משכן העדות ר

מבטל גוף העדות מ"מ כיון דעל גוף העדות בלא ההתראה ליכא חיוב מיתה. וכיון דהקו"פ מבטל עכ"פ העדות שמעידים הכשירים על התראה. ונתבטל העדות על ההתראה. וממילא ליכא חיוב מיתה כלל. את זה לא אמרי' משום דכיון דהקו"פ לא ראה ולא ידע מגוף העדות ואם גם דשמע ההתראה מ"מ הא על ההתראה לחודא ליכא חיוב מיתה. והתראה לחודא ליכא עדות כלל. וממילא דלא הוה הקו"פ ממקיימי הדבר כיון דלא ידע מגוף העדות. ואז אינו מבטל אף ההתראה. דכיון דאינו ממקיימי הדבר אינו מבטל כלל. וממילא דנהרג ע"פ העדים הכשירים המעידים על ההתראה ועל גוף העדות:

אמנם זה היא לתי' הגמ' דתי' ממקיימי הדבר הכתוב מדבר ובעי' דוקא שיהי' ממקיימי הדבר. אז אינו מבטל מחמת הראי' מהתראה לחודא בלא העדות. משא"כ בס"ד דגמ' דלא הוה ידעי' מהא דמקיימי הדבר והי' סברו דבכל ענין מבטל אף אם אינו ממקיימי הדבר כ"כ מבטל עכ"פ אותו מקצת עדות שראה. וכמו כן אם ראה התראה ולא ראה עיקר העדות מבטל ג"כ. ובזה הי' נ"ל לישב דברי התוס' בסוגי' ד"ה אלא מעתה הרוג יציל דפי' מפני שהיא בע"ד ותמהו דהא באמת קימ"ל דקרובי נרצח יכולין להעיד על הרוצח. ואף הנרצח גופא משום דלא איכפת לי' בהריגת הרוצח. והאיך יתכן דהוא בגדר בע"ד. ולענ"ד אפשר לומר נהי דלא הוה בע"ד על מעשה הרציחה דלאחר שהרגו לא איכפת לי' במיתת הרוצח כיון דכבר נהרג הוא. מ"מ על מעשה התראה קודם שהרגו יהי' מתרים בו אם יהרגו יהי' מחוייב מיתה. ע"ז ודאי הוא בע"ד גמור דהא עיקר ההתראה הוא שלא יהרגו דאם יהרגו יהי' מחוייב מיתה. וע"ז הוה הנרצח בע"ד גמור דרוצה בכך אם יהרגנו יהי' מחוייב מיתה כדי שלא יהרגנו. ומשו"ה לפי האמת דאמרי' יקום דבר ממקיימי הדבר הכתוב מדבר. ולפ"ז ממילא העדות על ההתראה לחודא אינו מבטל. משו"ה הנרצח רשאי להעיד על הרוצח. דבשעת התראה דאז הי' בע"ד על ענין התראה מ"מ לא הי' מבטל כיון דבהתראה לחודא ליכא עדות כלל. ובשעה שהורגו לא הוה בע"ד כיון דכבר הוא נהרג ולא איכפת לי' במיתת הרוצח. ובלא"ה הא לפי האמת דאמרי' ממקיימי הדבר בע"ד אינו מבטל. ולכן אינו מבטל אף ההתראה. משא"כ בס"ד דגמ' מקשי הגמ' שפיר דיהי' עכ"פ מבטל ההתראה דע"ז הוא בע"ד. וממילא הוה אח"כ עדות בלא התראה. וליכא חיוב מיתה על עדות זה:

ויש לישב בזה קו' התוס' דמקשי' מאי פריך הגמ' הרוג יציל הא ההרוג לא בא לב"ד, לפמ"ש הריטב"א קידושין לענין קידושין כיון דבעי' בזה עדים לקיום הדבר דאין לקידושין קיום בלא עדים כלל. בזה מבטלין אף אם לא בא לב"ד עימש"ל בפ'... ולפ"ז גם לענין התראה. י"ל כן דהא התראה בל"ז דצריכים להעיד עדות התראה בב"ד צריכים לקיום הדבר דאינו נהרג בלא התראה כלל. והתראה בעינן כדי שיתיר עצמו למיתה. ולא הוה ענין התראה כמו גוף העדות דלא איברי סהדי אלא לשיקרי ולכן עיקר תועלת העדות היא רק שיעיד אח"כ בב"ד. ומשו"ה אם לא כיון להעיד בב"ד ל"ח עדות. משא"כ ענין התראה בעינן שיהי' יתיר עצמו למיתה י"ל דהיא לענין זה כמו עידי קידושין רק דזה אינו דמ"מ לא נגמר העדות בהתראה לחודא בלא ידעו גם מגוף העדות דאינם ממקיימי הדבר ויש להאריך עוד בזה:

ולפ"ז י"ל דמשו"ה הביאו דברי הרשב"א דכתב אם התרו הקו"פ חשיב כאלו כוונו להעיד. דממתני' לא הי' מוכח דאם התרו בהו הקו"פ דמבטלין גם בזה"ז דליכא נפ"מ בהתראה כלל. דהי' מקום לומר דהא דמבואר במתני' דאם הקו"פ התרו בו מבטלין לאו משום דכיון דהתרו בי'. מסתמא הי' כונתם להעיד גם על גוף המעשה, די"ל דאם גם דהתרו בי' מ"מ יכול להיות דלא כוונו להעיד על גוף המעשה כיון דידעו דאין תועלת בעדותן בב"ד כיון דהם קרובין. והא דמבטלין בהתרו בי' היא משום דעכ"פ העדות על התראה נתבטל. וממילא דליכא עדות על ההתראה. וליכא חיוב מיתה. משא"כ בזה"ז דליכא תועלת בהתראה כלל רק בגוף העדות. ומה בכך דגוף התראה נתבטל כיון דאין תועלת בהתראה כלל רק בגוף העדות. ובגוף העדות יכול להיות דלא כוונו להעיד ולכן הי' מקום לומר דבזה"ז לא נתבטל העדות אף אם התרו בי'. ולזה הביאו דין זה בשם הרשב"א ומטעם דהרשב"א י"ל דע"כ מוכח דהא דמבטלין בהתרו בי' ע"כ דבזה ידעינן דכונתו הי' להעיד גם בגוף העדות. דאל"כ מה בכך דהתראה נתבטל מ"מ בגוף התראה ל"ח ממקיימי הדבר:

פרק ט' הש"ך בסי' ל"ו ס"ק ג' האריך לישב דברי הרמב"ם ותמצית דבריו דהא דאמרי' דאם הפסולין לא כוונו להעיד דתתקיים העדות בהכשירים זה היא דוקא אם הכשירים כוונו להעיד והפסולין לא כוונו להעיד. משא"כ אם גם הכשירים לא כוונו להעיד בזה נתבטל ג"כ העדות דממנ"פ אם נאמר דהפסולין לא חשיבי עדים כיון דלא כוונו להעיד. כמו כן לא יהי' הכשירים חשיבי עדים כיון דלא כוונו להעיד. ובאם יתקיים העדות בהכשירים ע"כ דגם דלא כוונו להעיד חשיבי עדים ממילא גם הפסולין חשיבי עדים אף דלא כוונו להעיד עי"ש. וכבר הקשיתי לעיל בפ"ה על דברי הש"ך מתוס' ב"ב מ"א דמקשי' לב"ש כיון דבכת א' נחלקה עדותן גם בב' כיתות יהי' נמצא אחד מהם קו"פ. ותי' דאיירי דלא כוונו להעיד. ובזה ל"ל דאיירי דכת אחת כוונו להעיד וכת אחת לא כוונו דהא לא ידעינן מי הם הפסולין ודילמא הכת שכוונו להעיד הם הפסולין. ולדברי הש"ך אם הפסולין כוונו להעיד והכשירים לא כוונו להעיד נתבטל העדות מכח כ"ש דאם אותן שלא כוונו להעיד חשיבי עדים מכ"ש אותם שכוונו להעיד אע"כ דאיירי דכולם לא כוונו להעיד. ולדברי הש"ך הא גם בזה נתבטל ג"כ עדותן. ועימ"ש שם לישב ע"ד פלפול דאיירי דכת א' כוונו להעיד. וזה דוחק בכונתם:

אמנם בל"ז דברי הש"ך צריכים ביאור דמה בכך דגם הכשירים לא כוונו להעיד. מ"מ כיון דהפסולין לא כוונו להעיד וממילא דלא הי' צירוף הכשירים עם הפסולין בשעת הראי' וכיון דלא הי' צירוף ממילא דלא נתבטל העדות על ידם כיון דל"ח עדות אחת. הגע עצמך אם הי' עדות מיוחדת דלא ראו זא"ז ושניהם כוונו להעיד כל אחד בפני עצמו. בזה הא לא נתבטל עדות הכשירים ואף דהפסולין חשיבי ג"כ עדות כיון דכוונו להעיד מ"מ כיון דלא ראו זא"ז ולא הי' להו צירוף אינם מבטלין. וממילא אם גם דבשניהם לא כוונו להעיד שניהם חשיבי עדים. מ"מ כיון דהפסולין לא כוונו להעיד עם הכשירים ולא חשיב צירוף אינם מבטלין משום קו"פ. דעיקר הטעם דבעי' כוונו להעיד היא מטעם צירוף. וראיתי בבית מאיר באהע"ז בסי' מ"ב שהאריך להשיג ג"כ על דברי הש"ך. והביא הפי' משניות להרמב"ם ויבואר לקמן בעזה"י:

ולזה נ"ל בכונת דברי הש"ך דס"ל דהא דבעינן דהקו"פ יכוון להעיד. לאו מטעם שיהי' להו צירוף ע"י כונתו שהוא מכוון להעיד. דגם אם מכוון להעיד ע"י זה ל"ח צירוף. והנהו דס"ל דע"י הכונה חשיב צירוף צריך להיות בכונתו שיעיד אח"כ עם הכשירים דאז יש מקום לומר דחשיב צירוף כיון דהי' בכונתו שיצרף עמהם גם בשעת הגדה. משא"כ אם לא הי' כונתו להעיד עם הכשירים רק סתם הי' כונתו שיעיד אח"כ בב"ד ולא הי' כונתו לצרף עצמו עם הכשירים האיך יתכן דמשום זה יהי' צירוף וברמב"ם מבואר דשואלין אותו רק אם כונתו הי' מתחילה להעיד עדותו אח"כ בב"ד וע"ז לא שואלין אותו אם כוון להעיד עם הכשירים. מזה הי' נראה להש"ך דלאו משום צירוף בעינן שיכוונו להעיד. ועוד דאם נימא דהא דבעי' כונה היא רק משום צירוף וא"כ יהי' קשה מה בכך שהקו"פ הי' כונתו להצטרף עם הכשירים כיון דהכשירים לא הי' כונתם להעיד עם הפסולין לא חשיב צירוף הכשרין עם הפסולין ואמאי יתבטל עדות הכשירים כיון דהכשירים לא הי' להו צירוף עם הפסולין. ולכן ס"ל להש"ך דדוקא לשיטת רח"כ דס"ל דשואלין ג"כ להכשירים אם נתכוונו להעיד עם הפסולין