משכן העדות רד

בהכחשת הבע"ד בעינן שני עדים כמו בד"מ. משא"כ אם שניהם מודים דזה מהני בד"מ היכא דלא חב לאחרים מהני ג"כ בגיטין וקידושין. כיון דעכשיו לא הוה בזה חב לאחרים כמ"ש הרשב"א. ולזה צריך למילף מגז"ש דדבר דבר. דגיטין וקידושין מדמינן לממון שהיא חב לאחרים. ובעי' עדים לקיום הדבר. ואי לא הוה ילפינן רק דבעי' עדים לקיום הדבר הו"א דמ"מ לא בעינן שני עדים. רק דבממון דאין ע"א נאמן בעי' דוקא שני עדים לקיום הדבר. דבע"א ל"ח קיום הדבר כיון דאינו נאמן. משא"כ בדבר שבערוה אי הוה אמרי' דהוא דומה לאיסורין ונאמן ע"א הוה סגי ע"א לקיום הדבר. כיון דע"א יהי' נאמן אח"כ להעיד על הגיטין וקידושין מש"ה הדבר מתקיים בע"א כמו בד"מ בשני עדים. כיון דבדבר ערוה יהי' נאמן ע"א כמו בממון שני עדים. ולזה צריכים למילף ג"כ דאין ע"א נאמן בדבר שבערוה רק שני עדים דוקא כמו בממון. וממילא דבעי' גם שני עדים לקיום הדבר דוקא בדבר ערוה. (ד) דאם לא גילה לן הכתוב דאין דבר שבערוה פחות משנים מגז"ש דדבר דבר אז הוה אמרי' אם מעיד ע"א על אשה שהיא אשת איש. והיא מודה לדבריו, דבל"ז ע"א בהכחשה אינו כלום אף באיסורין. אז הוה אמרי' דע"א נאמן להחזיק אותה לאשת איש גמורה ולחייב הבא עלי' אח"כ מיתה דהוה מחזקינן אותה לאשת איש ע"פ העדות דע"א וממילא דסוקלין ושורפין אח"כ. אמנם אם מעיד ע"א על אשה שהיא מוחזקת באשת איש להעיד עלי' שהיא גרושה להתירה להנשא בזה י"ל אם גם דלא הוה גמרי' דאין דבר שבערוה פחות משנים מגז"ש דדבר דבר לא הי' העד נאמן להתיר אותה להנשא. ואפי' לשיטת הפוסקים דע"א נאמן באיסורים אפי' באיתחזק. אפ"ה הוה אמרי' דאין ע"א נאמן להתיר אשה להנשא ע"פ עדותו. כיון דעדותו היא להתיר אשת איש שיש בו מיתת ב"ד. ובזה מיד כשמעיד חשיב כאלו האיסור דמיתת ב"ד לפנינו. כיון דעדותו היא רק להנשא ולהתיר איסור מיתת ב"ד ה"ל כאלו מעיד על נפשות. וע"ז בעי' עדים גמורים שיהי' נאמנים לענין נפשות דדוקא במעיד על הקידושין בזה עדותו אינו לנפשות. כי אמרי' שלא יבוא לידי נפשות כלל. משא"כ בזה דהאיסור נפשות היא לפנינו. כמ"ש הרא"ם בסי' כ"ו [הביאו בתשו' דרע"א] בשם תשו' הרשב"א לענין דו"ח דאף לרע"ק דמצריך בעידי נשים דו"ח היא דוקא בעדים הבאים להתיר. משום דאז חשיב כעדות נפשות. ולא אם באים לאסור עי"ש. ולפ"ז גם לפי האמת י"ל דדיני גיטין חלוקים מקידושין דבקידושין אם לא גלי לן הכתוב דבעי' שני עדים הו"א דסגי בע"א. והא דבעי' שני עדים היא רק מגז"ש דדבר דבר מממון ממילא עדים דמהני בממון מהני ג"כ בקידושין בכל מילי הן להעיד על הקידושין. והן להעיד על קיום גוף הקידושין. משא"כ בגיטין דבעי' עדים בלא הגז"ש דדבר דבר משום דהיא כמו דיני נפשות. ממילא גם עכשיו בעי' כשירים שיהי' כשירים להעיד בדנ"פ. ועדים דמהני בד"מ ולא בדנ"פ. כגון עדים שנמצא ביניהם קו"פ דמהני לר"י בד"מ ולא בנפשות. לא מהני ג"כ בגיטין. דהגז"ש לא בא להקל רק להחמיר ולפ"ז ממילא בגיטין לקיום הדבר בעי' דוקא עדים שיהי' נאמנים להעיד אח"כ על הגיטין. ואותן העדים דינם כדנ"פ. ולזה בעי' גם על קיום הגיטין ג"כ עדים כמו בדנ"פ דהא בהא תלי' דבעי' עדים לקיום הדבר שיהי' נאמנים אח"כ להעיד עדותן בב"ד:

ולפ"ז מיושב קו' הנ"ל דהנתיבות בס"ק י' הקשה על קו' התוס' דמקשי' גם לר"י נימא בגיטין הנעשים במעמד קרובים דיתבטל כל העדות משום נמצא קו"פ כיון דדיני גיטין שווין לדיני נפשות. ע"ז הקשה הא כל עיקר דבעי' עדות בדבר ערוה היא מגז"ש דדבר דבר מממון. וממילא עדות המועיל בממון מהני ג"כ בזה. ותי' דהיכא דאיכא הכחשה ל"צ הגז"ש דדבר דבר מממון דבל"ז ידעינן דבעי' עדות המועיל אף בדנ"פ כיון דהוא ענין הנוגע לנפשות. ועיקר הגז"ש היא רק בדליכא הכחשה עי"ש. ולענ"ד צ"ע בזה חדא דברשב"א קידושין שם מבואר להיפך. דכתב לאביי היא דגמרי' דבר דבר היא רק במקום דאיכא הכחשה עי"ש. ועוד קשה לי לדבריו דהא קו' התוס' אינו מנא ידעינן דהיא מגורשת. רק דקו' התוס' דגוף הגירושין יתבטלו משום דהוה כנמצא קו"פ. והוה כאלו לא הי' עדים בשעת הגירושין ויהי' הקו' במ"ע כיון דלר"י בד"מ תתקיים העדות בשאר. והא דגמרי' דבר דבר מממון היא דבעי' עדים לקיום הדבר. ומ"מ עדים המהני בממון מהני ג"כ בזה. אבל לפמ"ש ל"ק כיון דבגיטין בלא הגז"ש הוה ידעינן ג"כ דבעינן שני עדים להעיד שהוא מקודשת כיון דהוה כדנ"פ להתיר דבר ערוה. ובעינן ג"כ עדים דמהני בנפשות. ממילא דבזה בעינן עדים לקיום הדבר שיהי' נאמנים להעיד אח"כ על הגירושין. וממילא דעדים שלא מהני בדנ"פ ל"מ בגיטין אף לקיום הדבר ותו ל"ק אמאי לא מקשי' תוס' מקידושין משום דבזה י"ל כקו' הנתיבות. דהא בקידושין בלא הגז"ש הוה אמרי' דע"א נאמן להחזיק אותה למקודשת. והא דבעי' דוקא שני עדים היא רק מגז"ש דדבר דבר מממון. וממילא עדים המהני בממון מהני ג"כ בקידושין. ומשו"ה כיון דבממון ל"א נמצא קו"פ עדותן בטלה ל"א כן ג"כ בקידושין. ומשו"ה תוס' בסוגי' דמכות ובסנהדרין ד' ט' דמקשי' קו' זו גם לר"י דאף דר"י ס"ל דבד"מ לא אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה. אפ"ה קשה הא גיטין הוה כמו דנ"פ. ולזה מקשי' דוקא מגיטין ולא מקידושין. משא"כ תוס' ב"ב דלא מקשי' קו' זו לר"י רק לדידן דקימ"ל כרבי דאמרי' גם בממון נמצא קו"פ. ולזה מקשי' קושייתם גם מקידושין. והא דמקשי' תוס' בסוגי' באמת לר"י דהא באמת לא הי' במעמד גיטין לר"י קרובין או דהי' מיחדים עדים כשירים באמת לר"י כמ"ש הרמב"ן ב"ב. והא דאנן לא נהגו ליחד עדים היא משום דקימ"ל כרבי. י"ל או דתוס' מקשי' דזה אין סברא דממנ"פ אם הי' הנהוג מקודם ליחד עדים גם עכשיו אמאי נשתנה הדבר. מזה נראה דמעיקרא לא הי' מיחדין עדים בקידושין. ועוד נ"ל דקו' התוס' היא בדרך את"ל דאנן קימ"ל באמת כר"י וכנ"ל בפ"ב משום דשמואל רבו של ר"נ משו"ה מקשי' קושייתם גם לר"י כיון דגיטין היא כדיני נפשות:

והנה במ"ש י"ל הנהו דמחמירין בקידושין בפני ע"א היא משום דס"ל כמ"ש הרשב"א בקידושין דהא דילפינן דאין דבר שבערוה פחות משנים מדבר דבר מממון היא רק היכא דאיכא הכחשה, משא"כ היכא דליכא הכחשה בזה שוה לאיסורין עיש"ה ברשב"א קידושין גבי אשתך זינתה בע"א. משו"ה בקידושין היכא דליכא הכחשה אמרי' דע"א נאמן לאסרה עכ"ע משום אשת איש כיון דליכא הכחשה לא מדידה ולא מכ"ע ממילא דעל העולם מחזיקין אותה לאשת איש ע"פ עדותו דע"א דבמקום דליכא הכחשה ע"א נאמן. וכיון דמחזקינן אותה לאשת איש ע"פ העד. ממילא דסוקלין ושורפין אח"כ ע"פ העד שהעיד שהיא מקודשת ותו ל"ק לאיזה ענין צריכים ע"א בקידושין. י"ל דלענין זה ילפי' דבר דבר מממון דאין הדבר מתקיים רק בעדים. אלא דלענין זה חלוקים הם דבמקום דבעי' שני עדים להעיד על גוף הדבר בעינן שני עדים ג"כ על קיום הדבר. משא"כ בקידושין דבזה סגי ע"א להחזיקה אכ"ע לאשת איש לכן סגי ע"א גם על קיום הדבר משא"כ היכא דליכא עד כלל על קיום הדבר בזה לא נהי' מחזקינן אותה כלל לאשת איש. ובאם יבוא עלי' אח"כ אחד לא יהי' נהרג. משו"ה ל"ח קידושין כמ"ש דאין קידושין לחצאין. והיכא דנאסרה על כ"ע ע"י הקידושין חשיב קידושין. משא"כ היכא דלא נאסרה אכ"ע לא חשיב קידושין כלל, ומשו"ה בקידושין סגי בע"א משא"כ בגיטין בזה כיון דל"מ ע"א להחזיק אותה לפנוי' כיון דחשיב כנפשות להתיר דבר ערוה ובעי' שני עדים ע"ז להחזיקה לפנוי' בעי' גם על גוף הגירושין שני עדים. ול"ק ג"כ אמאי לא יהי' קידושין גם אם העד הוא קרוב כיון דע"י קרוב לא מחזקינן אותה לאשת איש שיהי' סוקלין אח"כ כנ"ל דבזה בעינן עד כשר דוקא משו"ה לא הוה קידושין. ותו ל"ק ג"כ אמאי לא יהי' קידושין בפני עדים ואחד מהם הוא קו"פ. כיון דבזה נתבטל עדותן לגמרי. ול"ח אפי' כע"א לענין שבועה כמו כן לא הוה לענין קידושין כעד כשר להחזיק אותה לאשת איש וכ"ז יבואר היטב לקמן בעזה"י בדיני נאמנות ע"א. ולפ"ז אף דהתוס' לא מקשי' רק מגיטין היא רק לר"י משא"כ לדידן דקימ"ל כרבי דגם