משכן העדות קסח

כתבי את זה מצאתי את שאהבה נפשי בתשו' מהרמ"פ בסי' ל"ז שהביא דעת המורים הנ"ל בקידושין ואחד מהם קו"פ, דמתקיים העדות ע"פ עד השני ודחה שם את דבריו וז"ל ועוד אין לדמות קידושין לממון כלל בדבר הזה דגבי ממון אין אנו צריכים לעדות רק לדעת האמת דלא איברי סהדי אלא לשקרי וכו' ומשו"ה אפשר לומר היכא דאיכא חד דלא ידע בפסלות חבירו אף כי מהראוי לא יחשב עד מ"מ גילוי מילתא מספיק להודיע האמת אבל גבי קידושין לא יספיק לנו האמת דאפי' שניהם מודים אינה מקודשת בלא עדות. ולזה היכא דיש פסול עם הכשר העדות היא כמאן דליתא דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה מגזירת הכתוב עכ"ל עי"ש. ולפמ"ש י"ל דהמורים ס"ל דגם בדנ"פ ס"ל להרי"ף דינו. וזה מוכח מהא דמחוייב לישבע ע"פ עדות הכשר:

ויש להאריך עוד ולומר דהא דפליגו ר"י ורבי היא כעין מ"ש האו"ת הנ"ל דלר"י ס"ל דלגמרי מקשינן שנים לשלשה מה בשנים עדותן בטלה אף אם לא כוונו להעיד כ"כ בשלשה. ולפ"ז לר"י דס"ל דלא בעינן כוונו להעיד. ממילא גם בלא ידע הכשר מפסולו פוסל ג"כ כיון דלגמרי מקשינן. וכ"כ האו"ת ס"ק... ולפ"ז לר"י ע"כ לא מצי למילף ד"מ ממשפט אחד כמ"ש כיון דבד"מ לא איברי סהדי אלא לשקרי. וממילא בלא ידעו מפסולם. ואז הי' מעידין עדותן בתורת עדות גמור אמאי לא יהני עדותן משא"כ לרבי דס"ל דבעי' כוונו להעיד דוקא. י"ל דגם בלא ידעו מפסולם אינו פוסל. ולפ"ז שפיר נוכל למילף ד"מ מדנ"פ ממשפט אחד משפט השוה לכם. וכיון דידעו מפסולם בזה כיון דנתבטל עדותן לא ידעינן אם המעשה היא אמת. ולזה מדויק בדברי רבי דאמר אחד ד"מ ואחד דנ"פ ואימתי בזמן שהתרו בהם. די"ל דבא להוסיף כיון דבעי' התרו ג"כ ממילא דנוכל ללמוד ממשפט אחד. משא"כ לר"י דל"ב התרו לא נוכל לילף ממשפט אחד כמו בקרובים משום די"ל כמ"ש דדוקא בקרובים דמסתמא ידעו בעצמם שהם קרובין. ואז כיון דהם פסולין לא ידעינן אם המעשה היא אמת כיון דאינם מעידין בתורת עדות. משא"כ בזה הא צריכים להעיד:

פרק ב' ולענין הלכה פסקו כל הראשונים כרבי דגם בדיני ממונות אמרינן נמצא קו"פ עדותן בטלה. משום דקימ"ל הל' כר"נ בדיני. ובתוס' ב"ב ד' מ"א ע"ב ד"ה נחלקה עדותן כתבו וז"ל ואומר ר"י דלאו פירכא היא דמצינו למימר דב"ש כר"י ס"ל דאמר התם בד"א בדנ"פ אבל בד"מ תתקיים העדות בשאר. והכי הל' דפסק ר"נ כוותי' עכ"ל ודברי התוס' צריכים ביאור דמשמע דס"ל דהל' כר"י וכתבו דפסק ר"נ כוותי' ואדרבא הא ר"נ פסק כרבי. וכבר הרגיש בזה בהגהות מהרי"פ וכתב ע"ז דמצוה לתקן דברי התוס'. ולענ"ד בכונתם דקאי על רשב"א דהל' כרשב"א דאמר לא נחלקו ב"ש וב"ה בשתי כיתי דיש בכלל ר' ק' רק בכת אחת נחלקו דלהך דחולק על רשב"א וס"ל דנחלקו בב' כיתות אבל בכת אחת גם לב"ה נחלקה עדותן וא"כ קו' התוס' דמקשים לב"ש יהי' קשה לב"ה כיון דבכת אחת ס"ל לב"ה נחלקה עדותן בב' כיתי יהי' נמצא אחד מהם קו"פ. ואז צריכים לומר תי' התוס' לב"ה דס"ל כר"י דבד"מ תתקיים העדות בשאר ויהי' ב"ה דלא אליבא דהל' דהא ר"נ פוסק כרבי והיא פשוט ונכון בכונת התוס':

והב"י בסי' ל"ו כתב דאף דשמואל חולק על ר"נ דהי' רבו ואין הלכה כתלמיד במקום הרב. מ"מ כיון דרבינא דהוא בתרא מוקי לה בסנהדרין ד' ט' דרבנן ס"ל כרבי מוכח מרבינא ג"כ דפסק כרבי והוא בתרא עכ"ד. ואם גם דיש להאריך על דברי הב"י לפמ"ש תוס' בסנהדרין שם דהא דפסק ר"י כר"י היינו בהא דבד"מ תתקיים העדות בשאר. משא"כ בענין התראה ס"ל כרבי. וממילא נדחים דברי הב"י. וכבר האריך בזה הנוב"י מהדו"ת בסי' ע"א עי"ש מ"מ לענ"ד נראה דכונת רש"י בגיטין ד' ח"י ע"ב היא ג"כ לראי' הב"י דכתב שם בד"ה ונמצא אחד מהם קו"פ וקימ"ל בסנהדרין [ד' ט'] אפי' מאה עדים ונמצא אחד מהם קו"פ עדותן בטלה עכ"ל ולכאורה תמוה דברי רש"י במ"ש דקימ"ל בסנהדרין הא שם לא איפסק הל' כלל. ובמכות ד' ו' דהיא מקור הדין דמחולקים שם כמאן הל' לא הביאו. ולזה י"ל דממכות ליכא ראי' דהל' כרבי דאדרבא י"ל דהל' כשמואל דפוסק כר"י דהוא רבו של ר"נ. ולזה כתב מסנהדרין וכונתו לראי' הב"י דרבינא דהוא בתרא מדמוקי לרבנן כרבי ש"מ דהכי ס"ל. ומזה יש להביא קצת ראי' דרש"י ס"ל דדיני גיטין אם גם דהוא להתיר דבר ערוה אפ"ה היא שוה לד"מ ועדים המהני בד"מ מהני ג"כ בגיטין וכמ"ש הטעם דהא כל עיקר הדבר דבעי' עדים בגיטין וקידושין היא משום דגמרי' דבר דבר מממון. ומשו"ה עדות דמהני בממון מהני ג"כ בגיטין. ועי' בתשו' בשמים הרא"ש בסי' ל"ז. דבאם נימא דדיני גיטין שוה לדנ"פ לאיזה ענין כתב דקימ"ל נמצא קו"פ עדותן בטלה הא בזה לא פליגי כלל רבי ור"י. ולכ"ע בדנ"פ עדותן בטילה. ודוחק לומר דכונת רש"י היא דלכ"ע בדנ"פ עדותן בטלה דזה אינו. גם מהא דהביא בסנהדרין ולא במכות דשם עיקר הדין דנמצא קו"פ [וצ"ע עפמ"ש הנתיבות בסי' כ"ח ס"ק ז' לישב דברי הרמב"ם דס"ל דעדות שבשטר ל"מ מה"ת. ותמהו מגיטין וקידושין והאריך הנתיבות. ותמצית דבריו כיון דבעידי גיטין וקידושין לאו אגמר הענין קמסהדי, ועדותן אינו רק מעידין שנכתב ברצון הבעל והגט הזה ראוי לגרש בו. ובעדות כזה אפי' עד מפי עד כשר כיון דלא אגמר הענין קמסהדי. ומשו"ה מהני גם מפי כתבם עי"ש ולפ"ז י"ל דמשו"ה שם בגיטין בהא דאמר לעשרה כתבו גט לאשתי והי' אחד מהם קו"פ לענין זה שיתבטל העדות משום קו"פ זה תלי' בודאי אי אמרי' גם בד"מ נמצא קו"פ אם לא. דבזה ל"ש לומר דהיא שוה לדנ"פ כיון דלא אגמר עדות קמסהדי. ומשו"ה מהני אף דהיא מפי כתבם ועד מפי עד והא דכתבו תוס' דגיטין שווים לדנ"פ היא עדי' מסירת הגט דמעידים על גמר הענין. ובזה יהי' מוכח דגם היכא דלא בעינן הגדה בפני ב"ד אפ"ה אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה, ואפי' במקום דל"ח הגדה בפני ב"ד דהיא מפי כתבם אפ"ה פוסל משום קו"פ. ועימש"ל. ועוד חזון למועד לעיין בזה היטב]:

והנה בסנהדרין ד' כ"ח דילפינן דקרובין פסולין לעדות מלא יומתו אבות על בנים. ועדים הקרובים להדדי מדכתיב ובנים. ובד"מ דפסולין היא משום דגמרי' ממשפט אחד יהי' לכם ועימש"ל בפ"א דמהך מוכח דקרובין אינם מחייבין בעדותן אפי' שבועה. דאל"כ האיך נוכל למילף ממשפט אחד נימא כמ"ש התוס' במכות לענין עדות מיוחדת דהקרא ע"כ לא קאי על ד"מ דעדות מיוחדת קם לשבועה כ"כ נימא בקרובין עי"ש. ולפ"ז יש לעיין בעדים הקרובין להדדי דכל אחד בפני עצמו הוא עד כשר רק בצירף שניהם הם פסולים. אבל מ"מ כל אחד בפני עצמו הוא עד כשר. וממילא בזה בד"מ מחוייב עכ"פ שבועה ע"י עדים הקרובים להדדי. וא"כ בזה הקו' במ"ע האיך גמרי' ד"מ מדנ"פ ממשפט אחד דעדים הקרובין להדדי פסולין להעיד גם בד"מ הא בזה קשה הא ע"כ הקרא לא קאי אד"מ כיון דמחוייב עכ"פ שבועה ע"י העדים הקרובין להדדי. וצ"ל כיון דשניהם הם פסולין להעיד ביחד. ממילא ליכא אף חיוב שבועה משום דהוה נמצא קו"פ דעדותן בטלה אף לענין שבועה כנ"ל בפ"א. אמנם הא תינח לרבי דס"ל דגם בד"מ אמרי' נמצא אחד מהם קו"פ עדותן בטלה. משא"כ לר"י דס"ל בד"מ תתקיים העדות בשאר. וא"כ בעדים הקרובין להדדי בודאי מחויב שבועה מכח אחד מהם וכיון שכן הקו' במ"ע יהי' מהני עדותן לגמרי דהקרא דלא יומתו ע"כ לא קאי ע"ז כיון דבד"מ יש תועלת בעדותן עכ"פ לענין שבועה:

וראיתי בירושלמי דסנהדרין בפ' אחד ד"מ ד' כ"ג וז"ל אמר ר' יוסי אם אתה אומר כן וכו' ומנין שלא יהי' העדים קרובין זה לזה הגע עצמך שהוזמו לא מפיהן הן נהרגין עכ"ל עי"ש. והר"ן בכתובות ס"פ האשה שנתארמלה תמה על הירושלמי דהא טעם זה נדחה בגמ' דידן בסוגי' דסנהדרין דף כ"ח הנ"ל ממתני' דב"ב דג' אחים ואחד מצטרף עמהם הם