משכן העדות ריח

וקצת יש לעיין ולהביא ראי' דגם הרמב"ן ס"ל בזה כהע"ש דהיכא דהוא נוגע פסול אפי' אם העדות היא אמת. דיש לדקדק בקו' הרמב"ן שהקשה האיך הוא נוגע משום לוה רשע הא לאו דעדות שקר היא איסור חמור. דמשמע מקושיתו דאם האיסור דלוה רשע הי' חמור ניחא דהוא נוגע דרוצה לעשות ביותר איסור דעדות שקר משיהי' לוה רשע. ויותר ה"ל להקשות הא בזה ל"ש כלל דיעיד שקר שלא יהי' לוה רשע, דהא אם באמת מעיד בשקר. והקרקע היא של המערער. ממילא אף אם הוא יעיד ויעמוד הקרקע ביד הלוקח והבע"ח יבוא אח"כ ויטרף הקרקע ממנו. מ"מ יהי' עדיין לוה רשע. דהא הוא עדיין לא פרע לבע"ח חובו. ומה שנטל הבע"ח הקרקע מהלוקח הי' בגזל כי קרקע זה אינו שלו וגם של לוקח אינו רק דהיא של המערער. מזה נראה דגם הרמב"ן ס"ל דאם נימא דיעיד שקר משום לוה רשע. ממילא אף אם העדות היא אמת אפ"ה הוא פסול דבזה ה"ל כמו קרוב רק דעיקר קושיתו היא דזה ל"ח נגיעה כי תמיד לא יעיד שקר בשביל לוה רשע. וע"ז תי' שפיר די"ל דיעיד שקר דלצאת ידי הבריות מתכוין. וממילא דלפי האמת פסול אפי' אם הענין היא אמת. וי"ל דמזה היא ג"כ ראי' דהא האו"ת הקשה דמה בכך כיון דאם יבוא הבע"ח יתגלה אח"כ דהי' נוגע ויתבטל עדותו למפרע. די"ל דהאמת היא כמו שמעיד הוא וכעת אין לו עדים ובנתיים ימצא עדים שיעידו לו ג"כ על זה, והיא באופן דהבע"ח לא יכול לטרוף אח"כ מהמערער כגון דאיכא ג"כ תרי ותרי. ומ"מ לא מהני עדותו כיון דהוא נוגע. ול"מ אפי' דידעינן בבירר דהעדות היא אמת:

ועתה אדבר מעט אם נוגע ה"ל כבע"ד ממש או אם רק ה"ל כמו נוגע. וגם אביא עוד איזה ראי' בעזה"י לדברי הע"ש. כי גם הע"ש אף דכתב דהיא מגזרת הכתוב כמו קרוב. היא משום דהוא ס"ל דאינו חשוד להעיד שקר. וא"כ יהי' קשה למה צריך סלוק. וצ"ל דה"ל עדות שבטלה. אבל לפמ"ש דחשוד להעיד שקר צ"ל ג"כ דהוא בע"ד:

פרק ב' המ"ל בפ"ד מהל' עדות הל' ד' כתב דנוגע אינו מבטל משום קו"פ דה"ל כבע"ד ובמקיימי הדבר הכתוב מדבר ולא בעושי דבר. ובזה י"ל קו' התוס' בסוגי' דמקשי' הא דפריך הגמ' הרוג יציל מה פסול יש בו. די"ל דהוא מסתמא לא מת ברגע. ויש לומר דהוא הי' סבר דעדיין יש תקוה לו. ואולי יתרפא. ויהי' צריך ליתן לו ריפוי ושבת. והוא נוגע ומשו"ה יציל. משא"כ לתי' הגמ' במקיימי הדבר הכתוב מדבר. והבע"ד אינו מבטל לא צריך לתי' הגמ' בהורגו מאחוריו דגם בזה אינו מבטל דנוגע ה"ל כבע"ד ממש. וי"ל דזה היא כונת התוס' שכתבו דה"ל בע"ד עי"ש:

והמ"ל הביא שם בשם הרא"ש ובעל התרומות דס"ל דגם נוגע מבטל. ותמה עליו דהא הוא בעל דבר. אמנם דאין זה קו' אם הם לא ס"ל כן רק דס"ל דנוגע לא הוה כבע"ד רק דהוא כמו קרוב. וכן מבואר בריטב"א קידושין ד' מ"ג בסוגי' דהן הן עדיו דתי' על הקו' שמקשי' דיפטור הלוה אותן משבועה ולא יהי' נוגעים. וז"ל והנכון דבעינן תחילתו וסופו בכשרות הילכך התם גבי בני עיר שנגנב להם ס"ת מהני בדסלקו דהתם כל כמה דלא סלקו הרי הם כבני עיר ובעלי דבר נינהו ולא עדים כלל וכדאמרי' בגמ' יקום דבר. ולאחר שסלקו וה"ל עדים ה"ל תחילתו וסופו בכשרות. אבל הכא מקמי דלפטרינהו לוה אינם בעלי דברים רק נוגעים. הרי מבואר דנוגע שם עד עליו רק דה"ל עד פסול ולפ"ז אם נימא הפי' בגמ' הרוג יציל דהוא נוגע וממילא גם לפי האמת יהי' הקו' במ"ע דיציל דהא הוא אינו בעל דבר רק עד פסול. אם לא דנימא דתי' הגמ' במקיימי הדבר דצריך לבוא לב"ד וההרוג הא לא בא לב"ד. ומ"מ אין זה קו' על הרא"ש ובעה"ת אם ס"ל ג"כ כהריטב"א:

והנה המרדכי בסנהדרין כתב לפי האמת דהנרצח בעצמו יכול להעיד על הרוצח. ועי' באו"ת לעיל סי' ל"ג ס"ק י"א. ואף דה"ל נוגע. מ"מ כיון דהדין הוא דפלגינן דיבורא לא הוה נוגע כלל. ועדות שבטלה מקצתה לא הוה ג"כ כיון דהוא בעל דבר עי"ש. ולפ"ז מוכח דהמרדכי ס"ל דנוגע ה"ל כבע"ד ממש ובאמת המרדכי תי' שם בקידושין תי' אחר כאשר הבאתי לקמן. ולא ס"ל כתי' הריטב"א. וי"ל דהיא מטעם זה:

אמנם דמ"מ יהי' מוכח מדברי המרדכי דס"ל בזה כהע"ש דנוגע לא נחשד להעיד שקר. דאל"כ הא ל"ש לומר דפלגינן דיבורא כיון דהוא נוגע כמ"ש הש"ך הנ"ל בסי' ל"ד. ולפמ"ש זה ליתא דהא בהא תלי':

והרא"ש י"ל דס"ל כהע"ש לגמרי. וגם י"ל דמוכח כן א"א הפי' בקו' הגמ' הרוג יציל משום דה"ל נוגע. וקשה דהא נוגע לא פסול רק מחשד דיעיד שקר. וזה ל"ש בזה דהא ידעינן דהיא אמת מחמת הכשירים אבל לדברי הע"ש ניחא דגם אם היא באמת אפ"ה פסול ומבטל ג"כ. וכן יש להביא ראי' לדברי הע"ש דהא בקו"פ פוסלים ג"כ הפסולים דלא נפסלו רק מחשד דיעידו שקר כמו גזלן. ולר"י לא נפסל רק מטעם זה. ועי' מש"ל בסי' ל"ו הנ"ל. וא"כ בזה נימא אמאי יתבטל העדות הא בזה ידעינן דהם אומרים באמת וממילא הם כשרים. אבל לדברי הע"ש ניחא. דלדברי הע"ש ממילא אם נטל שכר להעיד. בזה נתבטל העדות אף אם היא עדות אמת. כיון דלעדות זה הוא נוגע דאם לא יעיד לא יקבל שכר. וא"כ בכל מקום בכשירים לא נחשדו שאמרו כן בשביל שכר דילמא קבלו שכר על עדותן. ואף דלא נחשדו להעיד שקר בשכר. מ"מ דילמא העדות היא אמת. ואפ"ה נותן להם שכר להעידו ומ"מ לא מהני עדותן מחמת הנגיעה די"ל כשירים לא נחשדו על זה. וגם י"ל דגם בזה עברו על איסור דעדות שקר כיון דהב"ד ידונו ע"פ עדותן. ובאמת עדותן כמאן דליתא כיון דהוא נוגע וה"ל כאלו קרוב העד והב"ד הי' דנין עליו דגם בזה עשה איסור כנ"ל בסי' ל"ג. משא"כ בפסולין שפיר חיישינן לזה דיעידו כן בשביל נגיעה. וממילא דנתבטל עדותן אף דהיא באמת. אמנם לדברי המ"ל דנוגע אינו מבטל יהי' הקו' במ"ע אמאי יתבטלו הפסולים דלא חשיד להעיד שקר הא בזה לא הוה רק נוגע. ועי' בקצוה"ח בסי' ל"ה. ומ"ש לעיל סי' ל"ד. וסי' ל"ו. משא"כ אם נימא כמ"ש הריטב"א דנוגע לא הוה כבע"ד ניחא. וכבר כתבתי דגם מתוס' נראה דס"ל ג"כ דנוגע ל"ח כבע"ד מדלא מקשי' קושיתם על הך דשותפין. וגם מדברי המ"ל נראה ג"כ ראי' לדברי הע"ש לענין זה עכ"פ דנוגע פסול להעיד אף דהענין היא אמת. דאל"כ למאי צריך להך טעם דנוגע אינו מבטל משום דה"ל כבע"ד בל"ז הא אין פסולו רק מחשד דיעיד שקר וזה ל"ש בנמצא קו"פ כמ"ש הש"ך ר"ס ל"ד ועי' מש"ל בסי' ל"ו בזה. ועי' במ"ל פט"ו הל' א' מ"ש בזה להשיג על הרא"ש. ויש להאריך עוד בזה ונלאיתי להאריך יותר:

ובזה י"ל תשובת הרא"ש כמו שתי' האו"ת הנ"ל בסי' ל"ג הא דהרא"ש ס"ל דקרובי נרצח אין יכולין להעיד על הרוצח דהיא מטעם זה כיון דאז הי' פסולים מחמת דהנרצח הי' נוגע והרא"ש ס"ל דבנוגע גופו בעינן תחילתו וסופו בכשרות. וק"ו בקרובים דבזה בעינן בודאי תחילתו וסופו בכשרות לכ"ע. ואי דאמרי' פ"ד דבקרובין ודאי אמרי' כן כנ"ל ע"ז י"ל דאמרי' עדות שבטלה מקצתה דהרא"ש ס"ל באמת כהראב"ד כמ"ש האו"ת:

ויש לעיין עוד בזה א"א הטעם בנוגע דל"ת לשקר אי אפי' אם נימא דחשיד לשקר. ומ"מ בקרובין ודאי הא לא אמרי' כן. וגם היכא דלבסוף לא הוה נוגע ל"ש זה. מ"מ האיך יהי' הדין אם בתחילה היינו סוברים דהוא נוגע. ולבסוף נתגלה דלא הי' נוגע מעולם. בזה הי' מקום לומר דכשר לכ"ע ולא הוה תחילתו בפסלות כיון דעכשיו נתגלה דלא הי' נוגע מעולם ולא הי' פסול מעולם אלא דע"כ יהי' הקו' במ"ע. אמאי אין קרובי נרצח יכולין להעיד על הרוצח. נהי דמתחילה בשעת ראי' עדות הי' נוגעים דהי' סוברים שמא יחי' וצריך ליתן לו ריפוי ושבת. מ"מ הא לאח"כ דמת נתגלה דלא הי' נוגע מעולם ומיד הי' עומד למות ויהי' נידון זה במיתה. והי' נוגע בטעות ויהי' כאלו לא הי' נוגע מעולם ואמאי לא יהי' קרובי נרצח יכולין להעיד עליו וי"ל דזה