משכן העדות רסד

לא אמרי' בזה פ"ד ואמרי' דהי' לרצונו ואינו עושה עצמו רשע כיון דאמר דשב בתשובה. וממילא דלא יכול לדון ע"פ עדותו משום דה"ל תחילתו בפסלות, וכן נראה מהמרדכי דכתב אפי' אם אומר אחזיר הריבית אינו נאמן דאמרי' ערומי קא מערים. והיינו אם אומר אחזיר את הריבית נימא דבזה ל"ש אאמע"ר כיון דאומר עשיתי תשובה. וממילא דיתבטל העדות משום דה"ל תחילתו בפסלות. ולזה כתב דאינו נאמן דאמרי' דמערים בזה לבטל עדותו ומוכח היכא דל"ש ערומי קא מערים באמת נתבטל עדותן גם על חבירו משום תחילתו בפסלות [וקצת צ"ע האיך שייך ערומי קא מערים הא אית לי' מיגו דלא הי' מעיד כלל. ועי"ש באו"ת הנ"ל מ"ש בזה ולקמן אדבר עוד מזה]:

ויש לעיין במ"ש בשער.. בדברי הקצוה"ח בסי' נ"ב במה שמחלק בין רשע דחמס לרשע דאינו של חמס דברשע דחמס דפסולו היא מחמת דחשדינן לי' דיעיד שקר. משו"ה נפסל גם בשעה שעשה את הרשעות כיון דבאותו שעה הי' חשוד להעיד שקר. משא"כ ברשע דאינו של חמס דלא נפסל רק מגזירת הכתוב ולא נפסל רק אח"כ משעת רשעתו ואילך אבל בשעה שעשה את הרשעות הוא כשר להעיד עי"ש. ולפ"ז י"ל לפמ"ש בבא על הערוה לא הוה רשע דחמס משום דיצרו תוקפו ולא נפסל רק לאח"כ שבא עלי' משא"כ בשעה שבא עלי' הי' עד כשר. ממילא בזה אם אומר עשיתי תשובה היכא דנאמן הוא בכך דעשה תשובה דל"ש דערומי קא מערים ה"ל תחילתו וסופו בכשרות. דהא בשעת ראי' העדות הי' ג"כ כשר להעיד. רק דנפסל בנתיים. ובזה הוא עד כשר. ולפ"ז בעובדא דהנוב"י היתה נאסרת מטעם זה משום דה"ל תחילתו וסופו בכשרות. רק דבאמת רוב הפוסקים ס"ל דבא על הערוה ה"ל ג"כ רשע דחמס. ועימש"ל בשער פ'... ממילא דיש לעיין במעיד שבא על אשת חבירו ואומר דעשה תשובה בזה לא יהי' נאמן לכ"ע כיון דבזה ל"ש אאמע"ר ואינו נאמן בעדות זה משום תחילתו בפסלות:

אלא דנראה דהא דאמר רבא בפלוני רבעני לרצוני דנאמן משום דאאמע"ר איירי בכל ענין אפי' אם אומר דעשה תשובה אפ"ה לא דיינינן זה לעדות ולא נתבטל העדות משום תחילתו בפסלות. מדלא מחלק רבא בין אומר עשיתי תשובה אם לא. ומ"ש האו"ת כיון דזה אינו מימרא דרבא ולזה לא נחית לחלק בכך זה דוחק וכן נראה מרוב הראשונים בסוגי' דעדים שאמרו דכתבו על דברי רש"י דפי' פסולי עדים היינו משחקי בקובי' דלא הי' נאמנים משום דאאמע"ר. וכתבו דל"ל כיון דאמרו היינו והוא דאז הי' פסולי עדים אבל עכשיו חזרו בתשו' ל"ש אאמע"ר. דא"כ גם באנוסים היינו דאמרו ג"כ היינו והיינו דעכשיו חזרו בתשו' נימא ג"כ דל"ש בזה אאמע"ר עי"ש ברשב"א ובש"מ (ויש לעיין ולומר דאנן לא מתרצינן להו דעשו תשו' רק אם אומר כן בפירוש הוא נאמן ולזה בפסולי עדים היינו. דזה קאי דבשעת העדות הי' פסולי עדות ולא עתה ומוכח מדבריהם דעכשיו חזרו בתשו' ולזה נאמנים. משא"כ באנוסים היינו דלא מעידים דעכשיו חזרו בתשו' כיון דתיבת היינו היא על החתימה הי' אנוסים ואנן לא מתרצינן להו דחזרו בתשובה] והר"י מגא"ש דכתב כיון דאומרים היינו ל"ש אאמע"ר עי"ש ובאו"ת הנ"ל נראה לענ"ד הא דוקא בהא דעדים שאמרו דשם ל"ב שיהי' נאמנים בתורת עדות דאף אם אין נאמנים בתורת עדות אפ"ה הם נאמנים משום מיגו דלא הי' מקיימין את השטר. ובזה אמרי' כיון דלא אמרו דעדיין הם רשעים נאמנים במיגו משא"כ שיהי' נאמנים בתורת עדות היכא דבעי' עדות אמרי' דכל מה דמעיד על דהי' רשע ל"ח עדות ואף באומר עשיתי תשובה מ"מ אינו נאמן להעיד על עצמו דהי' בשום פעם רשע דעל עצמו אינו נאמן בתורת עדות לומר דהי' רשע בשום פעם, גם בהרמב"ם בפ"ג מהל"ע הל' ו' מבואר דלא כרש"י דז"ל אבל אנוסים היינו קטנים היינו קרובים היינו הרי אלו נאמנים אמרו פסולי עדים היינו בעבירה וכו' אינם נאמנים שאאמע"ר וכו' עכ"ל מבואר בהדי' דהוא מפרש פסולי עדים היינו דהי' קרובים אבל באמרו מחמת עבירה אינם נאמנים. ואף דאמרו היינו ועכשיו הם כשירים. גם משמע אפי' אם אמרו משחקי בקוביא היינו אפי' דלא הוה רק פסולי דרבנן ומשום שאין עוסקים בישובו של עולם. דמטעם זה כתב הרא"ה דנאמנים. והרמב"ם סתם דבריו ומשמע דבכל ענין אינם נאמנים לומר דהי' פסולים מחמת עבירה אף דלא אמרו רק היינו ועכשיו חזרו בתשו':

גם בדברי רש"י אינו ראי' דס"ל באם אמרו היינו דנאמנים די"ל כמ"ש האו"ת בסי' מ"ו ס"ק י"ג בכונתו דס"ל על קו' התוס' דמקשים אמאי לא נימא באנוסים היינו מחמת ממון דפ"ד לומר דהי' אנוסים אבל לא מחמת ממון אלא מחמת נפשות. וס"ל בתי' זה של תוס' משום דמיד שאמרו אנוסים מחמת ממון עושים נפשייהו רשעים אם לא יעשו פי' לדבריהם. או כתי' זה דאונס מחמת נפשות לא שכיח ולכן באמרו פסולי עדות היינו מחמת עבירה אמרי' פ"ד ומה דאמרו פסולי עדות היינו לא הי' מחמת עבירה עי"ש באו"ת ובזה ניחא ג"כ דברי רש"י בסוגי' דשם על הברייתא דר"מ ורבנן בד"ה הפה שאסר כתב וז"ל ופסולי עדות דקאמר היינו טעמא דלאו בעדותן משווי נפשייהו רשעים אלא דאמרו קרובים או עבדים וכו' עכ"ל ותמהו דדברי רש"י סותרים זא"ז דמשמע דדוקא אם אמרו פסולי עדות מחמת קורבא הם נאמנים ולא מחמת עבירה דבזה א"נ משום אאמע"ר ועל המתני' פי' דבכל ענין א"נ. אבל בזה ניחא דכונתו דבהך דיבור דפסולי עדות היינו אינם עושים עצמם רשעים משום דבדבר זה פסולי עדות י"ל דהיא מחמת קורבא. ולזה אף אמרו אח"כ דהיה פסולים מחמת עבירה ל"א ג"כ אאמע"ר משום דאמרי' פ"ד. ומקיימי' מה דאמרו פסולי עדות היינו אבל לא במה דאמרו מחמת עבירה. ודוקא באנוסים לא אמרי' פ"ד משום דמיד שאמרו אנוסים היינו משווי נפשייהו רשעים. ועוד י"ל כיון דרש"י כתב כן על רבנן דר"מ דס"ל נאמנים וסתמא רבנן דר"מ היא ר' יהודא. ור"י ס"ל ביבמות כ"ה גבי הרגנוהו דלא פ"ד. ולזה פי' רש"י שפיר דאמרו דהי' פסולי עדות מחמת קורבא ולא מחמת עבירה:

ובזה יהי' ניחא לפמ"ש בפ"א בדעת הרמב"ם דס"ל דתמיד אמרי' פלגינן הכונה היוצא מדבריו אף דאי אפשר לחלק הדיבור אפ"ה פלגינן הכונה. ולפ"ז נסתר תירוצי התוס' בכתובות מה שתי' על הא דלא פ"ד באמרו אנוסים היינו מחמת ממון. רק תי' אחד של תוס' כיון דקיום שטרות דרבנן לא אמרי' פ"ד לפסול את השטר עי"ש ולפ"ז י"ל דמשו"ה מפרש הרמב"ם בהא דאמרו פסולי עדות היינו דהיא מחמת קורבא דבאם אמרו מחמת עבירה אמרי' אאמע"ר ולא אמרי' בזה פ"ד כיון דקיום שטרות דרבנן לא אמרי' בשום ענין פ"ד לפסול את השטר. ולזה באמרו פסולי עדות היינו מחמת עבירה לא אמרי' פ"ד לפסול את השטר אלא דלפמ"ש שם דדעת רש"י בסנהדרין ג"כ כשיטת הרמב"ם דאמרי' פ"ד היא הכונה ממילא דגם לרש"י לא נשאר תי' אחר רק תי' זה כיון דקיום שטרות דרבנן ל"א פ"ד ל"ל גם ברש"י כתי' האו"ת. וי"ל דמשו"ה דחקו כל הראשונים למצוא ישוב לדברי רש"י כיון דאמרו היינו ולא כתבו כתי' האו"ת משום דברש"י ע"כ צ"ל דס"ל כתי' זה של התוס' כיון דקיום שטרות דרבנן לא אמרי' פ"ד לפסול את השטר. ולזה ע"כ צ"ל בכונתו כיון דאמרו היינו ל"א אאמע"ר. אבל מ"מ גם מדברי רש"י נראה דדוקא במשחקי בקוביא כיון דזה לא הוה איסור גמור נאמנים אם אמרו דחזרו בתשובה אבל בעבירה גמורה אינם נאמנים בשום ענין לומר כן:

וכן יש להביא ראי' מתוס' כריתות די"ב ד"ה או דילמא דכתבו אע"ג דלא מצי למשוי' נפשייהו רשעים כדאמרי' גבי פלוני רבעני היינו לפסול נפשי' לא מהימן אבל א"א מזיד אכלתי חלב מהימן דאומר מתכוין לטובה שאינו רוצה להביא חולין לעזרה עכ"ל ואם נימא היכא דאומר עשיתי תשובה ל"ש אאמע"ר. למ"ל לחלק בין לפסול לעדות להך דכריתות הא י"ל בפשיטות דנאמן במיגו דהיה אומר אכלתי חלב במזיד ועכשיו עשיתי תשובה דבזה גם בפלוני רבעני נאמן ולא אמרי' בזה אאמע"ר. מזה נראה דפלוני רבעני בכל ענין אינו נאמן אף אם אומר עשיתי