משכן העדות קסט

עדות אחת לענין חזקה עי"ש, ולפמ"ש הי' מקום לומר דכפי הנראה הך דמניין שלא יהי' העדים קרובין זה לזה הנאמר בירושלמי היא סיום דברי ר' יוסי וי"ל דר"י לשיטתו הוצרך לטעם זה. דמשו"ה עדים הקרובין להדדי פסולין משום דעד זומם נהרג בעדות אחיו. דל"ל הטעם משום דילפינן מדכתיב ובנים וד"מ גמרי' מדנ"פ ממשפט אחד. כיון דר"י ס"ל דבד"מ ל"א נמצא קו"פ עדותן בטלה. וא"כ בשני אחים מחוייב עכ"פ שבועה. וא"כ ע"כ ל"ל דהקרא קאי על ד"מ. וכמ"ש. ולזה ס"ל לר"י טעם אחר משום דעד זומם נהרג בעדות אחיו. ובאמת צ"ל דהוא חולק על המתני' דג' אחים וצ"ע עוד בזה:

ובדרך פלפול אמרתי בזה להמתיק דברי רבי דאמר אחד ד"מ ואחד דנ"פ ואימתי בזמן שהתרו בהן דאל"כ מה יעשו ב' אחים דלפמ"ש תלי' הא בהא דאם ל"א גם בד"מ נמצא קו"פ ע"כ הטעם דעדים הקרובין להדדי פסולין משום דעד זומם נהרג בעדות אחיו. ולפ"ז בב' אחים ואחד עמהם בזה ל"ש עד זומם נהרג בעדות אחיו דאף אם לא העיד אחיו כלל רק הוא והאחר מן השוק הי' נהרג ג"כ ואינו נהרג מחמת עדותו של אחיו ועימש"ל בשער... ולפ"ז ממילא בשני אחים ואחד מן השוק בזה ליכא שום פסול כלל. דנוכל להצטרף גם השני אחים להעיד ביחד לגוף העדות. ולפ"ז לר"י לק"מ קו' רבי מה יעשו ב' אחין כיון דבזה לא הוה פסול כלל. ועימש"ל בפ'... דקו' רבי היא רק מעדים הקרובין להדדי. דאם הם קרובין להרוצח ל"ק מה יעשו דבזה כיון דהם פסולין לעדות מסתמא לא יבואו לב"ד להעיד שלא יתבטל העדות על ידם. וממנ"פ אם ירצה לבוא שיבטל העדות שלא יהרג הרוצח ממילא עדיין יכוונו להעיד לבטל העדות. ולזה ל"ק רק מעדים הקרובין להדדי דבזה מסתמא לא ירצו לבטל העדות רק דיבואו לב"ד כיון דכל א' בפני עצמו הוא עד כשר. ולזה יבוא לב"ד כמ"ש תוס' דלא ידע שכבר העיד אחיו בב"ד. ולפ"ז לר"י לק"מ קו' רבי. ולזה הקדים רבי אחד ד"מ ואחד דנ"פ נמצא אחד מהם קו"פ. ולפ"ז י"ל דעדים שהם קרובין להדדי פסולין מלא יומתו. וד"מ גמרי' מדנ"פ ממשפט אחד. וממילא שני אחים פסולין להעיד אף אם אחד מן השוק מצטרף עמהם. ולזה הביא ראי' שפיר ואימתי בזמן שכוונו להעיד [ויש לדחות זה ולומר דגם לר"י בדנ"פ פסולין עדים הקרובין להדדי בלא הא דעד זומם נהרג בעדות אחיו מדכתיב ובנים רק בד"מ הוצרך לטעם זה כיון דלא נוכל למילף ממשפט אחד לר"י] ואף דעדיין יש להקשות גם לרבי הא ע"כ הקרא דלא יומתו לא קאי על ד"מ דהא בד"מ מ"מ משכחת דב' אחים יהי' מחייב עכ"פ שבועה, בלא כוונו להעיד דאז אינם מבטלין. או באופן דלא ראו זא"ז. אפשר לומר כיון דמשכחת לה שלא יהי' מחייבים אף שבועה כגון בכוונו להעיד שפיר גמרי' ממשפט אחד. כיון דיש מקום דהקרא קאי על ד"מ ג"כ. ודוקא בעדות מיוחדת דבזה בשום ענין לא יתכן שלא יהי' העדים מחייבים שבועה במקום דאיכא שבועה ועימש"ל בפ"ג דבשני עדים כיון דצריכים זה לזה בכל ענין מבטלין אף אם לא כוונו להעיד. וגם לא ראו זא"ז ממילא דניחא בל"ז לרבנן. ולפ"ז אם נימא דהא בהא תלי' דאי אמרי' דעדים הקרובים להדדי פסולין מהטעם דלא יומתו אבות על בנים וכו' ובנים. ובד"מ גמרי' ממשפט אחד ע"כ דקימ"ל דגם בד"מ אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה. ממילא לפי האמת לדידן דקימ"ל כהך מתני' דג' אחים ואחד מצטרף עמהם. וע"כ דלא אמרי' הך סברא דעד זומם נהרג בעדות אחיו. משום דהזמה מעלמא קאתי כמבואר בגמ'. רק דהעדים הקרובין להדדי פסולים מקרא ובנים וכו'. וד"מ גמרי' מדנ"פ ממשפט אחד. וא"כ ממילא יהי' ראי' דקימ"ל גם לענין זה כרבי דגם בד"מ אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה. ולא אאריך בזה דזה היא הלכה ברורה מכל הפוסקים דקימ"ל כרבי דגם בד"מ אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה ואף לקולא סמכינן ע"ז להנהו דמדמין עדות גיטין לדנ"פ. ממילא בזה אם גירש בפני עדים וביניהם הי' קו"פ ובאו לב"ד להעיד על הגירושין והקו"פ אמרו שלא כוונו להעיד. דבזה לר"י אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה. ולא הוה עדים על הגירושין וממילא דחייב הבא עלי'. ולרבי בזה מתקיים העדות בשאר. ובזה ר"י לחומרא ורבנן לקולא אפ"ה גם בזה לשיטת רוב הפוסקים קימ"ל כרבי גם בזה. ולפמ"ש תוס' סנהדרין ד' ט' הנ"ל דרב יודא ל"פ בר"י רק לענין זה דבד"מ תתקיים העדות בשאר אבל לענין התראה ס"ל ג"כ כרבי. וממילא בזה אף אי קימ"ל כר"י אמר שמואל אפ"ה בעינן כוונו להעיד דוקא:

פרק ג' ועתה אבוא לבאר באיזה ענין הקו"פ מבטל במתני' דמכות ד' ו' ע"ב הי' שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה ואחד מתרה בו באמצע בזמן שמקצתם רואין אלו את אלו הרי אלו עדות אחת. ואם לאו הרי אלו שתי עדיות לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממין הוא והן נהרגין והשני' פטורה עכ"ל המשנה. וכתבו בתוס' בד"ה הרי אלו עדות אחת שאם נמצא אחד מהם קו"פ עדות כולם בטלה. וכן שאם נמצא אחת מהם זוממין אין נהרגין עד שיוזמו כולם ובטלין נמי עדות כולם בהזמה אחת מהן דהזמה הוה כנמצא אחד מהם קו"פ עכ"ל התוס'. ושם בע"א אמר רבא והוא שהעידו כולם תוך כ"ד דבזה הם עדות אחת להזמה לענין זה שלא יהי' נהרגין עד שיוזמו כולם וממילא גם המתני' דע"ב איירי ג"כ דהעידו תוכ"ד דאז חשיבי עדות אחת. וממילא דמבואר דבלא ראו זא"ז אף אם העידו תוכ"ד חשיבי שני עדות גם לענין זה שאם נמצאת אחת מהם זוממת, או בנמצא קו"פ לא נתבטל עדות דכת השני. ומזה הקשה הש"ך בסי' ל"ו ס"ק ו' על הרמ"ה הביאו הטור דס"ל באם העידו תוכ"ד ונמצא אחד מהם קו"פ נתבטל עדות כולם אף אם לא ראו זא"ז. הא במתני' הנ"ל ובתוס' מבואר להיפך דבלא ראו זא"ז הם שני עדות אף לענין אם נמצא קו"פ עיש"ה דדחה דברי הרמ"ה בשתי ידים:

ונראה לענ"ד לישב דברי הרמ"ה בהקדם דברי התוס' בע"א בד"ה אמר רבא והוא שהעידו כולם תוך כ"ד. דתמהו על פי' רש"י דמשמע מפירושו דגם לענין נמצא קו"פ בעינן ג"כ תוכ"ד. וע"ז תמהו ופי' דדוקא לענין הזמה בעי' תוכ"ד ולא לענין קו"פ. וז"ל וא"ת מ"ש וי"ל שנא ושנא דדוקא גבי נמצא קו"פ חשיב כחד עדות כשהעידו לאחר כ"ד משום שהם אומרים אמת. וא"כ עדותן התחיל מראי' שלהם וראי' שלהם היתה בבת אחת עם העדים. אבל בעדים זוממין שאינם אומרים אמת א"כ לא בא עדותן אלא כשיעידו בב"ד וכיון דלא העידו בבת אחת רק לאחר כ"ד לא חשיב כחד עדות עכ"ל וכתב הקצוה"ח ס"ק ד' על דברי התוס' וז"ל מי יתנני לדעת לפרש המשנה הי' שנים רואין מחלון א' או משני חלונות דהא מחלון אחד נמי מעולם לא ראו. וע"כ צ"ל דגבי עדים זוממין נמי מהני הצטרפות הראי' כאחד. וא"כ גם כי העידו לאחר כ"ד נימא דפסול כל העדות משום נמצא קו"פ למ"ד בראי' לחוד סגי עכ"ד. ולזה מפרש הקצוה"ח הטעם דבעדים זוממין דנפסלו אח"כ ובשעת הראי' כשירים הי' צריכים צירוף מחדש תוכ"ד. ולקמן בפ'... אבאר בעזה"י דלא כדבריו אלא דגם בנפסל אח"כ לא בעי' צירוף מחדש וא"כ קו' במ"ע:

ונ"ל דברי התוס' נכונים מאוד די"ל דהא הטעם בהעידו תוכ"ד חשוב עדות אחת. כיון דהיכא דהעידו תוכ"ד וכל אחד התחיל עדותו תוכ"ד של חבירו בזה אמרי' דאפי' הם מאה כולם חשובים כעדות אחת וכל אחד יכול לחזור מעדותו קודם לאחכ"ד מעדות העד האחרון אפי' הראשון כמבואר בסוגי' ובתוס' כתובות ד' ל"ג ד"ה ונתרי בהו תוכ"ד עי"ש. ומשו"ה גם העדות דהעד הראשון לא נגמר עד לאחר העדות דהעד האחרון דכל זמן דהי' יכול לחזור לא חשיב עדות ועימש"ל בשער... פ'... וכיון דעדותן נגמר כאחת ולזה חשיב צירוף לכל העדות ונחשב לעדות אחת. ורש"י פי' במתני' על דברי ר"ע בד"ה ור"ע אומר וז"ל אלא להחמיר עליו שלא תאמר הואיל ובלא הוא היתה העדות מתקיימת לא יעשו בו דין הזמה לימדך הכתוב שאף הוא ממקיימי