משכן העדות יח

והנה האחרונים תמהו על התוס' לקמן במה שתירצו דבא להשמעינן דגם הכשרים פטורין כיון שנתבטל משום נמצא קו"פ הא גם זה כבר נשמע ממתני' דמכות בסוגי' דקו"פ. דגם עדות הכשרים נתבטל ע"י קו"פ. ונראה לענ"ד דכונת התוס' היא דגם המתני' דלקמן איירי בהכשר הקו"פ שלא יבטלו עדות הכשרים. והא דלא תירצו בפשיטות דבא להשמעינן בהבשר אותם הוא כמ"ש די"ל דגם המתני' דר"פ ע"כ איירי ג"כ בהכשר אותם. ולזה תי' דבא להשמיעינן בהי' ג' ואחד מהם קו"פ. והכשר אותם אפ"ה הם פטורים וזה לא נשמע ממתני' דר"פ. משום דהי' מקום לומר הא דלא מהני אם הכשר אותם היא כיון דהם אינם בשבועת העדות מה"ת לא יכול הוא להביאם שיהי' חייבין. משא"כ אם מה"ת הם בשבועת העדות והם מחוייבין להעיד מה"ת. רק הוא גרם שיהי' פטורים משבועת העדות. בזה הי' מקום לומר כיון דהא דאינם בשבועת העדות בא רק מכחו בזה אם הכשר אותן יהי' מחוייבים בשבועת העדות. דכיון דהא דהם פטורין מלהעיד בא על ידו הי' ס"ד באם הכשר אותם יהי' חייבין. והנה שיטת התוס' במכות בסוגי' דקו"פ היא דלא נתבטל העדות מחמת הקו"פ אם לא באו הקו"פ להעיד לכ"ד דמחמת הראי' לחוד לא נתבטל העדות עיי"ש ולפ"ז אם בשעת הראי' הי' ג' עדים ואחד מהם קו"פ. בזה הכשרים הם בחיוב אם לא יגידו שיעידו בפני ב"ד והם בשבועת העדות. כיון דעדותן יהי' מהני דמסתמא הקו"פ לא יבוא לב"ד להעיד שלא לבטל עדות הכשרים. והוא מצוה ע"ז שלא לבוא לב"ד שלא לבטל עדות הכשרים. ולזה י"ל דהמתני' בא להשמעינן בהי' ג' עדים ואחד מהם קו"פ דבזה הי' יכול להשביע את הכשרים שיעידו לו עדותן בב"ד רק הוא השביע גם להפסול שיעיד עמהם בב"ד. ולכן הכשרים פטורין כיון דגם אם יעידו לו בב"ד לא יהי' לו תועלת דיתבטל עדותן משום נמצא קו"פ. אמנם בזה הי' מקום לומר כיון דהא דלא יהי' מחוייבין משום שבועת העדות בא על ידו כיון דהשביע גם להפסול. דבאם לא השביע להפסול שיבוא להעיד לו בב"ד. מסתמא לא הי' בא לבטל העדות. והי' ס"ד כיון דמה"ת הי' מחוייבין בשבועת העדות רק ע"י מה שהשביעו גם להקו"פ אינו בשבועת העדות. יהי' מהני גם הכשירו. ויש להוסיף עוד דהא בזה אם לא הכשיר להקו"פ מסתמא לא היה משביע להעיד לו ג"כ. וא"ב בזה אין החיוב בא מכח הכשיר דאם לא הכשיר להקו"פ הי' מחוייבין הכשרים ג"כ להעיד בלא הפסול. ולזה בא להשמעינן דאפ"ה הם פטורים כיון דעכשיו דהכשיר אותם אינם מה"ת בשבועת העדות ל"מ הכשרו:

ויש להוסיף עוד לפמ"ש תוס' ישנים בכריתות הנ"ל דלענין שבועת העדות בעינן שיהי' עד בשעת הראי' עיי"ש והי' ס"ד הא דלא מהני אם הכשיר אותן היא כיון דקודם שהכשיר אותן לא הי' מהני עדותו ואין שם עד עליו. ואם גם דעכשיו מהני עדותו מ"מ כיון דלא הי' עד בשעת הראי' פטור. ונפ"מ אם הכשר אותם קודם הראי' הי' ס"ד שיהי' מחוייב להעיד לזה בא להשמעינן בשלשה עדים ואחד מהם קו"פ. דבזה השנים הי' עדים בשעת הראי' כיון דכל זמן שלא השביע להקו"פ שיעיד לו הי' מהני עדותן אפ"ה לא מהני אם הכשר אותו:

ולפמ"ש בפ"ב דלשיטת הסוברים דקו"פ אינו מבטל אם לא בא לב"ד והעיד ג"כ וכתבתי אם בא לב"ד וכפר עדותו בזה לא חשיב ממקיימי הדבר ואינו מבטל. ולפ"ז י"ל דהמתני' בא להשמעינן אם השביע להקו"פ שיעיד עמהם וכפרו בזה אחר זה. ומתחילה כפר הקו"פ דלא ידע לו העדות וכיון דכפר תו לא מבטל את העדות. הוי אמינא דהדר יהי' מחוייבים הכשרים להעיד לו מחמת השבועה שהשביען מתחילה ונהי דמתחילה הי' פטורים היא משום דדילמא יעיד הקו"פ ג"כ. ומסתמא יעיד עמהם ויתבטל. משא"כ עכשיו דכפר תו אינו מבטל. ובאם יעידו הכשרים עכשיו יהי' מהני עדותן, וה' ס"ד דיהי' חייבין להעיד לו עכשיו מכח השבועה ולזה בא להשמעינן דאפ"ה כיון דבשעת השבועה לא הי' חל עליהם השבועה גם עכשיו פטורים וצ"ע. ואף לפמ"ש בפ"ב בשם הירושלמי דהיכא דכפר אחד נתבטל כל העדות. מ"מ הא כבר כתבתי לעיל במושבע מפי אחרים היכא דאינו מחוייב משום שבועת העדות לא חל עליהם השבועה כלל. והמתני' דהכא דאיירי במושבע מפי אחרים דהא נקטו משביע אני עליכם וכיון דבמתני' פטורים משום שבועת העדות ממילא לא חל השבועה עליהם כלל. ולא נפסלו לעדות מחמת השבועה:

ובדברי התוס' יש לעיין קצת דנקטו קושייתם על הא דהי' אחד מהם קו"פ דהא כבר שמענו דאינה נוהגת אלא בראוין להעיד ולמה לא מקשין על רישא דבבא זו דהי' יודעין לו עדות עד מפי עד ע"ז קשה ג"כ הא כבר שמענו דאינו נוהגת אלא בראוין להעיד. והרשב"א והריטב"א והר"ן באמת מקשי' קו' התוס' על בבא זו. ובזה ל"ש תי' התוס' דל"ל דאיירי דחד מהם יודע לו עדות עד מפי עד. דבזה באמת הכשרים מחוייבים להעיד לו. דלש"ל דנתבטל עדותן מחמתו משום נמצא קו"פ. דזה אינו דהוא אינו עד בדבר ולא הי' עמהם בשעת הראי' אז אינו מבטל. ואפשר לומר דגם התוס' ס"ל כתירוצם דהא דעד מפי עד בא להשמיעינן אפי' בהכשר אותו. ולזה מקשי על הא דהי' אחד מהם קו"פ דל"ל דאיירי ג"כ בהכשר אותו דהא זה נשמע מהא דעד מפ"ע ולזה הוצרכו לתירוצם דגם עדות הכשרים פטורים וכמ"ש דקמ"ל דגם בזה לא מהני אם הכשר אותו:

ויש לעיין מהא דאמרי' לקמן בסוגי' אמר ר"פ הכל מודים וכו' והכל מודים בע"א שהוא פטור דאמר לה לדידה ולא אמר לב"ד וכתב הר"ן בשם הרמב"ן דבכל עד מפי עד אם מכחישין אח"כ זה את זה הראשון נאמן ולא השני. ואפ"ה היכא דאמר לה לדידה ולא אמר לב"ד הוא פטור דהיא הפסידה לעצמה במה שתובעתו להעד בב"ד כיון דלא היתה צריכה לי' אמנם לפמ"ש יש להסביר הדבר יותר כיון דבשעה שהשביעו שיעיד לה בב"ד לא הי' חל עליו השבועה כלל. כיון דאז עדיין לא הי' כפר לה. ואז עדיין היתה נאמנת להעיד בב"ד שמת בעלה. וממילא אף אם כפר אח"כ בב"ד אינו חייב משום שבועת העדות כיון דהשבועה לא הי' חלה עליו כלל. והוה ככפר בב"ד בלא השבועה דפטור. ויותר מזה להנ"ל דבשבועה בעינן שיחול מיד. והוא כמו במתני' אם השביע להעדים והי' ביניהם קו"פ דגם הכשרים פטורים וסתם המתני' דבכל ענין הכשרים פטורים. אף אם הפסול כפר תחילה דלא ידע לו עדות. ובזה הענין לא נתבטל העדות כנ"ל בפ"ג כיון דלא העיד עדותו בב"ד. והי' מהני עדותן אפ"ה הן פטורים וע"כ דהיא מטעם זה כיון דבשעה שהשביען הי' פטורים לא הי' חל עליהם השבועה, וממילא בכפרו אח"כ דאז הי' תועלת בעדותן אפ"ה פטורין כיון דהשבועה לא היה חל עליהם:

ואפשר לומר דהא ר"פ ס"ל דמשחק בקוביא כיון דמדאורייתא מיחזי חזי חל עליו השבועה אף דרבנן פסלוהו וכתב הרשב"א כיון דאיכא תועלת בעדותן לענין תפיסה וכנ"ל. ואף דבכל מקום ל"צ להעיד רק אם החיוב הוא ברור. מ"מ בזה כיון דמה"ת חל השבועה עליו ואיכא תועלת קצת בעדותו חייב להעיד לו. והנה דעת הרמב"ם דעד המיתה נאמן מה"ת. ועי' בתשו' נוב"י סי' ל"ג באע"ז מ"ש בזה. וכבר כתבו והאריכו בזה האחרונים דהיא דוקא בעד כשר. אבל בעד פסול או עד מפי עד אינו נאמן מה"ת רק מדרבנן. ולפ"ז אם נימא דבעד מפי עד הראשון נאמן יהי' קשה לר"פ לשיטתו דס"ל כיון דמה"ת מיחזי חזי חל עליו השבועה. א"כ גם באמר לה לדידה ולא אמר לב"ד יהי' חייב ג"כ כיון דמה"ת חל עליו השבועה דמה"ת הוא נאמן ולא האשה. וכיון דחל עליו השבועה ואיכא תועלת בעדותו. דע"י כפירתו לא תהי' האשה נאמנת יהי' הוא חייב בשבועת העדות. ול"ש לפטור אותי כיון דהיא הי' הגרם שיכפר לה. דהא מה"ת חייב הוא בכל ענין. כיון דהיא אינה נאמנת מה"ת. ולזה כיון דאיכא תועלת בעדותו חייב. אבל אי אמרי' דהיא נאמנת ולא הראשון ניחא. דאף דר"פ דס"ל דאזלינן בתר דאורייתא ג"כ הוא דוקא היכא דאיכא תועלת