משכן העדות רכו

אותם לשני עדות ולא יהי' צירוף כלל. ובאם הוא רק שני עדים ואומרים דלא ראו זא"ז לא חשיב עדות כלל בדנ"פ דעדות מיוחדת פסול. ולא נהרג הרוצח. ובאם אמרו דראו זא"ז נהרג הרוצח. ולכן בזה ל"ש לומר דהם אומרים בדדמי כיון דזה היא מעיקר העדות דמשו"ה נהרג כיון דאומרים דראו זא"ז. דבל"ז לא הי' נהרג משום דהיא עדות מיוחדת. ולכן בזה אם נתברר אח"כ דאחד מהם לא הי' בשעת העדות בזה י"ל דגם השני נפסל כיון דהעיד שקר. ולא יכול להתנצל בזה דהי' אומר כן בדדמי דזה אינו כיון דהיא מעיקר העדות צריך לדקדק ע"ז שלא להעיד בדדמי כמו בגוף העדות. ולכן גם בדאיכא הרבה עדים והעידו כולם בתוכ"ד בזה דמה דאמרו דראו זא"ז היא מעיקר העדות שהי' נחשבים לעדות אחת וצריכים לדקדק ע"ז היטב ושלא להעיד את זה בדדמי כיון דנפ"מ בזה לענין עיקר העדות לכמה דברים שיהי' נחשבים לעדות אחת. ולפ"ז י"ל דמשו"ה אם הי' מאה עדים והוזם אחד מהם ומקצתם רואין זא"ז אז נתבטל כל העדות דנהי דהעד שהוזם אינו מבטל משום נמצא קו"פ כיון דלא הי' לו צירוף עמהם בשעת הראי'. מ"מ אותו העד שהי' אומר דהי' לו צירוף עם העד שהוזם בשעת הראי' אותו העד נפסל ג"כ כיון דהעיד שקר בדבר שהיא נפ"מ לעיקר העדות ואותו העד הי' שם בשעת הראי' ולזה נתבטל כל העדות מחמתו משום נמצא קו"פ כיון דהעיד שקר בדבר שהיא מעיקר העדות ולזה לא כתב הראב"ד ויהרג הרוצח רק בהעידו לאחכ"ד דבזה לא נפסל גם העד שהי' אומר דראה אותו כיון דאינו מעיקר העדות, ולפ"ז מיושב קו' הקצוה"ח דבהעידו תוכ"ד והוזמו מקצתם נתבטל כל העדות ולא מכח העדים שהוזמו רק מכח העד שהעיד שקר שראה אותם בשעת העדות. ולענ"ד היא נכון בסברא לחלק בכך כיון דבדיני נפשות עדות מיוחדת פסול והב"ד חקרו ע"ז שיעידו אם ראו זא"ז שיהי' נחשבים לעדות אחת. ממילא דצריכים לדקדק ע"ז היטב. ומשו"ה אם נתברר דהעידו בשקר נפסלו:

והרמב"ן שהביא הריטב"א הנ"ל דכתב גם בעדות צרופה והוזמו כת אחת לא נתבטל עדות דכת השני' משום נמצא קו"פ כיון דלא להם צירוף בשעת הראי' הא דלא נתבטל העדות מכח העד שהעיד עליהם דראה אותם. או די"ל כמש"ל בשער... פ' ג' דהריטב"א איירי באופן שהי' להם צירוף מכח המתרה שאמרו שראו את המתרה דבזה העדים שלא הוזמו לא נפסלו כלל. ועוד י"ל דז"ל הריטב"א במתני' בזמן שמקצתם רואין אלו את אלו הרי זו עדות אחת פי' ואינן נעשו זוממין עד שיזומו כולם. וכן אם נמצא אחד מהם קו"פ עדותן בטלה. וא"ת והאיך הי' מקצתם זוממין והלא אם יבואו עדים ויאמרו עמנו הייתם מכחישין העדים שבחלון האחר. וי"ל דלהכי קתני בזמן שמקצתן רואין וכו' דסגי בחד מאלו וכו' א"נ שרואין אלו את אלו קודם מעשה והרגישו בהם בשעת מעשה. או שרואין דרך ראי' כללית ולא שהכירום ממש שיוכלו להכחיש את המזימים עכ"ל ולפ"ז כיון דסגי בראי' כללית וכדומה לענין זה שלא יהי' עדות מיוחדת. וכשר עדות ע"פ הראי' כוללת אף בדיני נפשות. ממילא די"ל אף דהי' אומרים מתחילה דראו אותם ממש. והוזמו אח"כ מ"מ לא נפסל די"ל דהי' אומר כן מתחילה ע"פ אומדנא דראו אותם. ואף דהיא דבר הצריך לעיקר עדות, מ"מ כיון דסגי' בראי' כוללת וכדומה יכולים להעיד ע"ז דראו אותם ממש. די"ל דהי' להם ראי' כוללת. ויכולין להעיד ע"ז דראו אותם ממש ע"פ אומדנא דתו לא הוה מעיקר העדות כיון דלענין זה שלא יהי' עדות מיוחדת סגי בראי' כוללת. ממילא מה דהי' אומרים שראו אותם ממש לא אמרו כן בתורת עדות. ואמרי' בזה אין אדם מדקדק מי היה עמו בשעת העדות. ובזה יש לומר הא דתי' הריטב"א בתי' הא' דאיירי דאחד הי' מעיד דראה אותם. אם גם דנימא בתי' זה דלא ס"ל הא דסגי בראי' כוללת ובעינן ראי' ממש. מ"מ י"ל כיון דסגי באחד מהם שאמר שראה אותן שלא יהי' עדות מיוחדת. וא"כ י"ל דמיד דהעד הראשון רי' אומר דראה את כת השני' שהי' רואין מחלון האחר. שוב אינו עדות מיוחדת כיון דסגי במקצתם רואין זא"ז ואית להו צירוף ע"י העד הראשון שהי' אומר דראה אותן ממילא אם גם דהעד השני הו' אומר אח"כ ג"כ דראה אותן מ"מ עד השני לא הי' אומר כן אז בתורת עדות כיון דאין תועלת במה שאומר דגם הוא ראה אותם ואמרי' בזה אין אדם מדקדק מי הי' עמו בשעת עדות. ולכן כת הבאו להזימם לא מוכחשין רק מעד הראשון דעד השני כיון דלא הי' אומר כן בתורת עדות. ולא נפסל אף דהיא שקר ממילא דל"ח עדות כלל כיון דלא הי' אומר כן בתורת עדות. ומשו"ה נאמנים המזימין. וכ"כ בתי' הריטב"א הב' דסגי בראי' כוללת ל"צ לומר דהמתני' איירי דהי' אומרים כן מתחילה דהי' בראי' כוללת רק י"ל דהם הי' מעידים מתחילה סתם דראו אותם. רק דהאמירה מאז לא חשיב עדות כיון דאז לא הי' תועלת בזה כיון דסגי בראי' כוללת, וממילא דל"ח האמירה הלזו עדות להכחיש את המזימם. וי"ל דאיירי דעכשיו בשעה שבאו המזימים להזים כת אחת. או דהכת השני' אינם לפנינו להעיד זה בתורת עדות גמור דראו אותם בראי' ממש. או דהם לפנינו ואינם מעידים עכשיו דהי' בראי' ממש דעכשיו הם מודים דהי' רק ע"פ הראי' כוללת. או דהעד השני אומר דהוא הי' אומר מתחילה ע"פ אומדנא ולקמן אדבר מזה אם יכולין עכשיו להעיד את זה בתורת עדות לענין זה שלא יהי' נוגעין בעדותן עכשיו היוצא מזה דבעדות נפשות אף דבזה בעינן שיהי' להם צירוף בשעת הראי'. מ"מ בתי' ב' של הריטב"א י"ל דסגי בראי' כוללת. ולפמ"ש ממילא אף אם העידו מתחילה בסתמא י"ל דל"ח עדות. ואפי' אם נימא דבעדות נפשות כיון דבעינן צירוף בשעת הראי' ממילא חשיב זה עדות גמור במה דאמרו דראו זא"ז. מ"מ זה נראה נכון בסברא באם העידו עדות ממון דבזה עדות מיוחדת כשר. והם חשובי' עדים אף אם באמת לא ראו זא"ז ממילא אף אם הי' אומרים מתחילת בשעת הגדת עדות דראו זא"ז. מ"מ לא חשיב זה עדות משום דעדות לא מהני רק היכא דמעידים כן בתורת עדות גמור. ובאם העידו בשקר עברו על לאו דלא תענה אז חשיב עדות. משא"כ בזה כיון דלא הי' תועלת בזה לעיקר העדות ואז אף אם אמרו כן בשקר מ"מ לא עברו על ל"ת. וממילא די"ל דהי' אומרים את זה בתורת אומדנא וכיוצא משום דלא הי' תועלת בהדבר וראי' לזה היא מהראב"ד הנ"ל דכתב ויהרג הרוצח והקשיתי הא אחד מהם הוא פסול כיון דהי' אומר דראה אותם. וצ"ל כמ"ש כיון דלא היה תועלת בזה לא נפסלו לעדות אף אם העידו בשקר וכיון דלא נפסלו אם הי' אומר בשקר. ממילא דל"ח עדות כלל. לדון על אמירתו בתורת עדות ועתה אבוא לישב דברי הטור דהנה בהא דאמרי' בגמ' עדים זוממין חידוש דתרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני. ע"כ לאו הפי' בגמ' סמוך אהני דהיא מה דמעידים כת הראשונה שניזומו עכשיו בשעה שבאו כת השני להזימם. עכשיו הם אומרים דכת השני מעידין בשקר דהאמת שהי' שם בשעת העדות וראו את העדות בשעה ובמקום שהי' אומרים מתחילה בתורת עדות. דהא עכשיו ודאי אינם נאמנים כת הראשונים להכחיש את המזימים דהא עכשיו הם נוגעים בדבר. ועל עצמן הם מעידים שלא יהי' נזומין ויפסלו לעדות. גם יתחייב משום כאשר זמם, ובזה ודאי דברי הטור נכונים דעכשיו עדים המזימים היא כאלו הי' אומרים עליהם שחיללו שבת וכדומה דלא נאמנים להכחיש את העדים המעידים עליהם משום דעל עצמם מעידים כ"כ בזה ודאי דאינם נאמנים עתה לומר דבאמת העידו כן מתחילה משום דעכשיו על עצמן הם מעידים ואף דהיא דבר ברור מ"מ אביא ראי' לזה. דאם עכשיו, הם נאמנים להכשיר עצמם יהי' קשה האיך יהי' משכחת הזמה כלל. אם יבואו העדים להזים את העדים. אז יכחישו העדים ויאמרו דהיא שקר דמעולם לא העידו עדות זה כלל. ויאמרו דהאמת היא עם המזימים שלא הי' כלל ביום פלוני במקום הזה רק דלא העידו כלל מתחילה עדות זה ואי דהב"ד שהעידו מתחילה בפניהם הם יבואו ויאמרו להעד עליהם דהעידו עדות זה. או עדים אחרים שהי' שם באותו מעמד בשעה שהעידו עדותן בפני ב"ד יעידו עתה עליהם דהי' מעידין עדות זה. וכמ"ש הר"ן בכתובות בפ' האשה שנתארמלה בהא דעידי הקרובין לדיינים עי"ש,