משכן העדות קצה

אמנם לשיטת הרמב"ן הדבר נכון דכבר האריך האו"ת בסי' ל"ו דלסברת הרמב"ן ממילא לר"י דס"ל דקו"פ פוסל אף אם לא כוון להעיד בזה לא בעינן ג"כ שיבוא לב"ד. כיון דעיקר הטעם דצריכים שיבוא לב"ד שיהי' נתקיים כונתו. ולר"י דלא בעינן כונה כך לא בעינן שיבוא לב"ד ג"כ עי"ש ולפ"ז י"ל הפי' בגמ' היא כך דאיירי דהי' ביניהם קו"פ. וי"ל דאיירי דהקו"פ לא בא לב"ד כלל ולא בא אף לפני ב"ד של ג'. רק דלר"מ דס"ל כר"י. וממילא אף אם לא בא לפני ב"ד מבטל ג"כ. ותו ל"ח ללעז שיבואו כת אחרת דהא כת אחרת לא יבואו ג"כ למיתה דיהי' נתבטל עדותן משום נמצא קו"פ. משא"כ לרבנן דס"ל כרבי דבעינן כוונו להעיד. וממילא דבעינן שיבוא לב"ד ג"כ. ובאם לא בא לב"ד אינו מבטל וממילא דאיכא חשש דיבואו כת אחרת להעיד לנפשות ועדותן לא יהי' נתבטל מחמת הקו"פ כיון דלא בא להעיד בב"ד. ובדברי הרמב"ן מיושב ג"כ הא דיש לדקדק קצת על הגמ' הא דלא מבואר בהדי' דאיירי דהי' ביניהם קו"פ והקו"פ לא כוון להעיד. אבל לדברי הרמב"ן ניחא די"ל דלא תלי' כלל בזה דלר"מ דס"ל כר"י בזה הקו"פ פוסל אף אם לא כוון להעיד ולרבנן דס"ל כרבי ממילא כיון דבעינן כוונו להעיד כ"כ הא בעינן שיבוא לב"ד דוקא וכיון דלא בא לב"ד אינו מבטל אף אם כוון להעיד. ולפ"ז תו לק"מ לשיטת הרמב"ן די"ל דאיירי בכל גוונא הן אם בא להעיד עכשיו בפני ב"ד של ג'. הן אם לא בא כלל דלר"מ מבטל אף אם לא בא כלל ולא כוון להעיד. ולרבנן אף אם כוון להעיד ובא להעיד עתה בפני ב"ד של ג' אפ"ה אינו מבטל כת אחרת שיעידו אח"כ בפני ב"ד של כ"ג דזה לא חשיב כלל בא לב"ד:

ובזה אמרתי לישב דברי רש"י בסוגי' דבד"ה בזמן שהתרו כתב וז"ל אבל לא התרו הקו"פ וכו' והכשירים התרו בהם אין אלו נעשו עדים ותתקיים העדות בשאר עכ"ל מבואר מדבריו דבעינן תרתי. דהקו"פ לא יכוין להעיד והכשירים יתכוונו להעיד משא"כ אם גם הכשירים לא כוונו ג"כ להעיד נתבטל עדותן אף אם גם דהקו"פ לא נתכוין להעיד. ולקמן בשער... הבאתי ראי' מזה לדברי הש"ך בסי' ל"ו ס"ק ב' דכתב כן דאם כולם לא נתכוונו להעיד נתבטל גם כן העדות. ולפי זה יש לדקדק בע"ב כתב רש"י בד"ה שראו וזה לשונו. ופלגתא דר' מאיר ורבנן שנמצא אחד קרוב ופסול וראה ושתק ולא התרו עכ"ל ויש לדקדק אמאי לא כתב ג"כ דאיירי דהכשירים התרו דבל"ז נתבטל עדות הכשירים ג"כ. אבל לפמ"ש ניחא. דהא כתב הנתיבות שם על דברי הש"ך הא דאם כולם לא כוונו להעיד נתבטל ג"כ עדות הכשירים היא דוקא אם הקו"פ בא לב"ד, משא"כ אם לא בא לב"ד והכשירים העידו בפני ב"ד בזה לא נתבטל עדות שאר העדים. אף לאותן השיטות דס"ל דקו"פ מבטל אפי' אם לא בא לב"ד היא דוקא אם הי' כונתם להעיד משא"כ אם כולם לא כוונו להעיד בזה אמרי' דאותן דבאו לב"ד חשיבי' עדים עי"ש. ולפ"ז רש"י כתב שפיר בד"ה בזמן שהתרו דבעינן דוקא שיהי' הכשירים התרו דשם איירי דהקו"פ בא לב"ד דהא קאי על הא דמה יעשו שני אחין ובזה יבואו לב"ד כמ"ש תוס' ולכן כתב דבעי' דוקא שיהי' הכשירים התרו. משא"כ בסוגי' י"ל לשיטת רש"י דס"ל דהקו"פ לא בא לב"ד כלל כיון דלשיטת רש"י דקו"פ פוסל אף אם לא בא לב"ד. ואף אם בא בפני ב"ד של ג' אפ"ה זה לא חשיב ב"ד לענין נפשות. וממילא דבזה יכולין השנים הנשארים להעיד אח"כ בפני ב"ד של כ"ג לענין נפשות. ולזה לא כתב דאיירי דהכשירים התרו בהו דאם גם דלא התרו ג"כ כיון דהם יבואו אח"כ לב"ד והקו"פ לא בא באופן זה לא נתבטל העדות. היוצא מזה דלשיטת הרמב"ן י"ל שפיר דלענין נפשות לא חשיב הגדת הפסולין בפני ב"ד של ג' הגדה כלל לבטל העדות. ובאם העיד הקו"פ בפני ב"ד של ג' יכולין הכשירים להעיד אח"כ בפני ב"ד של כ"ג לענין נפשות. ולא נתבטל עדותו מחמת אמירת הקו"פ:

ומעתה לפ"ז לאביי ואידך אמוראי. לפמ"ש לשיטת הר"ן איירי ע"כ דעידי הבעל לא העידו בפני ב"ד של כ"ג. דאל"כ הא גם לר"מ בעינן ג' משום כבודן של הראשונים. ולפ"ז לשיטת הרמב"ן י"ל דאיירי דהעדים הוכחשו ממש בדו"ח דזה אומר בג' וזה אומר בה'. והא דחוששין ללעז שמא יבואו עדים אחרים ואף דיהי' מוכחשים מע"א מכת זו ויהי' הכחשה בחקירות. ולהרמב"ם הנ"ל נתבטל העדות אף לאחכ"ד. היא דלפי האמת הא קימ"ל כרבי דבעינן כוונו להעיד ויבוא לב"ד דוקא. ולפ"ז אם יבואו כת אחרת לא יתבטל עדותן משום נמצא קו"פ כיון דעכשיו לא העידו רק בפני ב"ד של ג'. ולענין נפשות חשיב זה כאלו לא העיד כלל בב"ד. והיכא דלא העיד בפני ב"ד של כ"ג לא נתבטל העדות דכת אחרת משים נמצא קו"פ:

ובזה י"ל קו' התוס' ד"ה באשה חבירה דמקשי' דיאמרו לאסרה על בעלה באנו. די"ל כיון דכת זה דמעידים עכשיו מכחישין זא"ז בחקירות. והא דלא נתבטל עדות דכת אחרת שיבואו אח"כ משום נמצא קו"פ היא כיון דכת הראשונים לא העידו רק בפני ב"ד של ג' ולא העידו לענין נפשות כלל חשיב כאלו לא בא לפני ב"ד ואינו מבטל. ולפ"ז לרבנן אם לא יעידו כעת רק בפני ב"ד של ג'. ואח"כ יבואו כת אחרת ויעידו בפני ב"ד של כ"ג דזינתה והם יהי' יודעים מכת זו שבאו תחילה והוכחשו זא"ז אז שפיר קטלינן להו. דבזה לא יכולין לומר דלאסרה על בעלה באנו דא"כ יש להם צירוף בכת הראשונים ונתבטל עדותן גם לענין לאסרה על בעלה משום נמצא קו"פ מחמת הכחשת העדים דכת הראשונים בחקירות. כיון דלאסרה על בעלה באו כת הראשונה ג"כ להעיד בפני ב"ד ונתבטל גם עדותן מחמת נמצא קו"פ. ולא נאסרה על בעלה בעדותן כלל. ולאיזה ענין באו לב"ד. אע"כ דבאו לחייב מיתה. ולענין זה לא נתבטל עדותן מחמת כת הראשונה כיון דלא העידו בפני ב"ד של כ"ג ולכן שייך לעז דחיישינן שיבואו עדים ושיהי' יודעים מכת זו דהכחישו זא"ז. וע"כ יהי' מוכח דבאו רק להורגה דלאסרה על בעלה הא ל"מ עדותן:

ולפ"ז י"ל דברי הרמב"ן הנ"ל דכתב שפיר לישב הקו' שמקשי' על ר"ת הא עידי זנות לא בעינן דו"ח די"ל דהטעם בזה כיון דנתבטל העדות לענין העיקר דהיא לענין נפשות בטלה כולה. ומה דהקשיתי הא לאביי ולאידך אמוראי איירי דלא העידו כלל בפני ב"ד של כ"ג לנפשות ואפ"ה חייב בק"כ לר"ת. י"ל דמאביי ואידך לא הי' קשה לרמב"ן כלל על ר"ת משום דבזה י"ל דהפי' דלא כוונו עדותן בדו"ח היא דהוכחשו ממש בחקירות ובזה נתבטל העדות גם בד"מ כנ"ל. רק דעיקר הקו' שמקשים על ר"ת היא מעולא ורבא דהם לא ס"ל כבודן של הראשונים כלל רק דהחשש היא משום לעז. וא"כ מסתמא עידי, הבעל העידו תחילה בפני ב"ד של כ"ג לנפשות. ובזה ל"ל דאיירי דהוכחשו ממש בחקירות דא"כ האיך שייך לעז הא גם אם יבואו כת אחרת יהי' נתבטל ג"כ עדותן מחמת נמצא קו"פ. דבשלמא לאביי ואידך אמוראי דאיירי דלא הי' התראה למיתה ולא העידו כלל בפני ב"ד של כ"ג ניחא דלא נתבטל משום דלא העידו בפני ב"ד של כ"ג. משא"כ לרבא ועולא דאיירי דהעידו תחילה בפני ב"ד של כ"ג בזה אם הוכחשו זא"ז בחקירות יתבטל גם עדות, דכת האחרת משום נמצא קו"פ. ולזה ע"כ צ"ל לעולא ולרבא דלא הכחישו ממש רק דלא כוונו עדותן בדו"ח דהי' אומרים אין אנו יודעין בדו"ח. ובזה לא נתבטל העדות משום קו"פ כנ"ל ברמב"ם. ובזה כתב הרמב"ן שפיר דהיא משום דנתבטל העדות כיון דנתבטל עיקר העדות שהוא לנפשות. ותירוץ הרמב"ן היא מכח ממנ"פ אי איירי דהעידו בפני ב"ד של כ"ג מתחילה דלא הי' יודעין דלא הי' התראה סתם וכדומה והעידו לענין מיתה דבזה ע"כ דלא הי' הכחשה ממש דאל"כ ל"ש החשש דלעז. בזה נתבטל עדותן משום עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. והיכא דלא העידו מתחילה בפני ב"ד של כ"ג דל"ש עדות שבטלה מקצתה בזה י"ל דאיירי דהוכחשו ממש בחקירות. והא דנקט הרמב"ן שהוכחשו או לא כוונו עדותן בדו"ח היא באם העידו שלא בפני ב"ד של כ"ג איירי דהוכחשו ממש. ובאם העידו בפני ב"ד של כ"ג איירי דלא כוונו עדותן דהי' אומרים איני יודע בחקירות