחרים שהיא לחובתו. ומשו"ה בד"מ דבעינן שני עדים שיהי' נאמנים לגבי האחרים שהיא לחובתם דע"א אינו קם לממון ממילא בעינן שני עדים ג"כ על קיום הדבר. משא"כ בקידושין דע"א נאמן לאסרה על אחרים סגי ג"כ ע"א על קיום הדבר. ובאם לא הי' ילפינן רק דבעינן עדים על קיום הדבר הו"א דלא צריך רק ע"א. משא"כ עכשיו כיון דגמרי' ג"כ דבעינן שני עדים להחזיקה לאשת איש דאין ע"א נאמן בזה כמו באיסורין ממילא דבעינן ג"כ שני עדים על קיום הדבר, ומשו"ה הך מ"ד דס"ל המקדש בע"א אין חוששין לקידושין דהוא ס"ל דלא גמרי' דבר דבר רק במקום הכחשה ממילא לאסרה על כל העולם דבזה לא הוה הכחשה רק דהם לא יודעים ע"א נאמן. וממילא מהני ג"כ ע"א על קיום הדבר כיון דבזה לגבי הך שהיא לחובתו נאמן